גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מה עובר על הצנזורה ולמה אפילו את הכתבה הזו התבקשנו לשלוח לאישור

בשנה החולפת גדל משמעותית מספר החומרים המוגשים לצנזורה, בשל הרגישות הביטחונית בזמן מלחמה, ולצד זאת התרבו התלונות על אופן עבודתה ● בין הטענות: היעדר אחידות במדיניות כלפי גופי התקשורת, העדפת חדשות ערוץ 12 וחוסר רלוונטיות בעידן הרשתות החברתיות

הפגיעה בביתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו בקיסריה / צילום: לפי סעיף 27א'
הפגיעה בביתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו בקיסריה / צילום: לפי סעיף 27א'

בשנה שחלפה מאז מתקפת הפתע הרצחנית של ארגון הטרור חמאס, ופרוץ מלחמת "חרבות ברזל", תפקיד הצנזורה לעיתונות ולתקשורת הפך קריטי במיוחד. הצנזורה פועלת כדי למנוע פרסום מידע שיכול לפגוע בביטחון המדינה, באזרחיה ובחייליה. יחד עם זאת, בשנת 2024 נראה לא אחת שהיא מנציחה עולם שכבר לא באמת קיים. במציאות של רשתות חברתיות ושל שקיפות והצפת מידע, חרב הצנזורה נראה לא פעם כענישה דווקא של הטובים והאחראים בתיווך המידע - מערכות התקשורת הממוסדות.

האיום החדש של השרים על תאגיד השידור הציבורי
למרות התנגדות השוק וגורמי המקצוע: ועדת השרים לחקיקה אישרה את חוק הרייטינג

ערך השמירה על ביטחון המדינה ומניעת פגיעה וסיכון לחיי אדם הוא מובן לכולנו. מצד שני, נזקפת זכות הציבור לדעת, חופש הביטוי וחופש העיתונות - ערכים חשובים במיוחד בדמוקרטיה. ודאי כשבחודשים האחרונים גם עלו לא מעט טענות על עבודת הצנזורה וההחלטות האם לאשר או לפסול מידע שמוגש לה.

בעידן הרשתות החברתיות, שבו לא פעם מידע מתפרסם ללא בקרה והגבלה, ישנם גם לא מעט סימני שאלה לגבי הרלוונטיות של הצנזורה ומהירות התגובה שלה אל מול האחריות הנדרשת.

עידן התקנות הדרקוניות

סמכויות הצנזורה מוגדרות בתקנות ההגנה לשעת חירום, כסמכויות שכוללות פגיעה בערכים הדמוקרטיים אם יופעלו במלואן. לאורך השנים נחתמו הסכמי צנזורה מול גופי התקשורת השונים, שהובילו להגבלת הסמכויות הללו. באמצעות מנגנונים כמו ועדות העורכים והשלושה, עבודה הצנזורה הפכה למוסכמת בין הצדדים. "מעולם של תקנות לשעת חירום דרקוניות עברנו לעולם של הסדרה והסכמה", אומרים גורמים המקורבים לצנזורה.

נקודת ציון משמעותית הייתה ב-1989, כאשר בבג"ץ שניצר נקבע כי הצנזורה מוסמכת לפסול ידיעות רק אם יש בפרסום הידיעה ודאות קרובה לפגיעה ממשית בביטחון המדינה או בשלום ובסדר הציבורי. מאז, סמכות הצנזורה נובעת מהתקנות, מהוועדות וההסכמים, מחוק העונשין, מחוק האזנות סדר, מחוק השב"כ ועוד.

איך השיטה עובדת? הצנזור הראשי קורא את תמונת המודיעין ואת תמונת היריב, ולפי שיקול-הדעת קובע מדיניות שמתעדכנת ברמה היומית. כך נקבעים "יעדי הסתרה", שהם הרכיבים שנאסרים לפרסום בכלי התקשורת. הדרך לאכוף את זה היא "הגשה לבחינה מקדימה של הצנזורה". לפי המדיניות המתעדכנת ובכל הכתבות עם היבט ביטחוני, יש להגיש את החומרים לאישור בצנזורה לפני פרסומם.

לצנזורים יש סמכות לאשר כל ידיעה שמגיעה אליהם, אך אם צנזור מעוניין לפסול או לשנות ידיעה, עליו לאשר זאת עם מנהל המשמרת שלו. חוץ מהצנזורים שיושבים במשרדי הצנזורה, יש צנזורים ביחידות לאיסוף מידע, וישנם צנזורים שיושבים במערכות התקשורת ובערוצי הטלוויזיה.

במהלך היום יש שלוש משמרות שבכל אחת מהם נמצאים כ-15 אנשים, מחציתם חיילים ומחציתם אנשי קבע. כשהגשה מגיעה לצנזורה, נבחנים את יעדי ההסתרה, ההקשר, התזמון, תקדימי הפרסום, מקור הדיווח והיכולת להסתיר את המידע.

הקשחת המדיניות

גורמים שונים מסבירים כי בתקופת המלחמה, המדיניות של הצנזורה נוקשה יותר - דברים שבשגרה יכולים לקבל אישור, לא יעברו בעת הזו. לתפיסתם, אויבי המדינה צורכים את התקשורת הישראלית ומייחסים לה רמת אמינות גבוהה, ולכן יש לנהוג ביתר זהירות. כלומר, בהפוך על הפוך, התקשורת הממוסדת "נענשת" באיסור הצגת מידע, דווקא בגלל אמינותה.

אם עיתונאי לא משתף פעולה, ובצנזורה מאמינים שיש מי שפגע בביטחון המדינה, הם יכולים לזמנו לשימוע. מבחינה חוקית, אפשר לחזור לתקנות החירום ולחוק העונשין בעת הצורך, ולהגיע למשפט הפלילי.

מצדו השני של המתרס, אם גוף תקשורת לא שבע רצון מהמענה שקיבל, הוא יכול להגיש תלונה או קובלנה בוועדת השלושה בראשות השופטת בדימוס אילה פרוקצ'יה, אשר נחשבת ערכאת ערעור.

כאמור, בעידן הרשתות החברתיות מידע רב מתפרסם ללא צנזורה, למרות שגם אותו יש להגיש לאישור - וגם אם לא מדובר ברבים, אבל יש גם מי שמגיש.

"בצנזורה מנסים כמה שפחות לגעת באות הכתובה של הטקסט שהוגש להם, ויתערבו רק אם יש פגיעה ממשית בביטחון ישראל", אומרים גורמים המכירים את עבודתה מקרוב. עם זאת, הם מסבירים כי בצנזורה לא בודקים אם הידיעה נכונה או לא. "הצנזורה לא עוסקת באמת או שקר. גם ידיעה שהיא שקרית לחלוטין יכולה להיפסל, שכן יש בה פוטנציאל ביטחוני שלילי. הצנזורה לא נותנת תוקף של אמת, אלא אומרת אם זה פוגע בביטחון המדינה או לא".

המלחמה הובילה לכך שהעומס על המערכת גדל משמעותית: בצנזורה מתמודדים עם פי שניים וחצי הגשות שבועיות יותר מאשר בימי שגרה. מדובר באלפי ידיעות בשבוע, ועם העלייה במספרים, גדלים גם הסיכויים לתקלות ולבעיות.

בעיות האמון

בשבועות האחרונים התפרסמו לא מעט תלונות של עיתונאים כלפי הצנזורה. אחת מהן הייתה של עיתונאי "ישראל היום" יהודה שלזינגר, שפרסם ידיעה על עסקת חטופים אפשרית, ואז קיבל הוראה מהצנזורה להסיר אותה. כמה שעות לאחר מכן הופיעה הידיעה בכלי תקשורת אחרים, כמו חדשות 12.

יהודה שלזינגר / צילום: אריק סולטן

גורמים ב"ישראל היום" אומרים לגלובס כי "המקרים האחרונים גרמו לכך שהאמון מול הצנזורה נשבר. ברירת המחדל הפכה לחשד שמשהו לא בסדר, ואנחנו לא מאמינים להם היום, בגלל שזה לא תקין".

דוגמה אחרת היא מיום התקיפה בתימן, שעליה דיווחו כל המערכות - למעט אחת. לפי גורמים בתאגיד השידור הציבורי, הצנזורית שישבה אצלם החליטה למנוע מהמערכת לפרסם את הידיעה. אותם גורמים מספרים כי הצנזורית הטילה וטו, מה שהוביל לפרסום באיחור רב מהמתחרים.

מקרה נוסף שהגיע לידיעת גלובס התרחש בשבוע שעבר, כאשר כטב"ם התרסק בבית ראש הממשלה בנימין נתניהו. הצנזורה פסלה לכולם את הידיעה על כך, ולאחר זמן מה פורסמה ב-ynet הידיעה שנפסלה. לפי גורמים בתקשורת, היה זה אחרי שהצנזורה אישרה את הידיעה לאתר - בעוד הגופים האחרים לא ידעו שכבר יש אישור, מה שגרם להם להלין על התנהלות הצנזורים.

טענות למדיניות לא אחידה העלה גם איתי בלומנטל, הכתב הצבאי של "כאן חדשות". לפני כמה ימים צייץ בלומנטל בטוויטר כי "ערב שני ברציפות, ידיעה שנפסלה לי על-ידי הצנזורה, פורסמה מילה במילה בערוץ אחר. מה אתם הייתם עושים?".

איתי בלומנטל / צילום: מתוך שידורי כאן חדשות, כאן 11

גם שי לוי, כתב צבאי במאקו, הלין על כך שביקשו ממנו להסיר ידיעה ביטחונית, בצל העובדה שיש עליה איפול. בציוץ בטוויטר הוא כתב: "צדקתי כשעניתי להם שהסיבה לצנזורה לא ביטחונית, שהיא כדי לשמור בלעדיות לדובר צה"ל", וטען כי הצנזורה היא בשירות דובר צה"ל ומבצעת תעדופי מערכות.

שאלת הכתבים הדואליים

סוגיה נוספת בעבודה מול הצנזורה קשורה לכתבים הדואליים - אלה שעובדים עבור גופי תקשורת גם מחוץ לישראל, שלצנזורה אין סמכות בעניינם. כך, למעשה, עיתונאים כאלה יכולים לפרסם חומרים שלא היו עוברים אישור בארץ. שניים בולטים ששמותיהם עלו בשיחות עם גורמים שונים הם ברק רביד מוואלה ורונן ברגמן מ"ידיעות אחרונות". מדובר בעיתונאים רציניים שעושים את עבודתם נאמנה, אולם הצנזורה לא מספקת מענה למערכות הישראליות שלא יודעות איך להתחרות מול השיטה הזו.

גורם בשוק התקשורת מסביר כי יש לצנזורה כלים להתמודד עם זה כשמדובר בעיתונאים אזרחי ישראל, אבל "זה הורג את התחרות בין המערכות. אין מה לכעוס על המערכות או על העיתונאים שעושים את עבודתם, אבל אין פה שום הגבלה צנזוריאלית".

בכיר בשוק התקשורת מסביר כי צנזורה חזקה הייתה יכולה לבנות "תורת לחימה" כדי לטפל באירועים מסוג זה, שתאפשר לעיתונאים לפעול, ועדיין לא תהיה פגיעה בביטחון מידע.

האפליה של חדשות 12?

לא מעט גורמים עמם שוחחנו חזרו על כך שלתחושתם קיימת אפליה לטובת גופי תקשורת מסוימים. השם שחזר שוב ושוב היה חדשות 12. בכיר בשוק התקשורת אומר לגלובס כי "ברור לנו שיש אפליה לטובת 12. להם לא יציקו ולא יעשו להם עניין כמו שעושים במקומות אחרים". לא קיימים נתונים סדירים המאפשרים לבדוק אמפירית את הטענה.

לצד זאת, גם בחדשות 12 שותפים לביקורת על הצנזורה. גורם בחברה אומר לגלובס כי "זה שבחדשות 12 לא יוצאים החוצה ולא מתלוננים בטוויטר, לא אומר שזה לא קורה. הטענה ההזויה שהצנזורה מעדיפה את חדשות 12, פשוט לא נכונה.

"היו לנו בשנה האחרונה ארבע שיחות בירור בין ראשי וכתבי החברה לאנשים מהצנזורה, כולל מכתבים, יועצים משפטיים ומהומות אלוהים. היו לנו עשרות עימותים על ידיעות שנפסלו ושיחות צעקות מול גורמים בצנזורה, וכל הזמן יש מקרים שידיעות שנמצאות אצלנו מתפרסמות במקומות אחרים, אחרי שנאסר עלינו לפרסם אותן. גם במערכות נוספות מספרים כי הן זומנו לסיורים, לשימועים ולבירורים".

בסביבת הצנזורה מסבירים את הדברים בכך שמדובר בתקלות נקודתיות, ושקורה שצנזור ששוגה בהחלטתו. הסבר נוסף הוא שיכולים להיות הבדלים בין צנזורים שמרנים יותר או פחות, וניסוחים שונים שיכולים להתקבל או להיפסל. "טענות תמיד היו, ותמיד אותן הטענות. בעיתונות הכתובה מלינים על ידיעות במהדורות של שמונה בערב, וההפך - מהדורות הערב מלינות על העיתונות הכתובה", אומר גורם המקורב לצנזורה.

לדבריו, "אין אמת בטענות האלה. הרי הם היו יכולים לפנות לוועדת השלושה - ושם הצנזורה מחויבת להגיע ולתת דין וחשבון. כמעט ואין פניות לוועדת השלושה, ולכן אין אמת. בנוסף, יש לא מעט כתבים שלא מגישים חומרים לבחינה, ולכן הם גם לא יקבלו תגובה - אפילו אם המידע הפך למותר לאחר כמה שעות".

גורמים לשעבר בצנזורה הצבאית מסבירים לגלובס כי "ידיעה יכולה להיפסל לפרסום בגלל הזמן או בגלל תמונת המודיעין, ואחרי כמה שעות דברים מתבררים, ויכולים להתפרסם. הכול יכול להשתנות, ואין ספק שבצנזורה צריכים לחזור לעיתונאי שפנה ולעדכן אותו. אבל אין פה תעדוף בין ערוצי התקשורת. זה לא כמו דובר של משרד ממשלתי, שיכול לתעדף את מי שהוא רוצה ואיך. יש מדיניות אחידה לכל הערוצים".

הביקורת מהדרג המדיני

חלק מהגורמים עמם שוחחנו מצביעים על הקושי בניהול עבודת הצנזורה בתקופת המלחמה. כך, גורם בשוק התקשורת אומר כי "אם הצנזורה משדרת ביטחון עצמי, שהיא יודעת מה היא עושה, אז המצב טוב. אבל בצל המלחמה, נראה שזה מתערער. הסיבה לכך היא המורכבות והאורך של המלחמה. נראה שהצנזורה היום לא איתנה מול כל המערכות והעיתונאים, ולא מול הדרג המדיני".

האמירה על הדרג המדיני מכוונת בין היתר להתבטאויות החריגות נגד הצנזור הראשי, תא"ל קובי מנדלבליט, מצד ראש הממשלה בנימין נתניהו (שבסוף נובמבר 2023 דיבר על חוק שיגביל את שיקול-הדעת של הצנזורה) ושר התקשורת שלמה קרעי ("חופש המידע ופירות עבודתם של עיתונאים אינם רכוש שהצנזור וצה"ל יכולים לסחור בו למטרותיהם").

הצנזור הראשי, תא''ל קובי מנדלבליט / צילום: דובר צה''ל

הדרג המדיני לא לבד. גם בכיר בשוק התקשורת אומר לגלובס כי הוא "לא סומך על הצנזורה בקדנציה הנוכחית". עם זאת, יש מי שסבור כי מנדבליט מנסה לפעול בצורה נכונה. "הוא איש של כבוד. זה קריטי לו, וזה מה שמוביל את הצנזורה היום. אם תנהגו בצנזורה בכבוד, היא תנהג בכם בכבוד".

עוד כתבות

מטוס אל על / צילום: עידו וכטל

אל על בתגובה לייצוגית: לא יכולנו לנצל את כוחנו בגלל כוחות השוק

חברת התעופה הגישה את תגובתה לבקשה לאישור תובענה ייצוגית נגדה בטענה לגביית מחירים מונופולסטיים בתקופת המלחמה ● לטענתה, היא לא הייתה יכולה לנצל את כוחה המונופוליסטי הנטען, כאשר בכל רגע חברות זרות יכלו לחדש את טיסותיהן ארצה ● לפי הבקשה לייצוגית, רווחי אל על זינקו בזמן המלחמה מ־0.9% מהעלות ל־13.3% מהעלות

בלון של היצרנית האוקראינית Aerobavovna / צילום: Reuters, Justin Yau

זולים וכמעט בלתי ניתנים ליירוט: הבלונים חוזרים לשדה הקרב

הבלונים, שמרחפים מעל זירות הלחימה כבר מימי המהפכה הצרפתית, שבים כעת לשטח כשהם מצוידים בבינה מלאכותית, חיישנים ויכולות אוטונומיות ● מאוקראינה ועד ארה"ב, הם משמשים לסיור, תקיפה ותקשורת - ומציבים חלופה זולה שמאתגרת גם מערכות הגנה מתקדמות

משרדי אנבידיה ביקנעם / צילום: אנבידיה

הרחק מהעיסוק המסורתי: מאחורי הרכישה החמישית של אנבידיה בישראל

הרכישה האחרונה של ענקית השבבים בארץ מסמנת את כניסתה לתחום ניהול המידע בארגונים. מאחוריה: מהפכת הסוכנים החכמים שלה ● המהלך מצטרף לרכישות קודמות דוגמת ראן איי.איי ודסי

הבורסה בפריז, צרפת / צילום: Shutterstock

עליות באירופה; בורסת דרום קוריאה עקפה את בורסת פריז במונחי שווי שוק

בורסת פריז עולה בכ-0.4% ● מדדי הניקיי והקוספי זינקו לשיאים חדשים ● מניות התוכנה התאוששו אתמול בוול סטריט, לאחר שכנס של חברת ה-AI אנתרופיק הפיג את חלק מחששות המשקיעים ● ענקית השבבים אנבידיה תדווח לאחר נעילת המסחר את תוצאותיה הכספיות - אלו ציפיות האנליסטים

נשיא Wayve, ארז דגן / צילום: יוטיוב

עם נשיא ישראלי ומרכז בהרצליה: חברת הנהיגה האוטונומית שגייסה 1.2 מיליארד דולר

Wayve הבריטית השלימה גיוס לפי שווי של 8.6 מיליארד דולר לקראת השקת רובוטקסי בלונדון ● בסבב השתתפו יצרניות הרכב מרצדס בנץ, סטלנטיס וניסן, לצד ענקיות הטכנולוגיה אנבידיה, מיקרוסופט ואובר ● ל־Wayve יש נוכחות ישירה בישראל באמצעות משרד בהרצליה, ונשיא החברה הוא ארז דגן הישראלי

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: מירי שמעונוביץ

סמוטריץ' חתם על צו חדש: פטור ממע"מ עד 130 דולר ביבוא אישי

סמוטריץ' חתם על הצו לאחר פקיעתו של הצו הקודם שכלל פטור לחבילות עד 150 דולר בעקבות פסילתו ע"י הצבעה בכנסת אמש ● הכניסה לתוקף: מהלילה בחצות ● סמוטריץ': "לא אתן לקומץ קומוניסטים בליכוד ולאופוזיציה חסרת אחריות שנלחמת באזרחי ישראל - לנצח"

אילוסטרציה: shutterstock

הבורסה בת"א ננעלה בירידות; מדד הביטוח צנח ב-7.5%, הבנקים ב-2%

מדד ת"א 35 ירד בכ-1.7% ● הירידה במניות הביטוח והפיננסים באה בעקבות דוח אפוקליפטי של חברת המחקר Citrini Research סביב עתיד ה-AI ● המניה שנמחקת מהבורסה בתל אביב אחרי 25 שנים ● טרמינל איקס זינקה בעקבות נפילת הצעתו של שר האוצר להעלות את תקרת הפטור ממע"מ

מחנה ''מטווח 24'' / צילום: חורחה נובומינסקי

נסגר מכרז ל-1,100 דירות ב"שדה דב" של ראשון לציון

שבעת המכרזים הראשונים על הקרקעות ב"מטווח 24" במערב ראשון לציון נמכרו בסך כולל של 1.4 מיליארד שקל ● ענקית הטכנולוגיה אפלייד מטיריאלס חנכה ברחובות מרכז מו"פ חדש, וחברת המינרלים ICL חנכה את בניין המטה החדש שלה בבאר שבע ● אירועים ומינויים

תעשיות ''מלח הארץ'' / צילום: אתר החברה

הקרקעות ששימשו לרכישת השליטה בבנק הפועלים עברו לידי המדינה: זה הרווח של הבעלים

חברת המזון סוגת מעדכנת כלפי מעלה את הרווח שתרשום מההסכם לפינוי בריכות המלח שלה בעיר הדרומית, מ־70 לעד 105 מיליון שקל ● הקרקע תשמש לבניית דירות, מסחר ומלונאות

קניות באינטרנט / אילוסטרציה: Shutterstock

"אנשים גילו בבוקר שהם צריכים לשלם מס שלא לקחו בחשבון"

הכנסת הצליחה לבטל הלילה את הצו של שר האוצר סמוטריץ' להרחבת הפטור ממע"מ ביבוא אישי ל-150 דולר ● מה קורה עם חבילות שכבר הוזמנו, איך נדע אם דרוש חיוב נוסף, ומהי תקרת הפטור עכשיו? ● גלובס עושה סדר

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

מגמה מעורבת בתל אביב; אלביט ודוראל עולות, מניות הנדל"ן יורדות

מדד ת"א 35 עולה בכ-0.3% ● מדד הביטוח מתאושש קלות, אחרי שצלל ביותר מ-7% אתמול ● מניית אל על יורדת בעקבות הדוחות ● מניות התוכנה התאוששו אתמול בוול סטריט, לאחר שכנס של חברת ה-AI אנתרופיק הפיג את חלק מחששות המשקיעים ​​● וגם: ענקית השבבים אנבידיה תפרסם הלילה את תוצאותיה הכספיות - אלו ציפיות האנליסטים

כותרות העיתונים בעולם

המדינה שבה הנשיא וראש הממשלה בעימות בגלל ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: האם איראן מוכנה למלחמה, מה עומד מאחורי האסטרטגיה של ארה"ב מול טהרן, וראש ממשלת קרואטיה והנשיא נמצאים בעימות בשל שת"פ עם ישראל • כותרות העיתונים בעולם

דרכונים זרים / צילום: Shutterstock

אלו המדינות שהישראלים העשירים רוצים לקבל בהן אזרחות זרה

עפ"י נתוני חברת הייעוץ הנלי ושות', בשנת 2023 נרשם זינוק של 166% במספר הבקשות לתושבות ואזרחות זרה שהוגשו ע"י אזרחי ישראל "בעלי שווי נקי גבוה" ●  הישראלים כיוונו בעיקר ליוון, לפורטוגל ולספרד ● היעד החדש שמנסה למשוך את העשירים בעולם: איחוד האמירויות

רעיה שטראוס בן דרור / צילום: תומס סולינסקי

שתי ההשקעות שסידרו לרעיה שטראוס 350 מיליון שקל

עסקת הרכישה של קבוצת אקרו והנפקתה הצפויה של ב.ס.ר הנדסה, מניבות ערך נאה עבור המשקיעה הוותיקה בחברות הנדל"ן, שמימשה את מניותיה בקבוצת שטראוס לפני כשני עשורים ● אותן מניות שמכרה שטראוס בן דרור בקבוצת המזון, שוות כיום קרוב ל–2 מיליארד שקל

השפעת הבינה המלאכותית על שוק התוכנה / צילום: Shutterstock

ירידות חדות גם בת"א: הדוח האפוקליפטי על ה–AI שזרע בהלה בשווקים

המסמך הוויראלי של Citrini Research מתאר תרחיש עתידי תיאורטי שבו האצת ה–AI מטלטלת את שוק התוכנה, פוגעת בצריכה ומחלחלת למערכת האשראי ● התגובה השלילית לדוח בוול סטריט הגיעה גם לבורסה ת"א, שם מניות הביטוח - שהובילו את הירידות - איבדו כ–7%

מהו תיק ההשקעות האופטימלי? / אילוסטרציה: Shutterstock

תרחיש של פעם ב-25 שנה והסכנה לתיק המניות שלכם

ענקית המדדים MSCI חוששת שתיק המורכב מ־60% מניות ו־40% אג"ח עלול להוביל להפסדים בשנת 2026 - גם בעקבות אירוע נדיר שכמעט לא נראה ב־25 השנים האחרונות ● עם זאת, בשוק המקומי מעריכים כי הגדלת החשיפה למניות בטווח הארוך נכונה למשקיעים הישראלים

אוריאל קנורוביץ, מייסד שותף ומנכ''ל Nimble / צילום: Nimble

בשווי של 400 מיליון דולר: החברה שמאמנת את המודלים הגדולים בעולם

החברה הישראלית-אמריקאית נימבל מאמנת כמה ממודלי השפה הבולטים בעולם ומסייעת להם לשפר את הדרך שבה הם אוצרים מידע מהרשת ● היום היא נחשפת לראשונה, בהודעה על גיוס סבב הון מאוחר יחסית בהיקף של 47 מיליון דולר ● "אין הרבה חברות בישראל שעושות AI אמיתי", אומר המנכ"ל אוריאל קנורוביץ, "אנחנו ממציאים את החיפוש לעסקים מחדש"

השופט דוד מינץ / צילום: שלומי יוסף

בג"ץ נגד המוסכים: "מרוויחים על חשבון המבוטחים"

בג"ץ דחה את עתירת המוסכים לחייב את חברות הביטוח לשלם על חלקי החילוף לפי מחירון של חברות יבוא חלקי החילוף לרכב (חלפים) - שגבוה במאות אחוזים ולפעמים יותר מ"מחיר השוק" ● השופטים תקפו את משרד התחבורה: "כשל שוק. מצב מעוות"

רה''מ נתניהו פוגש את ראש ממשלת הודו, מודי, 2017 / צילום: קובי גדעון-לע''מ

לייזר ועסקאות במיליארדים: מה מחפש ראש ממשלת הודו בישראל

ביקורו של נרנדרה מודי בארץ, לראשונה מאז 2017, יכלול שורת היבטים, בהם ביטחוניים, סחר והעברת טכנולוגיות להודו ● לצד הרחבת הסחר ושיתופי פעולה טכנולוגיים, אחד הנושאים המרכזיים שהצדדים ידונו עליו הוא פיתוח בתחום ההגנה מטילים בליסטיים

קלדנית בבית המשפט / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

האולם הדיגיטלי יוצא לדרך: כלי AI בשירות השופטים וסוף לעידן הקלדנות

מערכת המשפט מתקרבת להשלמת המעבר לדיגיטל, לטובת הפחתת העומס והבירוקרטיה ● לצד כלים המסייעים בכתיבת פסקי דין, מערכת חדשה תאפשר לקיים דיונים בווידאו ללא הגעה פיזית ● במקביל, התמלול האוטומטי מחליף את הקלדניות - שנוצר עבורן תפקיד חדש