שמחת תומכי מפלגת ''החלום הגאורגי'' הפרו-רוסית שניצחה בבחירות / צילום: Reuters, Zurab Javakhadze
בבחירות בגאורגיה, מפלגת "החלום הגאורגי" הפרו-רוסית ניצחה עם רוב של 54%. אך על פי מפלגות האופוזיציה, הנשיאה ומומחים חיצוניים - הבחירות זויפו בצורה משמעותית בסיוע רוסיה, ששואפת לשמור מדינות חברות לשעבר בברית המועצות בתור אזור ההשפעה שלה ולקדם את הדגם המשטרי שלה באזור. אך מבצעי ההשפעה הרוסיים לא מוגבלים רק למזרח אירופה, מרכז אסיה והקווקז, אלא גם לכל העולם החופשי - שמתקשה בינתיים להתמודד איתם.
● "מלוחמים בסנדלים לכוכבי רוק": איך הפכו החות'ים מאספסוף של מורדים לאיום עולמי?
● המתקפה באיראן חשפה את "הנשק המועדף" על חיל האוויר הישראלי
ב-26 באוקטובר התקיימו בחירות בגאורגיה, מדינה בקווקז בין רוסיה לטורקיה, בה ניצחה מפלגת השלטון הפרו-רוסית "החלום הגאורגי". כמו שאר מדינות הקווקז, גאורגיה הייתה תחת שלטון של האימפריה הרוסית ולאחר מכן רפובליקה סובייטית תחת ברית המועצות. ב-1991 זכתה לעצמאות, ומאז נמצאת בתווך בין העולם המערבי והאירופאי בפרט, איתו אין לה גבול יבשתי ישיר, לבין רוסיה של פוטין ומרחב ההשפעה שלה בעולם הפוסט-סובייטי. כמו בחלק מהמדינות הפוסט-סובייטיות, היא נשלטה בתחילה על ידי אותה שכבה פוליטית מהתקופה הקומוניסטית תחת שם אחר, אך זו הודחה בגאורגיה לאחר "מהפכת הוורדים" ב-2003, שהובילה לעלייתו של הנשיא מיכאיל סאקשווילי עד 2013, אז עלתה לשלטון מפלגת "החלום הגאורגי".
הנשיא שהתקרב משמעותית למערב
"סאקשווילי הפך את גאורגיה למדינה מובילה בקלות עשיית עסקים ונלחם בשחיתות, והתקרב משמעותית למערב, אבל עשה את זה בצורה מאוד סמכותנית" אומרת ד"ר ג'ניפר שקבטור, מרצה באוניברסיטת רייכמן ויועצת לבנק העולמי במזרח אירופה. "הוא לא התנהל בצורה ליברלית ושיתופית, אלא יותר הנחית מלמעלה ואנשים לא אהבו את זה. הוא הועזב, עבר לאוקראינה לתקופה מסוימת, חזר לגאורגיה והיום נמצא בכלא". את מקומו תפסה מפלגת "החלום הגאורגי", בעלת אוריינטציה יותר פרו-רוסית, בהנהגת האוליגרך בידזינה אוייאנישבילי. חלק מהשינוי נבע גם מהפלישה הרוסית לגאורגיה ב-2008, שצרובה עד היום כטראומה לאומית.
"רוסיה נכנסה עם טנקים ומטוסי קרב, והגיעו כמעט לטביליסי. זה נגמר רע מאוד. הטראומה הזאת משפיעה על גאורגיה עד היום", מספר ד"ר שמואל ברנאי מפורום אירופה באוניברסיטה העברית ומהמחלקה להיסטוריה של עם ישראל בבן גוריון. שלום בוגוסלבסקי, מרצה על מזרח אירופה ומדריך סיורים לימודיים ומשלחות מוסיף "מפלגת השלטון איימה שרוסיה תפלוש למדינה כמו לאוקראינה".
אך לא רק הטינה כלפי השלטון הקודם והפחד מפלישה רוסית שיחקו תפקיד בבחירתה מחדש של מפלגת השלטון. נראה שלרוסיה הייתה גם יד ישירה בזיוף הבחירות לטובתה. "להפוך בחירות זה לא דבר פשוט… למי שלא מנוסה. אבל רוסיה מאוד מנוסה בזיוף הבחירות של עצמה", אומר ד"ר ברנאי "עושים את זה בשיטות הכי פשוטות, גסות ויעילות: החל מלקחת ערימות של פתקים ולשלוח בריונים לדחוף אותן לקלפי. משתמשים בדיו דוהה, ושולפים 'בודג'טניקים' שזה אנשים שתלויים בקופת המדינה כמו עובדי ציבור, ומסבירים להם יפה שאם לא יהיו תוצאות כמו שצריך, הם ייפגעו. גם לוקחים מאנשים תעודות זהות כדי לוודא שהם לא מצביעים, או אפילו מצביעים בשבילם".
עיוות סטטיסטי בתוצאות שמעיד על זיופים
אחת הראיות לזיוף הבחירות, מעבר לתקריות ספציפיות שתועדו והועלו לרשת, הוא העיוות הסטטיסטי בתוצאות: בדרך כלל, בבחירות ניתן לראות "התפלגות פעמון" של קלפיות שונות סביב התוצאה הסופית, כשהקלפיות עם יותר או פחות מצביעים לטובת מפלגה מסוימת מתפלגות באופן דומה. אך בניתוח הנתונים לגבי הבחירות בגאורגיה, ניתן להבחין ב"זנב" יוצא דופן של קלפיות באזורים הכפריים, בהם ממילא מצביעים יותר למפלגת השלטון, אך השיעור גבוה בהרבה ממה שהיה ניתן לצפות בהתפלגות פעמון רגילה סביב החציון. דבר זה מעיד על התערבות נקודתית בקלפיות אלו, שמספיק בדיוק כדי לשנות את התוצאות מהפסד דחוק לניצחון דחוק.
"במודל הרוסי משתמשים בכל השיטות להטיית בחירות: זיופים בקלפיות עצמן, הפחדה ואיומים, קניית מצביעים, אלימות והגבלות כלפי כלי תקשורת והתערבויות בספירה" אומר בוגוסלבסקי "כשעושים קצת מכל דבר, קשה לתפוס אותך. כל אחת מהשיטות לבד היא לא ביג דיל, וגם במדינות דמוקרטיות יש תקריות. אבל זה מצטבר למספיק הטיה כדי לשנות את תוצאות הבחירות". לדברי ד"ר שקבטור "גם האופוזיציה לא הצליחה להציג חזית אחידה, והיא הייתה מאוד מפולגת ועסוקה בקרבות פנימיים. בנוסף, אירופה לא הפעילה משקל-נגד להשפעה הרוסית, כך שזה היה משחק חד-צדדי".
למה רוסיה משקיעה כל כך בהטיית תוצאות הבחירות? לדברי ד"ר ברנאי "פוטין מנסה להשיג שליטה, אבל בדרך רכה. מפלגת החלום הגאורגי מאפשרת לו לשלוט מרחוק. הוא מפעיל ראש ממשלה שמקרב את גאורגיה לרוסיה, ומעביר חוקים דיקטטוריים שדומים לאלו של רוסיה. יש לגאורגיה דגל, גבולות, ואפילו מושב באו"ם. לכאורה עצמאית, אבל בעצם היא עושה דברה של מוסקבה". גם במולדובה, על פי הנשיאה מאיה סנדו, אירע ניסיון התערבות רוסי כשמשאל העם על סעיף בחוקה שתומך בהצטרפות לאיחוד האירופי עבר ברוב של 50.3% בלבד, לעומת שני שליש בעד כפי שחזו הסקרים. "ההבדל הוא שגאורגיה צמודה לרוסיה ומנותקת גאוגרפית מאירופה, לעומת מולדובה שיושבת על גבול האיחוד האירופי" אומר בוגסלבסקי "נכון שיש את טרנסניסטריה (חבל בין מולדובה לאוקראינה בשליטה רוסית, ע"א), אבל במקרה הכי גרוע אוקראינה יכולה לסייע לה".
המחאה הנחרצת באוקראינה
אוקראינה היא דוגמה מובהקת למדינה שהצליחה להשתחרר מהאחיזה הרוסית במטרה להתקרב למערב, ולדברי בוגוסלבסקי זו אחת הסיבות לפלישה אליה ב-2022. ד"ר ברנאי מנגיד את המחאה הנחרצת באוקראינה לתגובה החלשה יותר של גאורגיה: "היו הפגנות גדולות במרכז טביליסי. אבל הפתיע אותי שהם התפזרו אחרי שעתיים, מה שלא היה אמור לקרות. לעומתם, אוקראינה הקימו מחנה אוהלים ואמרו שאנחנו לא נצא ממרכז העיר עד שלא נצליח להשיג את ההגנה על הזכויות שלנו, והצליחו לסלק את הנשיא ינוקוביץ'. אז כמובן לא ציפו לפלישה הרוסית, המחאה בכלל הייתה נגד שחיתות וצעדים דיקטטוריים והפניית עורף לאירופה. זה התפוצץ אז על דחיית הסכם אסוציאציה עם האיחוד האירופי, מהסוג שיש גם לישראל למשל".
המערב, בינתיים, מתקשה להתמודד עם מבצעי ההשפעה של רוסיה. "זו נקודת חולשה בדמוקרטיה כמו שהתרגלנו אליה. אנחנו פגיעים מאוד לזה, לבוטים, פייק ניוז ושחיתות. יש פוליטיקאים, אקדמאים ומפלגות שזה כבר בתוכם", אומר בוגוסלבסקי. לאחרונה גם נחשף שמשפיעני רשת בארה"ב קיבלו כספים שמקורם במוסקבה "רוסיה מייצאת שחיתות כנשק. מדינות כמו פינלנד, אסטוניה ופולין כבר טובות יותר בלהתמודד עם הלוחמה ההיברידית של רוסיה".
בעיני ד"ר ברנאי, צריך "להפשיל את השרוולים ולא לשחק בג'נטלמניות. במלחמה כמו במלחמה. לא להצניע את זה, אלא לפעול בצורה נחרצת. כשהציבור מתנגד בצורה נחרצת כמו אוקראינה ב-2014, צריך לסייע ולחמש אותם בצורה אינטנסיבית, ולעבוד כאילו האיום ישירות נגדנו. כי האויב הוא בסוף בברלין ובפריז, בוושינגטון ובירושלים. המלחמה היא שלנו, וגאורגיה ואוקראינה הן רק שדה הקרב. האיחוד האירופי היום רק 'עוקב בדאגה', במקום לתמוך חד משמעית". בזירה הפנימית, אומרת ד"ר שקטבור, צריך לזכור שניסיונות זריעת הכאוס הרוסיים קיימים ו"זה יכול להגיע מכל מקום, מהאינטרנט והרשתות החברתיות, לבדוק דברים ולא להאמין לכל דבר. חייבים לבדוק דברים ולא להאמין לכל דבר".
קונסול הכבוד של גיאורגיה בישראל: "יריבים פוליטיים מנסים לטשטש את הכשלים שלהם"
בתגובה מסר קונסול הכבוד של גאורגיה בישראל, מני בניש: "מפלגות האופוזיציה השונות בגאורגיה, קיבלו את האפשרות לבחון את המערכת בטרם הבחירות, וראשי המפלגות אף הצהירו בפומבי, כי המערכת בטוחה לחלוטין ולא מאפשרת זיופים כל שהם. למרות ההאשמות, אין ראיות קונקרטיות להתערבות רוסית או הונאה בבחירות. זה נושא לספקולציות של יריבים פוליטיים ממפלגות האופוזיציה, שמנסים לטשטש את הכשלים שלהם, ולתרץ את ההפסד שלהם בבחירות. בין 1000 הפקחים הזרים, ביניהם מאות חברי פרלמנט מ-30 מדינות, נכחו גם שלושה מפקחים נציגי מדינת ישראל: ח"כ דוד ביטן, ח"כ יבגני סובה והיועץ האסטרטגי יוסי טאטיקה.
"תחת ממשלת החלום הגיאורגי, גאורגיה חתמה על הסכם עם האיחוד האירופי המבטיח משטר ללא ויזה, נחתם הסכם סחר חופשי עם האיחוד האירופי, בשנת 2023 גאורגיה קיבלה סטטוס של מועמדת לכניסה לאיחוד האירופי (אך זה נשלל ביולי 2024 בעקבות פעולות הממשלה, ע"א) הכלכלה של גאורגיה צומחת בשנים האחרונות באופן פנומנלי באחוזים דו ספרתיים. התיירות לגאורגיה, המהווה נתך משמעותי ביותר מהכנסות המדינה, גדלה מדי שנה בעשרות אחוזים, וחברות בינלאומיות מכל העולם מגיעות ומשקיעות מיליארדים במדינה.
"מבחינת היחסים עם רוסיה, ממשלת גאורגיה אימצה מדיניות פרגמטית שתבטיח את ביטחונה של המדינה. גיאורגיה לא הצטרפה לסנקציות הכלכליות שהוטלו על רוסיה על ידי מדינות המערב וסירבה להעניק סיוע צבאי לאוקראינה, תוך ציון חששות שפעולות כאלה יפגעו מיידית בביטחונה".