גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"כמו דומינו": כך השביתה תאונה אחת את כל גוש דן

תאונות הדרכים יוצרות פקקים שמשפיעים לא רק על הנהגים ברכב הפרטי, אלא גם ובעיקר על התחבורה הציבורית ● הבעיה הזו אמנם לא ייחודית לישראל, אך היא מורגשת בה הרבה יותר כי הגידולים בביקושים במדינות וערים אחרות היו יותר מתונים ואיפשרו השתדרגות של התשתיות התחבורתיות באופן הדרגתי

צומת עזריאלי / צילום: איל יצהר
צומת עזריאלי / צילום: איל יצהר

איך תאונת דרכים אחת שיתקה אתמול (ד') בערב את כל הכבישים ברחבי מטרופולין גוש דן? זו השאלה שככל הנראה העסיקה רבים מהאנשים שעמדו שעות ארוכות בפקקים לאחר שהתרחשה תאונת דרכים בצומת יגאל אלון - השלום, באחד המחלפים העמוסים והמרכזיים ביותר בישראל.

העלאות מסי הרכב בדרך. איך ניתן לייעל את ההוצאות ולחסוך אלפי שקלים?
העלאת מס בדרך: כלי הרכב שיתייקרו באלפי שקלים לפחות ב־2025

הפקקים השפיעו לא רק על הנהגים ברכב הפרטי אלא גם ובעיקר על התחבורה הציבורית, שכן אוטובוסים עמדו בפקק ולא סיימו את מסלולם כדי לצאת למסלול נוסף. כך, אוטובוסים לא הגיעו לתחנות והמשבר הורגש לא רק במוקד הגודש אלא בכל המטרופולין, זו הסיבה שגם נוסעים בקריית אונו, המרוחקת יחסית ממחלף השלום, המתינו אתמול למעלה משעה לאוטובוס.

חוקרים מסבירים שהתשובות לכך הן רבות וחלקן לא אינטואיטיביות, אבל כבר עכשיו ברור אפשר להגיד: כך הולכת להראות שגרת חיינו.

מערכת התחבורה במטרופולין ת"א נמצאת על סף שבירה

מתכנן התחבורה יונתן רוזין מסביר שמערכת התחבורה במטרופולין ת"א נמצאת על סף שבירה, ולכן "בכל פעם שיש תאונה, הפגנה, חסימה, או אפילו צמצום נתיבים משמעותי באחד מצווארי הבקבוק של המערכת - כמו מחלף השלום - כל שאר המטרופולין נופל כמו דומינו".

לדבריו, "יש עבודות בכל הצירים הראשיים שמובילים לת"א, אין מספיק מערכות הסעת המונים (דוגמת רכבת קלה ומטרו - א"ז), אין מספיק העדפה לאוטובוסים, אז רוב האנשים מעדיפים לשבת בפקק ברכב הפרטי שלהם מאשר באוטובוס - ואפשר להבין אותם. התוצאה היא "ספירלת מוות" של התחבורה הציבורית, ואנחנו צופים בה בזמן אמת".

הפרופ' אראל אבינרי, מומחה לתשתיות מאפקה - המכללה האקדמית להנדסה בתל אביב, מסביר שהאירוע החריג אתמול לא צריך להפתיע איש. "יש זחילה כלפי מעלה בביקושים במטרופולינים לביצוע נסיעות. מן הסתם, התשתיות לא מתחדשות בקצב שמדביק את הביקושים ואותן התשתיות הקיימות שהגיעו לקיבולת מלאה - אז וודאי שכל דבר קטן יכול לגרום לקריסה שלהם".

בנוסף לדבריו, העובדה שהעומסים מתפזרים על פני רוב שעות היממה, ולא רק בשעות ההגעה והחזרה מהעבודה כבעבר, יוצרת מצב שגם ההתאוששות מאירועים כאלו היא איטית יותר. "לצערנו נראה יותר ויותר מקרים כאלה ובשעות יותר מוזרות של היום משום שלמעט השעות הקטנות של הלילה יש עומסים שמביאים לכך שמשכי הנסיעה מתארכים פי שניים. האמת היא שכבר כמעט אין לנו סיטואציה של נסיעה חופשית ללא עומס ולכן כל התאוששות מאירוע כזה לוקחת זמן".

הצמיחה המהירה בישראל פגעה ביכולת ההערכות

הבעיה הזו לא ייחודית לישראל, ואולם לדברי פרופ' אבינרי היא מורגשת בה הרבה יותר כי הגידולים בביקושים במדינות וערים אחרות היו יותר מתונים ואיפשרו השתדרגות של התשתיות התחבורתיות "בישראל הגידול באוכלוסייה ובביקושים לנסיעות הם גדולים מאוד יחסית לעולם המפותח שבו יכולים להיערך מבעוד מועד לשינויים בביקושים ואצלנו הם נערכים בתקופות כ"כ קצרות כך שגם פתרונות כמו מטרו ורק"ל לא הולכים לפתור את הבעיה הזו כי גם בנייתם מתמשכת מאוד לאט".

ובכל זאת, קשה להבין כיצד לתאונה אחת יש השפעה ברדיוס כל כך גדול. יונתן רוזין מסביר שפקקים מתפתחים בצורה לא אינטואיטיבית "נגיד שהייתה תאונה במחלף השלום, כמו אתמול, ושני הרכבים שהיו מעורבים בה חוסמים נתיב וחצי-שניים. באותו רגע, הקיבולת של הצומת יורדת משמעותית כי יותר רכבים צריכים לחצות את הצומת דרך פחות נתיבים".

לדבריו, "ספציפית, הפעולה של השתלבות רכבים ממספר נתיבים לנתיב בודד ("השתזרות") - שבמקרה הישראלי, כל אחד מנסה להידחף על חשבון השני - היא זו שמעכבת את התנועה. כך, נוצרת תגובת שרשרת, כי בזמן שנהגים נלחמים על לעקוף את התאונה, זרם הרכבים מאחוריהם ממשיך להיבנות (לפני שווייז התריע בפניהם על תאונה או פקק). ואם מוסיפים לזה נהגים שנכנסים לצמתים לא פנויים, אז הפקק מתחיל להסתעף ולייצר זרועות חדשות, מה שמאיץ את הפקק בצורה אקספוננציאלית".

"לכל תשתית תחבורתית יש קיבולת", מוסיף פרופ' אבינרי, "בקיבולת המקסימלית מובן לכולם שאי אפשר להכניס יותר מכוניות, אבל התופעה הזו מתרחשת עוד הרבה לפני כן. העמסה על מערכת תחבורה שמתנהלת בתנועה חופשית לא תהיה מורגשת יותר מדי, אבל במערכת עמוסה כל דבר קטן ואפילו לא תאונה אלא סתם רכב שעומד בצד הדרך או מישהו שנוסע קצת יותר לאט ואירועים קטנטנים כאלה מייצרים אפקט דומינו שמוביל לקריסה תחבורתית ויהיו כאלו יותר ויותר. בהמשך אפילו נתקשה להסביר למה זה קורה בגלל שכשהמערכת על הקצה כל דבר קטן גורם לאפקט מצטבר ולא נבין איך יש פקק לפנינו כשאין שום שיבוש ברמזורים, תאונת דרכים או עבודות בכביש. - כך ייראו החיים במטרופולינים".

צורך בשינוי חד של מדיניות ברחבי המטרופולין

ואולם, לא מדובר בגזירת גורל ויש פתרונות שיכולים לחלץ את ישראל מהמשבר אבל הם מורכבים, דורשים אומץ ולא נעשים כאן מספיק. "ברמה הטקטית-מיידית, צריך לאפשר לרשויות מקומיות סמכות לאכוף חסימת צמתים עם אמצעים אלקטרוניים, זה יכול לעזור מאוד וברמה האסטרטגית, יש צורך בשינוי חד של מדיניות ברחבי המטרופולין, בטח לאור הדחיות הצפויות ברוב פרויקטי הסעת ההמונים המתוכננים". שינויי מדיניות שנעשו בערים בעולם כוללים כלים רבים כמו הגבלת חניה וניהול התמחור שלה, צביעת נתיבים לתחבורה ציבורית, סלילת שבילי אופניים, החלת אגרות גודש ואמצעים נוספים.

לדברי פרופ' אבינרי הבעיה היא גדולה יותר מהתחבורה "הרבה אנשים נזרקים לאזורים הצפופים והעמוסים לא בגלל נסיבה תחבורתית אלא בגלל נסיבות תכנוניות של פיזור לא נכון של מקורות תעסוקה ומגורים ויתר השימושים".

לדבריו, "אם מסתכלים על הצפיפויות אנחנו לא נורא צפופים כמו שהיינו יכולים להיות, וצפיפות היא לא תמיד בעיה כי אפשר להיערך אליה עם תשתיות להסעת המונים ואם היינו מסיטים אליהם חלק מהביקושים, זה היה פחות נורא. אבל זה דורש תכנון מראש וישראל היא לא כזו".

לדבריו, "אין תכנית אסטרטגית למדינה ולכן אנחנו לא יודעים איך האוכלוסיה תפוזר בעוד 20 שנה. זו הסיבה שמערכות תחבורתיות קורסות. אי-אפשר לבנות היום מערכת תחבורתית שתדע לטפל בפיזור אוכלוסיה שאין לנו מושג איפה תגור, תעבוד, וכיצד תסע ולאן. לכן, כל עוד אין חשיבה אסטרטגית ארוכת טווח לא תצליח שום חשיבה תחבורתית לפתור את זה".

עוד כתבות

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות; נייס זינקה ב-13%, אוויס נפלה ב-22%

נאסד"ק ירד ב-0.5% ● למרות הכנסות שיא, התואר שוולמארט איבדה לאמזון ● ענקית המיכון החקלאי דיר זויקה לאחר לאחר שהיכתה את תחזיות האנליסטים והעלתה את תחזית הרווח ●  מחירי הנפט עלו לרמתם הגבוהה ביותר זה חצי שנה ● מספר התביעות הראשוניות לדמי אבטלה צנח ב-23,000, הירידה החדה ביותר מאז נובמבר

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

מסמכי אפשטיין

מסמכי אפשטיין: תיבת הפנדורה שמרעידה את העולם העסקי

פרסום מיליוני מסמכים חושף את עומק הקשרים של העולם העסקי עם ג'פרי אפשטיין ● כשגם מייל בודד עלול להוות כאב ראש יחצ"ני, חברות מעדיפות להיפרד ממנהלים בכירים ● היועצת שקיבלה מתנות יוקרתיות, המיליארדר שאפשטיין היה לו "פותר בעיות חשאי" וטייקון הנמלים מדובאי שהחליף עמו אלפי מיילים מטרידים: גלובס נכנס למאורת הארנב כדי ללמוד עד כמה משפיעה הפרשה על הכלכלה העולמית ועל דמויות מפתח בה

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

בתחילת השבוע ההסתברות להורדת ריבית בישראל הייתה 80%. המצב השתנה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית בשני הקרוב ● עד לפני יומיים ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לפני ההצבעה על ביטולו בכנסת: האוצר הזמין קמפיין לפטור ממע"מ ל-150 דולר

בשבוע הבא יעלה להצבעה בכנסת הצו להרחבת הפטור ממע"מ בייבוא אישי לסכום של 150 דולר ● יחד עם זאת, במשרד האוצר מבקשים כבר להכין קמפיין למען יידוע הציבור בדבר העלאת סכום הפטור

מימין: פרופ' אסף חמדני, יו''ר הוועדה לרפורמה בדוחות; ספי זינגר, יו''ר רשות ני''ע; רו''ח שלומי שוב ופרופ' אמיר ברנע / צילום: אלון גלבוע

למה בשוק ההון חוששים מהרפורמה שאמורה להקל על דיווחי החברות?

בדיון בהשתתפות בכירי רשות ני"ע טענו מומחים כי המלצות ועדת חמדני עמומות, פוגעות ביחסים שבין מנהלים לדירקטורים ומאפשרות לדחות דיווחים על עסקאות ● יו"ר הרשות זינגר: "בגלל ה-AI, ייתכן שבעוד שנתיים-שלוש יהיה צורך בשינויים נוספים"

ישראלים במקלט בזמן ירי טילים. מותר לעבור דרך חצר השכנים רק במצב חירום / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום? מותר לעבור בחצר השכנים רק בזמן אזעקה

המפקח על המקרקעין דחה תביעה של שכנים שביקשו להיכנס למקלט דרך החצר של שכניהם: מותר עד עשר דקות לאחר האזעקה

ד''ר אורן פרייס־בלום, מייסד אוסיו / צילום: באדיבות אוסיו

"לא התכוונו להתחבא": מתחת לרדאר, סטארט־אפ ישראלי כובש את שוק האורתופדיה בארה"ב

מתחת לרדאר, חברת אוסיו, שפיתחה שתלים לטיפול בפציעות, כבר גייסה 100 מיליון דולר ● המייסד, ד"ר אורן פרייס־בלום, מספר על הדרך מהמטבח בבית לשוק האורתופדיה האמריקאי, על ה"פיץ'" הראשון המפתיע ועל שיתוף הפעולה עם חברה מכפר זרזיר

ירקות אורגניים של חברת אגרסקו / צילום: יח''צ

קריסת אגרסקו: נדחתה תביעת המיליונים נגד פירמת EY

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל, שהגישו המפרקים של החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011, נגד רואי החשבון ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר"

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

ת"א ננעלה בירידות; מדד הקלינטק נפל ב-3%, הדולר התחזק מול השקל

מדד ת"א 90 ירד בכ-1.3%, ת"א 35 איבד מערכו כ-0.5% ● נייס זינקה לאחר שעקפה את התחזיות ● בהראל סבורים כי בנק ישראל לא יוריד את הריבית בהחלטה הקרובה ● וולס פארגו: הישועה לשוק הקריפטו תגיע ממקום מאוד לא צפוי ● הדולר ממשיך להתחזק אל מול השקל וערכו עומד סביב 3.14 שקלים

פתיחת שולחן של ניני הא'צי / צילום: אפיק גבאי

המסעדה הכשרה שנותנת תמורה מעולה בפחות ממאה שקלים

ניני האצ'י לא ממוקמת באזור עסקים, וכדי להביא סועדים לצהריים הגיעו שם לפיצוח: פתיחת שולחן נדיבה, ססגונית ומוצלחת ב–39 שקל

נשיא סין שי ג'ינפינג / צילום: Reuters

חיזור שקט בארץ, מתקפה פומבית בבייג'ינג: המשחק הכפול של סין מול ישראל

בעוד שבזירה הבינלאומית סין משמרת קו ביקורתי נגד ישראל כדי להתבדל מוושינגטון, בשטח היא מנמיכה להבות ● המטרה, לפי המומחית קאריס וויטי: ליהנות מהיכולות הישראליות בלי לשלם את המחיר הפוליטי הכרוך ביחסים גלויים ● במקביל, היא ממשיכה לחבק את טהרן

אהרונוביץ', אנגלמן, כץ / צילום: יוסי זמיר, ניב קנטור, עמית שאבי-ידיעות אחרונות

רשות המסים פוזלת לרווחים מפולימרקט, אבל שוכחת דבר בסיסי בפלטפורמה

הרשות רוצה נתח מרווחי השחקנים בפולימרקט, אבל איך היא תאתר אותם ● הבירוקרטיה מכה באזרחים חולים ● ומה לא נלמר מפגיעת הטיל בבזן ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

ד''ר ירון דניאלי / צילום: גבריאל בהרליה

"הרוכשים איראנים לשעבר, והיה חיבור": האקזיט של חברת המכשור הרפואי מישראל

חברת האבחון הישראלית Metasight נמכרה ב59 מיליון דולר עם אופצייה ל-90 מיליון דולר נוספים ● הרוכשת  גארדנט הלת' שהוקמה ע"י יזמים איראנים, תהפוך את מרכז הפיתוח של מטאסייט ברחובות לאתר שלה בישראל

אילוסטרציה: Shutterstock, Quality Stock Arts

סל הבריאות ל-2026: תרופות נגד השמנה בפנים, ומה בחוץ?

יותר מ־600 תרופות וטכנולוגיות התמודדו על תקציב של 650 מיליון שקל ● תרופות ההרזיה למבוגרים ותרופות חדשות לאלצהיימר נותרו מחוץ לסל ● יותר ממחצית התקציב הוקצה לטיפולי סרטן

מימין: דניאל שרייבר ושי וינינגר, מייסדי ומנהלי למונייד / צילום: אתר החברה

למונייד הציגה דוחות חזקים, אך המניה ירדה בוול סטריט

חברת הביטוח הדיגיטלי מציגה תחזית טובה לשנה הקרובה בשורת ההכנסות, מאשררת את התחזית לפיה תציג EBITDA מתואם חיובי ברבעון האחרון של השנה, וצופה צמיחה של 60% בהכנסות בשנה הקרובה ● אחד המייסדים: "רבעון תשיעי רצוף של האצה בצמיחה"

מתקפת סייבר / אילוסטרציה: Shutterstock

ישראל היא המדינה המותקפת ביותר בסייבר, לפני אוקראינה וארה"ב

דוח בינלאומי חושף: בשנת 2025 יותר מ־12% מכלל מתקפות הסייבר הפוליטיות בעולם כוונו לישראל, ומומחים מזהירים שזה רק יתגבר

נשימה / צילום: Shutterstock

​קחו אוויר: מה הנשימה שלנו מגלה עלינו?

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

וולט מרקט, תל אביב / צילום: Shutterstock

מכה לוולט: רשות התחרות לא העניקה פטור, תצטרך למכור את וולט מרקט

הממונה על התחרות, עו"ד מיכל כהן, הודיעה היום כי לא תחדש את הפטור מהסדר כובל לוולט מרקט, המופעלת ע"י חברת המשלוחים ● המשמעות היא שחברת וולט תיאלץ למכור את זרוע הקמעונאות שלה ● וולט בתגובה: "צעד רגולטורי קיצוני שמעניש פתיחת תחרות במקום לעודד אותה"

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה בעליות; השקל התחזק, ישראל קנדה זינקה ב-7%, הבורסה לני"ע ב-6%

מדדי הביטוח והבנייה זינקו במעל 2% ● מחזור המסחר עמד על 5 מיליארד שקל ● עליות באירופה ובחוזים בניו יורק ● דריכות בוול סטריט לקראת ההכרעה על מכסי טראמפ ● השקל מתחזק הבוקר ל-3.12 שקלים לדולר ● מחירי הנפט עולים ● הקרן האקטיביסטית שמהמרת: כוכבת ה-AI הבאה היא מיפן