גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

שוויון בנטל: לפני שאלת המוסר והכסף, צריך לדבר על מחיר השחיקה בחיי אדם

הוויכוחים על גיוס החרדים מתמקדים בכלכלה ומוסריות, אבל תוספת כוח אדם צעיר ובריא היא לפני הכל פיקוח נפש ● הלוחמים כבר אינם חדים כפי שהיו לפני שנה ושיעורי המתייצבים למילואים במגמת ירידה ● הבעיות העיקריות: מחשבות אופטימיות מדי וקושי בזיהוי השחיקה

פעילות כוחות צה''ל ברצועת עזה / צילום: דובר צה''ל
פעילות כוחות צה''ל ברצועת עזה / צילום: דובר צה''ל

הוויכוחים והדיונים על השוויון בנטל מתמקדים לפי שעה בשאלות של מוסר ושל כלכלה. כמה זה מוסרי שאוכלוסייה שלמה לא שולחת את בניה הצעירים לקרב. וגם כמה זה עולה לנו - כשמעטים כל כך נושאים בנטל רב כל כך.

בנמלים צפויים תורי ענק עם סיום המלחמה, אז למה ההיערכות מתעכבת?
האם מספר התלמידים בחינוך הממלכתי-חרדי עלה ב-50%?

רק בסופ"ש האחרון אמר נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון בראיון לבלומברג כי האינטנסיביות של המלחמה נבחנת בראש ובראשונה לפי היקף גיוס חיילי המילואים והיכולת לקיים מערכת חינוך תקינה. שני הצירים הללו נפגשים לא פעם, ואתם מוזמנים לבתי הספר של הילדים שלי כדי לראות כמה דליל כרגע חדר המורים, כשרבים מהם נמצאים חודשים ארוכים בצבא. ירון ציין כי הארכת משך השירות צפויה לעלות למשק כ־0.5% מהתוצר בשנה, כ־2.5 מיליארד דולר.

המילואימניקים מתבגרים ומתייקרים

משרד האוצר הציג כבר בחודש מרץ אומדן לעלות הכלכלית של גיוס מילואים - 48 אלף שקל בחודש לכל חייל. זאת, מול עלות מקבילה לחייל סדיר בסך 27 אלף שקל. כלומר, כל 50 חיילים שמתווספים למערך הסדיר במקום למילואים, חוסכים לקופה הציבורית כמיליון שקל בחודש.

עוד הסבירו באוצר כי עלות אנשי המילואים צפויה להתייקר עוד יותר, נוכח התוכניות להאריך את גיל השחרור ממילואים ל־45: "גיוס חיילי מילואים מבוגרים יותר מוביל לעלות כלכלית משמעותית יותר, בעיקר בגלל שהם נמצאים בשלב בקריירה בו השכר גבוה יותר, אך גם בגלל שלאחוז גבוה יותר מהם יש ילדים קטנים באופן שמוביל לפגיעה בפעילות הכלכלית של בת או בן הזוג - שגם הם נמצאים בשלב בקריירה בו השכר ושיעורי התעסוקה גבוהים".

אבל מעבר לכל זה, לפני שזו סוגיה של כסף ומוסר, צריך לדבר על כך ששאלת הגיוס היא עניין פשוט של חיי אדם. כלומר, ואני כותב את זה בזהירות, זו לא רק השאלה האם החרדי או הלא־חרדי ימסרו את נפשם על הגנת הארץ, אלא הכרה בכך שהסיכוי שהחייל החרדי יישאר בחיים באותה סיטואציה גבוה יותר, ולו מהסיבה הפשוטה שהוא הרבה יותר צעיר ורענן (וכמובן שלא אכנס פה להגנה, "סיעתא דשמיא", בזכות התורה שלמד).

נכון שחייל שעבר שבועות וחודשים ארוכים בצבא יהיה יותר כשיר ונכון לקרב מחייל שרק התגייס, אבל את נקודת האופטימום עברנו מזמן. כשחיילים נמצאים בפעילות עצימה ולחילופין בשגרה מונוטונית של הגנה זמן רב כל כך, אסור להתעלם מהעובדה שהם כבר לא חדים כמו לפני חצי שנה. כאבא (ואח ודוד) לחיילים שחוקים ששירתו במילואים מעל ל־200 יום בשנה האחרונה, זו חרדה של ממש.

זאת ועוד: כשחיילים רבים בחזית הם בני 40 וצפונה - ולצערנו רשימות החללים מעידות על כך בצורה הכואבת מכולן - מוכרחים להבין גם את המציאות העגומה והפשוטה, שבני 20 הם בעלי כושר וסיבולת טובים פי כמה (בממוצע כמובן). ממילא, תוספת כוח אדם צעיר ובריא זו לא רק שאלה של מוסר או של כסף, אלא לפני הכל זה פיקוח נפש של ממש.

הבעיה היא שלא קל לזהות את השחיקה הזו, המבצעית, הפיזית או הנפשית (וכמובן שגם כל האפשרויות יכולות להיות נכונות בעת ובעונה אחת). הרשת מלאה הרי בסרטוני חיילים וקצינים "מורעלים" ובסיפורים אמיתיים ונכונים על רוח נפלאה של הלוחמים בשטח. על אחת כמה וכמה כשבמדינת ישראל הגבולות והקרבות גם נמצאים ממש ליד הבית. החיילים לא הפליגו על נושאות מטוסים ליעד רחוק ולא טסו להילחם ביבשת אחרת. ואם גם ככה חיילינו הגיבורים קופצים מדי פעם הביתה, אפשר לספר לעצמנו שאין באמת כזו שחיקה גדולה, והם נחושים ומוכנים למלחמה בדיוק כמו לפני שנה.

השחיקה של היום היא לא השחיקה של עוד שנה

טעות מסוכנת אחרת היא לחשוב ששחיקה כזו בקרב החיילים תהיה לינארית. שאם באים כעת כ־80% מהמילואימניקים שנקראו לצו, לעומת גיוס מלא לפני שנה, נוכל לחיות עם זה. כולל עם האפשרות שבעוד שנה יגיעו רק 60%-70%. רק שזה לא נכון. גם בגלל שמדד הייחוס הנוכחי הוא לא 100% שיעורי התייצבות של לפני שנה, אלא הרבה יותר מזה. בימים הראשונים למלחמה הגיעו 150% ואף יותר חיילים ליחידות, כך שמדובר בנפילה משמעותית בשיעור ההתייצבות של היום מול אוקטובר שעבר.

אבל מעבר לכך, אין שום סיבה להניח שהירידה חלילה בשיעור ההתייצבות או אי ההתייצבות יהיה בקו אחיד ולינארי. ודאי כשחוק השתמטות נמצא ברקע. או העובדה ש"כל החבר'ה באים" היה תמיד דבק מרכזי בהתייצבות ליחידות הלוחמות, מה שגם אומר שאם לא כולם באים - היחידות הללו עלולות להתרוקן ברגע. זוהי אזעקת אמת.

כוכבי השבוע

מצוין: עכשיו כולם יודעים על שלום דנינו

כמה מכם ידעו שיש חבר כנסת בליכוד בשם שלום דנינו? הוא נכנס לראשונה לכנסת האחרונה, לאחר שבבחירות לפריימריז הוא קיבל 5,699 קולות והשתבץ במקום ה־22 ברשימה - דרך שריון כנציג הנגב. בסיבוב הקודם הוא הפסיד את המשבצת הנחשקת לשלמה קרעי, שר התקשורת הנוכחי, אבל גם כח"כ מכהן הוא נותר אנונימי למדי.

אבל השבוע זכה דנינו לאור הזרקורים. הצעת חוק פרטית שלו זכתה לקידום מהיר ולאישור ועדת השרים לענייני חקיקה. כי מה דחוף כל כך בימי מלחמה יותר מחוק להקמת ועדת מדרוג ממשלתית, שתבחן את נתוני הצפייה בטלוויזיה. רוצה שידברו עליך? אין כמו להסתכסך עם הרשות השנייה, עם קשת, רשת וכאן, ועל אחת כמה וכמה עם היועצת המשפטית לממשלה. ודאי אם היא אמרה ש"הצעת החוק גורמת לפגיעה חמורה ובלתי מידתית בזכות לפרטיות ובזכות לחופש הביטוי והעיתונות". הצביעו דנינו. תיאוריית השוק היעיל הוותיקה אומרת שנייר ערך מתמחר את כל הסיכונים והסיכויים שגלומים בחברה - אחורה וקדימה. פועל יוצא לכמות המשקיעים העצום ולזמינות המידע. ולכן, בין אם חברה היא מצוינת או גרועה, לא באמת ניתן "לעשות מכה" מאיתור מניה זולה או יקרה. התנודתיות גלומה בהפתעות, ברבורים שחורים שאותם לא ניתן לדעת.

בלתי מספיק : לצ'ק פוינט לא מספיק להיות מצוינת

הדוגמה המצוינת מהשבוע האחרון היא חברת צ'ק פוינט. חברת אבטחת הסייבר פרסמה תוצאות כספיות נהדרות - הכנסות של 635 מיליון דולר ברבעון ורווח נקי של 207 מיליון דולר (שולי רווח פנומנליים), ותחזיות שהצביעו על צמיחה מרשימה. והמניה? זו קרסה ב־15% לאחר פרסום הדוחות.

כי כשהחברה רוכבת בצדק על גל של מתקפות רשת מסביב לעולם, וכשהזינוק במניה היה גבוה מ־60% בתוך שנה, את כל זה כבר ידענו ושקללנו במחיר המניה. להיות מצוין זה לא מספיק עכשיו.

עוד כתבות

מימין: יוסף עליאש, ריצ'י האנטר, דני בן רעי / צילום: דרור סיתהכל

גרין לנטרן רוכשת מחצית מקפה גן סיפור לפי שווי של כ־150 מיליון שקל

קרן גרין לנטרן של ריצ’י האנטר נכנסת כשותפה ברשת בתי הקפה של ברנרדו בלכוביץ’; העסקה מצטרפת לגל עסקאות גדולות בענף המסעדנות

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לא רק הפטור ממע"מ: הסדקים בקואליציה מאיימים על הבטחות האוצר

ההפסד בהצבעה על המע"מ מסמן את הקושי הצפוי לסמוטריץ' בקידום צעדיו הכלכליים ● עתיד רפורמות החלב ומס הרכוש תלוי ביכולתו לגייס רוב בוועדות, בעוד ההתנגדות בקואליציה גוברת

ח''כ לימור סון הר-מלך. ''זמרי ופתחי בע''מ'', גלי ישראל, 22.2.26 / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

לימור סון הר-מלך טענה שאין חוק שאוסר על כניסה לעזה. מתברר שיש שניים כאלה

ח"כ לימור סון הר-מלך נכנסה לעזה והתעקשה שאין חוק שאוסר זאת עליה ● אלא שיש שני חוקים כאלה, והפרתם יכולה לעלות כדי עבירה פלילית ● המשרוקית של גלובס

מטוס של אל על / צילום: עידו וכטל

התלונה לשב"כ וביטול טיסות הביזנס: הסכסוך שמאחורי קנס הענק של אל על

לגלובס נודע כי מאחורי הקנס בסך 110 מיליון שקל שקיבלה אל על מרשות התחרות בגין חסימת האנגרים, התנהל קרב שכלל האשמות של ארקיע למשרד רה"מ על אפליה באבטחת טיסות וביטול טיסות בביזנס לבכירים בשתי החברות ● מקורות בענף: אל על פעלה לסכל את התחרות, וחלק מהאשמות לא נכללו בהחלטת רשות התחרות ● החברה: "דוחים מכל וכל את הטענה"

עמית גל, הממונה על רשות שוק ההון / צילום: מארק ניימן, לע''מ

סלייס: בית המשפט אישר לשלול רישיונות מסוכני פינברט

המחוזי אישר את החלטת הממונה על שוק ההון עמית גל לשלול את רישיונם של שבעה סוכני ביטוח שהיו מעורבים בניוד כספי חוסכים בסלייס לקרנות השקעה "אדומות" ● השופט קובי ורדי: "סוכן ביטוח אינו איש מכירות או איש שיווק בלבד"

ארז דגן, נשיא wayve / צילום: יח''צ wayve

עם נשיא ישראלי ומרכז בהרצליה: חברת הנהיגה האוטונומית שגייסה 1.2 מיליארד דולר

Wayve הבריטית השלימה גיוס לפי שווי של 8.6 מיליארד דולר לקראת השקת רובוטקסי בלונדון ● בסבב השתתפו יצרניות הרכב מרצדס בנץ, סטלנטיס וניסן, לצד ענקיות הטכנולוגיה אנבידיה, מיקרוסופט ואובר ● ל־Wayve יש נוכחות ישירה בישראל באמצעות משרד בהרצליה, ונשיא החברה הוא ארז דגן הישראלי

קלדנית בבית המשפט / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

האולם הדיגיטלי יוצא לדרך: כלי AI בשירות השופטים וסוף לעידן הקלדנות

מערכת המשפט מתקרבת להשלמת המעבר לדיגיטל, לטובת הפחתת העומס והבירוקרטיה ● לצד כלים המסייעים בכתיבת פסקי דין, מערכת חדשה תאפשר לקיים דיונים בווידאו ללא הגעה פיזית ● במקביל, התמלול האוטומטי מחליף את הקלדניות - שנוצר עבורן תפקיד חדש

בעל השליטה באל על קני רוזנברג / צילום: גיא כושי ויריב פיין

אל על מציגה: רווח שנתי גבוה למרות איראן, הדולר והתחרות שמתגברת

חברת התעופה דיווחה על רווח של כ-403 מיליון דולר בשנה החולפת, המשקף ירידה של 26% ביחס ל-2024 ● החזרה ההדרגתית של חברות התעופה הזרות לישראל הגביר את התחרות בשמיים והקטין את נתח השוק של אל על

השופט דוד מינץ / צילום: שלומי יוסף

בג"ץ נגד המוסכים: "מרוויחים על חשבון המבוטחים"

בג"ץ דחה את עתירת המוסכים לחייב את חברות הביטוח לשלם על חלקי החילוף לפי מחירון של חברות יבוא חלקי החילוף לרכב (חלפים) - שגבוה במאות אחוזים ולפעמים יותר מ"מחיר השוק" ● השופטים תקפו את משרד התחבורה: "כשל שוק. מצב מעוות"

מחנה ''מטווח 24'' / צילום: חורחה נובומינסקי

נסגר מכרז ל-1,100 דירות ב"שדה דב" של ראשון לציון

שבעת המכרזים הראשונים על הקרקעות ב"מטווח 24" במערב ראשון לציון נמכרו בסך כולל של 1.4 מיליארד שקל ● ענקית הטכנולוגיה אפלייד מטיריאלס חנכה ברחובות מרכז מו"פ חדש, וחברת המינרלים ICL חנכה את בניין המטה החדש שלה בבאר שבע ● אירועים ומינויים

השפעת הבינה המלאכותית על שוק התוכנה / צילום: Shutterstock

ירידות חדות גם בת"א: הדוח האפוקליפטי על ה–AI שזרע בהלה בשווקים

המסמך הוויראלי של Citrini Research מתאר תרחיש עתידי תיאורטי שבו האצת ה–AI מטלטלת את שוק התוכנה, פוגעת בצריכה ומחלחלת למערכת האשראי ● התגובה השלילית לדוח בוול סטריט הגיעה גם לבורסה ת"א, שם מניות הביטוח - שהובילו את הירידות - איבדו כ–7%

וול סטריט / צילום: ap, M. Spencer Green

הדוח האפוקליפטי שהפחיד את המשקיעים בוול סטריט

דוח ויראלי של חברת המחקר Citrini Research הצית גל ירידות חריג בוול סטריט והעמיק את חשש המשקיעים כי האצה חדה בהתפתחות הטכנולוגיה והבינה המלאכותית עלולה לערער את השוק

מכשיר בדיקה של קווליטאו / צילום: אתר החברה

הגיוס הענק של חברת השבבים שעלתה בת"א במעל 4,000%

חברת השבבים קווליטאו מנצלת את הגאות במחיר מנייתה כדי לגייס מהמוסדיים סכום של כ-225 מיליון שקל ● בגיוס השתתפו בעלי המניות הגדולים של החברה, בהם בית ההשקעות ילין לפידות

בבנק ההשקעות גולדמן זאקס מהמרים נגד השקל / צילום: Shutterstock

מה יקרה לשקל עד סוף השנה? בשוק לא קונים את התחזיות הקשות

לנוכח הסיכונים הגיאופוליטיים והלחץ על מניות הטכנולוגיה, בבנק ההשקעות מעריכים שהשקל בתמחור יתר של 13% וממליצים על פוזיציית שורט ● מנגד, כלכלנים מקומיים מעריכים שהירידה ברמת הסיכון והגאות בהייטק ובתעשיות הביטחוניות יתמכו בהמשך התחזקות המטבע

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

ההערכה בישראל: תקיפה אמריקאית באיראן - בלתי נמנעת

הבית הלבן: "דיפלומטיה היא תמיד האפשרות הראשונה, אבל טראמפ מוכן גם להשתמש בכוח קטלני"; שר ההגנה האיראני: לא מחפשים מלחמה ● דיווח: ארה"ב תוכל לתקוף באיראן רק 5-4 ימים ברצף; טהרן מאיימת: "תיזהרו מטעות בחישוב"● דיווח: ישראל איימה על לבנון - "נתקוף בעוצמה אם חיזבאללה יתערב"; שר החוץ הלבנוני התריע: "חוששים מתקיפות ישראליות, שואפים לפעול דיפלומטית"● דיווחים שוטפים

בורסת לונדון / צילום: Shutterstock

עליות באירופה; בורסת לונדון עולה לשיא חדש של כל הזמנים

הפוטסי מתקדם בכ-1% ● מדדי הניקיי והקוספי זינקו לשיאים חדשים ● מניות התוכנה התאוששו אתמול בוול סטריט, לאחר שכנס של חברת ה-AI אנתרופיק הפיג את חלק מחששות המשקיעים ● בורסת דרום קוריאה עקפה את בורסת פריז במונחי שווי שוק ● ענקית השבבים אנבידיה תדווח לאחר נעילת המסחר את תוצאותיה הכספיות - אלו ציפיות האנליסטים

מטוס אל על / צילום: עידו וכטל

אל על בתגובה לייצוגית: לא יכולנו לנצל את כוחנו בגלל כוחות השוק

חברת התעופה הגישה את תגובתה לבקשה לאישור תובענה ייצוגית נגדה בטענה לגביית מחירים מונופולסטיים בתקופת המלחמה ● לטענתה, היא לא הייתה יכולה לנצל את כוחה המונופוליסטי הנטען, כאשר בכל רגע חברות זרות יכלו לחדש את טיסותיהן ארצה ● לפי הבקשה לייצוגית, רווחי אל על זינקו בזמן המלחמה מ־0.9% מהעלות ל־13.3% מהעלות

מהו תיק ההשקעות האופטימלי? / אילוסטרציה: Shutterstock

תרחיש של פעם ב-25 שנה והסכנה לתיק המניות שלכם

ענקית המדדים MSCI חוששת שתיק המורכב מ־60% מניות ו־40% אג"ח עלול להוביל להפסדים בשנת 2026 - גם בעקבות אירוע נדיר שכמעט לא נראה ב־25 השנים האחרונות ● עם זאת, בשוק המקומי מעריכים כי הגדלת החשיפה למניות בטווח הארוך נכונה למשקיעים הישראלים

קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק מאשימה: חברות סיניות כרו מידע מקלוד לפיתוח מודלים

בפוסט חריג בחריפותו שפורסם מטעם החברה אתמול, אנתרופיק טוענת כי שלוש חברות סיניות, פעלו באופן שיטתי כדי לשאוב מידע ממודל השפה שלה קלוד ● לפי אנתרופיק, החברות הקימו יותר מ־24 אלף חשבונות מזויפים וביצעו למעלה מ־16 מיליון פניות למערכת, בהיקף שהיא מגדירה כתעשייתי

הזמר במסכה / צילום: צילום מסך מאתר קשת

המדד שקובע אפקטיביות בפרסום: "הזמר במסכה" וליגת העל במקום הראשון

ניתוח של מאות קמפיינים שעלו בטלוויזיה ב-2025, והתרומה שלהם לחיפושי מותג, שיחות נכנסות, המרות ומכירות, הוביל את חברת אנימו ליצור את מדד אפקטיביות הפרסום ● החלק הראשון לא מתחשב בתקציב שהושקע אלא רק בביצועים, והחלק השני משקלל אותו לתוך הנוסחה