גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

יותר מארה"ב ורוסיה, שניים רק לאוקראינה: המספרים של תקציב הביטחון נחשפים

מדינת ישראל עומדת להוציא כ־6.5% מהתוצר על ביטחון בשנה הבאה - נתון ששני רק לאוקראינה בעולם המערבי ● כך נבלמה מגמה של עשרות שנים, ומומחים מעריכים שהגידול יימשך גם לאחר המלחמה ● פרופ' אסטבן קלור מה־INSS: "כדי למנוע הישנות של העשור האבוד צריך להבטיח את צמיחת המשק"

כוחות צה''ל בג'באליה / צילום: דובר צה''ל
כוחות צה''ל בג'באליה / צילום: דובר צה''ל

תקציב הביטחון שאישרה הממשלה לשנת 2025 יעמוד על 117 מיליארד שקל, המהווים 6.5% מהתוצר. מדובר בתוספת של 15 מיליארד שקל מעבר להצעה המקורית של האוצר ותוספת של קרוב ל־60 מיליארד שקל ביחס לשנה "רגילה". זהו אמנם תקציב דומה לזה של השנה הנוכחית, אך עדיין גבוה בקנה מידה בינלאומי. אוקראינה מוליכה בעולם עם שיעור גדול פי ארבעה, אבל ההשקעה הישראלית מתוך התוצר גדולה משל אימפריות צבאיות כמו רוסיה וארה"ב, ומשל כלל מדינות ברית נאט"ו.

כותרות העיתונים | טילים בליסטיים ליותר מ-2,000 ק"מ: האם איראן תסיר מגבלה היסטורית?
153 מטוסים השתתפו בתרגיל, וזו רק אחת המלחמות שיכולות לטלטל גם את הכלכלה העולמית

ברמה ההיסטורית, נתון זה רחוק מלהיות חסר תקדים. לאחר מלחמת ששת הימים (1967), הצריכה הביטחונית מתוך התוצר זינקה ל־19.7%. לאחר מכן, ממלחמת יום הכיפורים (1973) ובשנתיים לאחריה חל טיפוס לשיא של 28.7% - ומאז החלה ירידה עקבית.

פרופ' אסטבן קלור מהאוניברסיטה העברית וחוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), מציין כי עד פרוץ המלחמה באוקטובר אשתקד, תקציב הביטחון ירד בעקביות לרמה שקרובה ל־4% מהתוצר. "ההשלכות של הימשכות תקציב ביטחון גבוה הן משמעותיות, בגלל שזה בא על חשבון דברים אחרים. על כן, חשוב מאוד שהממשלה תדע לנווט את שאר ההוצאות שלה למקורות שהם תומכי צמיחה. אם בעבר היינו יכולים להפנות מקורות לדברים שאינם מובילים לצמיחה של המשק, כרגע הנטל הלא־ביטחוני נהיה יותר כבד כי צריך להפנות הוצאות רבות על ביטחון.

"בשנות ה־70, תקציב הביטחון היה מעל 20% מהתוצר וזה הביא לעשור האבוד, כי המשק לא יכול היה לשאת בעלויות כה משמעותיות", מסביר פרופ' קלור. "אני מציע שלא נגיע לרמות כאלה. אנחנו מדברים כעת על עלייה מכ־4% לקרוב ל־7% שהן עלויות משמעותיות, אבל אלו אמורות להבטיח ביטחון סביר לתושבי מדינת ישראל. במטרה למנוע הישנות של העשור האבוד חשוב לדעת מה עושים עם ההוצאות האזרחיות. לאן מפנים את ההוצאות האחרות מהתקציב, כדי שנוכל להבטיח את הוצאות הביטחון, אבל גם את צמיחת המשק שתבטיח את קיום המדינה. אם מגדילים בצורה לא פרופורציונלית את תקציב הביטחון ולא מפנים למנועי צמיחה, ניקלע למצב כלכלי לא יציב ומסוכן למשק הישראלי".

במידה רבה, תקציב הביטחון הוא זה שיקבע את הגירעון הצפוי בישראל בשנים הבאות. "לפני המלחמה סוכם מתווה תקציבי רב־שנתי למשרד הביטחון ל־2027־2023, אבל 7 באוקטובר ערבב את הקלפים", אומר תא"ל (מיל') מוטי בסר, שכיהן כיועץ הכספי לרמטכ"ל וכראש אגף התקציבים של משרד הביטחון בשנים 1997־2000. "בעבר, שאפנו לראות ירידה מתמדת של השיעור מהתוצר ולהגיע בטווח הארוך ל־3%. כעת, אנחנו מתרחקים מכך שנות אור".

תא"ל (מיל') בסר מעריך כי גם לאחר המלחמה תימשך ההוצאה הביטחונית המוגדלת. "עבור שיקום היכולות תידרש, להערכתי, תוספת של 10 מיליארד שקל בשנה. כלומר, על פני שמונה שנים, אני רואה תוספת לתקציב הביטחון של 100־80 מיליארד שקל לתקציב השוטף. לתקציב הביטחון יש גם עלויות כלכליות עקיפות. הארכת שירות חובה, לדוגמה, דוחה כניסת צעירים לאקדמיה ולשוק העבודה. שירות מילואים בממדים שלא הכרנו מסיט תשומות עבודה מהמגזר האזרחי לצבאי, ופוגע בתוצר העסקי. יידרשו גם להגדלת מו"פ הביטחוני, ואם מצרפים אותו לייצור הביטחוני - זה יוריד מהתעשייה וההייטק".

המלחמה שלא נגמרת

מדינה שמתמודדת עם השפעות מלחמה ממושכת היא אוקראינה. תקציב הביטחון של קייב שממילא היה גבוה השנה (22.1% מהתוצר) צפוי לצמוח ל־26.3% בשנה הבאה. נוסף על כך, הסיוע המערבי לנשיא וולודימיר זלנסקי מסתכם בכ־10%־12% מהתוצר. כך לפי דניל מונין ממכון ווילסון, שייעץ לזלנסקי בשנה שעברה בתחומי המיסוי והפנסיות.

לצורך ההשוואה, לפי דוח "עלויות המלחמה" שפרסם מכון ווטסון באוניברסיטת בראון, ארה"ב השקיעה בשנה הראשונה של מלחמת חרבות ברזל לא פחות מ־17.9 מיליארד דולר בסיוע צבאי לישראל, ששווים לכ־3.8% מהתוצר.

מן העבר השני של המלחמה באוקראינה עומדת רוסיה. הנשיא ולדימיר פוטין החליט לקדם תקציב ביטחון חסר תקדים לשנת 2025 בסך 13.5 טריליון רובל (כ־145 מיליארד דולר), זינוק של כ־25% מבשנה הקודמת - בדרך לסכום ששווה ל־6.3% מהתמ"ג. תקציב הביטחון הרוסי לשנה הבאה צפוי להיות גדול פי כ־2.5 מב־2022, השנה הראשונה של המלחמה. לפחות לפי שעה, במוסקבה מקווים להקטין את סך תקציב הביטחון בכ־5% עד שנת 2026.

בנאט"ו הגיעו ליעד

מול האיום הרוסי שבא לידי ביטוי כבר ב־2014 עם סיפוח חצי האי קרים, מדינות ברית נאט"ו הציבו באותה שנה יעד של תקציב ביטחון ששווה, לפחות, ל־2% מהתוצר של כל חברה.

בהשפעת מלחמת רוסיה־אוקראינה, חלה מגמת שיפור דרסטית בעמידה ביעד. לאחר שב־2021, שנה לפני פרוץ המלחמה, רק שש מדינות מבין 32 מדינות נאט"ו עמדו ביעד - כיום 23 מהן נמצאות מעל רף ה־2%. הבולטות בשיעורים הנמוכים הן ספרד (1.28% מהתוצר ב־2024), סלובניה ולוקסמבורג (1.29% כל אחת).

יואב גלנט / צילום: אריאל חרמוני, משרד הביטחון

ברמה הרוחבית, התקציב המצרפי של מדינות נאט"ו עלה השנה ב־18%, כשהתקציב הממוצע של חברות הברית עומד על 2.71% מהתוצר. כך לפי מאמר של קלרה פלקנק, מתמחה במרכז הגאו־כלכלה של המועצה האטלנטית. מי שמובילה את המגמה בנאט"ו היא פולין, שתקציב הביטחון שלה זינק בתוך שלוש שנים מ־2.22% מהתוצר לכ־4.12% השנה. אחריה ניצבות אסטוניה (3.43%), ארה"ב (3.38%, לאחר ירידה מ־3.53% ב־2021) ולטביה (3.15%).

מדינה שבה לא חל שינוי משמעותי על אף המלחמה באוקראינה היא בריטניה, בה שיעור תקציב הביטחון מתוך התוצר עלה ב־0.04% בלבד בשלוש השנים האחרונות ל־2.33%. בתקופת הממשלה הקודמת בהנהגת המפלגה השמרנית, תוכננה עליית תקציב ביטחון ב־4.5% במונחים ריאליים לכ־57.1 מיליארד ליש"ט (כ־73.8 מיליארד דולר). עתה, נמצאת בשלטון ממשלת הלייבור שהתחייבה להגדיל את שיעור ההשקעה בביטחון ל־2.5%, אבל עד 2030.

בניגוד לבריטניה, מדינה חברת נאט"ו מחוץ לאיחוד האירופי שעברה תהליך צמיחה משמעותי בתקציבי הביטחון היא טורקיה. תחת הנשיא רג'פ טאיפ ארדואן, תקציב הביטחון מהווה כיום 2.09% מהתוצר הטורקי, בהשוואה ל־1.58% לפני עשור ו־1.86% ב־2020. לשנה הבאה קידם ארדואן עלייה של 17.5% ל־47 מיליארד דולר.

מי שמשפיעה על תקציב הביטחון של ארה"ב לא פחות מרוסיה, מהמלחמה במזרח התיכון ומכל עימות אחר ברחבי העולם, היא סין. תקציב הביטחון של בייג'ינג לשנת 2024 עמד על 1.66 טריליון יואן (כ־231.36 מיליארד דולר), עלייה של 7.2% מהשנה שעברה. הפעם האחרונה שבה הבנק העולמי ביצע השוואה בין תקציבי הביטחון כשיעור מהתוצר של ארה"ב וסין הייתה ב־2022, אז תקציב הביטחון של בייג'ין היה כ־203.57 מיליארד דולר.

הבנק העולמי מצא באותה עת, כי סין משקיעה 1.6% מהתוצר שלה בביטחון, לעומת 3.5% בארה"ב. כיום, לפי רויטרס, תקציב הביטחון של ארה"ב עומד על 886 מיליארד דולר - פי ארבעה מסין. זהו הפרש גדול במיוחד, אבל גם במקרה הסיני המגמה היא ברורה, שהרי שי ג'ינפינג מוביל מדיניות שבה תקציב הביטחון צומח מדי שנה בשיעור חד־ספרתי מאז 2016.

מדינה שהתנהלות סין הביאה אותה לשינוי מדיניות מובהק היא יפן, שבאופן מסורתי תקציב הביטחון היווה 1% ואף פחות מהתוצר שלה. בשלוש השנים החולפות שבהן פומיו קישידה כיהן כראש הממשלה, תקציב הביטחון היפני צמח מכ־5.1 טריליון ין (כ־33 מיליארד דולר) ב־2021 לכ־8.9 טריליון ין (כ־58 מיליארד דולר), שמהווים כ־1.6% מהתוצר. בתכנון ארוך הטווח, מתכוונת יפן להתיישר עם יעדי נאט"ו - ולהגיע ל־2% מהתוצר עד 2027.

עוד כתבות

רוב סיטורן / צילום: Reuters, REUTERS

מנהל קרן גידור טוען: אלה שני השווקים שיצמחו יותר מוול סטריט

מנהל אחת מקרנות הגידור המוכרות בוול סטריט טען שהשוק האמריקאי נסחר בפרמיה מוגזמת, חשף שהוא מהמר נגדו וגם - מי שני השווקים שיצמחו להערכתו?

אוניית צים LNG / צילום: Mr YC Chou

זכרונות מעסקת טאואר: הסיבה שמניית צים זינקה לפחות מהשווי במכירה

השווי של צים זינק אל פחות משווי העסקה בגלל החשש שזו לא תצא לפועל ● השגת האישורים הנדרשים לעסקה צפויה להימשך עוד חודשים ארוכים, והחששות כבר צפים על פני השטח

רחפנים של חברת אקסטנד / צילום: אקסטנד

חברת הרחפנים שמגיעה לוול סטריט וממחישה עד כמה התחום לוהט

כניסתה הצפויה של אקסטנד הישראלית לנאסד"ק לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר אינה אירוע נקודתי ● תחום הרחפנים עובר מתמחור של טרנד חם לתמחור של תשתית אסטרטגית גלובלית

נשיא טורקיה, רג'פ טאייפ ארדואן / צילום: ap, Achmad Ibrahim

גם עצירת המלחמה לא בולמת את שנאתו של ארדואן כלפי ישראל. זו הסנקציה החדשה

אחרי המסלול העוקף דרך הרשות הפלסטינית והפריקה והטעינה מחדש בנמלים זרים, אנקרה מהדקת את החנק הכלכלי: הופסקה הנפקת "תעודות העדפה" (יורומד) המאפשרות פטור ממכס לסחורות טורקיות המגיעות לישראל דרך צד שלישי ● הנפגע הצפוי העיקרי: ענף הרכב

ריצ'רד פרנסיס, מנכ''ל טבע / צילום: אלעד מלכה

אחרי זינוק של 80% במניית טבע: המנכ"ל פרנסיס מוכר מניות בכ-50 מיליון שקל

נשיא ומנכ"ל טבע ריצ'רד פרנסיס צפוי למכור מניות שקיבל כחלק מתוכנית התגמול שלו, תוך שהוא נהנה מהזינוק במחיר המניה בשנה החולפת ● לאחרונה קיבל מניות נוספות בשווי של 50 מיליון דולר ● בכך, חגיגת המימושים בבורסה נמשכת: 20 מיליארד שקל זרמו לכיסי בעלי עניין בת"א בשנת השיא

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

מי קיבל מידע פנים על מניית הפלא של ת"א? החשד שבודקת רשות ני"ע

זינוק חסר תקדים הפך את מניית ארית לכוכבת של הבורסה ● כעת חושדת הרשות בעבירות מידע פנים, על פי הערכות בשוק, ע"י בכיר בבית השקעות ● ארית: "בטוחים שהעניין יסתיים בלא כלום"

הקונסול הכללי בניו יורק, אופיר אקוניס בנימיני וגואטה, כאן ב', 11.02.26 / צילום: דוברות הכנסת

האם לאיראן יש טילים שמאיימים על ארה"ב?

הטווח המקסימלי של הטילים שבידי איראן רחוק מלהגיע לארה"ב, והוא יכול להגיע רק עד מזרח ודרום אירופה ● המשרוקית של גלובס

נושאת המטוסים ג'רלד פורד, עמוסה במטוסי קרב ובכלי טיס אחרים / צילום: Reuters, Christopher Drost/ZUMA Press Wire

עם 75 מטוסים ו-4,500 חיילים: זה כלי המלחמה היקר ביותר בעולם והוא בדרך לכאן

במקביל להתנהלות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, ספינת המלחמה ג'רלד פורד - שתג המחיר שלה עומד על 13.3 מיליארד דולר - עושה את דרכה למרחב הים התיכון ● גלובס עושה סדר בכל הקשור ליכולות, תפעול ועלויות נושאת המטוסים המתקדמת של ארה"ב

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה חיובית בת"א; מניות הטכנולוגיה והביטחוניות בלטו לטובה

מדדי ת"א 35 עלה ב-0.8% ● חוקרי רשות ני"ע ביצעו חיפוש במשרדי ארית עקב חשד לעבירות מידע פנים; מניית החברה ירדה ● ג'י סיטי יורדת בכ-10% ● הראל: בהחלטות הבאות, הריביות בישראל, בארה"ב ובסין יישארו ללא שינוי ● סקר של בנק אוף אמריקה: מספר שיא של משקיעים סבור כי ההשקעות ב-AI מופרזות ● האזהרה של אילון מאסק וטים קוק: זה המשבר הבא, וזה הולך ומתקרב

כנס שמים את הצפון במרכז

שמים את הצפון במרכז: איך אפשר לשקם את הכלכלה?

הכנס, שמתקיים זו השנה השלישית בשיתוף בנק לאומי ושטראוס, עוסק בנושא כלכלת הצפון: תעשייה, עסקים מקומיים, בנייה ותשתיות ● בכירים ברגולציה ובשוק לצד נציגי הקהילות המקומיות דנים בפתרונות האפשריים

משה דוידוביץ', ראש מועצה אזורית מטה אשר / צילום: שלומי יוסף

משה דוידוביץ: "צריך להפסיק לדבר על שיקום ולדבר על צמיחה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, דיברו ראש עיריית קריית שמונה אביחי שטרן וראש מועצה אזורית מטה אשר משה דוידוביץ’ על הצורך להפסיק להסתפק בשיקום בלבד ולפעול למימוש הצמיחה בצפון ● השניים הצביעו על הצורך בתמריצים למפעלים, השקעה בתשתיות והקמת עוגני צמיחה כמו מקומות תעסוקה, אוניברסיטאות ובתי חולים

אוניות מטען בנמל עקבה, ירדן / צילום: Shutterstock

עשרות מיליונים למשך 30 שנה: אבו דאבי מהמרת על נמל עקבה

חברת הנמלים AD Ports חתמה על הסכם תפעול ארוך טווח בנמל הירדני ● למרות הנחיתות מול נמלי הים התיכון והאיום הביטחוני, האמירתים מזהים פוטנציאל בעורק החיים הראשי של הממלכה

רעננה / צילום: Shutterstock, defotoberg

פסק הדין שמחייב את הרשויות המקומיות בתשלום מס חדש

עיריית רעננה תחויב במס רכישה בגובה 34 אלף שקל על שטחים ציבוריים שקיבלה במסגרת תוכנית יזמית, לאחר שוועדת ערר דחתה את טענתה להפקעה ● ההכרעה עשויה להשפיע על מחלוקות דומות המתנהלות מול רשויות נוספות בפרויקטים ברחבי הארץ, וברשות המסים מעריכים כי הסוגיה תתגלגל לבסוף לפתחו של העליון

כרמיאל. זינוק ברכישת דירות חדשות / צילום: Shutterstock

בין הריסות מטולה לצמיחה בכרמיאל: מה קורה עם מחירי הדירות בצפון?

שוק הנדל"ן ליד הגבול הצפוני יכול לשמש כברומטר לחוסן: בעוד שבקריית שמונה ובכרמיאל נרשמת חזרה של משפרי דיור מקומיים, מטולה וצפת עדיין נאבקות בחורבן ובקיפאון ● ניתוח של נתוני 2025 מגלה היכן המחירים כבר החלו לטפס מחדש

יו''ר המועצה הלאומית לכלכלה, אבי שמחון / צילום: שלומי יוסף

ויכוח בין האוצר ליועץ הכלכלי של רה"מ: האם תוקם חוות שרתים בפריפריה?

פרופ' אבי שמחון דוחף להגדרת חוות שרתים כ"תשתית לאומית" - ולאפשר הקמת תחנות כוח צמודות במסלול עוקף רשויות מקומיות ● באוצר מתנגדים מחשש לעומס על רשת החשמל ועלויות כבדות ● הביקורת: "ההטבות מוגבלות לצפון הקרוב ולדרום המרכז, הגליל והנגב - בחוץ"

פרידריך מרץ, קנצלר גרמניה / צילום: Reuters, Nicolas Economou

אובדן של 120 אלף משרות בשנה: התעשייה הגרמנית במשבר עמוק

לפי דוח של EY, התעשייה הגרמנית השילה 124 אלף משרות בשנה שעברה, בקצב מהיר פי שניים מזה שנרשם בשנה שלפניה ● מחירי האנרגיה בגרמניה זינקו פי שלושה לפחות עבור לקוחות עסקיים, בשל הפסקת הזרמת הגז הרוסי בצינור "נורד–סטרים", והעתיד אינו ידוע, למרות ניסיונות של הממשלה להבטיח סובסידיות בתחום

צוללת של טיסנקרופ / צילום: Associated Press, TARA TODRAS-WHITEHILL

לראשונה: רכיבים לצוללות של גרמניה ייוצרו בישראל

אלביט וחברת טיסנקרופ מערכות ימיות הגרמנית חנכו קו ייצור חדש בישראל לייצור רכיבי מבנה תת־ימיים לצוללות ● כחלק משיתוף־הפעולה אלביט תקים מתקן ייצור חדש לרכיבי GRP תת־ימיים ● בתוך כך הודיעה אלביט על מספר חוזים נוספים בהיקף של מאות מיליוני דולרים

ליאת שוב, ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי: "הצפון יכול להפוך למוקד צמיחה מרכזי"

ליאת שוב הדגישה בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס כי "כדי להפוך את הצפון למנוע צמיחה אמיתי של המשק, נדרשת עבודה משותפת של כלל הגורמים – הממשלה, המגזר העסקי, המגזר הפיננסי והרשויות המקומיות"

יעקב אטרקצ'י, מנכ''ל ובעלים אאורה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

יעקב אטרקצ'י: "הנגיד צריך להוריד ריבית, עודף שמרנות זו פחדנות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הציג מנכ"ל ובעלי אאורה, יעקב אטרקצ'י, אופטימיות לגבי הבנייה בפריפריה וטען כי הביקושים מחוץ לגוש דן נותרו חזקים • לדבריו, "95% מהציבור לא יכול לקנות דירה בת"א", ולכן העתיד נמצא בצפון ובדרום • לצד זאת הוא מתח ביקורת חריפה על נגיד בנק ישראל: "במצב של צמיחה ואינפלציה מרוסנת – הוא עושה מעט מדי ומאוחר מדי"

חיים כצמן, מייסד ומנכ''ל ג'י סיטי / צילום: אריק סולטן

בשוק מנסים להבין: למה מניית ג'י סיטי יורדת?

מניית חברת הנדל"ן המניב של חיים כצמן משלימה נפילה של 20% מתחילת החודש ● בשוק חוששים מפני אזהרת רווח שתגיע, אך מנגד יש מי שחושבים שכצמן רוצה לנצל את נפילת המניה כדי לקנות מניות נוספות בחברה ● בחברה לא נותרו אדישים והגיבו: "אין ברשות החברה כל מידע מהותי ביחס למצב החברה שטרם דווח לציבור"