החשוד המרכזי שנעצר בפרשה הביטחונית, אליעזר פלדשטיין
בית המשפט התיר הערב (א') לפרסם פרטים חדשים על הפרשייה הביטחונית: החקירה החלה לאחר שהתגבש חשד משמעותי בשב"כ ובצה"ל, גם נוכח פרסום תקשורתי לפיו מידע מודיעיני מסווג ורגיש נלקח מתוך מערכות צה"ל, הוצא שלא כדין, והתקיים חשש לפגיעה חמורה בביטחון המדינה וסיכון מקורות מידע. בשל כך עלולה הייתה להיגרם פגיעה ביכולתם של גופי הביטחון להשיג את היעד שעניינו שחרור החטופים, כחלק ממטרות המלחמה.
בעקבות האמור נפתחה חקירה סמויה, במהלכה התחזקו באופן משמעותי החשדות. ארבעה חשודים נעצרו, בהם גורמי מערכת הביטחון ודובר בלשכת נתניהו לשעבר, אליעזר פלדשטיין.
● גרסת חלק מהחשודים בפרשה הביטחונית נחשפת
● חשודים נעצרו בפרשת הדלפת המסמכים המסווגים. אלה החשדות
בית המשפט האריך היום את מעצרם של שלושה חשודים, בהם פלדשטיין. משפחות החטופים הצטרפו לבקשה לחשוף את מלוא פרטי הפרשה, ובבית המשפט התייצבו הורי חטופים.
ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע לתקשורת כי הוא פנה ליועצת המשפטית לממשלה בבקשה להסיר את צו איסור הפרסום על הפרשה. עם זאת, לא הוגשה בקשה לבית המשפט, ובלשכת היועמ"שית סירבו להתייחס לדברים.
מהן גרסאות החשודים שנחשפו היום? מה היה תפקידו של פלדשטיין? מה העבירות האפשרויות להעמדתם לדין של החשודים? והאם יש תקדים למניעת מפגש עם עורך דין כפי שנעשה בפרשה?
מה הרקע לפרשה?
הרקע לפתיחת החקירה הוא פרסום בתקשורת הזרה. בתחילת ספטמבר הודיע דובר צה"ל כי שישה חטופים נרצחו בשבי חמאס. באותו הערב התקיימה הפגנת ענק למען החטופים ברחוב בגין ליד הקריה בתל אביב. למחרת ערך ראש הממשלה נתניהו מסיבת עיתונאים שבה הציג מסמך שנתפס ברצועת עזה, ולפיו חמאס הנחה להגביר את הלחץ הפסיכולוגי על משפחות החטופים.
נתניהו ציין כי המסמך נמצא במנהרה של חמאס בעזה, והוסיף כי הוא לא יכול להתחייב שהוא של חמאס אך כן של בכירי חמאס.
באותו שבוע פורסמו כתבות בעיתון הבריטי "ג'ואיש כרוניקל", לפיהן מנהיג חמאס יחיא סינוואר מתכוון להבריח את עצמו עם חטופים ישראלים דרך ציר פילדלפי, וב"בילד" הגרמני נכתב כי חמאס לא חותר לסיום מהיר של המלחמה. עוד נכתב כי הדיווח מסתמך על מסמך שלא היה ידוע עד כה. בפרסום נטען גם כי חמאס מבקש ליצור פילוג בישראל ולהגביר את הלחץ על משפחות החטופים. הפרסום הבריטי התגלה כשקרי ונמחק.
במסגרת החקירה נבדק מי אישר את הדלפת המסמכים המסווגים, והאם החשודים פעלו על דעת עצמם או קיבלו הנחיות מגורמים בכירים.
מה היה תפקידו של פלדשטיין?
אליעזר פלדשטיין שימש כדובר שעבד עם מנכ"ל משרד ראש הממשלה יוסי שלי החל מאוקטובר 2024 ועסק בהחלטות ממשלה ובנושאים מדיניים. על-פי פרסומים, הוא גם עסק בקשר בין הכתבים הצבאיים לבין הלשכה, עסק בעניינים ביטחוניים ולקח חלק בישיבות רגישות.
קודם לכן שימש פלדשטיין כדובר של השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר עד לאפריל 2023, שירת ביחידת דובר צה"ל והיה דובר אוגדת יהודה ושומרון.
מהן גרסאות החשודים שנחשפו בבית המשפט?
עורכי דינם של שניים מהחשודים ממערכת הביטחון התייחסו לגרסתם בדיון: עו"ד מיכה פטמן אמר כי החשוד אותו הוא מייצג העביר ידיעות "כמו שהן ללשכת ראש הממשלה, באמצעות הצינור של אותו אדם שעצור כעת (הכוונה לפלדשטיין). כל זאת במטרה שלכל מי שמקבל החלטה יהיה את מירב המידע לקבל את ההחלטות הטובות ביותר".
עו"ד אילן כץ, המייצג חשוד ששוחרר בתנאים מגבילים, אמר כי מרשו אדם צעיר, וכי לפי ההיררכיה בפרשה הוא נמצא בתחתית. "ממה שאני יודע, הוא לא היה בקשר עם החשוד המרכזי", ציין.
עו"ד עודד סבוראי, המייצג את פלדשטיין, לא מסר את גרסת לקוחו בדיון. הוא הסכים לפרסום פרטי הפרשה. "יש לי אפילו אינטרס שצו איסור הפרסום יוסר, כי כך אוכל ללמוד יותר על החשדות נגד הלקוח שלי. כרגע מקור האינפורמציה היחיד שלי הוא התקשורת", הסביר.
מהן העבירות הרלוונטיות?
חוק העונשין כולל מספר עבירות למסירת ידיעה סודית בניגוד לחוק. מי שמוסמך להחזיק ומסר ידיעה סודית - דינו 15 שנות מאסר, ואם מסר את הידיעה והתכוון לפגוע בביטחון המדינה - דינו מאסר עולם.
ביולי השנה הוגש כתב אישום נגד עובדת שב"כ, שמסרה על-פי האישום לגורמים בלתי מורשים מידע מסווג שאליו נחשפה במסגרת עבודתה, תוך שחלק מהמידע הועבר על-ידי שני אזרחים לאחרים, וחלקו אף הועבר הלאה בתפוצה רחבה לגורמים רבים בלתי מורשים.
מי שמייצג את עובדת השב"כ, עו"ד אלעד פלג ממשרד שטרייכר-פלג, מסביר כי הפרשייה הנוכחית נראית חמורה יותר בשני היבטים: "האחד - עצם מסירת מידע מסווג וסודי על-ידי מי שאינו מוסמך לכך; ושנית - עצם העובדה שעל-פי הפרסומים, אותו גורם שהדליף את הידיעות הסודיות לא היה בעצמו בעל סיווג ביטחוני מתאים מלכתחילה להיחשף לאותן ידיעות סודיות. לכן, בפרשייה הזו יש לכאורה כשל כפול".
פלג מוסיף כי ההבדל בין העבירות בחוק הוא ביסוד הנפשי של מוסר הידיעה הסודית. "החלופה הראשונה עוסקת במי שמסר ידיעה סודית ושאינו מוסמך לכך. לרוב מדובר בנאשמים שהעבירו ידיעות סודיות מתוך רברבנות, שיקול-דעת מוטעה וכדומה, אך לא מתוך מטרה לפגוע בביטחון המדינה.
"החלופה השנייה והחמורה היא מי שמסר ידיעה סודית מתוך כוונה לפגוע בביטחון המדינה, ולפיכך העונש חמור יותר בהתאמה - עד מאסר עולם".
לדבריו, לא תמיד ניתן לקבוע כבר בשלב הראשוני של החקירה האם החשוד העביר את הידיעה הסודית מתוך כוונה לפגוע בביטחון המדינה או בשל אינטרס צר אחר.
מהי ידיעה סודית לפי החוק?
החוק מפרט מהי ידיעה סודית, והוא כולל הגדרה רחבה מאוד, כך שמקרים רבים יכולים להיחשב בגדר ידיעה סודית. ההגדרה הבסיסית היא "ידיעה אשר ביטחון המדינה מחייב לשמרה בסוד". גם ידיעה שתוכנה, צורתה, סדרי החזקתה או נסיבות קבלתה, מעידים על החובה לשמרה בסוד - קיימת חזקה בחוק כי ביטחון המדינה מחייב לשמרה בסוד, אלא אם כן הוכח אחרת.
מתי ניתן למנוע מפגש עם עורך דין כפי שהיה עם החשוד המרכזי בפרשה?
שירות הביטחון הכללי החליט למנוע מהחשוד המרכזי מפגש עם עורך דין. החוק מאפשר למנוע מפגש בעבירות ביטחוניות, ולחשוד יש אפשרות לערער על ההחלטה לנשיא בית המשפט המחוזי. מדובר בהחלטה חריגה, אבל בתיקים ביטחוניים, גם של מסירת ידיעות סודיות, היא נפוצה.
עו"ד דן אלדד, מומחה במשפט פלילי ושותף במשרד אלדד-פרץ, מסביר כי "זכותו של עצור להיפגש ולהתייעץ עם עורך דין מיד עם מעצרו ולפני שהוא נחקר. זו זכות בסיסית במשטר דמוקרטי. דחיית מפגש עם עורך דין קיימת בחוק הישראלי רק כאשר מדובר בעבירות ביטחון, וכשהדחייה נדרשת כדי למנוע או לסכל עבירות נוספות או למנוע העלמת ראיות או שיבוש חקירה".
אלדד מוסיף כי "הרעיון העומד מאחורי זה הוא שכאשר מדובר בהתארגנויות טרוריסטיות אידאולוגיות, חברי ההתארגנות הטרוריסטית יכולים לסכם מראש על העברת מסרים באמצעות עורך הדין, גם כשעורך הדין לא יהיה מודע לכך שהוא מעביר מסרים.
"שאלה גדולה היא האם במקרה הזה יש אכן חשש שהגורמים השונים המעורבים בעבירה הזו סיכמו ביניהם מראש על העברת מסרים 'תמימים' כאלה דרך עורך הדין, ושאלה שנייה היא האם בסוג העבריינות הזה דחיית מפגש עם עורך דין בכלל רלוונטית".
מהי תגובת לשכת נתניהו?
בלשכת ראש הממשלה מסרו כי המסמך שפורסם כלל לא הגיע ללשכת ראש הממשלה מאמ"ן, וראש הממשלה למד עליו מהתקשורת, וכי "מגוחך לומר שפרסום כתבה אוהדת לישראל בעיתון גרמני - שבו פורסם מסמך שכמותו פורסמו קודם לכן באישור ובסמכות - גרם נזק כלשהו למשא-ומתן לשחרור החטופים או לביטחון ישראל. להפך - המסמך רק סייע למאמץ להחזרת החטופים, ובוודאי שלא פגע בו".
לטענת נתניהו, המסמך והכתבה חשפו את שיטות חמאס להפעלת לחץ פסיכולוגי מבית ומבחוץ על הממשלה והציבור הישראלי, בהאשמת ישראל בכישלון השיחות לשחרור החטופים.
בלשכת נתניהו גם טענו לאכיפה בררנית: "מאז תחילת המלחמה ועד היום אנו עדים לשיטפון של הדלפות מגמתיות ופליליות מישיבות קבינט סודיות, דיונים ביטחוניים סגורים, דיונים חסויים הקשורים לשחרור חטופים... תמוה מאוד מדוע מכל ההדלפות הללו, דווקא מסמך זה - שתוכנו היה ידוע לכל וסייע למדינת ישראל - זכה לחקירה כה אגרסיבית ומגמתית".
*** חזקת החפות: פלדשטיין ויתר החשודים לא הורשעו. החקירה נמשכת, ועומדת להם חזקת החפות.