שר המשפטים יריב לוין / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת
כחמש שנים לאחר שנכנס לתוקף החוק החדש בנושא חדלות פירעון ושיקום כלכלי, מבקר המדינה מתניהו אנגלמן מצביע בדוח שפורסם היום (ג') על כשלים ביישומו.
● לדוח מבקר המדינה המלא
מנתונים שמציג אנגלמן עולה כי היקף החובות של משקי הבית בישראל נאמד ב-786 מיליארד שקל, מתוכם כ-70% לדיור וכ-30% חוב צרכני. מדי שנה מוגשות יותר מ-20 אלף בקשות לצווי כינוס נכסים או פתיחת הליכים. שיעור הפירעון הממוצע בתיקי יחידים עמד ב-2022 על כ-13%, והחובות האבודים מגיעים לכ-50 מיליארד שקל בשנה.
● דוח מבקר המדינה 2024 | הפסקות חשמל ונזקים במילארדים: דוח חמור של מבקר המדינה על משק החשמל
● דוח מבקר המדינה 2024 | המבקר: הממשלה לא מטפלת בריכוזיות הגבוהה בענף המזון
● דוח מבקר המדינה 2024 | 3 מיליארד שקל אבודים: רשות המסים לא פועלת למיסוי תחום הקריפטו
● דוח מבקר המדינה 2024 | מבקר המדינה: מטיל ספק בנחיצות המשרד לשיתוף פעולה אזורי
לפי הביקורת, שנערכה בספטמבר 2023, שבעה עובדים בלבד, הפועלים מטעם הממונה על יישום החוק במשרד המשפטים, מפקחים על כ-450 נאמנים המנהלים כ-60 אלף תיקים. החובות בתיקים אלה מסתכמים בכ-60 מיליארד שקל.
יחידת החקירות של הממונה טיפלה בכ-20 תיקים בשנה בלבד, בעוד שהממונה עצמו מעריך כי עבירות בתחום, הכוללות הסתרה והברחה של נכסים אשר היו יכולים להגדיל את שיעור הפירעון לטובת הנושים, מתבצעות בכ-10% מההליכים - יותר מ-2,000 בשנה. היקף החובות האבודים שמקורם בעבירות אלה מסתכם בכ-5 מיליארד שקל לשנה. רק 12 חוקרים עבדו ביחידה מתוך תקן של 25 חוקרים.
יחידת החקירות החלה לפעול באיחור
בתיקי חדלות פירעון של תאגידים החלה יחידת החקירות לפעול רק ב-2023, כלומר באיחור של ארבע שנים. לחוליית המודיעין חסרות מערכות טכנולוגיות נדרשות. לדברי אנגלמן, "בהיעדר פעילות רחבה ואפקטיבית של הממונה באמצעות יחידת החקירות, נפגעות הן ההרתעה מפני ניצול לרעה של הליכי חדלות פירעון והן יכולת האכיפה בעניין פעילות עבריינית בתחום, בכלל, ובעניין הסתרה או הברחה של נכסים שיכולים לסייע בהגדלת שיעור החוב שיוכלו הנושים לפרוע, בפרט".
עוד מצא המבקר כי היחידה לפיקוח על נאמנים אינה מבצעת חקירות עומק ובקרות יזומות על כ-450 הנאמנים המטפלים בכ-20 אלף תיקים בשנה, לרבות סביב התנהלות הנאמנים מול החייבים ומול בתי המשפט, חלוקת הכספים והיקף שכר-הטרחה המשולם לנאמנים. לא הושתו סנקציות כלפי נאמנים שלא מילאו את תפקידם כראוי, והיחידה הסתפקה בבדיקות טכניות לגבי הנוכחות הפיזית של נאמנים בהליכים משפטיים והגשת דוחות על-ידם. אין לממונה מערכות מחשב לטפל בתלונות על נאמנים, וכתוצאה מכך רק כ-200 תלונות מהותיות טופלו - ובאופן ידני.
ממצאים אלה מדאיגים במיוחד לנוכח הזינוק בגובה 60% בהיקף תלונות על נאמנים. כך, היקף התלונות זינק מ-2,148 ב-2020 ל-3,496 ב-2021, אך הממונה על חדלות פירעון לא קבע מנגנון מסודר לטיפול בתלונות.
הממונה גם לא פעל לתיקון הליקויים שעלו מסקרי שירות, מהם עלה כי 70% מהחייבים לא קיבלו מענה מלא וברור מהנאמן, וכי 56% אינם מרוצים מטיפול הנאמן בפנייתם. המבקר מדגיש כי המחסור במערכות מחשוב עלול לפגוע ואפילו לשתק את פעילות הממונה על חדלות פירעון תוך פגיעה קשה במשק.
ביקורת על השר לוין
אנגלמן אף מותח ביקורת על שר המשפטים יריב לוין, שנמנע עד כה מלהתקין תקנות כנדרש בחוק בנושא דמי המחיה להם זכאים חייבים כחלק מחישוב התשלום החודשי שלהם לנושים. בהיעדר תקנות בנושא קבע בעבר הממונה על חדלות הפירעון נוהל, ולפיו חייבים יהיו זכאים לדמי מחיה בשיעור של קצבת נכות כללית, אך כלפי הנוהל נטען כי הוא פורסם בחוסר סמכות, וכי סכום הקצבה אינו מבטיח מחיה בכבוד לחייבים. בינתיים, לפי המבקר, הממונה אינו מעביר לחייבים מידע לגבי אופן חישוב התשלום החודשי שנגבה מהם.
הדוח מצביע על כך שפחות מ-3% מהחייבים השלימו הכשרה להתנהלות כלכלית נכונה - מדובר בכ-850 חייבים בלבד מתוך כ-37,500 חייבים שההכשרה הייתה רלוונטית עבורם.
לבסוף קובע המבקר כי הפיצול בין אגף האפוטרופוס הכללי, הממונה על חדלות פירעון והרשם לענייני ירושה בוצע ללא הכנה מספקת וללא תשתית לוגיסטית מלאה.
משרד המשפטים בתגובה: מנסחים תקנות
ממשרד המשפטים נמסר בתגובה: "בשל מורכבות התקנות, העבודה עליהן ארכה זמן רב. בהנחיית שר המשפטים, מתקיימת כיום עבודת מטה משותפת של מנכ"ל משרד המשפטים, הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי וייעוץ וחקיקה, לגיבוש הצעה לנוסח התקנות הנדרשות. עם השלמת העבודה, התקנות יעברו לאישור השר לצורך התקנתן".