תקיפת ישראל בביירות. חשש שהסכסוך יפגע בצמיחה מעבר לצפוי / צילום: ap, Hussein Malla
ביום שישי הקרוב צפויה חברת דירוג האשראי S&P לפרסם דוח דירוג חדש על ישראל. זאת חודש בלבד אחרי שהחליטה במפתיע להודיע על הורדת הדירוג של ישראל בפעם השנייה השנה - לרמה של A עם הצבת תחזית דירוג שלילית. באפריל הורידה לראשונה את הדירוג של ישראל, מ־AA מינוס ל־A פלוס.
● מנהל חברת ההשקעות האלטרנטיביות מהגדולות בעולם: "אין זמן טוב מזה להשקיע בישראל"
● בלעדי | הדיל הסודי של מירי רגב ומשרד האוצר נחשף
בהחלטה הקודמת, בתחילת אוקטובר, הדגישה החברה שתיתכן הורדת דירוג נוספת, במקרה שבו "הסכסוך הצבאי יגרום לפגיעה גדולה מהצפוי בצמיחה, ואם הסכסוך ימשיך להתפשט באופן שיעלה את הסיכונים להתקפות גמול נגד ישראל". כעת, לקראת המועד המקורי להודעת הדירוג של החברה (8 בנובמבר), גובר החשש בישראל שהתחזית השלילית תתממש.
גם בישראל יישרו קו
מאז ההחלטה באוקטובר, גם התחזיות המקומיות יישרו קו עם הצפי השלילי בנוגע לצמיחה. בנק ישראל הוריד את תחזית הצמיחה השנה ל־0.5% בלבד ו־3.8% בשנה הבאה. משרד האוצר שינה לפני שבוע את צפי הצמיחה ל־0.4% השנה (לעומת 1.5% בתחזית מחודש יוני), אם כי במשרד נשארו אופטימיים לגבי השנה הבאה, שם מעריכים כי הצמיחה תתאושש ותעמוד על 4.3%.
דוח חריף שפרסמה לפני כשבוע מחלקת המחקר S&P Global market intelligence, חברה־בת של S&P, העריך שהצמיחה של ישראל תתכווץ בשל השלכות המלחמה, והגירעון השנה ובשנה הבאה יהיה גבוה משמעותית מתחזיות האוצר ובבנק ישראל. לפי הדוח, הצמיחה תהיה שלילית (ירידה של 0.2% בתוצר) השנה, וגם בשנים הקרובות היא תהיה נמוכה במיוחד - גידול של 3.2% בשנה הבאה ו־3.4% בשנת 2026. הגירעון צפוי לעמוד השנה על 9%, ולהערכת מחלקת המחקר יתמתן בשנים הבאות אך יישאר גבוה מאוד, עם צפי ל־6% בשנה הבאה ו־5% בשנת 2026.
במקביל, גם חברת הדירוג פיץ' צפויה לפרסם החלטת דירוג בהמשך החודש. הדירוג של פיץ' נמצא ברמה דומה ל־S&P. בסוף ספטמבר הפתיעה מודי'ס בהודעה חריגה על הורדת דירוג כפולה לישראל, מ־A2 לציון של Baa1, ועם תחזית שלילית. מודי'ס הייתה הראשונה להוריד לישראל את הדירוג, בפברואר 2024.
פרמיית הסיכון קופצת
בינתיים, גם רף החרדה של המשקיעים קפץ בימים האחרונים, בעיקר נוכח האיומים המחודשים לתקיפה איראנית. פרמיית הסיכון של ישראל קפצה ל־170 נקודות, לאחר שבסוף חודש אוקטובר, בעקבות התקיפה הישראלית, היא ירדה ל־160 נקודות. הפרמיה, הבאה לידי ביטוי במדד ה־CDS לעשר שנים, הגיעה בתחילת המלחמה עד ל־190 נקודות בסיס, בעקבות החששות מתוצאות המלחמה וההידרדרות למערכה אזורית.
עם זאת, מרווח תשואות האג"ח בין ישראל לארה"ב נותר ברמה נמוכה, והפער עומד כעת על כ־0.6% בלבד, לאחר שעלה ל־1.2% באמצע אוקטובר.
מודי שפריר, אסטרטג ראשי שווקים פיננסיים בבנק הפועלים, הדגיש כי על רקע התגברות ההערכות להפסקת אש קרובה בלבנון והעברת התקציב בממשלה, ירדו פרמיות הסיכון השונות של ישראל: "השקל התחזק, תשואת אג"ח ה־CDS התמתנה, וחלה ירידת תשואות חדה בשוק המקומי כמו גם ירידת מרווח האג"ח הדולריות של ישראל".
אלא שכעת, נוכח האיומים המחודשים, כולל דיווח בוול סטריט ג'ורנל כי איראן מתכנת מתקפה גדולה ומורכבת יותר נגד ישראל, שתכלול ראשי נפץ כבדים יותר והשתתפות גם של צבא איראן בתקיפה, המשקיעים עלולים לקבל רגליים קרות ולדרוש מרווח סיכון ותשואות גבוהות יותר עבור השקעה בישראל.