אילוסטרציה: Shutterstock
"השמיכה לא קצרה. יש הרבה כסף בתקציב המדינה, אבל השמיכה הולכת קודם כל לכיסוי מערכת הביטחון. היתר מתכסים במה שנשאר", כך מתאר גורם במשרד האוצר את תקציב 2025, שאושר בסוף השבוע האחרון בממשלה על קיצוציו המרובים. לפי משל השמיכה, מי שנותר עם הבהונות בחוץ הוא בעיקר ציבור העובדים. האמצעים שהעביר האוצר למאבק בגירעון המלחמה מתבססים בכבדות על הנטו של כל עובד. מגביית ימי הבראה מתלוש השכר אל קופת האוצר, דרך ביטול הריווח שתוכנן למדרגות מס ההכנסה - ועד הקפאת התוספות לנקודות הזיכוי ולמענקי העבודה לבעלי שכר נמוך.
● ראיון | "אין רפורמות או מנועי צמיחה בתקציב. אבל מה מציעים, שאבעיר את המדינה?"
● הגזירה שתעלה עוד אלפי שקלים בשנה למשפחה. ומי יחמוק ממנה?
● "הממשלה לא מבינה את גודל האירוע": מאות מיליונים יקוצצו ממנהלות השיקום
"אין ברירה, צריך להבין שבסוף האדם העובד הוא זה שממלא את הקופה", מסביר גורם אחר באוצר. הרציונל האוצרי מציג שרשרת של אקסיומות. המלחמה שנכפתה על ישראל הינה מלחמת אין־ברירה; ממנה נובעות גזירות אין־ברירה; ואין ברירה אלא למקד אותם היכן שנמצא הכסף הכי זמין - אצל העובדים במשק.
לא כל העובדים יישאו בנטל באופן שווה. חישוב ראשוני שערכו במשרד האוצר מעלה כי עובד במגזר הציבורי "יתרום" במסגרת גזירות תקציב 2025 כפליים ממקבילו במגזר הפרטי. לדוגמה, משפחה עם שני ילדים שבה שני ההורים עובדים במגזר הציבורי ומשתכרים 15 אלף שקל ברוטו כל אחד, תפסיד כ־838 שקל בחודש. משפחה מקבילה שמקור פרנסתה במגזר הפרטי, תושפע מהגזירות בכ־342 שקל בחודש.
הפער נובע בעיקרו בהקפאת השכר המתוכננת במגזר הציבורי. לפי ההבנות בין האוצר להסתדרות, הגדלת השכר בשיעור של 2% לה ציפו מאות אלפי עובדי המגזר הציבורי בחודש הבא (תלוש דצמבר) - תידחה לסוף 2025. בנוסף, שווי כל יום ההבראה במגזר הציבורי עומד על 471 שקל - לעומת 418 שקל בכלל המשק. כך שגביית דמי ההבראה תשפיע יותר על הנטו של עובדי המדינה ומוסדותיה לעומת מקביליהם בענפים העסקיים.
סימולציה מעניינת אחרת למחיר הגזירות היא למשק בית בעל מאפיינים של משפחה חרדית. לפי חישוב של זוג הורים ל־6 ילדים, כאשר רק האישה עובדת ומכניסה 12 אלף שקל ברוטו - הפגיעה בכיס תהיה בהיקף של כ־138 שקל בחודש.
סימולציות אחרות שערכו בלשכת יועצי המס מדגימות את ההשפעה הדיפרנציאלית של הגזירות על קבוצות שונות באוכלוסייה ברמות הכנסה משתנות. במקרה של עובד רווק המשתכר שכר ממוצע במשק (13,920 שקל), הפגיעה החודשית בנטו תעמוד על כ־92 שקל. הפגיעה מחריפה ככל שעולים בסולם השכר. עובדת נשואה עם שני ילדים בני 5 ו־8, המשתכרת 15 אלף שקל ברוטו, תספוג לבדה פגיעה חודשית של כ־138 שקל.
המכה הקשה ביותר תורגש אצל בעלי השכר הגבוה יותר. במקרה של עובד נשוי עם שני ילדים בני 5 ו-־8, המרוויח 20 אלף שקל ברוטו, הפגיעה החודשית תגיע ל־191 שקל נטו.
גם המעסיקים הוכנסו מתחת לאלונקה
לא רק העובדים יישאו בנטל. בניסיון להתכנס למסגרות התקציב שנקבעו, באוצר קיצצו מכל הבא ליד. המעסיקים מתקוממים על מס חדש שהוטל עליהם במסגרת התקציב, שיושת על רווחים כלואים בחברות. גזירה מרכזית אחרת בתקציב - העלאת התשלום החודשי למוסד לביטוח לאומי - היא רוחבית על כל שכבות האוכלוסייה, ותורגש בכיס של עובדים, מעסיקים ואזרחים שאינם עובדים גם יחד.
"החקיקה החדשה טומנת בחובה הרבה יותר ממיסוי הרווחים הכלואים, היא מבטלת את המיסוי הדו־שלבי, למרבית מהחברות בישראל, זה פיגוע כלכלי", מזהיר ירון גינדי, נשיא לשכת יועצי המס. "זו חקיקה שתגדיל את החיכוך של העסקים עם רשות המסים, תסבך את מערכת המס ותפגע בגבייה".
לדבריו, "יש כאן קריאת תיגר של המדינה נגד העסקים, שאין לה אח ורע בשום מדינה בעולם ודווקא במצב הרגיש שהמגזר העסקי נמצא בו. כל מי שמבין עסקים פשוט לא מאמין למראה עיניו נוכח ההמלצות האלה".
מאגרי הכסף שהאוצר לא נגע בהם
ומה באשר להתייעלות פנימית בתוך הממשלה? תקציבי משרדי הממשלה (למעט הביטחון) הוכנסו מתחת לאלונקה על ידי האוצר, חלקם בכוח פיזי מתון. הוחלט על קיצוץ רוחבי בשיעור של 5% בתקציבי המשרדים השונים, בהיקף של כ־3.5 מיליארד שקל. בנוסף, קוצצו נקודתית תוכניות מתוקצבות של המשרדים, בשווי מצטבר של כ־1.5 מיליארד שקל. המשמעות הישירה היא ירידה במתן השירות לציבור. פחות תקציבים לבריאות, פחות תקציבים לרווחה ופחות תקציבים לחינוך.
יש מאגרי שומן אחרים שבהם באוצר פחות נגעו. התוכנית להגדלת ההפרשה לפנסיה של עובדים הזכאים לפנסיה תקציבית, למשל, נפלה ברגע האחרון מהתקציב שאושר בממשלה. זה היה יכול לחסוך לאוצר 600-700 מיליון שקל בשנה. גם את הכספים הקואליציוניים הותירו בממשלה כמעט ללא פגע, בדגש על הכספים למפלגות החרדיות. וסגירת המשרדים המיותרים שהובטחה בהצעת התקציב נראית כרגע בעלת סיכויי מימוש נמוכים.
אלו צעדים שראוי היה לבצע, אבל צריך לומר ביושר: זה יכול היה לשחרר לקופת האוצר יחדיו 1-2 מיליארד שקל, אם מוציאים מהחישוב תקציבים ש"בבסיס" הכספים הקואליציוניים, כלומר כאלה שמאושרים מדי שנה באופן קבוע ואינם בהכרח מגזריים. עדיין לא מדובר בסכום שהיה מייתר את יתר המכות בתקציב, שמסתכמות ב־37 מיליארד שקל.