עיצוב: טלי בוגדנובסקי, צילומים: Shutterstock, AP-John Minchillo
החברות המסקרנות בתחום, האירועים שלא כדאי לפספס והפיתוחים שיעצבו את המחר: מדור חדש של גלובס יציג מדי שבוע את החדשות מהשבוע החולף בענף ההייטק.
והשבוע: הקשר בין ההאקר הישראלי לתביעת הענק של קרן הגידור נגד ממשלת ארגנטינה; החוזה החדש של החברה הצומחת עם ענקית התכונה; מה מחפשות ענקיות הביג טק בלוויניים; שערוריה נוספת משיתוף הפעולה בין דונלד טראמפ ואילון מאסק; והישראלית שעוזרת לאנבידיה בשיפור המחשוב הקוונטי.
● 6 טיסות בשבוע, החל מ־800 דולר לניו יורק: ההייטק הישראלי מקים לעצמו חברת תעופה
● השקעת התוכנה החדשה של המיליארדר הפרו־ישראלי
1החברה שמרוויחה מהמצוקה של מיקרוסופט ומכניסה ממנה 10 מיליארד דולר
חברות הביג טק הודיעו בזו אחר זו במהלך השבוע שעבר על ביקוש הולך וגובר למוצרי ושירותי בינה מלאכותית - ובמקביל על יכולת מוגבלת לספק אותה. מיקרוסופט אף ספגה ירידה מיידית של 5% במחיר המניה שלה ביום שלמחרת הדיווח שלה. כעת, מתברר שיש חברה צומחת שמרוויחה מהקיבולת המוגבלת של שבבים גרפיים ושטחי חוות שרתים של ענקיות הביג טק. חברת הסטארט-אפ האמריקאית קור-וויב (CoreWeave) שבונה חוות שרתים המבוססות על המעבדים הגרפיים של אנבידיה צפויה לקבל ממיקרוסופט תשלום בהיקף של 10 מיליארד דולר לתקופה שתימשך עד 2030 לפחות בתמורה לאספקת שירותי עיבוד בינה מלאכותית, כך חושף אתר חדשות הטכנולוגיה "דה אינפורמיישן".
קור-וויב החלה את דרכה עם בניית חוות שרתים לפעילות כריית ביטקוין, ובהמשך - כמו חברות "כרייה" רבות אחרות, הבינה את הפוטנציאל הכלכלי הטמון בהשכרת שרתי עיבוד בינה מלאכותית הנעשית על גבי אותה התשתית. מיקרוסופט צפויה להיות הלקוחה הגדולה ביותר של קור-וויב, שמציינת בפני משקיעיה כי היא חתומה על חוזים בהיקף מצטבר של 17 מיליארד דולר.
החברה, ששוקלת כעת לצאת להנפקה, שיתפה עם כמה מהמשקיעים בוול סטריט נתונים חלומיים: הכנסותיה גדלות פי ארבע באופן עקבי כמעט מדי שנה - כך את השנה שעברה סיכמה עם חצי מיליארד דולר הכנסות, את השנה הנוכחית תסיים עם 2 מיליארד דולר ואת השנה הבאה תסיים עם מחזור מכירות של 8 מיליארד דולר. יחד עם זאת, היקף ההוצאות שלה על השקעות הוניות (קאפקס) צפוי לעמוד על ממוצע של 12 מיליארד דולר בשנה - לא שונה בהרבה מזה של גוגל .
את ההצלחה שלה צברה לא רק בזכות ההימור המוקדם על בנייה מאסיבית של חוות שרתים מבוססות מעבדים גרפיים - אלא בזכות יחסים קרובים עם אנבידיה, שעל פי ההערכה מספקת לה שבבים עוד בטרם אלה מגיעים אפילו למיקרוסופט או לאמזון , בין השאר בשל העובדה ששירות הענן של אנבידיה, DGX, מתבסס על שרתי קור-וויב, כך על פי ההערכה. על פי דה אינפורמיישן, גם מטא היא לקוח גדול של החברה מניו-ג'רזי.
צריכת החשמל של קור-וויב לא היתה מביישת את זו של עיר בניו -ג'רזי: עד סוף השנה צריכת החשמל של 14 חוות השרתים שלה צפויות לעמוד על 350 מגה-וואט לשעה, שמפעילים כ- 200 אלף מעבדים של אנבידיה. זו עשוי לעלות בשנה הבאה להיקף צריכת חשמל של 850 מגה-וואט לשעה.
2בקרוב בנטפליקס? ההאקר הישראלי שמצא את עצמו במרכזו של מותחן
ג'יי ניומן הוא שמו של סופר מתח שכתב את "אנדר מאני", רומן מתח המתאר באופן מסמר את שיער את סיפורו של איל קרנות גידור בדיוני ניו יורקי שמסתבך בעולם של מרגלים, שכירי חרב ושחיתות ממשלתית. עתה חושף הוול סטריט ג'ורנל כי הספר נכלל בתוך חקירה של רשויות בארה"ב שמנסות להבין את מעורבותו של ההאקר הישראלי עמית פורליט בתביעה שניהלה קרן הגידור אליוט נגד ממשלת ארגנטינה שבתקופתה של הנשיאה הקודמת, כריסטינה קירשנר, הודיעה על פשיטת רגל ולקחה עמה את כספי המשקיעים, בהם זו של קרן אליוט.
מחבר הספר, ג'יי ניומן הוא לא אחר מאשר בכיר לשעבר באליוט שניהל את התביעה נגד ממשלת ארגנטינה, שיתף פעולה עם ההאקר הישראלי ופרש מהקרן לאחר חילוקי דיעות עם המייסד, פול סינגר, שהחליט שלא לשכפל את הפעילות נגד ארגנטינה גם למדינות נחשלות אחרות. על פי הפרסום, פורליט היה שותפו המרכזי של ניומן במהלך התביעה נגד ארגנטינה ומערך הריגול העסקי שהקים בדרום אמריקה סייע לאליוט לחלץ כספה ואף לייצר תשואה משמעותית.
פורליט הוא חוקר פרטי המצוי כעת במעצר בית בשכונה יוקרתית בצפון לונדון, ועומד בפני הסגרה לארה"ב באשמה פדרלית של פריצה. התובעים הפדרלים בודקים האם אכן פורליט ניצח על מערך הדיג של דואר אלקטרוני מפקידים וגורמי ממשלה בארגנטינה בזמן שעבד מטעם קרן הגידור, והאם קיים קשר בין הפריצה לבין הניצחון של אליוט בתביעה נגד ארגנטינה. הם משווים את החומר שמצוי בידיהם עם הפרטים המתוארים בספרו של ניומן שיצא לאור ב-2022.
פורליט, יוצא השב"כ, הודח מתפקידו, על פי הוול סטריט ג'ורנל, בשל נסיבות משמעתיות והקים חברה למודיעין עסקי שעוסק בהשגת מסמכים ופריטי דואר אלקטרוני שעשויים להיות שימושיים בהפעלת לחץ על יריבים עסקיים ויישוב סכסוכים. על פי הפרסום, פורליט סיפר לכמה חברים ועמיתים כי הוא בנה מבצע פריצה מורכב נגד פקידים ועורכי דין ארגנטינאים שהיו חלק מהמעגל הפנימי של הנשיאה דאז קירשנר, וכי החומר שהצוות שלו אסף היה המפתח לסייע לאליוט להשיג את ההסדר הרווחי שלה.
לפי הפרסום, חברתו לשעבר תיעדה את אורח חיים נוצץ שכלל טיולים ומסיבות ברחבי העולם - תמונות מאתרי נופש ברפובליקה הדומיניקנית, מועדוני חוף במקסיקו, מסיבה בתקציב עתק שנערכה עבור הבת מצווה של בנה במלון הוולדורף אסטוריה, ומסיבת יום הולדת שנערכה לכבודו של פורליט בנושא ג'יימס בונד, אליה הוטסו רקדניות מקצועיות מאנגליה. על פי שימוע שנערך בחודש מאי בלונדון בנוגע לבקשת ההסגרה של פורליט לארה"ב, טען הפרקליט המייצג את ארה"ב כי החברה שבשליטת פורליט קיבלה תשלום של 20 מיליון דולר מחברת לובינג מוואשינגטון.
3מלחמת הכוכבים: גרסת הביג טק
אחרי ההצלחה של סטארלינק, גם ענקיות הטכנולוגיה האחרות מגלות את עולם הלווינים. עבורן, זו עוד דרך להגיע למיליוני משתמשים חדשים, ואולי דרך נוספת להתנתק מכבלי הארץ בדרך להפוך למעצמות חלל. אפל הודיעה השבוע על השקעה של 400 מיליון דולר תמורת 20% מחברת התקשורת הלווינית גלובלסטאר (Globalstar), נוסף על התחייבות נוספת להרים עוד 1.1 מיליארד דולר להשקעה בהתרחבות תשתית הלוויינים של החברה. מהלך זה מרחיב משמעותית את המעורבות של אפל בתחום, לאחר שב-2022 השיקה את שירות החירום הלוויני במכשירי האייפון 14.
במסגרת ההסכם החדש, גלובאלסטאר תקצה 85% מקיבולת הרשת שלה לאפל, מה שמעיד על כוונותיה השאפתניות להרחבת השירותים הלווייניים ללקוחותיה. בעקבות ההודעה, מניית גלובאלסטאר זינקה ביותר מ-60% במהלך הימים האחרונים.
אפל הולכת בעקבותיה של אמזון, שכבר השקיעה בפרויקט משלה בשם קויפר (Kuiper), מיזם שאפתני שמטרתו לספק שירותי אינטרנט מהיר במחיר סביר לאזורים מיושבים הסובלים מתשתיות תקשורת לקויות באמצעות רשת של 3,200 לווינים שיחוגו במסלול נמוך סביב כדור הארץ. אמזון השקיעה כבר מעל 10 מיליארד דולר בפרויקט, הקימה מתקן ייצור בוושינגטון המסוגל לייצר עד חמישה לוויינים ביום, וחתמה על הסכמי שיגור עם ארבע חברות מובילות. לאחר שיגור מוצלח של שני לווייני ניסוי באוקטובר שנה שעברה, אמזון גם מתכננת להתחיל בפריסת הרשת הלווינית בתחילת השנה הבאה, עם השקת שירות מסחרי בהמשך השנה.
גם גוגל ומיקרוסופט לא טומנות ידן בצלחת ונמצאות גם כן במשחק הלוויני אם כי באופן צנוע יותר. גוגל היא בעלת מניות בספייס אקס ומיקרוסופט היא משקיעה בחברת ארמדה (Armada) שמפתחת טכנולוגיה המשלבת את רשת סטארלינק עם יכולות עיבוד נתונים מבוזר, ובכך מעוניינת לספק את שירות הענן שלה, אז'ור, גם מהחלל.
סטארלינק של אילון מאסק הוכיחה כבר כי שיגור של אלפי לווינים נמוכי מסלול אל החלל הפועלים יחד ליצירת מארג של תשתית אינטרנט אלחוטי איננו משימה בלתי אפשרית. החברה שיגרה עד כה מעל 7,000 לוויינים, וצופה בעתיד להגיע ל-42 אלף לוויינים בחלל. סטארלינק שפועלת מאז 2019, משרתת כיום מעל 4 מיליון מנויים בכ-100 מדינות ובימים אלה היא עושה את צעדיה הראשונים בישראל בהפצה מוסדית.
4 הוטסו למישיגן על ידי עמותה של אילון מאסק - וגילו שהם עובדים עבור טראמפ
פרשה מטרידה במערך קמפיין הבחירות של דונלד טראמפ במישיגן. אתר וויירד מדווח על התנהלות נצלנית של הארגון "ועד הפעולה הפוליטי" (Political Action Committee - PAC) - עמותה בפועלת למען בחירת טראמפ שממומנת מכיסו של אילון מאסק - כלפי עובדיו.
על פי הפרסום באתר, קבוצה של פעילי שטח גויסה על ידי העמותה למבצע החתמות בתים בפרברי דטרויט לאחר שהובטח להם תשלום שכר נדיב של עד אלפיים דולר לשבוע. עם הגעתם של הפעילים למישיגן, התברר להם שהם פועלים בשירות טראמפ. הם נדרשו לחתום על הסכמי סודיות ולעמוד ביעדים כמעט בלתי אפשריים של אחוזי היענות בביקורים בבתים.
עוד נחשף כי מאחר שלאף אחד מהם לא היה רישיון נהיגה, הם הוסעו תחילה במוניות אובר ולאחר מכן במשאיות הובלה ללא מושבים או חגורות בטיחות, כשהם מופרדים מהנהג בכלוב. לפי העובדים, נאמר להם כי אם לא יעמדו ביעדי ההחתמות, הם יצטרכו לשלם בעצמם על חדרי המלון שלהם ועל טיסות החזור. על פי וויירד, כל חברי קבוצת הפעילים פוטרה באופן מיידי, כאשר חלקם נותרו תקועים במישיגן ללא אפשרות לחזור הביתה וללא ששולם להם מלוא שכרם. רק לאחר פניית העיתונאים ובטרם פורסמה הכתבה, קיבלו הפעילים לקבל את התשלום המובטח.
לפני ימים אחדים הוגשה תביעה ייצוגית בקליפורניה נגד העמותה ונגד מאסק עצמו על ידי שתי נשים שלקחו חלק בקמפיין של הארגון עבור חברת הקונגרס מישל סטיל. לטענתן, הובטח להן שכר שעתי אך בפועל התשלום היה מבוסס על מספר הדלתות שעליהן דפקו. במקביל ולפי דיווחים נוספים בגרדיאן וב-NBC, נמצאו בעיות נרחבות בפעילות ארגון PAC, כולל חשד שעד 25 אחוז מהחתמות הבתים עשויות להיות מזויפות.
5 החברה הישראלית שעוזרת לאנבידיה לשפר את ביצועי המחשוב הקוונטי
כשנה וחצי לאחר שהכריזו על שיתוף פעולה אסטרטגי, הדגימו ענקית השבבים אנבידיה וחברת המחשוב הקוונטי הישראלית קוונטום משינס מערכת קוונטית חכמה שלומדת מניסיון (בדומה לבינה מלאכותית), והתקינו אותה על מחשב מיוחד של אנבידיה. המערכת החדשה מצליחה "לשלוט" טוב יותר ברכיבי העיבוד הבסיסיים של מחשב קוונטי - "קיוביטים"- ובכך היא מסוגלת לשמור על דיוק גבוה לאורך זמן. ניתן לדמות זאת לכלי נגינה שצריך לכוון באופן קבוע - כמו שפסנתר שיוצא מכיוון ישמיע צלילים לא מדויקים, כך גם מחשב קוונטי מאבד מהדיוק שלו עם הזמן.
המערכת החדשה שפיתחו החברות פותרת את הבעיה הזו על ידי כיול אוטומטי ומתמיד של המחשב. במקום לחכות שהביצועים יידרדרו ואז לכייל מחדש באופן ידני, המערכת מזהה ומתקנת סטיות בזמן אמת. הדבר מהווה שיפור משמעותי, על פי כתבה שהופיעה באתר טקרנץ', שכן אפילו שיפור קטן של 10% בדיוק יכול להוביל לשיפור גדול מאוד בביצועים הכלליים של המחשב הקוונטי.
יונתן כהן, מייסד-שותף ומנהל הטכנולוגיות של קוונטום משינס, הסביר כי אחד האתגרים המרכזיים במחשוב קוונטי הוא הצורך באותו כיול מתמיד של המערכת. לדבריו, בעוד שמחשבים קוונטיים יכולים להגיע לביצועים מרשימים בתחילת דרכם, איכות התוצאות נוטה להידרדר לאורך זמן. הפתרון שפיתחו החברות מאפשר כאמור כיול תכוף של המערכת, מה שמשפר את הביצועים ושומר על דיוק גבוה לאורך זמן.
פלטפורמת DGX Quantum, הפלטפורמה שפיתחו שתי החברות, היא הראשונה המסוגלת לבצע את החישובים המורכבים הללו בזמן אמת. עוד לפי הפרסום, שתי החברות מתכננות להמשיך בשיתוף הפעולה ולהנגיש את הכלים למספר גדול יותר של חוקרים, ועם השקת שבבי Blackwell של אנבידיה בשנה הבאה, הן יוכלו להשתמש בפלטפורמת מחשוב חזקה אף יותר לקידום הפרויקט.