אלונה שפר / צילום: עינב לוי, סאבטקסט
בתחילת ספטמבר האחרון נחתם הסכם גג חדש ועצום בהיקפו, שיביא את נתיבות אל סף של 200 אלף תושבים. מדובר על הסכם להקמת שתי שכונות עם כ־32 אלף יחידות דיור (יח"ד), ועם שטחי מסחר ותעסוקה בהיקף של 1.2 מיליון מ"ר (בערך עשרה מגדלים כמו עזריאלי שרונה). אלו יצטרפו לכ־16,500 דירות שכבר שווקו במלואן במסגרת הסכם הגג הקודם של העיר שנחתם ב־2018, ויביאו את העיר עם אכלוסן לכ־90 אלף תושבים.
● בלעדי | מינהל התכנון קובע: לא ניתן עוד לדרוש תוכנית עיצוב אדריכלי בתהליך הרישוי
● ניתוח | מליאורה עופר ועד יצחק תשובה: כולם רוצים לקנות נדל"ן למגורים ויש להם סיבה טובה
● חדשות השבוע בנדל"ן | התוכנית שתחליף את תמ"א 38 בגבעתיים אושרה סופית
אלונה שפר, מנכ"לית הסכם הגג של נתיבות מאז שנת 2018, אותה שנה שבה נחתם ההסכם הראשון, מציבה יעדים ולוחות זמנים: "נתיבות היום היא עיר של 54 אלף תושבים. כשנגמור לאכלס את כל יח"ד ששיווקנו במסגרת ההסכם הראשון, עד לסוף העשור, נגיע ל־90 אלף איש. בעוד 15 שנה נשלים את שיווק היחידות הכלולות בהסכם הגג החדש, שמוסיף עוד 100 אלף איש לעיר.
"כשרק הגעתי לפה, לפני כשבע שנים, ראש העיר יחיאל זוהר פרס בפניי את חזונו - ולא הבנתי על מה הוא מדבר. ב־8 באוקטובר 2023, כשעוד היה כאן בלאגן וקרבות בחוץ מול מחבלי החמאס, הוא אמר לי 'קחי צוות, ותבני את הסכם הגג'. עשינו עבודה של שנה כמעט, וזה קרה. כבר ברגעים ההם הוא הבין את גודל השעה, והינה אנחנו אחרי החתימה על הסכם הגג וממשיכים הלאה".
"אנשים חשבו שהאזור הזה גמור"
על אף שאינה תושבת העוטף, גם שפר חוותה את אירועי 7 באוקטובר 2023 בצורה קשה, כמו כל אנשי נתיבות והנגב המערבי. בימים הראשונים שלאחר מתקפת החמאס הרצחנית עלה החשש כי האזור לא ישוב לעצמו, ודאי לא לצמיחה האדירה שאפיינה אותו ערב המתקפה. אך נראה שהמציאות פועלת בדרכים אחרות.
"אנשים חשבו שהאזור הזה גמור, שלא נוכל למכור את הדירות ושתהיה קריסה של הקבלנים בנתיבות ובכל האזור", אומרת שפר. "אבל אני מסתכלת על הנתונים - לדוגמה על נתוני הכלכלן הראשי במשרד האוצר ביולי השנה - ונתיבות בשיא כל הזמנים מבחינת מכירת דירות חדשות. המחירים חזרו לרמה של 2023, לפני המלחמה, ולא הייתה כאן שום קריסה. המכרזים האחרונים בנתיבות מבוקשים מאוד. יש ביקוש, עם ישראל מאמין שיהיה פה טוב ושקט".
המחירים בעיר ימשיכו לעלות?
"מחירי הקרקע חוזרים לרמות של לפני המלחמה, ואני מאמינה שנמשיך לראות עליית מחירים. עם העלייה הצפויה במשק, ודאי אחרי המלחמה, מחירי הקרקע יעלו ו'נתחבר' בחזרה לרמות שהיו כאן לפני 7 באוקטובר".
שפר מציינת כי אין בכוונת העירייה לקדם מכרזים במסגרת תוכנית "דירה בהנחה": "הפסקנו עם התוכניות הללו, אנחנו לא מאמינים בזה. כרגע, לא נראה שצפויים להיות מכרזים כאלו בעתיד קרוב. לא התחייבנו לזה ולא הסכמנו לזה. אנחנו רוצים למשוך אוכלוסייה טובה ובעלת אמצעים.
"אני חושבת שהסכם הגג הוא בשורה מבחינת המדינה, מבחינת האזור ומבחינת העיר. כשמדברים על תקומת הנגב המערבי, זה חלק ממנה. הערים שדרות, נתיבות ואופקים הן העורף המטרופוליני שמסביבו נמצא המרחב הכפרי. אם לא יהיה פה עורף עירוני חזק, המרחב הכפרי לא יוכל להחזיק את האירוע - לא מבחינת כלכלה, לא מבחינת תעסוקה ולא מבחינה ביטחונית".
"להיות תלויים בתקציב המדינה - דבר נורא"
בניגוד לרוב הסכמי הגג שנחתמו עד כה, הסכם הגג החדש של נתיבות מציע השקעה בעוד תחומים שאינם פיתוח שכונות ומתחמי מגורים בלבד. בין היתר הוא כולל הקמה של מרכז לרפואה דחופה בעיר, בהשקעה של 100 מיליון שקל, ועוד 310 מיליון שקל כהשקעה בשטחים ציבוריים פתוחים בנתיבות.
את ההסכם מצד המדינה הובילה רשות מקרקעי ישראל, ואולי במפתיע - לשפר יש רק דברים טובים להגיד על כך: "אני יודעת שנוהגים לתקוף את הרשות, אבל אני מאוד שמחה על כך שאת כל ההסכם אנחנו מרכזים מולה, כפונקציה אחת מיומנת. בחוויה שלנו אין עוד רשות שעובדת בצורה הזאת".
ומה לגבי העבודה השוטפת מול שאר הגופים הממשלתיים? שם הביקורת אינה חיובית כל כך, בלשון המעטה: "אחד הדברים החשובים בנוגע להסכם הגג הוא שאנחנו לא תלויים בתקציב המדינה. מדובר בהסכם מימוני מבוסס הצלחה: אם יהיה ביקוש לנתיבות, ויזמים ירצו להשקיע בה, יהיה פיתוח ונקבל את הכסף. אם לא - לא יהיה כסף. זה סיכוי פנטסטי, ודאי בהיקף הדירות המדובר, וגם סיכון לא קטן, אבל העיקר לא להיות תלויים בתקציב המדינה. זה דבר נוראי.
"הממשלה ממחזרת כסף ובכל פעם יוצאת בכותרות מפוצצות על אותו כסף, ובסוף לא רואים מזה שקל. הבירוקרטיה בלתי נגמרת, והעבודה מול משרדי הממשלה זה דבר בלתי נסבל. לנו יש תוכנית מסודרת, עם אומדני עלות לכל דבר - מהקמת גשר ועד הקמת גן ילדים, ועל כל דירה שתוקם כאן נקבל כסף בהתאם. בלי להיות תלויים בגחמות של ממשלות שמתחלפות או להיות מושפעים ממלחמה שפורצת פתאום".
תצליחו לשווק את כל 32 אלף הדירות?
"כל מי שגר בדרום יודע שבנתיבות יש עוצמות, מסחריות ועסקיות. הקבלנים הגדולים שגרים פה ומאוד מחוברים לעיר, כמו דמרי ושריקי, רואים בבנייה בעיר שליחות אישית. כל הדברים האלה מתלכדים ובינתיים הכול מצליח. כרגע אין אפילו מגרש אחד פנוי לשווק בעיר. כל מה שהיה בהסכם הגג - שווק. יש פה אתגרים וקשיים, וזו עבודה סיזיפית. זו בסוף עיר פריפריאלית, וקפיצת המדרגה הזאת לא טריוויאלית, אבל בשורה התחתונה, אני אופטימית".
"השבתת קו הרכבת - התעללות באנשים"
כתוצאה מהמלחמה הושבת קו הרכבת בין שדרות לאשקלון, דבר שלמעשה גוזר על תושבי העוטף ניתוק ממרכז הארץ. כפי שקורה לא פעם, משרדי הממשלה מתקוטטים ביניהם בנושא, ובינתיים אין בשורה של ממש בנושא.
"תחנת הרכבת של נתיבות מדהימה, מרחק הליכה משכונה חדשה, שעה נסיעה מתל אביב וחצי שעה מבאר שבע. בתקופה הזו היו אמורים להתחיל בפרויקט החשמול שלה, שהיה הופך אותה לעוד יותר מהירה.
"במקום זה, אנחנו נמצאים במצב שהוא פשוט ביזיון, אין לי מילה אחרת", אומרת שפר. "זאת התעללות באנשים שרכשו דירות מתוך הבנה שהם גרים ליד הרכבת. זה עוד לפני שאני מדברת על כך שאין בכלל רכבות במוצאי שבת או בשישי אחרי הצהריים.
"צריך לפתור את זה במהירות ואסור שזה יימשך שנים. לא הגיוני להגיד לעיר שלמה שאין לה רכבת. דווקא עכשיו זה צריך להיות הפוך, וזה מטריד מאוד".