אזרחים במצרים עומדים בתור כדי לקנות סוכר מסובסד, בפברואר / צילום: Reuters, Matt Rourke
קרן המטבע הבינלאומית החלה השבוע לבחון את עמידותה של מצרים בתנאי ההלוואות הגדולות שקיבלה מהקרן בשנתיים האחרונות - ועוד צפויה לקבל בעתיד. יו"ר הקרן, קריסטלינה גאורגייבה, הובילה את המשלחת לקהיר, וראש הממשלה המצרי, מוסטפא מדבולי, אמר כי מדינתו מצפה להמשך "שיתוף־הפעולה המוצלח והמפרה בתקופה הקרובה" עם הקרן.
● אחרי ניצחון טראמפ: האירו יורד בחדות מול הדולר, חשש כבד באירופה
● כותרות העיתונים בעולם | בלבנון מזהירים מ"מהלכים קיצוניים של ישראל". זו הסיבה
● בזמן שאיראן נערכת לתקוף את ישראל, הצרות שלה נערמות בזירה אחרת
בשנתיים האחרונות נדרשה קהיר לסיוע של קרן המטבע, על רקע המשבר הכלכלי במדינה. ההלוואה הראשונה הועברה בדצמבר 2022, על סך 3 מיליארד דולר. לאחר שהמשטר המצרי הסכים לוותר על השליטה בשער החליפין, הוגדלה ההלוואה מהקרן ב־5 מיליארד דולר נוספים. בעקבות כך צנח המטבע המקומי - וכיום דולר אחד שווה כ־49 לירות מצריות, נתון שמהווה שפל היסטורי. במקביל, קצב האינפלציה השנתי התייצב על כ־26%.
לפי יו"ר קרן המטבע, השיחות עם מצרים עוסקות, בין השאר, בבחינה של דרכי תמיכה ביעדי הכלכלה המצרית.
הצעדים שדורשת קרן המטבע
המצב הכלכלי החמור במדינה והסיוע של קרן המטבע מאלצים את משטרו של הנשיא, עבד אל־פתאח א־סיסי, לנקוט בצעדים לא פשוטים מבחינה אלקטורלית. לפני כשבועיים, התבצעה הפעימה השלישית בהפחתת הסובסידיות על הדלק, לאחר שתיים קודמות שהתבצעו במרץ וביולי. אלו כללו עלייה של 11%־13% במחירי בנזין, וכן עלייה של 17% במחיר הסולר. בקהיר מתכננים להוריד את הסובסידיות על הדלק לאפס עד סוף 2025.
בהתייקרויות הבנזין והסולר משתמשים בקרן המטבע כמנוף לחץ: הם דורשים מקהיר לראות צעדים מסוימים, ורק לאחריהם משחררים כספים. ביולי, לדוגמה, הממשל המצרי גרר רגליים בהעלאת מחירי הדלק. הצעד הזה הביא לעיכוב במתן פעימה בסך 820 מיליון דולר מקרן המטבע, וכך נאלצו בקהיר לייקר ב־25 ביולי את מחיר הדלק ב־10%־15%. ארבעה ימים לאחר מכן, שוחררה הפעימה.
עליית מחירי הדלק מתווספת לצעדים נוספים שנאלצו בקהיר לבצע, ומשפיעים על כלל שכבות החברה המצרית. צעד בולט התבצע ב־1 ביוני, עת קוצצו הסובסידיות על הלחם במדינה - ומחירו זינק ב־400%. בה בעת, התבצעה התייקרות של 33% על בלוני גז בוטאן שמשמעותיים לבישול. המשתמשים בבוטאן מגיעים, בעיקר, מהשכבות הסוציו־אקונומיות הנמוכות בחברה המצרית, שבה לקרוב למחצית מהאוכלוסייה אין גישה לגז טבעי.
תלויה במדינות אחרות, פגועה מהמלחמות
אלו הן רק חלק מהבעיות שמהן סובלת החברה המצרית, שגם מתמודדת עם הפסקות חשמל כדבר שבשגרה.
כבר בשנה שעברה ניסה להסביר א־סיסי לכ־106 מיליון אזרחיו מדוע מדינתם העשירה בגז טבעי, שמהווה מקור ל־2% מכלל ההפקה העולמית, נמצאת במחסור בחשמל. לדבריו, לו מצרים הייתה מייבאת דלקים בהיקף הנדרש לעמידה באספקת חשמל סדירה, קהיר הייתה נדרשת לשלם 300 מיליון דולר בחודש - כאשר במילא עתודות המט"ח של המדינה מתדלדלות.
בנקודה זו נכנסת למשוואה מלחמת חרבות ברזל, ששיבשה את אספקת הגז למצרים, זאת בעקבות השהיית פעילות אסדת תמר למשך כחודש בתחילת המלחמה. "המלחמה בישראל השפיעה על מצרים, שגם משתמשת בה כתירוץ", אומר ד"ר אופיר וינטר, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי. "אחד ההיבטים המעניינים במלחמה הוא היכולת של המשטר להיעזר בהשפעות שלה כדי להסביר רפורמות וגזירות כואבות שנובעות מדרישות קרן המטבע". יבוא הגז של מצרים מישראל מהווה גם אחת הסיבות שבגינה מעוניינים במדינה להצליח במאמצי התיווך שיביאו להפסקת אש במלחמה הנוכחית.
לא פחות מכך, משטר א־סיסי פועל לתיווך שיביא להפסקת אש בשל השפעות החות'ים על תנועת השיט בתעלת סואץ. לפי קרן המטבע, הכנסותיה של מצרים מתעלת סואץ צנחו ב־70% לפחות בגלל המלחמה ופעילות הטרור של החות'ים. בעת פגישה שהתקיימה השבוע עם מזכ"ל ארגון הימאות הבינלאומי (IMO), ארסניו דומינגס, סיפר שר החוץ המצרי בדר עבר אל־עאטי, כי הכנסותיה של קהיר מהתעלה צנחו ב־6 מיליארד דולר.
מצרים הושפעה גם ממלחמת רוסיה־אוקראינה, שפרצה בפברואר 2022. כיוון שהמדינה אינה מסוגלת לספק את כלל צרכי החיטה של אזרחיה, היא מייבאת חיטה. עד פרוץ המלחמה בין רוסיה לאוקראינה היוו שתי המדינות הלוו יחד מקור ל־85% מיבוא החיטה של קהיר. השיבושים בשרשראות האספקה אילצו את מצרים לחפש מקורות אחרים - מה שהעלה את מחירי המזון והזניק את האינפלציה במדינה.