גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"הכרזה על אל על כמונופול היא בזבוז המשאבים הכי גדול של רשות התחרות"

שיחה עם אוריאל סיטרואן, סגן בכיר לממונה על התחרות ● על הפתרונות שצריך לנקוט מול אל על להורדת המחירים המופרזים, הקנסות שהוטלו על בכירי שטראוס והפספוס הגדול של הרשות מלפני 12 שנה

הצוללת. הילה ויסברג ודרור מרמור בשיחה עם אוריאל סיטרואן / צילום: אביגיל פפרנו באר
הצוללת. הילה ויסברג ודרור מרמור בשיחה עם אוריאל סיטרואן / צילום: אביגיל פפרנו באר

 

אוריאל סיטרואן, אל על מתפקדת כמונופול דה פקטו בקווים לארה"ב, בתקופות מסוימות גם לאירופה. המחירים גבוהים ורווחי החברה בשיא. למה לא להכריז עליה כמונופול?
"התסכול מולם מובן, אבל אני רוצה להתחיל דווקא מהכלכלה. כמות הטיסות של אל על מוגבלת. ההיצע ירד כי חברות ביטלו טיסות, ועכשיו צריך להחליט מי עולה על הטיסה. במצב שבו יש היצע מוגבל וביקוש גדול, המנגנון הכלכלי הכי טוב הוא לאפשר לכל אחד לשלם את 'התועלת שלו' עבור הטיסה. נניח אדם שקרוב משפחתו נפטר וצריך לעלות על טיסה כדי להספיק להלוויה - הוא יהיה מוכן לשלם הרבה יותר מסטודנט בחופשה.

"אם במצבים כאלה מתערבים במחיר, למשל מחייבים את אל על לגבות מחיר מקסימלי כפי שנעשה בכמה יעדים, אז המנגנון היעיל של הקצאת המשאבים נפגע. ואז יכול להיות שדווקא מי שיש לו יותר זמן פנוי - הוא זה שיושב על האינטרנט ומצליח להשיג כרטיס ראשון, ולא מי שהטיסה הזאת שווה לו יותר".

הצוללת | "הסאבטקסט בהסכם בין גוגל לאפל הוא: אל תתחרי בי, אני משלמת לך על זה"
הצוללת | זה מה שאינטל צריכה לעשות כדי לצאת מהבור - ולהציל את העולם המערבי  

עדיין, המחירים אסטרונומיים. אילו פתרונות יכולים להיות לבעיה הזאת?
"בהסכמים של האוצר מול אל על בתקופת הקורונה צריך היה לעגן סעיף שלפיו היום החברה מקבלת עזרה ובעתיד היא תצטרך להחזיר מהרווחים שלה.

"כמו כן, צריך לבדוק מה אפשר לעשות כדי להגדיל היצע מצד חברות התעופה הזרות. אם זה עניין ביטוחי (למשל, מחירי הביטוח שנגבים מחברות זרות גבוהים ולא משתלמים - ה"ו, ד"מ), אז המדינה יכולה להיכנס לנעלי חברות הביטוח. צריך לנסות להגדיל את ההיצע כמה שאפשר".

במציאות שבה יש עוד ועוד מתקפות איראניות, החברות הזרות לא באות. יש מקרים שבהם קשה להגדיל היצע.
"אז אפשר לשקול התערבות במחיר, כמו הגבלת המחיר לארבעה יעדים, אבל זה חייב להיות לזמן מוגבל. הבדיקה ברשות מול אל על היא לעניין השאלה אם גבתה מחיר מופרז, או במילים פשוטות אם היא ניצלה את הסיטואציה כדי להעלות מחירים בצורה 'חזירית'. זו בדיקה מורכבת, ואם מתברר שאכן היה דבר כזה, מטילים קנסות בדיעבד. אין פתרון מיידי. מי שחושב שכן - זה מייצג פער בציפיות בין סמכויות הרשות לבין היכולת שלה".

ביוני 2023 הכרזתם על חברת ויסוצקי כעל מונופול, לראשונה זה 20 שנה. זה היה מקרה חריג. למה אתם ממעטים לעשות זאת?
"ויסוצקי היה מקרה ייחודי. חוק המזון, להגברת התחרותיות בענף, לא חל על חברות עם מחזור נמוך מ-300 מיליון שקל, כמו ויסוצקי, אלא אם כן החברה מוגדרת כמונופול. זו הסיבה שעשינו זאת.

"יש אנשים שאני מעריך, כמו הממונה לשעבר על התחרות עו"ד דרור שטרום, שאמרו שהפתרון לבעיה באל על הוא להכריז עליה כעל מונופול, אפילו אם מדובר בהגדרה זמנית, לחודש. אין אמירה שמקוממת אותי יותר, כי היא זורה חול בעיני הציבור. כשחברה היא מונופול, חלות עליה החובות של מונופול, בין שמכריזים עליה ככזו ובין שלא.

"ישראל היא המדינה היחידה בעולם שעושה שימוש בכלי הזה, של הכרזות מונופול, ולא סתם. מבחינה כלכלית אין משהו שגוי יותר".

באיזה מובן בדיוק?
"הרי אם חברה היא מונופול לחודש, ואז מסתיימת המלחמה, והיא פונה אלינו כדי שנעדכן את הסטטוס שלה, אני אצטרך להושיב ארבעה כלכלנים שיערכו בדיקות בנוגע לשוק. הם יצטרכו לבדוק מהי הגדרת השוק ומה קרה לשוק לאורך הזמן, והשינויים הם דינמיים. גם אנשים שאמרו 'תכריזו על אל על כמונופול' הם יודעים שזה בזבוז המשאבים הכי גדול של הרשות".

בראיון לגלובס שטרום דיבר על אנשים שירצו לתבוע חברות כמו אל על באופן ייצוגי ולא יוכלו לעשות זאת אם לא תהיה הכרזת מונופול.
"בתובענה ייצוגית היכולת להוכיח כוח שוק במונופול היא החלק הפשוט יותר בתיק. מה שדורש את עיקר השקעת המאמצים הוא הצורך להראות שהמחיר שאל על גבתה, למשל, הוא מופרז, וזו בדיקה מורכבת".

מנגד, ברגע שחברות יודעות שאין מקל בדמות הכרזת מונופול שמרחף מעל ראשן, אז הן אומרות "יאללה, נשתלט על השוק".
"המקל מרחף מעל ראשן כי הרשות יכולה להתערב. יש עשרות חברות בישראל שהן בגדר מונופול, ואם הן מובילות מהלכים שפוגעים בתחרות - הרשות פועלת נגדן. עשינו את זה בזמנו מול נמל אשדוד, כי היו שם הסכמים אסורים עם יבואני הרכב במטרה לדחוק את נמל חיפה מהשוק; עשינו זאת גם מול בזק, חברת החשמל וקוקה קולה.

"במקומות שבהם מונופול מנצל את מעמדו לרעה - בין שהוא מוכרז ובין שאינו מוכרז, אנחנו פועלים".

ובסוף אתם נבחנים במספר המונופולים שהכרזתם. כמה זה מתסכל?
"זה מאוד מתסכל, כי קשה להסביר לציבור וגם לגופים כמו מבקר המדינה שהכרזת מונופולים זה הדבר הכי שגוי שיש. קל לי להגיד את זה, כי אני עוזב את הרשות".

 

"מי שיפגע בתחרות - ייקנס"

בשבוע שעבר נודע על החלטתכם לקנוס את חברת שטראוס ב-111 מיליון שקל בגלל הפרה של חוקי התחרות ב-2021, הקנס הגבוה ביותר בחוק. שטראוס ומשק ויילר רצו להתמזג והחלו במהלכים בכיוון, אך עשו זאת עוד לפני קבלת אישור למיזוג. תסביר מה קרה שם.
"משק ויילר מייצר טופו ועשה ניסיונות להיכנס לתחום תחליפי החלב שתנובה שולטת בו. באותו המועד גם שטראוס עשתה מאמצים להיכנס לשוק הזה ונוצר מרוץ ביניהן כי יש משמעות גדולה למי נכנס ראשון.

"שטראוס וויילר עשו ביניהן הסכם למיזוג והתחילו לממש אותו עוד לפני שקיבלו אישור מהממונה, מה שמכונה Gun Jump. הקנס היה גבוה בגלל המחזורים הגבוהים של שטראוס, וגם כי זה היה מיזוג שפגע בתחרות".

אולי קנסות לא מספיקים ונדרש גם הליך פלילי?
"אם היינו מגלים שהייתה פה כוונת מכוון, למשל חברה אחת משלמת לאחרת כסף כדי לא להיכנס לשוק והן מציגות מראית עין של מיזוג כדי לטשטש עקבות - זה היה הולך לפלילים. זה לא המקרה כאן".

יש הטוענים שהקנסות לא מדגדגים לחברת ענק כמו שטראוס.
"זה לא נכון. הקנס מאוד מרתיע. ראיתי את שטראוס - הם לא לקחו את העניין בקלות. הטלנו קנסות אישיים לנושאי משרה, של 600 אלף שקל לכל אחד. שטראוס לא יכולה לפצות אותם על זה. המיתוג של החברה ושל אותם בכירים נפגע גם הוא".

בסוף הקנס שהוטל על שטראוס עלול להיות מגולגל לצרכנים.
"אני לא חושב שאפשר לגלגל את הקנס באופן הזה. הם גובים כבר כעת את המקסימום שהם יכולים".

הרשות מגינה על הצרכנים

יש מיזוג שאתה מצטער שלא אישרת?
"יש מקרה צורם שמוזכר אצלנו והוא הסירוב של הרשות מלפני כ-12 שנה לאשר את רכישת מלון הנסיכה בידי ישרוטל, מחשש שייווצר דואפול באילת. עד היום זה מלון רפאים. לא מובן איך הנכס הזה פשוט הוזנח.

כשיש דילמה, הרשות הולכת יותר לכיוון ההגנה על הצרכנים כי השווקים ריכוזיים. אנחנו צריכים לתת על זה את הדעת, כי ברגע שמאשרים מיזוג, אי אפשר להפריד את רכיבי החביתה. זהו, הביצים מעורבבות ואין דרך חזרה".

יש דוגמה הפוכה - מיזוג שאישרת והיום אתה תופס את הראש ואומר 'מה עשינו'?
"יש מיזוגים שאושרו בעבר ואולי היום לא היו מאושרים, כמו הרכישה של מטרנה בידי אסם בשנת 2009. אישרנו את המיזוג כי לנסטלה, הבעלים של אסם, היו מוצרים משלה בענף התמ"ל, אבל ללא אישור כשרות. הרציונל היה שלא סביר שהיא תשקיע משאבים כספיים ב'לגייר' את אותם מוצרים ולהכניס אותם לשוק כאן. היום היינו מסתכלים על הרכישה הזאת באופן יותר נוקשה. בענף ריכוזי כמו התמ"ל לא היינו בונים על זה שנסטלה לא 'תגייר' את המוצר שלה, ומתוקף כך נותנים אישור. אולי דווקא ההסתכלות ההפוכה היא הנכונה יותר: לולא המיזוג, נסטלה הייתה יכולה להביא לכאן מוצרים נוספים ולהגדיל את התחרות".

הסירוב למיזוג ישראכרט

בכובעך כממלא מקום הממונה סירבת לאשר בתחילת השנה את הרכישה של ישראכרט בידי הראל. כעת עומדת על הפרק רכישה של ישראכרט בידי מנורה, שטעונה את אישורכם. מה היה הרציונל בסירוב למיזוג הקודם?
"מקרה הראל-ישראכרט היה ייחודי, כי לרוב כשאנחנו בוחנים שווקים ההסתכלות היא על 'תחרות אופקית', שמשמעותה - יצרנים שמתחרים אחד בשני. הראל, כחברת ביטוח, וישראכרט, כחברת כרטיסי אשראי, הן לא חברות מתחרות ואין להן מוצרים מתחרים. חששנו שהמידע של ישראכרט ישמש את הראל בביטוחי בריאות באופן שידחוק מתחרים מהשוק. לישראכרט יש מידע אינסופי עלינו. על בסיס אלגוריתמים, אפשר לגזור ממנו את המחיר הנכון להציע ללקוחות עבור ביטוחי בריאות למשל, יכולת שאין לחברות אחרות".

כשבחנת את מיזוג ישראכרט-הראל, עד כמה זה היה מורכב לעמוד על הרגליים האחוריות בזמן שבנק ישראל ורשות שוק ההון היו דווקא בעד?
"זו הייתה הפעם הראשונה שלי כממונה בתיק. לייעץ לממונה זה יותר קל. לא הרגשתי שיש לחצים לא כשרים. אנשים מנסים לשכנע, ונקודת המבט של הרגולטורים האחרים שונה משלי. בסוף אתה לבד ואתה צריך להחליט, ובהחלטה רק טובת הציבור הייתה לנגד עיניי".

השופטת בדימוס איריס סורוקר שהתראיינה באחרונה ל"צוללת" על המונופול של גוגל אמרה שראוי שרשות התחרות תראה יותר אקטיביזם גם מול חברות הביג-טק, אף שאינן ישראליות. דעתך?
"אני מסכים, אנחנו נצטרך לטפל בזה. ההחלטה שלנו בסיפור של הראל-ישראכרט היא צעד בכיוון, שהרי הסירוב למיזוג התבסס על החשש מפני שימוש באלגוריתמים ושיתוף מידע. יש תיק שמתנהל כיום בארה"ב על חברה שסיפקה תוכנה למשכירי דירות, ודרך האלגוריתם שלה הם תיאמו מחירים. לגבי הביג-טק - כן, יש חשש לניצול מעמד. קשה להתחרות בחברות האלה כי יש אפקט רשת. אלה דברים שנלמדים ברשות התחרות כי העולם הולך לשם".

איפה התחרות כשהכול יקר?

לאורך השיחה דיברת על הפעלתנות של רשות התחרות, אבל בעיני הצרכן - יוקר המחיה משתולל, ולכן הוא שואל את עצמו: איפה התחרות?
"לפעמים אני הולך ל'על האש' עם חברים וכשאנשים שומעים שאני מרשות התחרות הם אומרים: 'איפה התחרות?' זה פער של תיאום ציפיות.

"הרי מה זה יוקר מחיה? הוא נגרם מהרבה סיבות, למשל גם משער החליפין, אם השקל התחזק או נחלש. רשות התחרות הוא גוף אכיפה עם סמכויות כמו מניעת מיזוגים שעלולים לפגוע בתחרות ולפעול נגד מונופולים שמנצלים את מעמדם לרע. יש לנו סמכויות רכות, שנוגעות יותר לידע המקצועי שלנו ולניסיון לשכנע קובעי מדיניות להסיר חסמים, כמו מכסים על פירות וירקות. אבל אין לנו סמכות להוריד את המכס".

לסיום, התפקיד הבא שלך הוא הכלכלן הראשי של התובעת הכללית בניו יורק. נשמע מסקרן. איך הגעת לזה?
"די במקרה. קולגה סיפרה לי שיש משרה פתוחה והגשתי מועמדות. יכולתי לעשות זאת כבעל אזרחות אמריקאית. עברתי שני ראיונות בזום והתקבלתי. זו תעודת כבוד לרשות התחרות הישראלית, כי בחו"ל תופסים אותנו כגוף מקצועי וחושבים שאנחנו עושים עבודה טובה.

"לתובעת הכללית בניו יורק יש סמכויות חקיקה נרחבות בכל מה שקשור להגנת הצרכן והגבלת תחרות, ולכן העובדה שהקמנו את המחלקה לרגולציה וחקיקה, שמכונה בקצרה 'שווקים' הייתה רלוונטית עבורם. שנית, עניינה אותם ההחלטה בעניין הראל-ישראכרט שנגעה לחשש מפני שיתוף מידע, כי זו החלטה חדשנית עם רלוונטיות לעולם שהוא יותר ויותר מוטה שיתופי מידע מבוססי אלגוריתמים".

מעו"ד דרור שטרום, לשעבר הממונה על התחרות, נמסר בתגובה: "בניגוד לנאמר, קשה מאד לאזרח הקטן להוכיח כוח מונופוליסטי של חברה גדולה בבית משפט. לשם כך דרושים נתונים רבים על השוק שאינם בידיעת בית המשפט ולא ניתן להשיגם. בתי המשפט מקבלים פעמים רבות טענות ל'סודיות' של הנתבע המונופוליסט וכך זה הופך לקשה מאד עד בלתי אפשרי". לפי שטרום, בישראל יש כמות גדולה מאוד וחריגה לגמרי של מונופולים - 70 מונופולים מוכרזים, רבים שלא מוכרזים וביחד מדובר ביותר מ-100 תחומי פעילות כלכלית. לדבריו, "בכלכלה ריכוזית בהחלט נדרש הכלי של הכרזות על מונופול. בנוסף, בניגוד לישראל, בארה"ב בתי המשפט מחייבים חברות לחשוף נתונים רבים, מה שמקל על היכולת להוכיח נתח וכוח שוק (גם כאשר אין מנגנון של הכרזה על מונופולים, ה"ו). בישראל אין זה המצב וראינו זאת גם בתביעות עבר".

עוד כתבות

אלעד טנא / צילום: אריק סולטן

במקום אבי משולם: אלעד טנא מונה לעורך העל בידיעות אחרונות

אלעד טנא ימונה לתפקיד עורך העל של ידיעות אחרונות וב-Ynet במקום אבי משולם, שמילא את התפקיד בשנתיים האחרונות ● טנא, מגיע לאחר כשנתיים בתפקיד העורך הראשי של "מקור ראשון"

מייסדי רובינהוד. מימין: ולדימיר טנב, ובאיג'ו באט / צילום: ap, Mark Lennihan

וול סטריט סוף סוף מתגמלת את החברה של שני האאוטסיידרים שהפכו למיליארדרים

אפליקציית המסחר האמריקאית רובינהוד הגיעה לוול סטריט בסערה לפני כארבע שנים וספגה כישלון חרוץ ● סאגת מניות ה"מם" סיבכה את החברה עם הרגולטורים, היא נזקקה למיליארדי דולרים לערבויות ואף הגיעה לסף פשיטת רגל ● אבל מאז השפל ההוא, המניה זינקה ביותר מ־1,300%, הרווחים רק גדלים, והמוניטין השתקם

עופר ינאי, שחר גרשון, נדב טנא, נועם פישר / צילום: שלומי יוסף

היחסים עלו על שרטון: מאבקי כוח וכסף טלטלו את מניית נופר אנרג'י

מצד אחד עופר ינאי, מייסד ובעלים אמביציוזי ששואף גבוה ולא נרתע מלבצע שינויים ● מולו צמד המנכ"לים של נופר, שהחזיקו מניות במאות מיליוני שקלים שאותן קיבלו מידיו במתנה ● גורמים בשוק מנתחים את שרשרת האירועים, שהובילו לסיום הדרמטי של השותפות ארוכת השנים בחברת האנרגיה המתחדשת נופר

זוהר לוי, מבעלי סאמיט ו'בעל הבית' החדש בפז / צילום: באדיבות סאמיט

בין פז לניו יורק: רואה החשבון שהקים אימפריית נדל"ן בחו"ל מסמן יעד רכישה חדש

אחרי שהסיט את פעילותה של סאמיט מגרמניה לארה"ב, והפך לבעל המניות הגדול בפז, לוטש זוהר לוי עיניים לנכסי חברת הנדל"ן האמריקאית דה זראסאי, שנקלעה למשבר חוב ● האם הצפת הערך הבאה של מי שיצר לעצמו הון של כ־2 מיליארד שקל בשני עשורים, תגיע משוק הנדל"ן של ניו יורק, שעד כה לא האיר לו פנים?

צ'רצ'יל מסמן V. ביום הניצחון על גרמניה הנאצית / צילום: Reuters, IMAGO/piemags via Reuters

לסיים מלחמה: עצתו הפיקטיבית של צ'רצ'יל לנתניהו

אבי הכישלון הגדול של המלחמה הקודמת הוביל את הבריטים אל חוף מבטחים, וזכה בסליחה ובהערצה. הוא הבין כי אנחת הרווחה חשובה יותר מתרועת הניצחון

שוקי ניר, דניאל בראל, עומר כילף, ראסל אלוואנגר / צילום: שלומי יוסף, איל יצהר, ענבל מרמרי, באדיבות סולאראדג'

הישראלית שקפצה בכ-40% בשבוע בוול סטריט, וזו שקיבלה אזהרה מנאסד"ק

סולאראדג' זינקה ב-39% בשבוע האחרון, בעוד שהמשקיעים בוחנים את השלכות "החוק הגדול והיפה" של הנשיא טראמפ על תחום האנרגיה המתחדשת ● טאואר קיבלה רוח גבית, לאחר שפורסם כי תיקח חלק בפרויקט שבבים גדול בהודו ● ובתחום האוטוטק: REE ואינוויז דיווחו על הודעות מנוגדות שקיבלו באשר לעמידה בתנאי הסף של נאסד"ק

נתב''ג / צילום: Shutterstock

ההצעה והסערה: האם מי שנתקעו בחו"ל בזמן המלחמה יקבלו פיצוי של עד 450 דולר ליום?

ועדת הכלכלה היתה אמורה לדון במתווה לפיצוי הישראלים שנתקעו בחו"ל במבצע "עם כלביא" ● על הפרק: מתווה שמציע החזרי הוצאות לינה ומחיה שיכול להגיע אף ל-450 דולר לנוסע ● אז למה ההצעה לא עלתה לדיון ומי יפצה את הנוסעים?

חרדים בלשכת גיוס / צילום: מיטב ודובר צה''ל

צה"ל מסיר כפפות: המהלך הדרמטי לגיוס משתמטים - והאכיפה

עשרות אלפי צווי הגיוס שיישלחו, והמחסומים שיוקמו בכניסה לאזורים מיושבים ● שעות לפני יציאת המשלחת: השרים הצביעו בעד חלוקת סיוע הומניטרי לעזה ● דיווח: איראן הצליחה לפגוע ב-5 בסיסים של צה"ל ● צה"ל יירט טיל בליסטי ששוגר מתימן ● "האויב ממתין לשאננות": חמאס מזהיר את המחבלים לקראת הפסקת האש ● 50 חטופים - 639 ימים בשבי • עדכונים שוטפים 

ראש הממשלה, בנימין נתניהו / צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת

נתניהו הכריע לגבי מיקום שדה התעופה הבא של ישראל. האם הפעם זה יקרה?

נתניהו הנחה להציג בתוך שלושה חודשים תכנון ראשוני להקמת שדה התעופה המשלים לנתב"ג בצקלג שבנגב, כאשר במקביל, יתבצע גם תכנון להקמת שדה התעופה ברמת דוד - ובהמשך יוחלט סופית היכן הוא יוקם ● האתר בצקלג נדחה בעבר בשל מגבלות שונות, אך הגורמים המקצועיים ריככו את עמדתם לגביו לאחרונה

ח''כ אושר שקלים / צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת

השרים ידונו בהצעה למנות בכירים ללא אישור ועדת גרוניס

לפי הצעת החוק של ח"כ אושר שקלים מהליכוד, שתעלה היום לדיון בוועדת השרים לחקיקה - מינויים בכירים, ובהם ראש השב"כ, יתבצעו על ידי הממשלה, ללא צורך באישורה של הוועדה המייעצת ● באחרונה ביקש רה"מ נתניהו מבג"ץ לקבוע כי הוועדה תתחיל לקדם את מועמדותו של דוד זיני לראשות השב"כ

חדשות הביומד / צילום: תמי בר ישי

ההשקעה החדשה של אסף גרניט: טכנולוגיה שמפחיתה את עליית הסוכר בגוף

ההשקעה החדשה של אסף גרניט היא בחברת כאליטק שפיתחה טכנולוגיה שמאפשרת לאכול ולהפחית את עליית סוכר בגוף ● חוקרים אבחנו במחקר חדש פרקינסון בשעוות האוזן ● גיוס של 23 מיליון דולר ל-Restore Medical בתחום אי ספיקת הלב ● אסקלה מדיקל גייסה 4.5 מיליון דולר לטיפול בצניחת רצפת האגן ● הלך לעולמו אחד מממציאי טכנולוגיית ה-CAR-T ● השבוע בביומד

פופקורן. ליאור פרנקל בשיחה עם אור רז / צילום: לירון ויסמן

רוצים לקדם את האינטרסים שלכם במקום העבודה? הטיפ שאסור לכם לדלג עליו

הפודקאסט הפופולרי פופקורן מגיע לגלובס במדור חדש על עולם העבודה • "אתם לא מבינים כמה בכירים עובדים בפוליטיקה ארגונית", אומר אור רז, מנכ"ל ובעלים של קבוצת לדעת, מלווה ומפתח מנהלים בחברות הייטק ופיננסים • בשיחה עם ליאור פרנקל הוא מסביר איך תצליחו להעביר את הקולגות שלכם צד בשולחן הדיונים ● פופקורן

בובות לבובו מוצגות לראווה בחנות של פופ מארט / צילום: Reuters, Oriental Image via Reuters Connect

חיוך מטריד ששווה מיליארדים: בובת הפרווה שהפכה לטרנד וכבשה את העולם

לבובו, הבובה הפרוותית בעלת הבעת הפנים המעט קריפית, הפכה ללהיט גלובלי - ולפריט חובה אצל סלבריטאיות על, כמו ריהאנה וקים קרדשיאן ● היצרנית, חברת פופ מארט הסינית, הכפילה את הכנסותיה ב־2024 ובסין כבר הזהירו מהתמכרות לבובה המעוצבת

דונלד טראמפ. מדיניות שעלולה להביא על הדולר מכת המוות / אילוסטרציה: Shutterstock

האיתותים גוברים לנטישת הדולר כמטבע הסחר הבינלאומי - והכלכלה האמריקאית תשלם את המחיר

מדינות הבריקס והכלכלה הסינית מתחזקות על חשבון הדולר, וגם ארה"ב עצמה רוצה בהיחלשותו ● הבנקים המרכזיים מגדילים אחזקותיהם בזהב על חשבון נכסים הנקובים בדולרים, ואפילו מתקדמים בפיתוח מטבעות דיגיטליים משלהם ● כל אלה יוצרים את התשתית ליצירת מטבע רב לאומי שיהיה הבסיס לסחר בין מדינתי

סהאם פרק בראיון לפודקאסט TBPN / צילום: צילום מסך מיוטיוב

"יש אלפים כמוהו": המהנדס שעבד בכמה עבודות במקביל והסערה

סהאם פרק, "הממקבל הסדרתי", הפך לאחרונה לשם הכי חם בעמק הסיליקון לאחר שנחשף שעבד בסתר בכמה סטארט-אפים בו־זמנית ● מאחורי הקלעים בתעשייה פחות מופתעים מהפרשייה: עובדים רבים מודים כי בתעשיית שאינה וודאית, כך הם שומרים על עצמם מפיטורים

קרנות הגידור התמודדו עם המבחן האולטימטיבי / אילוסטרציה: Shutterstock

"ביקוש כבוש וחוסר נזילות": מנהלי קרנות גידור מנתחים את הרנסנס בבורסה בת"א

בקרנות המיועדות למשקיעים המתוחכמים השיגו בדרך כלל תשואת נאות מתחילת השנה, אך התקשו להכות את ביצועי מדד הדגל המקומי ● מנהל הקרן שהניבה 31% למשקיעיה: "לאחר החודש האחרון, הדרך הפכה להיות הרבה יותר ברורה והכיוון להערכתנו הוא למעלה"

בניין אנבידיה בישראל / צילום: אנבידיה

אנבידיה יוצאת להשקעת ענק בישראל. כל הפרטים

אנבידיה מתכננת להקים קמפוס חדש בצפון הארץ שיעסיק אלפי עובדים חדשים ● לפי ההערכה החברה תוציא עד 500 מיליון שקל על רכישת הקרקע ועוד כ-1.5 מיליארד שקל על בניית הקמפוס החדש ● מדובר באחת מעסקאות הנדל"ן הגדולות ביותר בישראל שנוהלה אי פעם על ידי חברת טכנולוגיה זרה

ניב כרמי, מייסד פולוס-טק / איור: גיל ג'יבלי

לתפוס מחבלים מהאוויר: המיזם החדש של ההייטקיסט שהקים חברה שנויה במחלוקת ועזב לשוויץ

חברת פולוס־טק שהקים אחד ממייסדי NSO, ניב כרמי, מפתחת חיישן שמותקן על מל"טים ומזהה מחבלים על פי אותות רדיו מהטלפון - בלי לפרוץ למכשיר ● לגלובס נודע: מתקיימים מגעים עם מערכת הביטחון לשילוב הטכנולוגיה, שהחלה את דרכה בתחום החילוץ וההצלה

רונן עקביה, מנכ''ל בית וגג / צילום: יח''צ נימקו

ביקושי יתר בגיוס האג"ח הראשון של חברת בית וגג

חברת ההתחדשות העירונית שבה מחזיק יעקב שחר מגייסת כ-105 מיליון שקל, לאחר זינוק של 42% במניה בשנה האחרונה ● החברה צופה רווח גולמי עתידי של מעל 1.6 מיליארד שקל בפרוקיטים שהיא מקדמת

סיכום שווקים / עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילום: AP

שמונה מניות עם הזדמנות ושתיים שכדאי להיזהר מהן - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

בנק אוף אמריקה מפרסם רשימה של מניות מעניינות להשקעה ● הבורסה בתל אביב הפכה לאחת החזקות בעולם, ושברה שורה של שיאים היסטוריים ● ההצלחה של קת'י ווד ● וגם: האם יכול להיות שאחת הדרכים הכי יקרות להשקיע בשוק ההון היא גם הכי משתלמת?