גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מנכ"ל רפאל לשעבר חושף למה קרן הלייזר ליירוט רקטות מתעכבת

במשך שנים גורמים בישראל מפזרים הבטחות על מערכת לייזר שתתמודד עם האיומים שמאתגרים את כיפת ברזל ● אלא שתמיכה תקציבית לא מספקת, פיצול סמכויות בין גופים שונים וקושי טכנולוגי גרמו לעיכובים מתמשכים ● גלובס צולל למורכבות שמאחורי מגן אור, שעתידה להביא בשורה לעורף הישראלי

מגן אור. ''המלחמה מאפשרת לעשות ניסויים ולקצר את התהליך'' / צילום: דוברות משרד הביטחון
מגן אור. ''המלחמה מאפשרת לעשות ניסויים ולקצר את התהליך'' / צילום: דוברות משרד הביטחון

במאי 2023 נפגש יחיא סינוואר עם הנהגת חמאס וסגר איתה את הפרטים האחרונים לקראת המתקפה נגד ישראל. על פי הניו יורק טיימס, אחד הדברים שעלו באותה הפגישה הייתה שאלת העיתוי. יום כיפור היה על הפרק, גם שמחת תורה כמובן, אך דבר אחד היה ברור - המתקפה הזאת צריכה לצאת לפועל עד סוף 2023. הסיבה? ישראל מפתחת מערכת לייזר חדשה שעשויה ליירט ולנטרל את פגיעת הרקטות של חמאס.

בדיעבד, מתברר שלארגון הטרור היה הרבה יותר זמן משחשב. גם כיום, אחרי יותר משנה, ולמרות ניסיון להאיץ את הפיתוח, מערכת מגן אור לא מבצעית. אלא שלא רק חמאס טעה בהערכות שלו - לאורך השנים לא מעט גורמים ישראליים פיזרו הבטחות והערכות רבות על המערכת, הבטחות שבדיעבד התבררו כמנותקות מהמציאות.

ראיון | 21 בתים בארבע שנים: העיתונאית האיראנית שהפכה ליעד חיסול של משמרות המהפכה
מנתח פלסטי, ראפר ויהודי דתי: הכירו את ד"ר מיאמי
WSJ | מאחורי הרבה נשים חזקות בוול סטריט עומד עקר בית מסור

"ברפאל מעריכים שהמערכת תוכל להיות מבצעית בתוך כשנתיים", נכתב באתר כלכליסט ב-2014. ארבע שנים חלפו, המערכת עדיין לא הפכה למבצעית, אך לפחות קיבלנו הבטחה נוספת. "בתוך שנה ישראל תוכל להפעיל מערכת ליירוט רקטות באמצעות לייזר", אמר פרופ' יצחק בן ישראל בראיון ב־2018. הוא התנה זאת בתקציבים המתאימים, אך ספק אם היה מאמין ששבע שנים לאחר מכן עדיין נדבר על הסוגיה.

בפועל עד שנת 2014 ערכה רפאל כמה ניסויים מוצלחים בלייזר, אבל רק כעבור שש שנים הודיע משרד הביטחון על יכולת יירוט מוכחת בעזרתו. בתחילת 2020 נמסר מהמשרד כי רפאל ואלביט יפעלו בצוותא במטרה שמערכות הלייזר יוצבו בגבול עזה עד תום אותה השנה.

בפברואר 2022 הצטרף לחגיגת ההבטחות גם ראש הממשלה דאז נפתלי בנט. "בתוך כשנה נכניס לפעולה מערכת יירוט בלייזר", אמר בכנס הבינלאומי השנתי ה-15 של המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS). אגב, במקרה הזה גורמי ביטחון טענו שהוא זורה חול בעיני הציבור וכי זה ייקח שלוש שנים לפחות. יש לציין כי בחוזה להצטיידות שסיפק משרד הביטחון נכלל סעיף אספקה שהצביע רק על 2025.

והנה השבוע, בשעה טובה, הודיעו משרד הביטחון, רפאל ואלביט על עסקה גדולה במיוחד, בהיקף 2 מיליארד שקל, להרחבת ההצטיידות במערכת ההגנה באמצעות לייזר מגן אור. הפעם אמר מנכ"ל המשרד אלוף (במיל') אייל זמיר שהמערכת תהפוך למבצעית בעוד שנה (כפי שאמר יו"ר רפאל יובל שטייניץ בתחילת אוקטובר). לא בטוח שכבר אפשר להאמין להבטחות, אבל גם אם זה נכון - ברור שהתהליך הזה לוקח זמן. הרבה זמן. אולי יותר מדי זמן.

משך זמן סביר או בעיית תקציבים?

אז מי אשם בעיכובים? נתחיל דווקא במי שחושב שאין כאן בהכרח אשמים. "מפתחים את המערכת הזאת במשך 20-15 שנה, כי יש המון אילוצים וחסמים טכנולוגיים", אומר תא"ל (במיל') צביקה חיימוביץ', לשעבר מפקד מערך ההגנה האווירית. "מהניסיון שלי אין קיצורי דרך. עבור מערכת שמביאה יכולות חדשות זה משך זמן סביר, שהרי זה לא מוצר מדף שמשפרים אותו". חיימוביץ' אף מפנה זרקור לתהליכים שעבר ענף הלייזר. אחד הביטויים לכך הוא מערכת נאוטילוס שניסו ארה"ב וישראל לפתח יחד בעשור הראשון של המאה בהובלת נורת'רופ גראמן - על בסיס לייזר כימי. זו נגנזה בשנת 2007.

לדבריו, המלחמה שמתרחשת עכשיו היא בהחלט זרז. "היא מאפשרת לעשות ניסויים. מעמידים אב־טיפוס בשטח, מציבים את המערכת, משייפים ומקצרים תהליכים - מניסויי פיתוח ועד להוכחת יכולות".

פריסת מגן אור ניידת. גשם, אובך וערפל הופכים את המערכת לפחות אפקטיבית / צילום: דוברות משרד הביטחון

ולמרות שחיימוביץ' טוען שמדובר בזמן סביר, יש מי שחושב אחרת. "כבר בשנת 2009 ביצענו יירוט בלייזר של מרגמה 60 מ"מ", מספר אלוף (במיל') ידידיה יערי, לשעבר מפקד חיל הים, שכיהן כמנכ"ל רפאל בשנים 2016-2004. אותו ניסוי התבצע כשנתיים לאחר שמשרד הביטחון פנה לחברות הביטחוניות בבקשה לבחינת פתרונות להתמודדות עם הרקטות של חמאס. אם שואלים את יערי, הסיבה לעיכובים טמונה במפא"ת שבמשרד הביטחון. "כבר אז הייתה טכנולוגיה שאפשרה לחבר שתי אלומות לייזר על מטרה בקוטר חצי מטבע. עם זאת, הפיתוח לא נמשך בעיקר בגלל שלא הייתה לזה תמיכה מסיבית מצד מפא"ת, שהיה עסוק בדברים אחרים".

למעשה, מאז הניסוי שהובילה רפאל תחת יערי סבל קידום הלייזר מאתגרים מקצועיים וכלכליים. בצד המקצועי היה קושי ליצור מערכת כמו מגן אור - חסרת תקדים בקנה מידה בינלאומי - בשל בעיות קירור, הולכה ושמירה על מיקוד הלייזר. בצד הכלכלי תקציב הביטחון הלך ופחת והשפיע על המו"פ. לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מ־2009 ועד 2020 שיעור תקציב הביטחון מתוך התוצר פחת בהדרגה מ־5.2% ל־4.5%.

נוסף לתקציב יש לבחון את שיטת פיצול הסמכויות שבפיתוח המערכת. במגן אור לוקחים חלק רפאל (שאמונה על ראש המיירט), אלביט (שאחראית על הקרן) ולוקהיד מרטין האמריקאית. אמנם זה אינטרס של משרד הביטחון, שלא כל מנופי הלחץ יהיו על חברה אחת, והשיטה הזאת משתקפת גם במערכות אחרות דוגמת חץ 3, אך עדיין אפשר להניח שהסמכויות המרובות לא תורמות לקיצור הזמנים.

אגב, רפאל לא מעוניינת להישאר תלויה באלביט בתחום הלייזר לאורך זמן, ועל כן היא מפתחת את מערכת Lite Beam, שכבר הגיע לשלב מדגים. זו מערכת עם הספק קטן יותר, של כעשרה קילו־ואט, לעומת 100 קילו־ואט של מגן אור. "שילוב הזרועות בעייתי עבורה", אומר גורם המעורה בפרטים.

יתרה מכך, יש מי שרומז שלרפאל אינטרס לעכב את פיתוח מגן אור, כי המערכת צפויה לפגוע לה בהכנסות. "ההפעלה של הלייזר זולה מאוד", אומר בכיר בתעשיות הביטחוניות.

כמה זולה? ארבעה חודשים לאחר נאומו ב־INSS ב־2022 אמר ראש הממשלה דאז נפתלי בנט על מגן אור: "אנחנו נשקיע שני דולרים של עלות החשמל ביירוט רקטה". כלומר, במקום כ־30 אלף דולר ליירוט כיפת ברזל - שני דולרים. אפשר, אם כן, להבין את החשש של רפאל מפגיעה בהכנסות, אך "לא נותרה ברירה", אומר אותו גורם בתעשיות הביטחונית. "האויב מתקדם, לומד בעצמו את המערכות ואת המכ"מים. זה מאבק שלעולם לא נגמר".

למרות העלויות הנמוכות יש לציין שהתהליך עצמו דווקא יקר. "יריית הלייזר זולה אבל הפיתוח והבנייה יקרים מאוד", מסביר אלוף (במיל') אילן בירן, שכיהן כמנכ"ל משרד הביטחון בשנים 1999-1996 וכיו"ר רפאל בשנים 2013-2007. "לפעמים אפשר לקצר זמנים, אבל זה אתגר ענק. לעתים בלתי פתיר. תמיד אפשר יהיה להגיד שניתן היה להקדים, אולם השאלה אם הטכנולוגיה הייתה מוכנה. הטכנולוגיה הישראלית היא שהביאה לפריצת דרך".

בירן אף מציין כי כבר בשנות התשעים הוא נתקל במערכות לייזר. "לייזר כימי היה כבר אז, אלה היו קרונות על גבי קרונות שהיו מכסים 2 ק"מ, אבל זה לא עוזר אם צריך לפרוס מערכת בכל 2 ק"מ. המילה לייזר היא גנרית, השאלה היא איזו מערכת מייצרים ולאילו איומים היא מקנה מענה. זה סיפור מורכב ומאתגר, כשבכל הגלובוס לא רואים מערכות רבות שכאלה".

למרות התקוות: השימוש בלייזר מלא בחסרונות

ואחרי הכול, בהסתייגות הנצרכת, סביר שבשנים הקרובות נראה את המערכת הזאת מבצעית. כאן המקום לציין שלמרות התקוות שאנו תולים בו, שימוש בלייזר גם רווי בחסרונות ובאתגרים. ראשית, האיום על הסביבה: בניגוד למערכות כמו כיפת ברזל, שמגיעות עד לגובה מסוים ונעצרות, הלייזר נורה בקו ישר ומשפיע על המרחב האווירי. "זה לא מסלול בליסטי, אלא קו ישר. אם הוא פוגע במטוס נוסעים או מטוס קרב - הוא עלול לגרום נזק", מסביר ד"ר יהושע קליסקי, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) ומומחה לטכנולוגיות לייזרים, אלקטרו-אופטיקה וסנסורים. "אסור שתהיה במרחב תנועה אווירית אזרחית או תנועת כלי טיס ידידותיים. גוף מטוס הוא קל ולא מפלדה מוקשחת, ועל כן רצוי שלא יהיה באזור".

כיפת ברזל. 30 אלף דולר ליירוט, לעומת שני דולרים במגן אור / צילום: ap, Baz Ratner

נוסף על כך, כיפת ברזל בעלת טווח פגיעה של 40 ק"מ, ואילו מגן אור - עשרה ק"מ בלבד. על פי התכנון, שתי המערכות צפויות להימצא באותו מרחב, כשבעת זיהוי האיום תיבחר זו שתופעל. עם זאת, ד"ר קליסקי מציין כי גם בתנאים מיטביים הלייזר מתחיל להיחלש כבר אחרי ארבעה-חמישה ק"מ. "החיסרון העיקרי של לייזר הוא עבירות. כשמציבים אותו בקרקע, יש מולקולות מים וגזים באטמוספירה, שבולעים חלק גדול מהלייזר".

מגרעות נוספות הן עבודת הלייזר על בסיס חימום המטרה. קרי, בזמן שכיפת ברזל מתפוצצת סמוך לאיום ומנטרלת אותו, מערכת הגנה בלייזר נדרשת לזמן שהייה על המטרה שעשוי להימשך שלוש עד שבע שניות. מלבד זאת, לייזר עובד בטור ולפי מטרה. המשמעות היא שאם משוגר מטח רקטות או נחיל כטב"מים, נדרש מספר מערכות שווה למספר האיומים בו זמנית.

"גם אם אפשר לפצל את הקרן", אומר ד"ר קליסקי, "מחלישים את האנרגיה. אם מדובר במטרות כמו כטב"מים, ייתכן שניתן לקחת קרן גדולה, אבל זה לא בוודאות אפקטיבי. נוסף על כך, התנאים הסביבתיים משפיעים: גשם, אובך, ערפל ועשן בשדה הקרב הופכים את זה לפחות אפקטיבי, משום שיותר אור נבלע ולא מגיע למטרה".

האם יש לאויב יכולת ליצור איום שפחות רגיש ללייזר?
"תלוי מה רמת בליעת האור של המטרה. יכול להיות שהיא תהיה עשויה מחומר שלא יבלע את כל הלייזר. כך למשל, חומר שחור לחלוטין בולע, אך יכול להיות חומר מבריק שמשיב את הקרינה. היעילות תלויה גם בחומר מעטפת הטיל. ככל שהוא מוקשח יותר, קשה יותר ליירט".

"חלק גדול מאיומי חיזבאללה ינוטרל"

ובכל זאת, מגן אור מביאה איתה בשורה משמעותית להגנה האווירית. במלחמה הנוכחית ניכר כי ארגוני הטרור משתמשים במטחים - במכת הפתיחה של 7 באוקטובר חמאס שיגר כ־3,000 איומים. מול זאת נדרשת יתירות משופרת שתושג בשילוב של כיפת ברזל ומגן אור.

בד בבד חיזבאללה משתמש בשיגורים קצרי טווח שמולם היעילות של כיפת ברזל פוחתת - במטרה לעקוף את המערכת ארגון הטרור השיעי משגר בזווית קטנה שעשויה להגיע לשניים-שלושה ק"מ. "חלק גדול מהאיומים של חיזבאללה ינוטרל בעקבות הטמעת מגן אור, במיוחד לטווח קצר", מדגיש ד"ר קליסקי. "טילי נ"ט מדגמי קורנט ואלמס ינוטרלו כי הם קצרי טווח וטסים בגובה נמוך, כיפת ברזל לא אפקטיבית בגובה שלהם - אבל מגן אור כן. כיפת ברזל לא אפקטיבית מתחת לארבעה ק"מ, ומגן אור צפויה להיות יעילה מול הפצמ"רים שמהווים איום משמעותי על היישובים סמוכי הגדר ועל שטחי הכינוס".

זה גיים צ'יינגר?
יערי: "את התשובה נדע רק בהמשך. היתרון שלה הוא השימוש הזול, אך היא לא בנויה כתשובה למטחים - והבעיה הגדולה היא המטחים".

אתגר נוסף הוא שיגורי הכטב"מים שחיזבאללה מבצע לעבר הים. בסוגיה זו מציין יערי כי מגן אור עשויה להיות תשובה מוחצת. "המערכת הזאת מותאמת באופן אופטימלי דווקא לזירה הימית. ברגע שמגלים את הכטב"ם שמגיע דרך הים, יש מספיק זמן לבשל אותו".

חיימוביץ' סבור כי הבשורה במגן אור כפולה: פריצת דרך טכנולוגית ועלות כלכלית פחותה. "כעת לוקחים חשמל ומתרגמים אותו לקרן דקה בהספק 100 קילו־ואט, שמאפשרת את שריפת המטרות. אין פה טיל או חומר נפץ, ואת הקרן לא רואים. זה מאפשר יירוט באפס זמן, משום שהלייזר נע במהירות האור".

עם זאת, הוא לא חושב שהמערכת תייתר את האיום. "מגן אור תהיה חלק מהמערכות הקיימות, ותצטרף אליהן בשכבה מתחת לכיפת ברזל, בהפחתת העומס עליה. היא חשובה לפצמ"רים ותתרחב לכטב"מים. אבל יום ההצבה של הלייזר לא יהיה הנקודה הסופית, צפוי תהליך למידה. יש הרבה מאוד גבולות שנדרשים לכיסוי וכן הגנה על נכסים. על כן צריך לייצר פריסה של מערכות לייזר ניידות. זה לא יהיה נכון ליצור מערכות שמקובעות לקרקע, אלא כאלה שמותאמות להערכת מצב. מי שמצפה שבעוד שנה כל הגבולות יכוסו - טועה. ביום שנכריז כי הלייזר מבצעי, ייקח זמן להשלמת ההיערכות".

גם בירן מצנן מעט את האווירה. "ייקח זמן לפרוס את המערכת. למי שמצפה כי מחר בבוקר זה יפתור את מלוא האתגרים שאנחנו ניצבים מולם - זו ציפייה שתיכזב. המערכות הללו ילכו וישתפרו עם הזמן".

מטעם חברת רפאל נמסר בתגובה: "רפאל חרתה על דגלה להיות נדבך משמעותי בביטחון המדינה ופעילותה נגזרת מחזון זה. ככלל החברה משקיעה בכל שנה כ־5 מיליארד שקל במחקר ופיתוח, חלק מסכום זה הוא מו"פ מוזמן (בגינו רפאל קיבלה הזמנה מלקוח) וחלק אחר הוא מו"פ עצמי המשמש להנבטת רעיונות שונים שיבשילו בבוא העת והעניין לכדי אמצעים.

"משרד הביטחון העביר לרפאל בשנת 2022 חוזה לפיתוח מערכת מגן אור ולהצטיידות בה עד לשנת 2025. בשנה זו בוצע לראשונה ניסוי במערכת שבמסגרתו הוכחו יכולות פורצות דרך בקנה מידה עולמי. מאז עובדים מפתחות ומפתחי החברה להשלמת פיתוח המערכת והבאת הבשורה העולמית בזמני שיא.

"מערכת מגן אור צפויה להשתלב במערך ההגנה האווירי של ישראל לצד מערכת כיפת ברזל. כל ניסיון לרמוז לשיקולים אחרים הוא טועה ומטעה".

עוד כתבות

אילוסטרציה: איל יצהר

העליון קבע: יש לברר את התביעה הייצוגית נגד חברות האשראי שלא סיכלו את "עושק הקשישים"

התקבל הערעור בעליון בנוגע לתביעה ייצוגית נגד חברות כרטיסי האשראי ישראכרט, כאל, ומקס והורה על החזרת ההליך לבית המשפט המחוזי ● טענת התובעים היא שחברות האשראי לא מנעו ניצול קשישים על ידי חברות שיווק שבנו מנגנון שיטתי ורחב היקף, ופעלו לשכנע למסור להם את פרטי כרטיסי האשראי שלהם

מושגים לאזרחות מיודעת. מיזוג / צילום: Shutterstock

מיזוג בשוק הטלוויזיה? כך המדינה מתייחסת לעסקאות כאלה

הבעלים של ערוץ i24news מתקרב לרכישת ערוץ רשת 13, ויש מי שכבר מעלים אפשרות של מיזוג ● מה ההגדרה של מיזוג, באילו תנאים הוא צריך לעמוד, ומי מפקח על זה? • המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

על מה מהמהרים בחברת הביטוח שמצטיינת בפנסיה? / צילום: Shutterstock

אחרי חודש נוסף של הובלה בתשואות: על מה בונים בחברת הביטוח המצטיינת

החשיפה הגבוהה לשוק הישראלי המשיכה לתמוך בביצועי מנהלי הגמל של גופי הביטוח גם בינואר ● בכלל ביטוח, שמובילה בתשואות, מסבירים כי "זה מה שעבד לנו גם ב–2025" ● בתחתית: אלטשולר שחם וילין לפידות, שהמשיכו לשלם את מחיר ההשקעה המוגברת בחו"ל

דיון בבג''ץ / צילום: עמית שאבי, פול ידיעות אחרונות

בג"ץ בצו על-תנאי ללוין: נמק מדוע אינך מכנס את הוועדה לבחירת שופטים

לפי הצו, שר המשפטים ינמק עד 8 במרץ מדוע לא כינס את הוועדה לבחירת שופטים מאז ינואר 2025 לצורך איוש התקנים החסרים בכל ערכאות הרשות השופטת ● הצו ניתן בהמשך לדיון שנערך בנושא ביום חמישי האחרון, במסגרתו השופט אלכס שטיין סיפר בין היתר כי "נאלצתי אישית לשחרר שלושה אנשים בתיקי רצח" בשל המחסור בשופטים ● מנגד, לוין טען כי החוק נותן לו שיקול-דעת לפעול בהתאם לאידאולוגיה שלו

מדד המחירים לצרכן יורד / אילוסטרציה: Shutterstock

מה יעשה הנגיד: הסעיפים במדד שמסבכים את החלטת הריבית בשבוע הבא

ימים ספורים לפני החלטת הריבית של בנק ישראל, קצב האינפלציה השנתי הגיע ל-1.8%, הרמה הנמוכה ביותר מאז יוני 2021 ● בין הגורמים המשמעותיים ביותר בהחלטת בנק ישראל ניצב השקל, שהתחזק מאוד בחודשים האחרונים ואף שבר שיא של 30 שנה ביחס לדולר

ירידת שער הדולר/ין על גבי מסך בטוקיו, יום ג' / צילום: Reuters, Kotaro Numata

רוב הבורסות באסיה סגורות היום; הונג קונג עולה ב-0.5%

הצמיחה הנמוכה של כלכלת יפן מגבירה את הסבירות שראש ממשלת יפן תקדם את תוכניותיה להמרצת הכלכלה ● טוקיו עולה ב-0.2%, רוב הבורסות באסיה סגורות לרגל חג ראש השנה ● היום לא יתקיים מסחר בוול סטריט

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: don-monteaux-photography

בדרך לעסקת ענק בצים: אלה הזוכות במכרז

הפג לויד הגרמנית חברה לקרן פימי, והשתיים הגישו את ההצעה שזכתה במכרז ● ההצעה של הפג לויד נחשפה לראשונה בגלובס ● העסקה הייחודית תפצל את הפעילות של חברת הספנות לישראלית וזרה ● לחברה הגרמנית יש בעלים מקטאר וערב הסעודית ● צים תימחק מהמסחר בניו יורק באמצעות מיזוג משולש הופכי ● עובדי צים הופתעו מהעסקה ועשויים לפתוח בצעדי מחאה

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

עליות בבורסת ת"א; הורדת הריבית בדרך? מניות הנדל"ן מזנקות בחדות אחרי נתוני האינפלציה

האינפלציה בישראל ירדה, אך קיים ספק לגבי הורדת הריבית בשבוע הבא ● פייננשל טיימס: "מה שמזיז את הדולר הוא אופרת הסבון הפרועה שהיא הפוליטיקה האמריקאית"● מהפכת ה-AI מטלטלת את מניות התוכנה, בגולדמן סאקס מסמנים את המנצחות והמפסידות ● היום לא יתקיים מסחר בוול סטריט

ההכרה בסומלילנד: האינטרסים הישראליים נחשפים

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מצרים וסין מאחדות כוחות כדי להוריד את ההשפעה של המוסד באפריקה, הסיבה שמדינות נוספות צריכות ללכת בדרכה של ישראל ולהכיר בסומלילנד, ואיך משפיעה ההכרה הישראלית על היבשת • כותרות העיתונים בעולם

כסף מזומן / אילוסטרציה: דוברות המשטרה

רשות המסים חושדת שמיליארדי שקלים לא דווחו בניכיון צ'קים; רוטמן: "החוק נכשל"

ועדת החוקה דנה בהצעה להגביל את ניכיון הצ'קים ל-15 אלף שקל בין אנשים פרטיים ול-6,000 שקל בין עסקים ● רשות המסים זיהתה פער של 8 מיליארד שקל בין היקף עסקאות הניכיון שעליהן דיווחו הגופים הפיננסיים לבין היקף הדיווח למע"מ

דירות חדשות / צילום: Shutterstock

אחרי שהספידו אותה: העיר שהקפיצה את מחירי הדירות

אחרי 8 מדדים רצופים של ירידת מחירי דירות, הגיעו שני מדדי הרבעון האחרון של 2025 שהפכו את הקערה, והורו על עליות גדולות, שקיזזו כמחצית מהירידות ● את העליות מובילה תל אביב עם 2%, במקביל, מחוז הדרום רשם עלייה של אחוז

נושאת המטוסים ג'רלד פורד, עמוסה במטוסי קרב ובכלי טיס אחרים / צילום: Reuters, Christopher Drost/ZUMA Press Wire

עם 75 מטוסים ו-4,500 חיילים: היכולות של כלי המלחמה היקר ביותר בעולם

במקביל להתנהלות המשא ומתן בין ארה"ב לאיראן, ספינת המלחמה ג'רלד פורד - שתג המחיר שלה עומד על 13.3 מיליארד דולר - עושה את דרכה למרחב הים התיכון ● גלובס עושה סדר בכל הקשור ליכולות, תפעול ועלויות נושאת המטוסים המתקדמת של ארה"ב

חלב של טרה / צילום: גלובס

רשות התחרות תקנוס בכ-18 מיליון שקל את החברה המרכזית למשקאות

העיצומים פורסמו להערות הציבור לקראת ביצועם, והם יוטלו בגין הפרות שקשורות בין היתר להתערבות בקביעת מחירי המדף של מוצרי טרה, שנמצאים בשליטת החברה, וכן בשל חשד להתערבות במיקום המוצרים על המדפים ברשתות השיווק

דנה עזריאלי / צילום: זיו קורן

דנה עזריאלי הופכת למנכ"לית הקבועה של הקבוצה ועוזבת את תפקיד היו"ר

כעבור חצי שנה כממלאת-מקום, מכריזה קבוצת עזריאלי על מינויה של דנה עזריאלי למנכ"לית הקבועה ● לצד זאת היא תפנה את תפקיד היו"ר אותו היא ממלאת מאז 2014, ובמקומה תמונה אירית סקלר-פילוסוף

אילוסטרציה: Shutterstock

אלטשולר וילין לפידות מפספסים גם בינואר. ומי הגופים שמככבים בצמרת התשואות?

זינוק של כמעט 10% במדד הדגל המקומי הקפיץ את התשואות בקרנות ההשתלמות במסלול הכללי והמנייתי ● חברות הביטוח המשיכו ליהנות מהחשיפה המוגברת לשוק המקומי והציגו תשואה עודפת ● אילו גופים פספסו את הביצועים הטובים של הבורסה המקומית, וכמה עשו מסלולי ה-S&P 500 לנוכח התחזקות השקל?

מג'דל אל־כרום. תורחב דרומה? / צילום: Shutterstock

תקדים מסוכן או תיקון עוול: בג"ץ יכריע אם לאשר שכונה שנפסלה ארבע פעמים

ערכאת התכנון העליונה דחתה את הצעת ביהמ"ש, ופסלה הכשרה בדיעבד של הבנייה הלא חוקית במג'ד אל־כרום, שגם כוללת פריצת עקרונות תוכנית המתאר הארצית ● כעת, הסוגיה חוזרת להכרעה עקרונית בבג"ץ ● בעולם התכנון חוששים: "האישור יהווה תקדים מסוכן"

מיכל מור, מנכ''לית ומייסדת סמארט שוטר / צילום: מאיה חבקין

הביטחונית החדשה שמגיעה לבורסה בת"א לפי שווי של 700 מיליון שקל

סמארט שוטר, המייצרת מערכות בקרת אש אלקטרו-אופטיות, תנסה לגייס 200 מיליון שקל במסגרת הנפקה ראשונית ● בין בעלי המניות: חברות הביטוח הפניקס והכשרה והאלוף במיל' ניצן אלון

טילי ספייק מתוצרת רפאל / צילום: דוברות רפאל

התרגיל הספרדי: ביטול רכישת טילי נ"ט של רפאל, וקנייתם מחברה־בת אירופית

רק לפני מספר חודשים ביטלה ספרד עסקת ענק עם רפאל בגין המלחמה בעזה, וכעת היא פונה לחברת יורוספייק - בה לרפאל 20% בעלות ● התירוץ שבו משתמשים לנימוק העסקה המסתמנת: הרכיבים מיוצרים באירופה

ירידת ערך בשוק המשומשות / צילום: Shutterstock

עד 15% בחודש וחצי: מחירי הרכבים המשומשים נחתכים

הוזלת המחירים החדה בדגמים החדשים דוחקת מטה גם את ערך המכוניות המשומשות ● בין הסיבות: התחזקות השקל, הצפת המותגים מסין וחיסול מלאי "אפס קילומטר" ● כך השחיקה המואצת במחירוני המשומשות עלולה להקפיא את השוק כולו

ויקטור וקרט מנכ''ל לאומי פרטנרס / צילום: סטודיו דינו

3 עסקאות בשבוע: לאומי פרטנרס עם רצף השקעות יוצא דופן

בארבעה חודשים בלבד הוביל ויקטור וקרט את לאומי פרטנרס לכתריסר עסקאות בהיקף כולל של כ–2 מיליארד שקל ● האחרונה שבהן, שנחשפה בגלובס: 80 מיליון שקל בחברת הנדל"ן אבני דרך