מתקן לייצור חשמל של ויסטרה / צילום: מתוך אתר החברה
שנה אחורה, קרוב לוודאי שלא הייתם מוצאים אנליסט או משקיע שהיה מהמר כי מניית ויסטרה (Vistra Corp) תציג את התשואה הגבוהה ביותר במדד S&P 500 בשנת 2024. בודדים, אם בכלל, היו נוקבים בשמה של החברה. אך ויסטרה, שצורפה למדד רק בעדכון האחרון בחודש מאי, היא שיאנית התשואות - עם זינוק של 219% במחיר המניה מתחילת השנה, מעל חביבות השוק מתחום ה־AI (בינה מלאכותית), אנבידיה ופלנטיר. השבוע ויסטרה עושה עוד קפיצת מדרגה ומצטרפת למדד דאו ג'ונס Utility, העוקב אחרי 15 המניות הגדולות בתחום שירותי התשתיות (Utilities).
● תמורת 300 מיליון דולר: ענקית התוכנה קראודסטרייק רוכשת חברת סייבר מתל אביב
● החברה שעושה מיליארדים מהמצוקה של מיקרוסופט
ויסטרה היא יצרנית חשמל שפועלת בעיקר בשוק הפרטי בטקסס. העובדה שמנייתה הניבה מתחילת השנה תשואה בשיעור תלת ספרתי עשויה להפתיע אף יותר, אם לוקחים בחשבון שרק לפני עשור פעילות של החברה (בגלגול קודם שלה) הייתה קשורה להליך פשיטת רגל, Chapter 11. הסיבה לזינוק הוא הביקוש הגובר לחשמל שהיא מייצרת. כפי שמסביר ניר אורגד, אנליסט מניות חו"ל במערך הייעוץ של בנק לאומי, "ויסטרה היא חלק מקבוצה של מניות, שהתזה בהשקעה בהן היא שהביקוש לחשמל יעלה בשנים הקרובות - אם כתוצאה מהשימוש הגובר ב־AI וברכב חשמלי, או בשל ההתחממות הגלובלית. חברות התשתיות האלה יוכלו ליהנות, חלק יותר וחלק פחות".
הוקמה לפני 140 שנה
ההיסטוריה של ויסטרה הולכת אחורה עד למאה ה־19, אז הוקמה כחברת חשמל בשנת 1882 בדאלאס, טקסס, ורשמה שורה של מיזוגים ורכישות, פיצולים ושינויי שמות רבים.
בשנת 2007, בעסקה הממונפת הגדולה ביותר עד אז (leveraged buyout), חברת האנרגיה TXU שנסחרה בבורסת ניו יורק נרכשה על־ידי KKR ,TPG וגולדמן זאקס ב־45 מיליארד דולר ופוצלה לשלוש חברות. אך חובות גבוהים באחת מהן, Energy Future Holdings, לצד ירידת מחירי האנרגיה, הובילו אותה להליכי פשיטת רגל ב־2014. אחרי שנתיים וחצי, חלק מהחברות הבנות של Energy Future יצאו באישור בית המשפט מהליך פשיטת הרגל, בעקבות פיצול וארגון מחדש תחת חברה־אם חדשה ומנכ"ל חדש - חברה ששינתה שם ב־2016 לשמה הנוכחי, ויסטרה. מספר חודשים מאוחר יותר, במאי 2017, ויסטרה החלה להיסחר בבורסת ניו יורק לפי שווי של כ־6.5 מיליארד דולר. מאז, המניה זינקה ביותר מ־800% (מתוכם כאמור 219% מתחילת שנה זו) לשווי נוכחי של 41.9 מיליארד דולר.
מנכ"ל ויסטרה בשנתיים האחרונות הוא ג'ים בורק (Burke), שהחליף בתפקיד את קורט מורגן - המנכ"ל שניווט את החברה ביציאה מהליך פשיטת הרגל ובהמשך בתקופת הקורונה. בורק, שהיה קודם סמנכ"ל הכספים, ניהל בעבר את TXU Energy שנרכשה במסגרת עסקת הענק. לפני שנכנס לעסקי האנרגיה, בורק עבד בקוקה קולה וניהל שם את חטיבת המיצים. לצד תארים בכלכלה ובמנהל עסקים, עבר גם קורס של MIT בתחום טכנולוגיית כורים גרעיניים.
בראיון ל־CNBC בחודש יולי נשאל בורק אם הוא מופתע מהעלייה במניה (כ־140% עד אז) ואמר: "אנחנו תמיד מופתעים כשיש תזוזה כה גדולה במניה, אבל עובדים כבר תקופה ארוכה על הצמיחה של החברה, ושילשנו את ההכנסות עוד לפני הגל של התעניינות ב־AI". לדבריו, כניסת החברה בתחילה למדד S&P Mid Cap (שווי שוק בינוני) ואז ל־S&P 500, בהחלט סייעה להעלות אותה על הרדאר.
ויסטרה פרסמה היום (ה') את דוחות הרבעון השלישי ועקפה את תחזיות האנליסטים. בעוד שבשוק ציפו להכנסות של כ-5 מיליארד דולר, ויסטרה רשמה הכנסות של 6.3 מיליארד דולר - צמיחה של 54%. גם בשורה התחתונה נרשם רווח נקי גבוה מתחזיות האנליסטים. בתגובה המניה מזנקת עם פתיחת המסחר בוול סטריט. אגב, בשלושת הרבעונים הקודמי ויסטרה דווקא פספסה את תחזיות האנליסטים בשורת הרווח, מה שלא הפריע למניה לזנק.
מה שמייחד את ויסטרה, לדברי אורגד, הוא שהיא פועלת בשווקים לא מפוקחים, כלומר כאלה שאין בהם רגולציה והתחרות בהם חופשית. "אין מפעיל אחד שממנו הצרכן מחויב לרכוש חשמל, ולכן ויסטרה יכולה למכור במחירים שאינם מפוקחים - יותר או פחות גבוהים, על בסיס ביקוש והיצע. הנחת המשקיעים היא שככל שהביקוש ילך ויעלה, היא תוכל לנצל זאת ולמכור חשמל בתעריפים גבוהים, בהשוואה למדינות בארה"ב שבהן יש מפעיל אחד בלבד".
אורגד מציין יתרון נוסף לויסטרה בכך שיש לה כור גרעיני לייצור חשמל שממוקם באזור דאלאס, והחברה מרחיבה אותו - תהליך שייקח כמה שנים. לדבריו, חברות שיש להן כורים גרעיניים נהנות יותר ממגמת עליות בשל העובדה שחברות הטכנולוגיה הגדולות - אלה שמפעילות את שרתי המידע הגדולים ביותר - רוצות לעמוד ביעדי קיימות וסביבה (ESG), ולא להשתמש במקורות אנרגיה מזהמים כמו פחם, אלא במקורות נקיים יותר. "היתרון של אנרגיה גרעינית על אנרגיה סולארית ואנרגיית רוח היא שאינה תלויה במצבי מזג אוויר משתנים, היא יציבה, זמינה ונחשבת לא מזהמת, וזה מאוד מדבר לחברות הטכנולוגיה הגדולות. כשמריצים מודלים גדולים צריך הרבה פעמים לשמור את המידע שרץ, למקרה שיהיה ניתוק ממושך של החשמל, ולכן אנרגיה יציבה מתאימה לצרכים של ה־AI", אומר אורגד. לפי התחזיות, צריכת החשמל של שרתי מידע תעלה ל־7% מסך צריכת החשמל בארה"ב ב־2030, לעומת 2.5% ב־2023. במקביל, גם תוואי הורדת הריבית מספק למניות התחום רוח גבית, משום שהן עתירות השקעות.
מעבר לגורמים הללו, אורגד מציין עוד סיבה שכנראה תרמה לעליות החדות בוויסטרה: "לעומת ענקיות תשתיות שמשרתות עשרות מיליוני אזרחים בהרבה מדינות בארה"ב, יש כאן שם פחות מוכר ונוצץ, בוודאי לפני העלייה האחרונה. רמת התמחור והחשיפה מראה שוויסטרה כנראה הייתה מתחת לרדאר". כשכבר עלתה על הרדאר של המשקיעים, נכנס להשקעה בחברה דן לואב מקרן Third Point, כחלק מחשיפתו לתחום ה־AI.
הרגולטור עצר את הריצה
התפתחות של הימים האחרונים בתעשייה עלולה להעיב על הצפי החיובי בשוק, וכבר הובילה לירידה במניות וביניהן ויסטרה. אמזון חתמה על עסקה עם Talen Energy, שיש לה כור גרעיני, וקנתה אתר שרתי מידע סמוך וביקשה לחברו ישירות לכור, אולם הרגולטור דחה את הבקשה ואישר רק חלק מהיקף החשמל המבוקש. "זאת התפתחות מפתיעה כי תזת ההשקעה היא שהחברות יוכלו למכור חשמל לחברות הטכנולוגיה, והיא יוצרת אי־ודאות", אומר אורגד. נראה כי הרגולטור חשש שחשמל שהיה עשוי להגיע לצרכנים ינותב לאמזון, ובהמשך התעריף לצרכנים יעלה.
האם לוויסטרה עוד יש לאן לשאוף אחרי העליות החדות (והמימוש הקטן השבוע)? לפי נתוני Yahoo Finance, רוב האנליסטים חיוביים בנוגע למניה ומחיר היעד הממוצע גבוה ב־16.4% ממחיר השוק. אם שואלים את Bridgewise, שמשתמשת ב־AI לספק תובנות על מניות שונות, ההמלצה על ויסטרה היא "החזק", במחיר יעד של 83.5 דולר, דיסקאונט של 31.5% על מחיר השוק. "לנוכח הביצועים הפיננסיים האחרונים של ויסטרה, ביצועי המניה לא צפויים לעלות באופן משמעותי ביחס לתעשייה", נכתב שם.