טראמפ וסגנו ואנס, בכנס מפלגתו בפאלם ביץ', אתמול / צילום: ap, Alex Brandon
במהלך כהונתו הראשונה הסתכסך הנשיא הנבחר דונלד טראמפ עם עמק הסיליקון ובכירי חברות הטכנולוגיה לאחר שהודיע כי יגביל תושבי מדינות זרות, רבים מהם מומחי טכנולוגיה מהודו, מלעבוד במדינה. לאחר מספר חודשים של התבטאויות גזעניות ותקריות אנטישמיות, הבולטת שבהן היא תקרית הדריסה במצעד בעיר שארלוטסוויל, הודיעו מנכ"לים מחברות כמו אינטל, מרק ו־IBM כי הם עוזבים את הפורומים שהקים הנשיא כדי להתייעץ עמם. טוויטר ומטא השעו את חשבונו של דונלד טראמפ לאחר אירועי ההסתערות על הקפיטול, והוושינגטון פוסט, עיתונו של ג'ף בזוס, מייסד אמזון והמנכ"ל באותה התקופה, התבטא באופן ביקורתי ובוטה כלפי טראמפ.
● המנצח המסתמן של הבחירות בארה"ב: קריפטו
● טראמפ חוזר לבית הלבן, ואת המשקיעים מעניינת בעיקר הבטחה אחת שלו
בסבב הנוכחי נראה שמערכת היחסים בין טראמפ לבין תעשיית הטכנולוגיה ובכיריה שונים לחלוטין, והנחות יסוד שהיו שרירות בקדנציה הקודמת כבר אינן קיימות היום. עמק הסיליקון ובכיריו תמכו ברובם מלכתחילה בטראמפ: החל מעמיתים ותיקים אילון מאסק ופיטר ת'יל - המשקיע הראשון בפייסבוק והאיש שמאחורי פלנטיר - ועד תומכים חדשים כמו קרן ההון הסיכון הבולטת אנדריסן הורוביץ, מהמשקיעים המוקדמים באינסטגרם, רובולוקס וסלאק.
מטא שמרה על נייטרליות שיא, החזירה את טראמפ לרשת והוושינגטון פוסט הודיע כי לאחר שתמך בביידן בבחירות הקודמות, בקמפיין הזה הוא איננו מצדד באיש, בשל כך ספג נטישה של כתבים, עורכים ומנויים. טוויטר, שסילקה את טראמפ מהרשת, נרכשה על ידי ידידו של טראמפ, אילון מאסק, שהפך את הרשת החברתית לפלטפורמת תעמולה עבור המועמד החדש־ישן לנשיאות.
גם עמדותיו של טראמפ כבר אינן לעומתיות כפי שהיו בכהונתו הקודמת, ולעיתים הן אף סותרות אחת את השנייה: הוא מתנגד לסין, אך מפגין ידידותיות כלפי טיקטוק - אפליקציה שנשלטת על ידי חברה הסינית בייטדאנס - ומתנגד לחרם הדמוקרטי עליה; הוא מתבטא באופן קיצוני נגד הגירה - אך מקפיד להסביר כי ההתנגדות איננה עוסקת בהגירה חוקית, כלומר במהגרי עבודה; הוא עולב בחברת השבבים הטייוואנית TSMC בשל שליטתה בשוק האמריקאי, אך בו בזמן תומך בהורדת מחירים; הוא מנהל קשרים ידידותיים עם בכירים מעמק הסיליקון אך בוחר לתפקיד סגן הנשיא את ג'יי. די ואנס, סדין אדום שהסתכסך עם רבים בענף הטכנולוגיה בשל קריאותיו לפירוק תאגידים ולהקשחת הרגולציה. כך או כך, נראה שהמשקיעים בעמק הסיליקון מרוצים: רוב מניות הטכנולוגיה, בהן אלה של גוגל, אמזון, מיקרוסופט ואינטל רושמות עלייה במסחר המוקדם ביום ד' בבורסה בניו יורק - למעט מטא שרושמת ירידה של 1.5%.
קרנות הון סיכון: האקטיביזם ימותן
פרופ' ענת אלון בק, מומחית למשפט תאגידי מאוניברסיטת קייס־ווסטרן באוהיו, טוענת כי המרוויחים הגדולים מכהונתו המחודשת של דונלד טראמפ כנשיא צפויים להיות אותם אלה שהתנגדו לחוקים ולרגולציה שהשית ממשל ביידן על תאגידי הטכנולוגיה - או במילים אחרות: קרנות ההון סיכון והפרייבט אקוויטי, המשקיעים הגדולים בתעשיית הטכנולוגיה האמריקאית - וגם זו הישראלית.
"באמצעות חקיקה ורגולציה מצד רשות ניירות הערך המקומית (SEC) הגדיל הממשל הדמוקרטי את הפיקוח וההגבלות על קרנות הענק שתפחו בזמן שנות הקורונה והשקיעו מיליארדי דולרים בהייטק. הותקנו חוקים וכללים חדשים המחייבים את גופי ההשקעה בדיווחים על מצבם הפיננסי, בהגברת האחריות על דירקטורים, בגילוי נאות במקרים של הפסדים קיצוניים או התנהגות לא נאותה.
"כך, למשל, ניסה ממשל ביידן להילחם בתופעת מקרי הנוכלות בחברות ההייטק - כמו אלה שהתגלו ב־FTX או ת'ראנוס, וכן באובדן של מאות מיליוני דולרים שנזרקים לפח במקרה של השקעה גרועה. הגבלות נוספות האיצו בחברות פרטיות לצאת לבורסה על מנת שלא ליצור חברות גדולות מדי שנותרות פרטיות ללא בקרה נאותה, כפי שקרה עם פייסבוק לפני ההנפקה. כעת, טראמפ והמחוקקים הרפובליקאים צפויים להחליף את לינה קאהן ב־FTC (נציבות הסחר הפדרלי) ואת גארי גנסלר ב־SEC, שניהם אקטיבסטים שפעלו נגד עמדת השוק פעמים רבות וקיבלו רוח גבית ממשל ביידן, וכן ליצור רוב במועצות אלה. השוק יילך למגמה הפוכה של דה־רגולציה, מה שיחזיר הכוח לידי המשקיעים בחדי הקרן והיזמים שלהם".
כמה משותפיו לשעבר של טראמפ - בהם שר האוצר לשעבר סטיבן מנוצ'ין וחתנו ג'ארד קושנר - יהנו מכך ישירות באמצעות קרנות הפרייבט אקוויטי שהם מנהלים, המושקעים בין השאר גם בחברות ישראליות רבות - בהם קבוצת שלמה, הפניקס וסייבריזן.
מיזוגים ורכישות: בדרך לגל עסקאות?
"הנהגה רפובליקאית ב־FTC וסיום כהונתה של לינה קאהן צפויים להביא להפשרה כלפי מיזוגים ורכישות, בעיקר כשהדבר מגיע לענקיות הטכנולוגיה", אומרת אלון־בק. הרכבה של המועצה הקיימת הקשה מאוד על קיומן של עסקאות רבות והביא לביטולן של כמה מהן: מיזוג אדובי ופיגמה בכ־20 מיליארד דולר, רכישת אוטוטוקס הישראלית על ידי קוואלקום האמריקאית, ולפי ההערכה, גם איום על השלמת הרכישה של ראן איי.איי הישראלית על ידי אנבידיה. כעת, צופה אלון־בק כי מגמת המיזוגים והרכישות צפויה להתגבר משמעותית, גם בשל העובדה שעסקאות רבות כלל לא נרקמו בשל החשש מהרגולטור האמריקאי.
רבים בעמק הסיליקון חוששים מעמדותיו של סגן הנשיא - ג'יי. די ואנס, שאמנם שימש בעצמו כשותף בקרן הון סיכון והשקיע במספר חברות - בעיקר חברות קטנות ולא מוכרות - אך מביע עמדות פרוגרסיביות ונודע גם בשיתוף פעולה עם לינה קאהן. ואנס תומך בפירוק מונופולים ובהגבלת כוחן של חברות הענק. יחד עם זאת, כל עוד הוא משמש כסגן נשיא, לא בטוח שתהיה לו השפעה על מדיניותו ההפוכה של טראמפ בנושא. השניים גם מסכימים על הפגת הרגולציה על תחום הבינה המלאכותית ונושאי פרטיות, דבר שיבוא לטובתם של ענקיות ה־AI, בהן OpenAI, גוגל, מיקרוסופט ומטא.
שבבים ותעשייה: גישה לוחמנית
במהלך הקמפיין נראה שטראמפ אימץ עמדה נגד חברת השבבים הטייואנית TSMC, בעצם העובדה שהיא כביכול דורשת הגנה של הצבא האמריקאי מפני פלישה סינית. טראמפ טען ש"טייוואן צריכה לשלם לנו על זה", ושלח את מניות החברה מטה.
כעת, את יום המסחר מתחילה החברה בירידות שערים, וזאת על אף העובדה שהיא מהמרוויחות הגדולות של חוק השבבים הדו־מפלגתי שתומך בסובסידיות ממשלתיות של כ־50 מיליארד דולר בהקמת מפעלי שבבים בארה"ב. גם מניותיהן של חברות אמריקאיות שצפויות להנות ממדיניות רפובליקאית של תמיכה בהקמת מפעלים בארה"ב ובהגדלת החרם כלפי סין - כמו אינטל וגלובל פאונדריז, זינקו ביום ד' בבורסה. "כשטראמפ התבטא נגד TSMC, הוא לא הבין את המשמעות מאחורי דבריו על מחירים בארה"ב", אומר שחר כהן, מייסד קרן ההשקעות לוסיד קפיטל. "מדובר במפעל השבבים הגדול בעולם שמייצר 90% מהשבבים המתקדמים בו, והוא היצרן הראשי של השבבים של אנבידיה ואפל. טראמפ יודע שאם הוא רוצה כפי שהבטיח להוריד את האינפלציה, ולהבטיח, למשל, שמחירי האייפון לא יעלו הוא לא יכול להטיל מגבלות על יצרנית השבבים שלה".