43 קופי מקוק ברחו ממתקן "אלפא ג'נסיס" בצפון קרולינה
43 קופות מקוק ברחו ביום רביעי שעבר ממתקן אלפא ג'נסיס בעיירה ימאסי בצפון קרולינה, ארה"ב. נכון לעכשיו רק אחת מהן נתפסה, ואילו חלק מהאחרות נכנסות ויוצאות מהשטח המיוער המקיף את המתקן, שם הניחו העובדים מזון ומלכודות, מתקרבות לגדר, מתקשרות עם הקופים שנשארו בפנים ואז חוזרות לאזור המיוער. החוקרים מנסים ללכוד אותן בצורה עדינה, בלי לגרום להן סטרס שגם עלול להשפיע על יחסי הציבור של החווה ועל ניסוים עתידיים.
● המדענית בת ה-36 שפיתחה תרופה לסרטן שכבר נמכרת במיליארד דולר
● החברה הישראלית שמייצרת תחליף לסוכר: "אבקה לבנה שעושה טוב לאנשים"
המשטרה המקומית הזהירה את הציבור לא להגיע למקום ולא להטיס מעל המתקן רחפנים, משום שאלה מלחיצים את הקופים ומקשים על לכידתם. תושבי העיירה התבקשו לסגור את החלונות ולנעול דלתות, אם כי מנכ"ל אלפא ג'נסיס, ד"ר גרג ווסטרגארד, אמר כי הקופות אינן חולות בשום מחלה ואינן מהוות סכנה לציבור. בהיעדר קופים בין הקופות שברחו, אין סיכון כי הקבוצה שברחה תתבסס כמין פולש ביער שסביב המתקן.
הקופות ברחו לאחר שאחד המטפלים לא סגר היטב את הדלת, וזו לא הפעם הראשונה שזה קורה. ב-2016 ברחו מהמקום 19 קופים. לאחר מכן תשומת-הלב הציבורית הופנתה אל המתקן, והתגלו בו שני מקרים בהם קופים מתו שלא כחלק מניסוי. "לנהל מתקן לקופים זה קצת כמו לנהל עיר", אמר אז המנכ"ל ד"ר ווסטרגארד. "99.9% הכול הולך כשורה, אבל לפעמים משהו לא צפוי קורה, וצריך להפיק לקחים".
שימוש בבעלי חיים לניסוים הוא אחד הנושאים הטעונים שתעשיית הביומד מעדיפה להצניע, ובעיקר כשמדובר ביונקים גדולים, ועוד יותר מכך כאלה הדומים לבני אדם. בשנים האחרונות בוצעה הפחתה משמעותית של מספר סוגי הניסוים בהם דורשות הרשויות שימוש בקופים, כשהמיקוד הוא בעיקר על מחקרים התנהגותיים, חקר מחלות זיהומיות קשות כמו איידס וכן חקר מחלות ניווניות של המוח. אולם לאור הכמות הכוללת של חברות הביומד, שהולכת וגדלה, והעיסוק הגובר במחלות של המוח, מספר הקופים במחקר הולך וגדל. ב-2017, השנה האחרונה בה פורסם הנתון, היו כ-80 אלף קופים במחקר.
אלפא ג'נסיס משווקת קופים לניסוי, עורכת ניסוים בעצמה עבור חברות אחרות וכן מספקת "מוצרי קוף", כמו זרע, רקמה, פלזמת דם ועוד. היא מתגאה באתר שלה בכך שהקופים גדלים בסביבה מעשירה. לאחר סיום המחקר קופים שאיכות חייהם צפויה להיות גרועה, עוברים המתה הומנית, כך לדברי החברה. קופים שבריאותם טובה גם לאחר הניסוי משמשים לרבייה לצורך יצירת דור חדש, שכן אסור היום ללכוד קופים מהטבע לניסוים. מעטים מהם מועברים לחוות שיקום, אם נראה שיש להם סיכוי להיקלט שם.
בישראל פעלה בעבר חוות מזור אשר גידלה ויצאה למחקר קופי מקוק (אם כי ממין מעט שונה מאלה שברחו מחברת אלפא ג'נסיס). החווה נסגרה ב-2015 בעקבות לחץ ציבורי שהוביל לחקיקה שהגבילה יצוא קופים למחקר מישראל.
קופי המקוק פופולריים מאוד בניסוים. הם נפוצים בעולם, וקל יחסית ללכוד אותם וכן לגדל ולהרבות אותם בשבי. עלות קוף יחיד היא כ-10,000 דולר. חוקר הקופים פרופ' דריו מסטריפיירי מאוניברסיטת שיקגו,טען בספר שעסק בנושא כי "כל אוניברסיטת מחקר משמעותי בארה"ב כנראה מחביאה כמה קופי מקוק באיזה שהוא מרתף. גם לצבא ונאס"א יש כמה". נאס"א שלחה מספר קופים לחלל בשנות ה-60. חלקם אפילו חזרו בחיים.
מסטריפיירי אמר לסוכנות הידיעות AP כי קופי מקוק הם "מאוד פוליטיים". הם יודעים ליצור בריתות בין משפחות כדי להתגונן יחד מפני התקפה. למעשה, הוא אומר, רוב חיי היום-יום שלהם מוקדשים ליצירת הבריתות הללו. הן כל-כך דומות לבריתות של בני אנוש, שבהודו צולמה תוכנית ריאליטי על הקופים הללו, מעין "האח הגדול" או "הישרדות" של קופים.
בצבא ארה"ב, אומר מסטריפיירי, ניסו להכשיר קופים בעבר להיות חיילים ואפילו טייסים, כתחליף לחיילים בני אנוש במשימות מסוימות, אם כי לא בטוח שהציבור יעדיף הקרבת קופים למשימות כאלה על פני חיילים שבחרו להתגייס ויודעים מה מטרת משימתם.
יומן אקסטנשנז חתמה על מזכר הבנות למכירת נכסיה ב-1 מיליון דולר בלבד
בשבוע שעבר הודיעה חברת הרובוטיקה הרפואית יומן אקסטנשנז כי חתמה על מזכר הבנות למכירת נכסיה במיליון דולר בלבד. מדובר בסכום מאכזב עבור החברה, שבשיאה, בפברואר 2021, נסחרה לפי שווי של 871 מיליון שקל. היא הונפקה בסוף 2020 וגייסה 158 מיליון שקל לפי שווי של 625 מיליון, וב-2021 הייתה אחת המניות המצליחות.
כעת היא נסחרת ב-7.4 מיליון שקל. בקופת החברה היו בסוף יוני 18.2 מיליון שקל, ואלה לא הוזכרו ברשימת הנכסים שצפויים לעבור לידי הסינים, כך שהחברה עשויה להפוך לשלד אטרקטיבי אם העסקה אכן תצא לפועל.
יומן אקסטנשנז הגיעה לבורסה עם מוצר מאושר לשיווק והסכם אסטרטגי שהניב לה הכנסות של כ-19 מיליון שקל במחצית הראשונה של שנת 2020. אולם בהדרגה ההכנסות שנבעו מההסכם ירדו, ולבסוף הוא בוטל. החברה חתמה על הסכמי הפצה נוספים, אך ללא הצלחה מרובה, וברבעון השני של שנת 2024 רשמה הכנסות של 560 אלף בלבד.
המשא-ומתן עם החברה הסינית כבר מתקיים זמן רב, כאשר הסכום שהחברה מוכנה לשלם הולך ויורד. בתחילת השנה דובר על מכירת נכסים מסוימים תמורת 4.2 מיליון דולר ותמלוגים מהמכירות. ביולי האחרון דובר על רכישת כ-75% מהחברה תמורת 7 מיליון דולר, אך בספטמבר דיווחה החברה כי המשא-ומתן הופסק. כעת העסקה חוזרת במחיר פחות אטרקטיבי כאמור.
בהדרגה יצאו מהחברה המשקיעים המוסדיים שהצטרפו אליה לפני ההנפקה, ביניהם מור ואלטשולר שחם. כעת בעלי המניות בחברה הם עתליה שמלצר (בעלת השליטה בקבוצת הרכב, הביטוח והנדל"ן שלמה) ובנה אסי עם 13%, האחים רייק דרך חברת פליינג קרגו ובאופן ישיר - כ-10%, המשקיע הסיניים Ever Dilligent ו-Zi Zenghun (6.8% ו-6.5% בהתאמה) והיו"רית תמי פרנקל (7.7%).
לגונה הלת' ברשימת "הטכנולוגיות החדשניות שישפרו את חיינו"
חברת לגונה הלת', המפתחת מערכת לשיפור שיחות טלפון בין מטופלים לבין גורמים ממערכת הבריאות, נבחרה לרשימת "200 הטכנולוגיות החדשניות שישפרו את חיינו" של מגזין "טיים". המערכת מתמצתת מידע על המטופל לפני השיחה ומעניקה המלצות באמצע השיחה, הן מתוך ניתוח המידע הרפואי והן המלצות להתאמת הטון ומשלב השפה למטופל.
לגונה הוקמה על-ידי יעל פלד, שהייתה ספורטאית ושיאנית ישראלית בקפיצה לרוחק, אך אחרי פציעה עשתה הסבה לתחום ההייטק, והקימה לפני לגונה גם את חברת Vim. את לגונה הלת' הקימה פלד יחד עם איש הון הסיכון יוני שטיין.
פלד הסבירה בכתבה ל"טיים" כי המטרה היא להפחית את העלויות בטיפול בחולים הללו, לצד מניעת שחיקה בקרב העובדים. המוצר כבר נמצא בשימוש על-ידי בבית החולים מאיו קליניק, חברת הביטוח דיסקאברי וחברת הביטוח ושירותי הבריאות האמריקאית Highmark. בין משקיעי החברה נמצאות הקרנות פיטנגו, ארקין דיגיטל וליונבירד, ואת הסבב האחרון הובילו הקרנות HC9 Ventures ו-SemperVirens. עד היום גייסה החברה 21 מיליון דולר.
שגרירות בריטניה וקרן דנגור מקימות מיזם להטמעת סטארט-אפים ישראלים במערכת הבריאות הבריטית
קרן דנגור (The Dangoor Foundation) יחד עם ה-UK Israel Tech Hub בשגרירות בריטניה בישראל, מקימות מיזם לשילוב חברות בתחום הבריאות הדיגיטלית במערכת הבריאות הבריטית.
המחזור הראשון של התוכנית ייפתח בינואר ויכלול שמונה שבועות של מפגשים בישראל ובבריטניה, במסגרתם ייערכו הרצאות על מערכת הבריאות הבריטית וכן מפגשי חניכה עם מומחים מישראל ובריטניה.
שגריר בריטניה בישראל, סיימון וולטרס, מסר כי "יוזמה זו היא דוגמה מופתית לאופן שבו הבסיס החזק של קשרי ההייטק בין בריטניה לישראל מחבר בין אנשים, חברות ואומות".
קרן שורקין, מנהלת ה-UK-Israel Tech Hub, הוסיפה כי הפעילות הוקמה בעקבות תרומה חיובית שכבר נבעה למערכת הבריאות הבריטית מחברות ישראליות בתחום הבריאות הדיגיטלית בשנים האחרונות.
משפחת דנגור, שתרומתה תמכה בפרויקט, עוסקת בפילנתרופיה בישראל ובריטניה מזה שנים רבות. ראש המשפחה, סר נעים אליהו דנגור, הוא יהודי יליד עיראק שהיה בנו של המו"ל הגדול ביותר של ספרות בערבית. הוא נישא לרנה דנגור, מיס בגדד הראשונה, וניהל את זכיינות קוקה-קולה בעיראק. כאשר הממשל העיראקי פנה נגד היהודים, נמלטה משפחת דנגור לבריטניה, שם עסק נעים דנגור בתחום הנדל"ן.
בנו, דוד דנגור, ממשיך את דרכי אביו ובנוסף שם דגש על קידום מערכות יחסים בין בני דתות שונות ויחסים טובים בין יהודים וערבים בעולם.
ה-UK-Israel Tech Hub הוא מיזם ללא מטרות רווח שפועל בשגרירות בריטניה בישראל מאז 2011. ה-Hub הוקם על-ידי ממשלת בריטניה במטרה להניע צמיחה כלכלית ולקדם שותפויות אסטרטגיות בין חדשנות בריטית וישראלית.
שיתוף-פעולה לאבוג'ן עם גוגל קלאוד יאתר תרופות לצד פתרונות לחקלאות
חברת אבוג'ן, הנסחרת בנאסד"ק ובבורסה בתל אביב לפי שווי של 35 מיליון שקל, הודיעה על שיתוף-פעולה עם גוגל קלאוד לפיתוח מודל מבוסס בינה מלאכותית לעיצוב מולקולות קטנות, על בסיס המנוע הטכנולוגי ChemPass AI של אבוג'ן.
כיום אבוג'ן היא חברה המפתחת מוצרים בתחום האג-טק, הטכנולוגיה החקלאית, על בסיס בינה מלאכותית. לחברה יש חברות-בנות העוסקות במוצרים כמו צמחים מהונדסים גנטית, "פרוביוטיקה" לאדמה שליד הצמח, התאמה נכונה של הדברה לצמחים, פיתוח זני קנאביס ייחודיים ועוד. יש לה מיזם אחד בתחום רפואת האדם, העוסק בהשפעה על תמהיל חיידקי המעי.
במיזם הנוכחי החברה תפתח עם גוגל קלאוד מוצרם במגוון תחומים במדעי החיים, כולל אג-טק אך גם תרופות. היא תתבסס על כלים של גוגל, כולל על מאגרי מידע גדולים של גוגל, ותביא לשיתוף-הפעולה את היכולות הייחודיות שלה בחיזוי ביולוגי והידע שצברה עד היום.
AION Labs משיקה את הסטארט-אפ הזוכה באתגר גילוי תרופות כימיות
סטודיו אאיון לאבס הודיע על השקת הסטארט-אפ ProPhet, העושה שימוש בבינה מלאכותית לצורך הפחתת הזמן והעלות של איתור מולקולות קטנות שיכולות לשמש כתרופות חדשות.
כמו רוב החברות הפועלות בסטודיו AION Labs (מיזם של חברות התרופות פייזר, אסטרזנקה, טבע, מרק הגרמנית, הקרנות IBF ואמיתי וחברת AWS, בתמיכת ראשות החדשנות), כך גם ProPhet הוקמה לאחר שזכתה באתגר תחרותי ונבחרה על-ידי נציגי החברות והקרנות כמיזם המבטיח ביותר שיכול לענות על האתגר.
צוות המייסדים של החברה כולל את ד"ר תום שני, ד"ר אמיתי מרדכי, ד"ר אביטל שריר-עברי וד"ר ג'יי ג'יי בן-יוסף.
ד"ר שני מסר היום כי "AION Labs מספקת את הסביבה המושלמת שמאפשרת לחברה שלנו לצמוח, עם האפשרות לשתף פעולה עם השחקנים החזקים ביותר בתעשיית התרופות".
לדברי מנכ"ל אאיון, מתי גיל, "ד"ר שני הרכיב את הצוות האידאלי לתחום זה, המשלב בצורה מושלמת בין מומחיות ביולוגית, כימית וחישובית. אנו נרגשים לתמוך ב-ProPhet עם המשאבים והחיבורים הנחוצים להצלחתה".
