שנתיים לאחר יציאת התוכנית הלאומית לבינה מלאכותית, ברשות החדשנות נמצאים סוף־סוף בישורת האחרונה לרכישת מחשב־על מאחת מספקיות הענן של ממשלת ישראל - אמזון או גוגל. תקציב בניית מחשב־העל יעמוד על 300 מיליון שקל - מהם 150 מיליון שקל יוקצו מתקציבי מינהלת רשות החדשנות, ועוד 150 מיליון שקל במימון הזוכה במכרז - אחת מענקיות הטכנולוגיה.
● בלעדי | גיבוש תוכנית פעולה והצעת תקציב: מי צפוי להיות יועץ ה-AI של נתניהו
● בהשקעה של 150 מיליון שקל: נתניהו יקים מטה AI במשרדו, רק שזה גוף שכבר קיים
מחשב־על הוא בעצם מבנה גדול של שרתי מחשוב סטנדרטיים שמחוברים זה לזה בכבלי תקשורת ופועלים יחד. המטרה היא לבצע פעולות מחשוב רבות עוצמה שמחשבים רגילים אינם מסוגלים להם - כמו הדמיה של פעילות מולקולות בזמן של פיתוח תרופה. לאחרונה משמשים מחשבי־על גם ליישומי בינה מלאכותית ומשמשים לאימון מודלי שפה עבור חברות או להפעלתם.
אימון של מודלי שפה מאפשר לכל ארגון להטמיע בפועל יכולות המוכרות מעולמות מנועי השיחה של ChatGPT או קלוד. כך יכולה חברת הייטק לבנות למשל מנוע שירות לקוחות המותאם למוצרים שלה ולמידע שלה, ומעבדת מחקר אקדמית יכולה לאפשר לחוקריה לשאול שאלות על המידע המצוי במאגריה ולקבל תשובות חכמות.
מחשב־העל שיוקם יהיה קטן יחסית למחשב־על לאומי מקובל במדינות המערב, אך מספיק לצרכים המקומיים. הוא מיועד לחברות ההייטק ולאקדמיה הישראלית - ויכיל בין 1000 ל־2,000 מעבדים גרפיים של אנבידיה מסוג H100. מטרתו של מחשב־העל הלאומי תהיה לאמן מודלים של שפה לשימוש תעשיית ההייטק והאקדמיה.
התוכנית הלאומית
הסיבה המרכזית לעיכוב בבניית מחשב־העל הוא בעצם העובדה שהיה נתון בעבר לאחריות מפא"ת - המנהל למחקר פיתוח אמל"ח במשרד הביטחון - שלא הרים את הכפפה במהירות, וכאשר פרצה המלחמה, ירד הפרויקט בסדר העדיפויות שלו. רשות החדשנות, שמרכזת את תוכנית הבינה המלאכותית הלאומית, חילצה את פרויקט המחשב מידיו של מפא"ת.
התוכנית הלאומית לבינה מלאכותית היא תולדה של תוכנית אסטרטגית שגובשה על־ידי המדענית הראשית לשעבר, ד"ר ארנה ברי, כיום בכירה בגוגל ישראל, לפיתוח מדיניות רגולציה ומימון פרויקטים לאומיים בתחום. התוכנית האסטרטגית, שהוגשה ב־2020, הפכה לתוכנית תקציבית בת מיליארד שקל בסך־הכול המתפרסת על פני שתי פעימות בין השנים 2022 ועד 2027. היא מפוזרת בין תחומי עיסוק רבים, כגון תמיכה בפיתוח מודל שפה בעברית ובערבית, פיתוח מאגרי מידע רפואיים, הקמה של מחשב־על, הקמת מכון מחקר עצמאי בתחום הבינה המלאכותית, ומחשוב משרדי הממשלה.
מלבד מחשב־על להפעלת מודלי שפה, מפעילה התוכנית עוד שתי מעבדות בתחום מחשוב־העל. האחת היא מעבדה לחברות שבבים המעוניינות לבצע בדיקות בסביבת מחשבי־על בשיתוף עם חברת נקסט סיליקון, והשנייה היא שירות מחשוב מדעי המיועד להרצה של מודלים מתמטיים הדורשים מעבדי ליבה (CPU), ולא מעבדים גרפיים. שירות זה יופעל מרחוק משרת אירופי באמצעות חבירה לפרויקט מחשב־העל של האיחוד האירופי, וצפוי להתארח במדינה ידידותית לישראל - ככל הנראה בגרמניה.
מינהלת הבינה המלאכותית ברשות החדשנות מאותגרת בימים אלה בידי משרד ראש הממשלה ומשרד האוצר, שמעוניינים להקים מטה בינה מלאכותית תחת ראש הממשלה. הכוונה היא להפקיע את ניהול התקציב מידי רשות החדשנות והפורום הבין־משרדי תל"ם, שכולל את אגף התקציבים באוצר, ות"ת, מפא"ת ומערך הדיגיטל.
