שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי במשרד האוצר / צילום: יוסי זמיר
בנייר עמדה שהגיש לוועדת נגל, מזהיר הכלכלן הראשי במשרד האוצר, שמואל אברמזון, מפני ההשלכות הכלכליות הכבדות של ההגדלה הצפויה בתקציב הביטחון. על-פי הניתוח, כל תוספת של 10 מיליארד שקל לתקציב הביטחון תטיל נטל שנתי של כ-4,000 שקל על משק בית ממוצע. מכיוון שעל-פי מספר גורמים ממשלתיים ההמלצות הצפויות של ועדת נגל יכללו תוספות של "עשרות מיליארדי שקלים" בשנה, העלות השנתית הצפויה למשפחה ממוצעת תהיה לפחות 8,000 שקל ועלולה אף לעבור את רף 10,000 השקלים על בסיס חישוב האוצר.
● טרם אישורו בכנסת: באוצר כבר נערכים לפריצת תקציב 2025 במיליארדים
● 800 שקל למשפחה בחודש: העובדים שייפגעו הכי הרבה מהגזירות בתקציב
● מסקנות הוועדה לבחינת תקציב הביטחון - והשאלה הגדולה שנותרה
העלות למשקי הבית תורגש בשלושה ערוצים עיקריים: העלאות מסים ישירות ועקיפות, צמצום בשירותים הציבוריים ופגיעה בהכנסות כתוצאה מההאטה בפעילות הכלכלית במשק.
הכלכלן הראשי מזהיר מפני "תהליך של היזון הדדי, שבמסגרתו הצעדים שיינקטו לצורך מימון ההוצאה הביטחונית יאטו את צמיחת המשק ויפגעו ביכולת לייצב את יחס החוב לתוצר".
על-פי הערכות האוצר, "ההשפעה השלילית על התוצר עלולה להגיע ל-1.5 עד 3 מיליארד שקל בשנה, עבור כל 10 מיליארד שקל תוספת לתקציב הביטחון".
הגדלה דרמטית
נייר העמדה מגיע כאשר ועדת נגל מתקדמת לקראת פרסום המלצותיה הסופיות. מערכת הביטחון הציגה בתחילה דרישה להגדלה דרמטית של 220 מיליארד שקל על פני ארבע שנים - למעשה הכפלת התקציב הנוכחי. אף שההמלצות הצפויות של הוועדה יהיו נמוכות יותר, מדובר עדיין בתוספת משמעותית שתשפיע באופן דרמטי על המשק.
האוצר ממליץ על גישה זהירה יותר, הכוללת הגדלה מבוקרת של תקציב הביטחון תוך מיצוי תהליכי התייעלות. בין היתר, מוצע להעדיף שימוש בכוח-אדם סדיר על פני מילואים, שכן העלות הכלכלית של חודש מילואים מוערכת ב-48 אלף שקל לחייל, לעומת 27 אלף שקל לחייל סדיר. בכך יש יותר מרמיזה על עמדת האוצר התומכת בגיוס חרדים, אל מול ועדת נגל שלפי גורמים שונים החליטה שלא לעסוק בנושא הפוליטי הרגיש, חרף משמעותו הישירה לבניית כוח-האדם של צה"ל בשנים הבאות.
במקביל, האוצר מציע סדר עדיפויות ברור למקורות המימון: ראשית, הגברת המאבק בהון השחור והעלמות מס, המוערכים בעשרות מיליארדי שקלים בשנה. שנית, ביטול פטורים ממס בהיקף של כ-90 מיליארד שקל. רק לאחר מכן, אם יידרש, העלאת שיעורי המס תוך העדפת מסים שפגיעתם בצמיחה מוגבלת.
מסגרת התקציב תיפרץ?
כפי שפורסם בגלובס, החשש באוצר הוא שהמלצות ועדת נגל יובילו לפריצת מסגרת תקציב 2025, שרק לאחרונה אושר בממשלה. המנדט של הוועדה, בראשות פרופ' תא"ל (במיל') יעקב נגל, הוא לא רק בצד התוספות - אלא גם בצד המקורות עבורם. כלומר, דוח הוועדה אמור להציע צעדי התכנסות נגדיים למימון הגדלת תקציב הביטחון. ראשית, בהתייעלות פנימית של הוצאות מערכת הביטחון; ומכיוון שזה לא יספיק, גם בגזירות על הציבור והתאמות אזרחיות אחרות.
אזהרת הכלכלן הראשי יוצאת מתוך נקודת הנחה תאורטית שבה כל התוספת שתינתן למערכת הביטחון אכן תקוזז במלואה בצעדי התכנסות. בפועל ניתן להניח כי באוצר יתקשו לאתר עבורה כיסוי מלא מתוך הכיס של האזרחים, בפרט אחרי כל חבילת הגזירות שכבר נכנסה לתקציב 2025. המשמעות תהיה הגדלה של הגירעון ופגיעה ביחס החוב לתוצר.