גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

להפיל את האתר ולברוח: מתקפות סייבר בשיטה ישנה ואפקטיבית מתרחבות

תקיפות DDoS שמעמיסות על המערכות עד קריסתן הזמנית מלוות אותנו עוד מראשית עידן האינטרנט ● לאחרונה נרשמת עלייה בשימוש בשיטה זו על מנת לפגוע באתרים ישראליים ולהשבית שירותים קרדינליים כגון סולקי אשראי ● מה יוצא מזה לתוקפים, ואיך אפשר להתמגן?

אילוסטרציה: Shutterstock
אילוסטרציה: Shutterstock

מתקפת סייבר לא צריכה להיות מתוחכמת כדי להצליח לעורר פאניקה, כך ראינו השבוע סביב המתקפה על חברות התשלומים והסליקה HYP וקרדיט גארד. עסקאות אשראי רבות נבלמו למשך מספר שעות, שכן תוקפים המזוהים עם איראן השביתו את הפעילות לשירותי הסליקה של קרדיט, בעזרת תקיפת סייבר חזקה ופשוטה. בשביל להבין מדוע מתקפות מניעת שירות הן יעילות, צריך להבין מה המניעים והאינטרסים של אויבי מדינת ישראל.

מתקפת הסייבר ששיבשה את המשק: כמה קל להשבית שירותי תשלום, ומהו הנזק?
מבקר המדינה: ברפאל לא תחקרו כראוי מספר אירועי סייבר
מתקפת ביפרים אבל הפוך. האם גם ישראל חשופה?

מתקפות מניעת שירות, מה שמכונה DDoS, נועדו להעמיס על המערכות של שירות מסוים, והמערכת קורסת בניסיון לשמור על עצמה. המתקפה עצמה היא מתקפה "טיפשה": להבדיל ממתקפות סייבר מתוחכמות, שם התוקף נכנס ממש למערכות - כאן מדובר בהעמסה לשם קריסה רגעית. המומחים מסבירים שזו מתקפה הוותיקה ביותר בספר, וגם אותה מצליחים לשכלל ולהוסיף התחכמויות.

"מתקפות DDoS הן בעצם אי-ספיקה של המערכת", מסביר רפאל פרנקו, מייסד שותף ומנכ"ל חברת ניהול משברי הסייבר Code Blue, ולשעבר סגן ראש מערך הסייבר הישראלי. "אני מדמה את זה להעברת מים מצינור של 4 צול לצינור של 2 צול, וזה יוצר הצפה במערכת. וכדי להתמודד עם זה, המערכת משביתה את עצמה, כדי להגן על עצמה, כמו גוף שמתעלף כדי לשמור על עצמו".

שולחים תעבורה לקורבן

במתקפה טיפוסית כזו, מספר רב של מכשירים (המכונים בוטים), בדרך כלל מכשירים שנפגעו מתוכניות זדוניות ונשלטים מרחוק, שולחים במקביל המון תעבורה נגד הקורבן. אושר עשור, מנהל חטיבת הסייבר ב-Auren ישראל, מסביר כי "ברמה הטכנית המתקפה עצמה אינה מתוחכמת; רוב התחכום מגיע בשלב ההכנה ו'גיוס' רשת הבוטים (Botnet). עם זאת 'האומנות' של התוקף היא לייצר כמות גדולה של בוטים בכמות ובפיזור הגיאוגרפי רחב, מה שהופך את החסימה שלה לאתגר מורכב עבור המגן. ככל שמקורות ההתקפה יהיו מבוזרים יותר, במיוחד ממדינות שונות, כך קשה יותר לסנן ולעצור את שטף התעבורה".

בעולם הסייבר מורכב לגלות בדיוק מי עומד מאחורי המתקפה, ולכן צריך לאסוף מודיעין ולראות דפוסי התנהגות שיכולים לזהות קבוצות מסוימות. פרנקו מסביר: "במקרה של תשלומי האשראי השבוע, אפשר היה לראות רתימה של משאבים שהכינו אותם מבעוד מועד - ולכן אין ספק שזה מיוחד לאיראן. זה אירוע מתוכנן ומתוזמן", מסביר פרנקו. וכדי להבין את המשמעות, צריך להבין את הסיבה והמוטיבציה של התוקפים. "אנחנו לפני שנה כלכלית חדשה, ואנחנו בין מלחמות, ויש כרגע סיפורים סביב לשכת ראש הממשלה. ואם רואים את זה, אז אין ספק שיש פה מטרה אחת ברורה - לפגום ולפגוע באמון הציבור במדינה ובממשלה. חומר בעירה נגד מדינת ישראל".

לדבריו, "באיראן מאמינים שאם יפגעו ברציפות תפקודית, בסמלי שלטון ובפעולות בסיסיות לאזרח, זה כלי נוסף בתוך המערכת שבין ישראל לאיראן. אם אני לא יכול לשלם, זה אומר שהמדינה לא יכולה לשמור עליי, ושהכסף שלי לא בטוח ואז גם אני לא בטוח. הדבר שהכי קרוב לחיי אדם, זה בריאות וכסף".

"משך המתקפה משתנה"

רון מירן, סמנכ"ל מודיעין סייבר בחברת Radware, חברת סייבר המגינה מפני התקפות באינטרנט, מסביר כי "יש תוקפים שמבינים שמספיק להפיל את האתר לעשר דקות, ויש כאלה שצריכים לחלק את המשאבים שלהם בהרבה מקומות. יכול להיות שהתוקפים יחליפו וקטורים של תקיפה, והמתקפות יהפכו לחכמות יותר".

מירן משתף עוד, כי יש קבוצות אקטיביסטיות שעושות מזה מוניטיזציה, כסף. "הקבוצות האלו תוקפות כדי להראות יכולות, ויש להן מחירון למי שרוצה. המחירון שלהם ליום עומד על 50-70 דולר עבור מתקפה, ואפילו כ-100-200 דולר עבור שבוע של מתקפות. כל שעל הלקוח לעשות זה להכניס את שם הקורבן, באיזה היקף תעבורה לתקוף ומתי, ולהעביר את הכסף".

אומנם מדובר במתקפה "מיושנת", אבל זו התקפה שנועדה לעשות רעש והיא אפקטיבית במיוחד. אומנם אין הגנה של 100%, אבל בהחלט אפשר להתמגן.

"ארגון צריך להבין אילו נכסים פגיעים וחשופים למתקפה. כל חברה צריכה לעשות הערכת סיכונים זהירה, ואז להצטייד בטכנולוגיות הרלוונטיות", טוען פרנקו יתרה מכך, "על כל ארגון לייצר חלופות ואלטרנטיבות לעבודה בצורות אחרות, לדעת לעשות הסטה ולפעול לפי הצורך כדי לייצר המשכיות עסקית חלופית".

"משחק חתול ועכבר"

עשור מסביר, כי "ההגנה מפני מתקפות DDoS מתבצעת לרוב בשכבות, כאשר הרחבת משאבים ופיזור עומסים בין שרתים מהווים אסטרטגיות מרכזיות. עם זאת, המתקפות יוצרות 'משחק חתול ועכבר' מתמשך בין התוקף והמגן. לא פעם מה שמכריע הוא לאו דווקא הטכנולוגיה אלא המשאבים הכלכליים והיכולות התשתיתיות. ארגונים בעלי תקציב רחב מסוגלים להתמודד מול מתקפות בקנה מידה גדול, לעומת עסקים קטנים אשר מתקשים לעמוד בהוצאות".

כמה המתקפות האלו נפוצות? לפי נתוני Radware, מספר מתקפות ה-DDoS נגד גופים ישראליים מתחילת 2024 עומד על 1,534, בהשוואה ל-1,212 ב-2023. שלושת הסקטורים המותקפים ביותר השנה בישראל במתקפות מניעת שירות הם השכלה גבוהה, פיננסים (בנקאות וביטוח) וסוכנויות ממשל. עוד עולה מנתוני החברה, כי ב-2023 ישראל תפסה את המקום הראשון במתקפות.

כדי להבין בדיוק למה זה קורה, צריך להבין את המוטיבציה של קבוצות שונות. המרכזיות שבהן, שתוקפות כיום את ישראל, אלו קבוצות אקטיביסטיות, אסלאמיות ופרו-רוסיות. "אקטיביסטים משתמשים במתקפות מהסוג הזה כדי לייצר עניין ציבור ולתקשורת, כי זו המטרה שלהם - להעביר מסרים. זאת הסיבה לכך שראינו את זה באירוויזיון בשבדיה או במשחקים האולימפיים בפריז. במקרה של ישראל, כשיש עימות או ההתפתחות בקרב, אז האקטיביסטים מייד פועלים".

המטרה היא התקשורת והרעש שנוצר. לדוגמה, סביב המחאות באוניברסיטאות נגד מדינת ישראל, כשהאוניברסיטאות ניסו לבלום את המחאה, קבוצות תקיפה השביתו ושיתקו את מערכות המידע שלהן. "הם התנקמו בזה שניסו להשתיק את המחאה. ולמה? כי המתקפות האלו רועשות, ואפשר לראות את זה בישראל", אומר מירן.

עוד כתבות

משמרות המהפכה באיראן / צילום: ap, Vahid Salemi

נשיא איראן במסר למעצמות: "לא נרכין ראש בפניהן"

דיווח: מדינות המפרץ נערכות לעימות צבאי באיראן ● עוד מדינה אירופית קוראת לאזרחיה לעזוב את איראן ● מטוסי קרב של חיל האוויר תקפו אמש מפקדות של ארגון הטרור חיזבאללה במרחב בעלבכ שבעומק לבנון - על פי דיווחים לבנוניים, בהפצצות נרשמו נפגעים רבים ● דובר צה"ל: "עוקבים אחרי ההתפתחויות וערים לשיח הציבורי על איראן" • המשחתת האמריקנית "מהן" מקבוצת התקיפה של פורד נכנסה לאזור ● עדכונים שוטפים

אייל שרצקי וניר שרצקי, סקוט ראסל ושלומי בן חיים / צילום: מורג ביטן, נייס, ג'ייפרוג

הישראלית שצללה בעקבות כלי AI חדש, וזו שהמריאה אחרי הדוחות

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● כלי חדש של חברת ה-AI אנתרופיק טלטל את חברות הסייבר - וג'יי פרוג צללה בכ-25% ● מנגד, נייס זינקה בכ-20%, אחרי שתוצאותיה הכספיות עקפו את תחזיות האנליסטים ● ואיתוראן עלתה לשיא של כל הזמנים

חוות שרתים של אמזון / צילום: Reuters, Noah Berger for AWS

יזמי נדל"ן ואנרגיה רוצים נתח מהתעשייה הזו: האם יהיה מקום לכולם?

הבהלה לבינה המלאכותית הפכה את חוות השרתים לטרנד הלוהט ● עם זאת, המרוץ לבניית עשרות מתקנים חדשים מתנגש עם רשת חשמל מוגבלת ותחזיות צריכה שזינקו פי שניים ● כך, ניצבת ישראל בצומת, בין הפיכה למעצמת מחשוב לבין הסיכון שמבני הענק יפכו לפילים לבנים: "יהיה חשמל לכולם, הוא פשוט יהיה הרבה יותר יקר"

משרדי גוגל בארה''ב / צילום: ap, Jeff Chiu

מצבא איראן לחברת ענק: פרשת ריגול חמורה נחשפת

כתב אישום הוגש בסוף השבוע נגד שלושה איראנים שחיו בעמק הסיליקון, עבדו בחברות ענק והדליפו על פי החשד סודות לאיראן ● התובעים טוענים כי שלושת הנאשמים ניצלו את תפקידיהם בחברות טכנולוגיה מובילות המפתחות מעבדי מחשב ניידים כדי להשיג מאות קבצים סודיים, כולל חומרים הקשורים לאבטחת מעבדים וקריפטוגרפיה

פרטיות באינטרנט / אילוסטרציה: Shutterstock

ייצוגית נגד מימון ישיר בגין הפרת פרטיות: "הכול מהכול חשוף לטיקטוק"

לפי הבקשה לתביעה הייצוגית, קוד פיקסל שחברת מימון ישיר הטמיעה באתר שלה אוסף מידע של גולשים ומעבירו לטיקטוק - וזאת ללא ידיעתם וללא הסכמתם להעברת המידע ● ההערכה היא שזו הסנונית הראשונה בגל התביעות שצפוי לאחר כניסתו לתוקף של תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות

אילוסטרציה: Shutterstock, Skydive Erick

רוצים לשמור על מוח חד? אלה השרירים שאתם צריכים לפתח

מחקרים מראים כי שרירים חזקים, וספציפית שרירי הרגליים, נמצאים במתאם עם קוגניציה משופרת באמצע ובסוף החיים – גם מעבר לקשר שלהם לכושר גופני אירובי

מצב השווקים השבוע

היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר – ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

בזמן שהשוק בת"א ממשיך להציג ביצועים חסרי תקדים גם בפתח שנת 2026, סקטור אחד נותר מחוץ לחגיגה - ה-IT • יו"ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם ● מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

סאלח דבאח / צילום: שלומי יוסף

"עד עכשיו נלחמנו על הבית. הגיע הזמן לדבאח מעבר לים"

המלחמה שרוקנה את הצפון והקשתה על העובדים להישאר, הסערה ברשת שהביאה אותו לבית המשפט, הקושי להתפתח בנדל"ן אל מול המתחרות והתוכניות להתרחב למדינות המפרץ ● סאלח דבאח, מנכ"ל רשת הקמעונאות המשפחתית שמגלגלת יותר ממיליארד שקל בשנה, בראיון מיוחד

בנק לאומי / צילום: כפיר סיון

פיצוי של עד 3,000 שקל בשנה: המהלך החדש של בנק לאומי

הבנק מבטיח החזר של עד 3,000 שקל ללקוחות שתיק ההשקעות שלהם יציג תשואה שלילית ב־2026 ● ההטבה פתוחה למצטרפים חדשים וללקוחות קיימים שמרחיבים את היקף ההשקעה שלהם

רונן בר / צילום: אוהד צויגנברג

משפחת ראש השב"כ לשעבר הבטיחה הנפקה של 2 מיליארד שקל

הנפקת פרודלים, חברת תמציות הטעם והריח לתעשיית המזון והמשקאות שבשליטת משפחתו של ראש השב"כ לשעבר רונן בר, בדרך להשלמה ● המהלך שזכה לביקוש גבוה יכלול גיוס של 390 מיליון שקל תמורת 15% מהחברה

אתר בנייה במרכז הארץ. ''כשהשוק מאט, יש ליזמים תמריץ לתת הנחות והטבות'' / צילום: Shutterstock

28 דירות בחודש בפרויקט אחד ביהוד: מה גובה ההנחה שקיבלה קבוצת הרוכשים

ההאטה בביקושים וההיצע הגדול של דירות על המדף מאיצים את תופעת ה"פרי־פריסייל": יזמים מסכימים להנחות של 5%-15% בתמורה לוודאות תזרימית ומכירה מרוכזת של עשרות יחידות דיור בפרק זמן קצר ● למי זה מתאים, ומה הסיכונים?

חדשות הביומד / צילומים: אינטואיטיב סרג'יקל, Shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הדוח שמגלה: תחום בריאות האישה מצריך שינוי גישה מהותי

דוח של UBS חושף את ההשלכות הכלכליות המשמעותיות של השקעה בבריאות האישה; חברת Scinai רוכשת את המפעל הישראלי של רציפארם השבדית; סטארגט פארמה גייסה מיליוני דולרים לקידום תרופה רדיואקטיבית; יחסי בריטניה-ישראל בתחום המחקר הרפואי מתהדקים; ואתר חדש ירכז משרות בתחום מדעי החיים ● השבוע בביומד

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

בכיר אמריקאי: מוכנים למו"מ עם איראן ביום שישי

ההזדמנות האחרונה לאיראן: "כדי שזה יקרה - רוצים מהם טיוטה בתוך 48 שעות" ● מחאות מצומצמות יותר, אך העולם נושא עיניים: גל ההפגנות החדש באיראן ● הסנאטור גרהאם: בסביבת טראמפ מייעצים לו שלא לתקוף באיראן ● שגריר ארה"ב בישראל נשאל אם לישראל זכות על שטחי מדינות ערב: "הם יכולים לקחת את הכול" ● דיווח: משמרות המהפכה מקדמים כוחות לגבול עיראק ● עדכונים שוטפים

מה שהתקיים רק בראש העובד נעשה ממוסד / אילוסטרציה: Shutterstock

אנשים חוששים שה-AI תגזול את עבודתם, אבל היא כבר גוזלת את מה שיש להם בראש

השאלה אינה האם AI תחליף את העובדים - השאלה היא מי ישלוט בידע שהחברות אוספות מהם ● בעולם של בינה מלאכותית ארגונית, גם כשעובד עוזב את העבודה, הוא משאיר את הידע ואת הניסיון שלו מאחור - לבוט או למי שיחליף אותו, אם יהיה צורך במחליף בכלל

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

בכמה נמכרה דירת 5 חדרים באחת השכונות המבוקשות בגבעתיים?

דירת 5 חדרים בשטח של 133 מ"ר עם מרפסת בשטח של כ־12 מ"ר, חניה ומחסן בגבעתיים נמכרה תמורת 4.9 מיליון שקל ● "שכונת בורוכוב בגבעתיים נחשבת לאחת השכונות המבוקשות והיוקרתיות ביותר בעיר" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

מוצרי חלב / צילום: איל יצהר

המשק עמוק בקרב על החלב, אבל המוצר הזה ממילא בירידה

שינוי בטעם, עלייה ברמת החיים ומחסור כרוני שוחקים את מעמדו של קרטון החלב המסורתי ● מנגד, הגבינות המיובאות מציגות ביקושי שיא, אף שהן יקרות במאות אחוזים מהעולם - מה שיוצר לחץ להגדלת המכסות הפטורות ממכס במטרה לבלום את התייקרותן

ירקות אורגניים של חברת אגרסקו / צילום: יח''צ

15 שנה אחרי הקריסה: נדחתה תביעת הענק נגד רואי החשבון

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל, שהגישו המפרקים של החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011, נגד פירמת EY ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר" ● עוה"ד המייצג את מפרקי אגרקסקו: "כשנקבע במפורש כי הדוחות הכספיים לא היו תקינים במשך שנים, הקשר הסיבתי נראה מובן מאליו"

נשימה / צילום: Shutterstock

מחקרים מגלים: איזה איבר עשוי להחליף את הריאות

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

צפרדע חץ / צילום: Shutterstock

יותר מתוחכם ויותר אכזרי: הצפרדע שחיסלה את נבלני הייתה פעם תקוותו של עולם המדע

הכותרות דיווחו כי בגופו של מנהיג האופוזיציה הרוסי נמצאו עקבות אפיבטידין – רעלן קטלני שמקורו בצפרדעי חץ זעירות מאקוודור ● בעבר מדענים קיוו שזו תהיה תרופת הפלא של המאה ה-21, אך גילו שהמרחק בין מינון מרפא לקטלני הוא זעיר באופן מסוכן

כנס שמים את הצפון במרכז בסיור כלכלי / צילום: שלומי יוסף

תושב הצפון שמגלה: מדוע לכפר גלעדי חזרו כל התושבים בעוד שלקריית שמונה חזרו רק מחצית

במסגרת הסיור הכלכלי לבאי כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הוצגו מתחם סטארט־אפים חדש, מרכז קולינרי בהשקעה של 100 מיליון שקל והתרחבות אקדמית - בניסיון  לעצור את בריחת החברות והתושבים מהאזור