מאיה רביע, ראש אגף אסטרטגיה בבנק לאומי, עונה על שאלת השבוע
אחד מסודות ההצלחה של כרטיסי האשראי בארץ הוא החלוקה לתשלומים. מה שנדמה לרבים מאיתנו לעניין טרוויאלי, הוא למעשה חלופה שלא קיימת בחלק ניכר מהמדינות בעולם, ובפרט בארה"ב.
● שאלת השבוע | הענקיות אותתו על מחסור בשבבים: האם השוק הלוהט בדרך למשבר?
● שאלת השבוע | החלטתם להשקיע ב־S&P 500, האם אתם מוכנים גם להשקיע בדולר?
"בארץ ענף כרטיסי האשראי הוא בחיוב נדחה (Deffered Debit)", מסבירה מאיה רביע, ראש אגף אסטרטגיה בבנק לאומי. "כמו כן, בישראל כל כרטיסי האשראי, למעט כרטיסים נטענים, מחויבים דרך הוראה לחיוב חשבון בבנק. לכן הם מחויבים בסגנון של כרטיסי דביט ישירות מהחשבון, כשהחיוב שלהם נדחה לסוף החודש".
המשמעות היא שכל לקוח בישראל מקבל מסגרת אשראי, בין מועד החיוב ועד לרגע שבו הוא מחויב בסיכום החודש. מסגרת זו, מסבירה רביע, "אותם ימי דחייה, ניתנים ללקוחות בארץ בחינם. זה דבר שקיים במעט מדינות".
איך זה עובד בשאר העולם?
באירופה ובארה"ב כרטיסי החיוב מתחלקים בין כרטיסי דביט לכרטיסי אשראי (קרדיט קארד) עם מסגרת, כאשר באחרון הלקוח מבצע עסקאות בהתאם למסגרת שהוקצתה לו ומחויב לשלם אקטיבית את החוב במועד שסוכם. אבל בארץ התפתחה אפשרות שלישית: תשלום חלקי וניכוי חלקי של המסגרת, ודחיית התשלום של היתרה במועד מאוחר יותר - אך בתשלום ריבית.
בארץ שיעור כרטיסי הדביט, שבהם חשבון הבנק מחויב מיידית בעת העסקה, הוא נמוך. רביע מציינת כי "בדביט אין מסגרת אשראי על הכרטיס. המערכת בודקת אם יש יתרה בחשבון, מאשרת ומחייבת, בעוד שבכרטיסי האשראי בחו"ל ניתנת מסגרת בתוך ההסכם מול הלקוח. בדרך־כלל יש תקופה מסוימת שבה ניתן לצבור את החוב בכרטיס האשראי ללא ריבית, כאשר האחריות לסילוק החוב היא על הלקוח. אם הלקוח לא פורע בזמן את החוב, הוא מתחיל לצבור ריבית שיכולה להגיע גם ל־30% (בשנה). אלה ריביות שלא קיימות בישראל".
וכאן נכנס עניין הפריסה לתשלומים. הצרכנים הישראלים מורגלים מאז ומתמיד בשיטה של חלוקה לתשלומים במועד הקנייה. שיטה זו מכונה בעולם האשראי: קנה עכשיו ושלם אחר־כך או Buy now pay later (BNPL). כלומר, הצרכן יכול לחלק את סכום העסקה במעמד הקנייה ולפרוס אותו לאורך זמן, ובעל העסק מקבל את הכסף מיד.
בחו"ל משלמים ריביות של 30%
הפריסה לתשלומים בדרך־כלל ללא ריבית כסוג של הטבה ללקוח. "בישראל אפשר להגיד שהייתה מעין הקדמה (preview) למה שהולך להגיע בחו"ל. באופן מפתיע הקדמנו את השווקים הגלובליים מהבחינה הזאת.
"לרוב הציבור יש מסגרת פנויה בכרטיס האשראי. לכן, הוא יכול להעביר את רוב העסקאות שלו כך שיידחו עד סוף החודש. בארץ זה גם מתחבר עם אופן תשלום המשכורות, ולכן זה מיטיב עם הלקוח ומאפשר לו לנהל את התקציב", אומרת רביע. "בנוסף, רוב מוחלט של בתי העסק מציעים לא מעט תשלומים בחינם. יש גם תשלומי קרדיט בריבית יחסית נמוכה (לחו"ל).
"בסוף, גם אם מסתכלים על עסקאות בתחום מוצרי החשמל והאלקטרוניקה או הריהוט, חלוקה של עד 36 תשלומים ללא ריבית היא נפוצה. מנגנון הניכיון של עסקאות כרטיסי האשראי בארץ מאפשר לבית העסק לקבל את הכסף בבת־אחת, והסולק מאפשר את הפריסה ללקוח. העלויות לעסקים הקטנים הן גבוהות יחסית, אבל לעסקים הגדולים זה עדיין זול.
"בחו"ל זו אלטרנטיבה שלא הייתה קיימת בכרטיסי אשראי. הלקוח ביצע עסקאות באונליין או בחנות, ואם לא יכול היה לעמוד בהחזרים, הוא יכול היה לגלגל את החוב בכרטיס האשראי שהגיע לריביות של 20%-30% בשנה. כך, חברות הפינטק שהציעו פלטפורמות של BPNL נכנסו לתמונה. חברות כמו קלרנה (Klarna) או אפטר פיי (After Pay). הן הגיעו מהמסחר המקוון ותפסו את הפוזיציה.
"ככל שאותן חברות פינטק הצליחו, חברות כרטיסי האשראי כמו אמריקן אקספרס או פייפל התחילו להציע חלופות משלהן במטרה לבלום את התפתחות תחרות. בהמשך עלתה ביקורת האם הגופים שפורסים את התשלומים נוהגים באחריות כלפי הצרכן, שכן שיטת BNPL עלולה להזיק לדירוג האשראי שלו. הרי מדובר בחוב לכל דבר ועניין. כל עוד אלה הלוואות קטנות, אפשר לחיות עם זה, אבל ככל שהחוב גדל לעסקאות משמעותיות יותר, הוא נצבר מחוץ לדירוג ומייצר אתגר".
בחו"ל, כאמור, השינוי החל רק לאחרונה. אבל עד שיגיעו למימדי החדירה של שיטת התשלומים באומת הסטארט־אפ, יכול להיות שיעבור זמן. בינתיים הישראלים יכולים ליהנות מהטבה אחת לפחות, שיש כמעט רק בישראל.
*** גילוי מלא: "שאלת השבוע" הוא פרויקט מערכתי הנעשה בשיתוף מומחי בנק לאומי. אין לראות באמור המלצה או תחליף לשיקול־דעתו העצמאי של הקורא, הזמנה לבצע רכישה או השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. הוא אינו מהווה תחליף לייעוץ השקעות אישי המתחשב בצרכיו ובנתוניו של כל אדם
