גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מניית פאגאיה צנחה 36% לאחר הדוחות, למונייד זינקה: מה גורם לתנודתיות הגבוהה

עלייה או ירידה של עשרות אחוזים במניות טכנולוגיה ישראליות לאחר שדיווחו על תוצאותיהן בוול סטריט, הפכה לעניין שבשגרה ● בין הסיבות שמונים בשוק לתופעה: משקיעים בעלי אופי ספקולטיבי שממהרים להגיב לדוחות, תגובה לתוצאות הבחירות בארה"ב ותמחור המניות

פתיחת מסחר של חברת פאגאיה בנאסד''ק ביוני 2022 / צילום: עידו איז'ק  - יח''צ
פתיחת מסחר של חברת פאגאיה בנאסד''ק ביוני 2022 / צילום: עידו איז'ק - יח''צ

עונת הדוחות הנוכחית בוול סטריט הניבה כמה תנודות חדות במיוחד במניות של החברות הישראליות שפרסמו דוחות, ונדמה שעלייה או ירידה יומית של 8%־9% כבר הפכה ל"נורמלי החדש", כשבמספר מניות התזוזה אף הייתה בשיעור דו־ספרתי. כך לדוגמה חברת הפינטק פאגאיה צנחה ב־35.6% ביום פרסום הדוחות, חברת התוכנה הדואלית לייבפרסון נפלה ב־28.1% וחברת התוכנה לתחום הביטוח סאפיינס איבדה 26.2% לאחר הדוחות. מהכיוון השני, חברת הביטוח הדיגיטלי למונייד זינקה ב־26.8%, וחברות טכנולוגיה נוספות שהוסיפו לערכן מעל 20% ביום פרסום הדוחות היו קלטורה , קורנית ופיוניר . מה יכול להיות ההסבר לכך?

פשוט להשקיע בביטקוין: כך ניתן להצטרף לטיסת המטבע הדיגיטלי
המספרים נחשפים: לכמה ישראלים יש עד עשרת אלפים דולר בביטקוין?

סבינה לוי, מנהלת מחקר בלידר שוקי הון, אומרת כי צריך להביא בחשבון שהתנודות בארה"ב בעונת הדוחות גדולות יותר, אך מציעה הסבר נוסף: "קודם כל, תוצאות הבחירות לנשיאות בארה"ב זה נושא שמייצר תזוזות באופן רוחבי בשוק - אנחנו רואים רוטציה לסקטורים שצפויים ליהנות מניצחונו של טראמפ, ויש יותר תנודתיות סביב אירועים". היא מדגימה כי "בסקטור השבבים למשל יש תגובות יותר חדות, וגם בסקטורים שעלו מאוד יש יותר רגישות לתוצאות בדוחות, שהן אולי פחות חזקות ממה שהשוק צפה".

לדבריה, אפשר גם לייחס את התנודות החדות כלפי מטה למימוש רווחים: "השוק מאוד עלה, והרבה סקטורים עלו מתחילת השנה, אז אחרי הדוחות יש משקיעים שמעדיפים לממש רווחים. זה קצת כמו שקרה בטבע (המניה נחלשה ב־7.1% ביום הדוחות, שח"ו) - התוצאות היו טובות אבל המניה ירדה בחדות, בין היתר כי היו מימושים אחרי שהיא עלתה קודם 70%־80%. זאת האווירה הכללית".

סרגיי וסצ'ונוק, אנליסט בכיר באופנהיימר, מציין שאין קשר בין התנודות במניות בחברות השונות, ואלו מושפעות לטענתו משני גורמים בולטים ־ סוג המשקיעים בכל מניה, והתמחור שאיתו הגיעה החברה ליום פרסום הדוחות. "התגובות של המניות הן למעשה מעין מידע על סוג המשקיעים ש'משחקים' במניות האלה. המשקיעים לטווח ארוך עוברים בצורה גורפת להשקעה פסיבית, ויש פחות קרנות גידור היום מאשר לפני כמה שנים, כי בתקופה של עליות בשוק המדדים מנצחים את המניות הבודדות, ואנשים עוברים להשקעות פסיביות. מי שמשקיע במניות בודדות, ובוודאי בקטנות כמו הישראליות שנחשבות רובן ל־small cap בארה"ב, הם הרבה פעמים משקיעים עם אופי ספקולטיבי שמגיבים על אירועים בודדים, כמו דוחות; הדוח טוב או רע? פותחים או סוגרים פוזיציה. יש גם הרבה פעילות של מכונות".

תזזיתיות יתר במניות הקטנות בעיקר

וסצ'ונוק אומר גם שגופים מוסדיים מישראל, שבאופיים הם משקיעים לטווח ארוך ולא ספקולנטים, פחות משקיעים כיום בחברות ישראליות קטנות בוול סטריט, כך ש"רואים ירידה במחזורי המסחר במניות האלה. לכאורה המוסדיים הישראלים הם הקונים הטבעיים של מניות ישראליות בחו"ל, אבל הם לא מסתכלים על חברות מתחת למיליארד דולר שהן לא דואליות". מי שכן עשויים להשקיע באלו לדבריו, הם קרנות גידור קטנות או משקיעי ריטייל (פרטיים) - שממהרים לקנות, למכור, לפתוח או לסגור פוזיציות. וסצ'ונוק נותן כדוגמה דווקא מניה גדולה - טסלה, שעלתה בשיעור חד אחרי בחירת טראמפ לנשיאות, כשלדבריו "האופי אפילו יותר תזזיתי במניות הקטנות".

מעבר לכך, וסצ'ונוק מזכיר מניות שעלו או ירדו מאוד לקראת פרסום הדוחות. "יש חברות שהגיעו לתמחור מאוד גבוה, והן מתומחרות לשלמות (priced for perfection, תמחור המבוסס על ציפיות גבוהות, שח"ו), כמו מאנדיי למשל. היה לה דוח מצוין ותחזית בסדר, בהתאם לקונצנזוס, אבל בכל הפעמים הקודמות היא נתנה תחזית מעל הקונצנזוס. אז תחזית בהתאם לצפי נתפסת בחברה כזאת כסוג של אכזבה, בטח כשהתמחור עשיר אחרי עלייה של 50% בחודשיים. ומנגד, פייבר ולמונייד זינקו כי הציפיות היו בינוניות־מינוס. בקלטורה כבר תקופה ארוכה אין מחזורים, המשקיעים לא מצפים לכלום, השווי מדוכא - פתאום הם נתנו תחזית יותר טובה, אז המניה עלתה".

בכירי חברת לייבפרסון בהנפקה בנאסד''ק / צילום: Nasdaq OMX

כך שלדברי וסצ'ונוק, עונת הדוחות לא חריגה: "המספרים בסך הכול בהתאם לצפי. לא ראיתי פספוס או העלאה משמעותית של התחזיות - נדירים המקרים שחברה 'מפוצצת' מספרים או להפך. בגדול, אם מניה עלתה 50% לפני הדיווח, והדוח היה בצפי - סביר שהיא תרד, ולהפך".

"רק לעמוד בציפיות - זה מאכזב"

עדי בבאני, מדסק המניות הגלובלי במיטב בית השקעות, משתמש גם הוא בדוגמה של מאנדיי כדי לספק שתי זוויות לנושא התנודתיות. "במבט על, עונת הדוחות בוול סטריט מגיעה בתקופה מיוחדת שבה השוק בראלי של 25% מתחילת השנה, שהתעצם לקראת ובעקבות הבחירות בארה"ב, והביא לא מעט מניות לשיא כל הזמנים וסביבת מכפילים גבוהה, שגוררת רגישות יתר. כך שלעיתים הפתעה לרעה, או אפילו רק עמידה בציפיות, מביאות לאכזבה וירידות חדות כגון אלה שראינו השבוע במאנדיי, שהגיעה אל הדוח בשיא כל הזמנים שלה עם מכפיל רווח קרוב ל־50. המשקיעים ציפו לדוח ותחזית ללא רבב, ומשלא היו כאלו - העניש בחוזקה".

נקודת מבט שנייה שבבאני מציין היא במיקרו, "וכאן כל מניה לסיפורה", לדבריו. "למונייד לדוגמה שסיפקה הפסד נמוך מהצפי הגיבה בעלייה קיצונית, שרק ממשיכה מאז פרסום הדוחות. במקרה זה, מעבר לשמחת המשקיעים ועדכון תחזיות במודלים שמביאים איתם גל עליות רגיל, המניה הייתה עמוסה בפוזיציות שורט (קרוב ל־30% מסך המניות הרשומות), ועצם העמידה ביעדים שלחה את השורטיסטים להתכסות ובכך לתת תגובה עודפת על העלייה שציפינו לראות. לעומתה, סאפיינס שהגיעה אל הדוח עם תשואה חיובית של מעל 40% מתחילת השנה, סיפקה תוצאות מאכזבות והמשקיעים הגיבו בחדות, שמחקה את מרבית העליות האלה תוך יום".בשורה התחתונה, בבאני סבור שעצבי השוק חשופים יותר ברמות אלה, ולכן כל תגובה מגיעה בעוצמה חזקה יותר; "אלו לא ימים להפתיע את השוק לרעה", הוא מסכם.

עוד כתבות

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

פסימיות בשווקים לגבי הפסקת אש: נעילה מעורבת בוול סטריט

נעילה אדומה באירופה ● המסחר באסיה ננעל במגמה חיובית ● ארה"ב תקפה מטרות צבאיות באי הנפט של איראן ● הנשיא טראמפ: "אפשר להשמיד את איראן בלילה אחד, וזה עלול להיות בשלישי בלילה" ● חברת פרשינג סקוור של ביל אקמן הגישה הצעה לרכישת יוניברסל מיוזיק גרופ לפי שווי כ-56 מיליארד אירו ● המכתב השנתי של מנכ"ל ג'יי.פי מורגן ג'יימי דיימון ● וגם: איך יגיבו השווקים ביום שאחרי?

הבניין שקרס. כשלים בבנייה ובתחזוקה / צילום: לפי סעיף 27 א'

מי אחראי על הבניין שקרס בדרום תל אביב, וכמה נוספים כאלו יש

בשבוע שעבר קרס בניין באזור שוק לוינסקי בתל אביב - שלא מפגיעת טיל ● ברשימת המבנים המסוכנים של העירייה יש מאות מבנים, אבל האחריות לתיקונם מוטלת על הבעלים, והשוכרים נופלים בין הכיסאות

פסל לכבודו של היוצר האנונימי של המטבע הדיגיטלי ביטקוין בפארק ליד נהר הדנובה בבודפשט, ניצב על בסיס אבן ועליו חרוט שמו של סאטושי נקמוטו / צילום: ap, Bela Szandelszky

בריטי בן 55: בניו יורק טיימס טוענים - זה ממציא הביטקוין

מיהו סאטושי נאקאמוטו? לפי תחקיר שמבוסס בין היתר על ניתוח מבוסס בינה מלאכותית, מדובר בבריטי בשם אדם באק, 55 ● בניו יורק טיימס אומרים שעמלו על התחקיר שנה שלמה וניתחו אלפי עדויות וכתבים בני עשרות שנים ● באק, מצידו, מכחיש

האי ח'ארג / צילום: Reuters, Science Photo Library

טראמפ מגביר לחץ ותוקף ב"אי הנפט" - אלה ההשלכות

12 שעות לדד ליין פיצוצים נשמעו ב"אי הנפט" ח'ארג, המכונה גם נקודת החנק, ואחראי על 90% מתפוקת הנפט ● התקיפות בוצעו נגד "עשרות" מטרות צבאיות ● מדובר בהגברת לחץ משמעותית על האיראנים

מצב המדע / צילום: כפיר זיו

נתונים חדשים מציגים פגיעה מתמשכת במדע בישראל. איך משנים את התמונה?

בקרוב צפויה האקדמיה הצעירה למדעים לפרסם דוח מעודכן על מצב המדע בשנות המלחמה ● הנתונים שעולים ממנו ומדוחות קודמים מציירים פגיעה מתמשכת ● איך משנים את המגמה, ואיפה בכל זאת יש נקודת אור?

אריה דרעי ודוד אמסלם / צילום: נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת

התפקיד הנחשק שהצית מאבק בין דוד אמסלם לאריה דרעי

המשנה למנכ"ל משרד הפנים משה מור יוסף, המזוהה עם ש"ס, נבחר ע"י ועדת האיתור לתפקיד מנכ"ל החברה למתנ"סים, אך המינוי מצוי בבדיקת הוועדה למינויים לאחר פנייה בנושא זיקות פוליטיות ● במקביל סומנה מועמדת נוספת שנתמכת ע"י אמסלם ● התפקיד נחשב לבעל משקל רב: החברה אחראית על תקציב של כ־5 מיליארד שקל ומהווה מנוף משמעותי ביחסים מול הרשויות המקומיות

יוסי אבו , מנכ''ל ניו-מד אנרג'י / צילום: ענבל מרמרי

נתיב נפט שיעקוף את הורמוז - דרך ישראל: החזון של יוסי אבו ליום שאחרי המלחמה

בזמן שמצר הורמוז הופך לנקודת חנק עולמית, מנכ"ל ניו מד אנרג'י יוסי אבו מזהה הזדמנות היסטורית בתוך המערכה מול איראן ● בראיון לגלובס הוא מסביר מדוע משבר הגז חמור בהרבה מהטלטלה בנפט, ומשרטט חזון שבו ישראל הופכת ל"חלון לים התיכון" עבור האנרגיה מהמפרץ ● על ההשקעות הצפויות מערב הסעודית, השיחות שניהל בחדרים עם בכירים מצרים והסיכוי לנורמליזציה דרך צינורות הנפט

ספינות במצר הורמוז / צילום: ap, Altaf Qadri

ישלמו לאיראן או לא? 800 ספינות מחכות להבהרות סביב פתיחת מצר הורמוז

בעוד שההצהרות של נשיא ארה"ב בנוגע להפסקת האש מדברות על פתיחה מלאה ומיידית של מצר הורמוז, ההצהרות של האיראניים שונות בתכלית ● בינתיים הספינות שתקועות כבר 40 יום במפרץ הפרסי לא זזות

נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: ap, Mark Schiefelbein

שני אנשים בלבד שמעו מטראמפ מראש על הפסקת האש

הכרזתו של נשיא ארה״ב על הפסקת אש, רגע לפני פקיעת האולטימטום שהציב לאיראן, הושגה במעורבות פקיסטן ● המדינה שהפכה למתווכת המרכזית במלחמה הנוכחית התקרבה מאוד לארה"ב, והגנרל שלה אף זכה לטלפון מיוחד מהנשיא

למה מטרות המלחמה נהיו עמומות, ואיך הן משתנות תוך כדי הלחימה? / צילום: Shutterstock

מטרות המלחמה של ישראל עמומות למדי. מומחים מסבירים: זה לא במקרה

הממשלה יכולה לפרסם את מטרות המלחמה, אבל היא בוחרת שלא לעשות את זה ● ניסיון לדלות בכל זאת יעדים מוגדרים מראה שהם הפכו להיות מעורפלות יותר עם השנים ● ואיך המטרות משתנות כתלות במשך הלחימה? ● המשרוקית של גלובס

נדב צפריר, מנכ''ל צ׳ק פוינט / צילום: מנש כהן

שנה ראשונה מתגמלת: מנכ"ל צ'ק פוינט קיבל 7.5 מיליון דולר

התגמול שקיבל מנכ"ל חברת הסייבר נדב צפריר מבוסס ברובו על רכיב הוני. בכירים נוספים תוגמלו במיליונים - בזמן שמניית צ'ק פוינט נחלשת מתחילת השנה ● מניית האב סקיוריטי צנחה ב־26% לאחר התפטרות מיידית של המנכ"ל ● וגם: מעל 70 אלף ימי התנדבות נרשמו לחניכי מכינות מאז תחילת המערכה ● אירועים ומינויים

צוערים בקורס קצינים של צבא ניו זילנד / צילום: ap, Corporal Naomi James

לאור התעוזה של סין, אפילו ניו זילנד מתחילה להתייחס לצבא שלה ברצינות

תרגילים ימיים של הכוחות הסיניים באש חיה באזור קרוב אליה במהלך 2025, הזכירו לניו זילנד כי היא לא יכולה להסתמך על מיקום בקצה הגלובוס כדי להימנע מצרות ● בשנים הקרובות מתכננת המדינה בת ה־5.3 מיליון איש, להוציא מיליארדי דולרים על הגנה

נתב''ג / צילום: Shutterstock

יותר טיסות, הרבה יותר נוסעים: בנתב"ג נערכים לחזרה לשגרה

מאז תחילת המלחמה פועל נתב״ג תחת מתווה מצומצם במיוחד שהותאם לסירוגין להמלצות מערכת הביטחון ● במסגרת המתווה הנוכחי, מספר המטוסים הישראלים המורשים לנחות ולהמריא בכל שעה מוגבל להמראה ונחיתה אחת בלבד ● בחברות התעופה הישראליות כבר נערכים לחזרה לשגרה

מתי יחזרו החברות הזרות? / אילוסטרציה: Shutterstock

כשחברות התעופה הזרות יחזרו - כך זה ייראה

לפי ניסיון מפתיחת השמיים לאחר הסלמות ביטחוניות, החברות הראשונות שיחזרו הן בלו בירד וטוס איירווייז ● בנוסף צפויות לשוב ראשונות החברות האמירתיות פליי דובאי ואתיחאד ● אלו המועדים הרשמיים כרגע של החזרה לפעילות של החברות

תחנת הכוח הגרעינית בבושהר / צילום: ap, Asgaripour Majid

"מספיק לפגוע רק בחלק": האיום של טראמפ מעביר את המלחמה לשלב הבא

האולטימטום האמריקאי מתקרב לפקיעה, והמסר ברור: פתיחת מצרי הורמוז - או מעבר לתקיפת תשתיות ● המשמעות עלולה להיות שיתוק כלכלי וצבאי באיראן ובמקביל הסלמה אזורית רחבה ● לכן, לדברי מומחה בנושא, "הפגיעה חייבת להיות נרחבת ומהירה - לא הדרגתית"

יפית גריאני, מנכ''לית כאל / צילום: ענבל מרמרי

היא עזבה את ישרכארט כדי לנהל את המתחרים, ואז החברה חטפה מכה

לאחר תקופה מפוארת בישראכרט נאלצה יפית גריאני לסיים את דרכה - בעקבות פארסה פנימית בעיצומה של המכירה לקבוצת דלק ● אלא שלא חלף זמן רב, ובדצמבר היא מונתה להוביל את המתחרה כאל ● כעת היא צריכה להתמודד עם עסקת הענק של Fly Card, שתפקיע את המועדון היוקרתי מידיה

מתי ייפתחו בתי הספר? / אילוסטרציה: Shutterstock

האוצר דורש להאריך את חופשת הפסח בשל המלחמה, ארגוני המורים מתנגדים

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' מבקש לבטל את הלמידה מרחוק ולהוציא את התלמידים והמורים לחופשה של עד שלושה שבועות, תוך קיזוז הימים מהחופש הגדול ● במשרד החינוך ובארגוני המורים מתנגדים ● באוצר מזהירים מנזק של מעל מיליארד שקל בשבוע כתוצאה מלימודי הזום שמשאירים את הילדים בבית, ומאיימים בחקיקת בזק

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Alex Brandon

"טראמפ ירד מהסולם": כך רואים באירופה את סוף המלחמה נכון לעכשיו

בזמן שמנהיגי אירופה בירכו על ההפסקה המיידית של המלחמה, כלי התקשורת ביבשת ניסו להעריך איזה צד ניצח במלחמה ● בניגוד למנהיגים, הניתוחים של כלי התקשורת לא נקטו בלשון דיפלומטית וקבעו כי נשיא ארה"ב נסוג

מעבר הגבול בטאבה / צילום: יוד צילומים

בלי נתב"ג: כך הצליחו 140 אלף איש לצאת מישראל במלחמה

בחודש וחצי שחלף מאז פרוץ המערכה מול איראן, נוצרה תעשייה אלטרנטיבית לטיסות מנתב"ג שפועל במתכונת מצומצמת ● ישראלים רבים בוחרים לעבור דרך מעברי הגבול היבשתיים - ומשלמים על כך לא מעט ● ומי מנצל את ההזדמנות שנוצרה?

מערכת החץ / צילום: דוברות משרד הביטחון

בעלות של 2 מיליון דולר ליירוט: ישראל מתגברת את ייצור טילי החץ

ועדת השרים להצטיידות ביטחונית אישרה האצה משמעותית של ייצור המיירטים של מערכת החץ ● במשרד הביטחון מדגישים: אין מחסור, אך נדרש "אורך נשימה" להמשך הלחימה ● עלות העסקה עם התעשייה האווירית עשויה להגיע למיליארדי שקלים שיגבירו את הלחצים לפריצת מסגרות תקציב 2026