גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

החוקר שמסביר למה יש דיליי כשאנחנו רואים כדורגל ואיך זה קשור לסייבר

פרופ' עופר הדר מאוניברסיטת בן גוריון חוקר טכנולוגיות חדשות של דחיסת תמונות ואת השילוב שלהן עם בינה מלאכותית ● בראיון לגלובס הוא מספר איך היכולות החדשות ישנו את לוחמת הסייבר ואת זירת הקרב ● וגם: מה גורם לבעיית הדיליי בשידורי כדורגל, ומי בהוליווד באמת צריך לחשוש לפרנסתו

כטב''מ בשמי הארץ / צילום: Reuters, Raneen Sawafta
כטב''מ בשמי הארץ / צילום: Reuters, Raneen Sawafta

בספר "תנינה במישור החוף", מאת טלי כהן־צדק, מגלה יום אחד גיבורת הספר, שירה, שנתניה נעלמה לה. היא נוסעת בכביש החוף, והעיר פשוט אינה נמצאת. בהדרגה, מתברר שבוצעה בשירה מניפולציה שגורמת למוח שלה לא לראות דברים מסוימים שהיא ביקשה להסתיר מעצמה. במקרה הזה, עיר שלמה.

היום עדיין קשה לגרום לעיניים שלנו לא לראות דברים, אם כי כולנו הפכנו מומחים בלהדחיק את מה שאיננו רוצים לראות. אבל בקרוב, עם התקדמות הטכנולוגיה, אנחנו צפויים לראות פחות דברים במו עינינו, ויותר באמצעות מכונות, ונהיה חשופים מאוד למניפולציות מהסוג הזה.

חזית המדע | המדענית בת ה־36 שפיתחה תרופה לסרטן שכבר נמכרת במיליארד דולר
חזית המדע | למה מדינות מסוימות הן עשירות ואחרות עניות? התיאוריה שזכתה בנובל, הגרסה הישראלית
חזית המדע | "הצלת בעלי חיים הייתה סוג של תיקון": המחקר שבחן את היחס שלנו לחיות במלחמה

לרמות את המכונה עם מדבקה

קחו לדוגמה תמרור. הוא נראה רגיל. יש עליו קצת לכלוך, אולי מדבקה שמישהו הדביק עליו מסיבותיו הוא. מצוידים בעין אנושית בלבד, לא נחשוב שחתיכת הלכלוך הזאת היא התקפת סייבר מתוחכמת. אך כאשר מערכת בינה מלאכותית לנהיגה אוטונומית תביט בתמרור, לא רק שהיא לא תוכל לזהות אותו, אולי היא תראה בו תמרור אחר לגמרי ותגרום תאונה. המתקפה הזאת, בסך־הכול מדבקה על חפץ פיזי, מבוססת על הבנה עמוקה של ההבדלים בין האופן שבו מכונה רואה לבין האופן שבו בני אדם רואים.

התקפות כאלה, מזהיר פרופ' עופר הדר, חוקר ומרצה בבית הספר להנדסת חשמל באוניברסיטת בן גוריון, הן הדור הבא של לוחמת סייבר.

הדר הדגים במעבדה שלו כיצד יכולה להתבצע התקפה כזאת, במסגרת מאגד Trust AI במימון רשות החדשנות. הוא הדביק מדבקות על תמרורים במקומות שנחסמו לצורך כך, ובשעות שבהן התנועה דלילה, והראה כיצד הוא יכול לגרום לרכב אוטונומי לטעות, וגם כיצד הוא יכול למנוע את המניפולציה.

"אנחנו יכולים לאמן את מערכות הבינה המלאכותית על מערכות 'מקולקלות', כדי שהן יוכלו קודם כול לזהות דפוסים של מניפולציה ולהבין אילו תמונות הן לא צריכות להביא בחשבון. ואז, אנחנו יכולים באמצעות בינה מלאכותית ג'נרטיבית ללמד אותן כיצד להשלים את החסר ולראות את התמונה הנכונה".

פרופ' עופר הדר / צילום: דני מיכליס - אוניברסיטת בן גוריון בנגב

בעתיד, אומר הדר, מלחמות יתקיימו באמצעות רובוטים במקום חיילים. כבר היום כטב"מים לא מאוישים הם גורם מכריע במלחמה, ומשתמשים לא מעט בעיבוד מבוסס בינה מלאכותית של תמונות וידאו, אך בעתיד כלים רבים יותר גם על הקרקע יתומרנו על ידי מפעילים מהעורף. בעולם כזה, היכולת לעבוד על מערכת הבינה המלאכותית שמולך ולומר לה שכטב"ם הוא ענן, או שחייל הוא סלע, תהיה הבסיס להצלחה במלחמה.

"אנחנו מעריכים שהכטב"ם שתקף את הבית של ראש הממשלה בנימין נתניהו אומן למצוא אותו לא רק באמצעות מערכת זיהוי מיקום, אלא גם באמצעות תמונה, שהנחתה אותו כיצד להיכנס בדיוק לתוך חלון מסוים בבית. אם אנחנו רוצים להימנע מכך, אנחנו יכולים לשים על החלונות שלנו כל מיני מדבקות משבשות־תמונה, שישכנעו את הכטב"ם שכאן בכלל לא נמצא חלון".

איום מפיקסלים של תמונות

המעבדה של הדר עוסקת בעיבוד תמונה ובהעברת תמונות על גבי רשתות, ובוחנת בין את השאר היבטים הקשורים לבטיחות. מדבקה על תמרור היא דוגמה אחת לצורת תקיפה חדשה, אבל היא לא היחידה.

גם תמונה או וידאו יכולים להיות גורם תוקפני. "וידאו ותמונות מכילים הרבה מידע שיש בו יתירות", אומר הדר. "על כך מבוססות טכנולוגיות הדחיסה שמאפשרות את התעבורה המטורפת של מידע בווידאו ובתמונות על גבי הרשתות שלנו. אם לא הייתה יתירות ולא הייתה דחיסה, ילדה אחת עם טיקטוק הייתה מייצרת מידע בכמות שיכולה להפיל את כל שרתי האינטרנט בעולם. אבל היתירות משמעותה גם שאפשר לדחוף לתמונה או לווידאו מידע שלא נראה בעין האנושית.

"לדוגמה, אם אנחנו משנים רק במעט גוון אפרפר של פיקסל בתמונה מסוימת", אומר הדר, "אף אחד לא יראה שמשהו מיוחד בתמונה הזאת. אבל אם אנחנו רוצים לשלוח מסר מוצפן, אנחנו יכולים בשינוי הפיסקל הזה בעצם להעביר אינפורמציה, ומי שיודע זאת בצד השני יכול לקרוא את התמונה ולחלץ ממנה אינפורמציה. יש אפילו טענה שאל־קאעדה השתמש בשיטות הללו כדי להעביר מידע בין הפעילים לפני התקפות 11.9".

"בווידאו אפשר להכניס המון מידע"

גם מכונות יכולות לקרוא את המידע הסודי המוצפן. "אם אנחנו יכולים לשתול אצל הצד השני קוד זדוני קטן, אנחנו יכולים כעת להתחיל להזרים לו מידע דרך תמונות שאנחנו משדרים לו", אומר הדר. "נניח שהצלחתי להשתיל קוד זדוני במקום שמאובטח במצלמות, ועכשיו אני כל יום עובר בסביבה כשאני לבוש בחולצה שיש עליה תמונה מסוימת של חתול חמוד. אני בעצם משתמש במצלמות האבטחה כדי להזין את הקוד הזדוני שלי בהמון מידע, שבו הוא יכול להשתמש כדי לתכנן ולתזמן התקפה. התמונה יכולה להיות פיזית או דיגיטלית, כל עוד מוצאים את הדרך לשכנע את המערכת שהיא צריכה לקרוא אותה. בתמונת סטילס אפשר להכניס מעט מידע, ובווידאו - המון".

למשל, הודעת ביפר שאומרת שעכשיו הגיע הזמן להתפוצץ.
"בביפר אין כמובן תמונה, אבל זה הרעיון. אנחנו שותלים את מערכת ההפעלה של ההתקפה במוצר מראש, ואז מעבירים, במקרה שלנו באמצעות התמונה ובמקרה של הביפרים כנראה דרך הודעה, את המסר שעכשיו הגיע הזמן לפעול".

כשמערכות צריכות לקבל החלטה על בסיס תמונות, זו עוד פירצה שמאפשרת "לשחק להן בראש". "נניח, מערכת רפואית שמאבחנת גידולים כסרטניים או שפירים. בשינוי של כמה פיקסלים בתמונה, אפשר להוביל לאבחנה לא נכונה, למנוע טיפול בסרטן או לגרום לטיפול מיותר, וכך לפגוע באדם בלי שיידע שמישהו בכלל פגע בו. או אם מישהו רוצה שיאבחנו אותו במחלה שאין לו כדי להגיש תביעת ביטוח שקרית. הרעיון הוא שהשינוי הוא מזערי, ופתולוג בן אנוש כלל לא יראה אותו.

"ניתן גם למלא מערכת כזאת במידע מוטעה, או בהמון תמונות רועשות שיפגעו באפשרות שלה ללמוד ולקבל החלטות. מי שיש לו עניין בכך הוא למשל גורם שרוצה לפגוע באמון הציבור במערכות הללו, כמו סוכני הכאוס ברשתות החברתיות".

אתה לא חושש לדבר על האפשרויות הללו ולתת לאנשים רעיונות?
"זו תמיד השאלה עבור חוקרי סייבר. אנחנו חייבים להיות יצירתיים יותר ולחשוב על התקפות שטרם נעשו, כדי להקדים את התוקפים. יש חוקרים שרק מציעים דרכי תקיפה, ואילו אני אוהב להציג את דרכי התקיפה רק לאחר שכבר פיתחתי אפשרויות של פתרון".

הסיבה לדיליי במשחק כדורגל

הדר חוקר את הממשק בין בינה מלאכותית לבין תמונות לא רק בתחום הסייבר. כחוקר של טכנולוגיות דחיסה, הוא אחד בין כמה ישראלים שחברים בוועדת התקינה של פורמט הדחיסה JPEG. "ישראלים שולטים ב־JPEG", הוא אומר בגאווה ומוסיף שתחום הדחיסה עומד לעבור שינויים מפליגים בזכות הבינה המלאכותית.

דחיסה מבוססת על העובדה שמידע רב בתמונות ובווידאו חוזר על עצמו. בתמונה, אנחנו יכולים לומר למשל למערכת שבלוק שלם של שמים הוא בגוון אחד של כחול. בסרטון וידאו, שהוא בעצם אוסף של תמונות בזו אחר זו, לפעמים ההבדל בין שתי תמונות עוקבות הוא מזערי. במקום להעביר שוב את כל התמונה, אפשר רק לשאול 'מה נשתנה' מהתמונה הראשונה לשנייה.

"טכנולוגיית הדחיסה כבר יודעת לחלק את התמונה לבלוקים ולחפש בפריים הנוכחי איפה נמצא הבלוק המתאים מהפריים הקודם, ומה השתנה בו, ואז לשדר רק את המיקום הבא ורק את השינוי".

גם הדיליי בשידורי טלוויזיה קשור בדחיסה. "נניח שהחלטנו לשדר פריים מלא אחד מכל 16 פריימים, ובשאר הפריימים לשדר רק את ההפרשים, אבל אז פתאום בפריים 4 היה קאט. ייתכן שהפריימים 5־15 הרבה יותר דומים לפריים 16 מאשר לפריים הרפרנס הראשון. מבחינת דחיסה, משתלם לנו לחכות לפריים ה־16 כדי לבדוק זאת, אבל המחיר יהיה דיליי בשידור".

מה תעשה הבינה המלאכותית? "נניח שאנחנו רואים כעת פריים. יש לנו (ובוודאי ל־AI) יכולת לא רעה לנבא איך ייראה הפריים הבא ו'לג'נרט' אותו. נניח שהמערכת מג'נרטת את הפריים הבא באופן זהה גם במקום שבו מתרחש השידור וגם אצלנו בבית, ואז המערכת במקור השידור משווה את הניבוי למה שקרה בפועל, ומעבירה לנו רק את ההפרש. למשל, עם תחילתו של מהלך במשחק כדורגל, הבינה המלאכותית תוכל למעשה לג'נרט את התמונה של האופן שבו היא מעריכה שהמהלך יתפתח. אנחנו נראה תמונה מנובאת. המידע שישודר בפועל יהיה רק התיקון במקום שבו הייתה הפתעה. הרבה מהווידאו שלנו עומד להיות ג'ינרוט־תיקון, ולא העברה של מידע 'אמיתי'.

"האיכות צפויה לעלות דרמטית עם ירידה ברוחב הפס", מסביר הדר מה אנחנו מרוויחים מזה. "ואולי העתיד הוא שבכלל מה שיעבור על גבי הרשת הוא תסריט, טקסט מפורט, והבינה המלאכותית תג'נרט את כל הסרט אצלנו בבית. גם זה סוג של דחיסה. עד עכשיו הגורמים בתעשיית הקולנוע ששבתו בגלל החשש מבינה מלאכותית היו התסריטאים, אבל בתרחיש הזה התסריטאי הוא היחיד ששומר על עבודתו".

הקשר בין קצב מעבר הווידאו להצלחה בקרב

הטכנולוגיות האלה חשובות גם לרכב האוטונומי. "ברור שעם תחילת השימוש בכלי הרכב הללו יהיו גם תקלות, ואחד המענים לתקלה הוא לאפשר לבן אנוש להשתלט על הרכב מרחוק ולכוון אותו למקום מבטחים. כמובן, הוא יצטרך לראות את מה שרואה הרכב בזמן אמת וברזולוציה גבוהה. ערכנו מחקר שבו טייבנו את הדחיסה של תמונה כזאת על גבי תשתית סלולרית לא כל־כך טובה, והיה צריך להקדיש הרבה מחשבה לגבי איזה מידע חשוב ולא חשוב לאדם בסיטואציה כזאת".

ואם נחזור לזירה הצבאית, כאשר רובוטים ישדרו את שדה הקרב לחמ"ל, וחיילים יתפעלו אותם מרחוק, קצב מעבר הווידאו יוכל לקבוע את הצלחת התקיפה.

התחכום של טכנולוגיות הדחיסה עשוי להיות גם עקב אכילס שלה בתחום הפרת הפרטיות. היום תקשורת הווידאו היא מוצפנת, כך שגורם שרק קולט את המידע או אפילו הגורם שהסמכנו אותו להעביר את המידע לא אמור לדעת מה אנחנו רואים. אבל אם מנתחים פרטמטים שונים של הווידאו שעובר, למשל באילו שיטות הוא דחוס, ועד כמה, אפשר לגלות איזה סוג של תוכן רואה הצ ופה (למשל, אם זה פורנו).

"כך גורמים שרק מהווים אמצעי תעבורה לתוכן, ולא אמורים לדעת מה הוא, יכולים למכור את המידע לגורם שלישי כדי להתאים עבורכם את הפרסומות", אומר הדר. ביכולת הזאת ניתן להשתמש לטובה או לרעה.

עוד כתבות

שותפי קרן קינטיקה ואלכס מור מ־8VC / צילום: לינוי ברק קורין

"נקסט ויז'ן לרחפנים" - ההשקעה החדשה של מייסד פלנטיר בישראל

קרן 8VC של מייסד פלנטיר נכנסה כמשקיעה מוקדמת בסטארט־אפ לייטויז'ן, המפתח מצלמות לרחפנים ● קרן הדיפנס־טק קינטיקה השתתפה במהלך

מנכ''ל אמזון, אנדי ג'סי / צילום: Reuters

רצף הירידות הארוך מזה 20 שנה: מה עובר על ענקית הטכנולוגיה?

מניית אמזון רשמה ירידות בתשעת הימים האחרונים של המסחר, ואיבדה מערכה כ-18% ● בזמן שהמשקיעים חוששים שההשקעות הקרובות של אמזון ישחקו את תזרים המזומנים, בחברה מנסים להרגיע: "הלקוחות ייצרכו יותר טכנולוגיית מחשוב ותשתית מאי־פעם"

משאבות נפט באזור קלגרי, אלברטה / צילום: Reuters, Todd Korol

בעידוד הבית הלבן: המחוז הקנדי העשיר שדורש להתנתק מהמדינה ולקבל עצמאות

אלברטה, "טקסס של קנדה", מאסה בשלטון הליברלי באוטווה ובמיסוי הכבד, והיא דוהרת למשאל עם על היפרדות ● בעוד שהרוב הקנדי מזועזע מהרעיון להפוך ל"מדינה ה-51 של ארה"ב", הבדלנים במחוז עשיר הנפט רואים בדונלד טראמפ ובמקורביו בני ברית אסטרטגיים

ניר ברקת שר הכלכלה / צילום: יריב כץ - ידיעות אחרונות

שר הכלכלה ניר ברקת לא מאמין בבורסת תל אביב: "רק חברות נכות מנפיקות בישראל"

שר הכלכלה טען כי "חברות ההייטק המצליחות הולכות ישר לאמריקאים" ● בנוסף, הוא קרא להנפיק את רפאל והתעשייה האווירית בארה"ב ולא בבורסה המקומית ● רק בשבוע שעבר הודיעה פאלו אלטו כי תבצע רישום כפול בבורסה

ראש הממשלה בנימין נתניהו. ישיבת הממשלה, 15.02.26 / צילום: אלכס קולומויסקי, ''ידיעות אחרונות''

אחרי 30 שנה: נתניהו שוב מבטיח להקים שדה תעופה בים

בדיון על הקמת שדה תעופה נוסף, ראש הממשלה הצהיר שיוקם שדה משלים בים ● אלא שזו הבטחה שנשמעת ברצף כבר משנות ה־90 ● המשרוקית של גלובס

נתי סיידוף, יו''ר שיכון ובינוי / צילום: איל יצהר

לאחר מחיקת ענק בשדה דב: שיכון ובינוי מכניסה את השכרת הדירות לשלד בורסאי

בשנים האחרונות, נאלצה חברת הבנייה של נתי סיידוף להכיר במחיקות עתק של 1.5 מיליארד שקל בגין ייזום נדל"ן במתחם שבצפון ת"א ● כעת היא מכניסה את הפעילות לבורסה באמצעות מיזוג לשלד לפי שווי של 270 מיליון שקל

כוחות איטלקיים לצד סירת מהגרים, בסמוך לאי למפדוזה / צילום: Reuters, Juan Medina

"מצור" בים התיכון: איטליה משנה את כללי המשחק נגד ההגירה הלא־חוקית

במסגרת רפורמה דרמטית, איטליה תאפשר לחיל הים למנוע כניסת סירות מהגרים למים הטריטוריאליים ולגרשם למדינות שלישיות שהוגדרו "בטוחות" ● החוק החדש גם מטיל קנסות כבדים על ארגוני הסיוע למבקשי המקלט, ומהווה חלק מהחרפת המאבק האירופי בהגירה הלא־חוקית

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל האפאג-לויד ויאיר סרוסי, יו״ר דירקטוריון צים / צילום: שוקה כהן

עסקת צים נחתמה, והשווי הסופי נחשף

חברת התובלה הימית נרכשת תמורת 4.2 מיליארד דולר - מחיר המשקף פרמיה של כ-58% על מחיר המניה בוול סטריט ● עסקת הרכישה כפופה לאישורים שונים, ביניהם גם אישור המדינה, שמחזיקה ב"מניית זהב" בצים ● גורמים מעריכים כי צים תעמוד בקריטריונים הנדרשים לאישור העסקה

דנה עזריאלי / צילום: אריק סולטן

דנה עזריאלי מתיישבת על כס המנכ"לית עם שכר משודרג

דנה עזריאלי תהפוך למנכ"לית הקבועה של חברת הנדל"ן המניב ● השף יוסי שטרית ישתף פעולה עם מותג הרכב הסיני זיקר ● אחד המטוסים בארקיע יישא את שמו של הזמר יהורם גאון ● וזה המינוי החדש בקרן ההון סיכון של האחים ברקת ● אירועים ומינויים

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

מכירת צים במעל 4 מיליארד דולר - מכה לשורטיסטים ולאנליסטים שלא האמינו בה

פרמיה משמעותית של כמעט 60% על מחיר השוק שישלמו קרן פימי והפג-לויד עבור חברת התובלה הימית, צפויה להסב הפסדים כבדים לשורטיסטים שהימרו נגדה ● אבל גם אנליסטים שמסקרים את צים "פספסו" את האפסייד במכירה: אף אחד מהם לא המליץ לקנות את המניה

טיל בליסטי באיראן. האם טהרן חותרת להסכם אמיתי? / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

הבטן הרכה של איראן לקראת סבב נוסף של שיחות עם ארה"ב: מכירת הנפט

טראמפ מעמת את טהרן עם מציאות חדשה לקראת סבב השיחות השני בג'נבה: נכונות של המערב למו"מ לצד לחץ צבאי חסר תקדים ● איראן מגיעה עם אורניום מועשר בהיקף גדול ותשתית חשמל מקרטעת, והשאלה הגדולה היא האם תסכים להעשרה מחוץ למדינה

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: דני שם טוב, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הנגיד יוריד את הריבית? שני נתונים שהתפרסמו ביממה מסבכים את התשובה

הלמ"ס פרסמה נתונים המציגים תמונה מורכבת: צמיחה של 3.1% וחוסן כלכלי, לצד אינפלציה בשפל של 1.8% ● על רקע התחזקות גם של השקל, נגיד בנק ישראל יצטרך להכריע האם הוא להמשיך להקל על המשק - או שמא הצמיחה האיתנה ושוק העבודה ההדוק מחייבים עדיין ריסון

מוחמד בן סלמאן, יורש העצר הסעודי, עם נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Handout

8.8 טריליון דולר בסכנה? פרויקט הדגל של מוחמד בן סלמאן נקלע לקשיי מימון

"חזון 2030", הפרויקט הענק שנועד להציב את ערב הסעודית כמעצמה בינלאומית, מתמודד עם אתגרים כלכליים ● על הפרק: ירידה במחיר הנפט ועיכוב במיזמים קריטיים ● התוצאה: יורש העצר מחפש הון בטורקיה ובסוריה. איך יושפעו תהליכי הנורמליזציה עם ישראל?

אבישי אברהמי, ניר זוהר, ערן זינמן, רועי מן, מיכה קאופמן / צילום: אלן צצקין, נתנאל טוביאס, NYSE

צניחת מניות התוכנה: היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר

מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● הללו רשמו ירידה מצטברת של מעל ל־80% משוויין בשיא ● ההפסדים שרשמו הבכירים של מאנדיי, וויקס, פייבר וסימילרווב - והמכה לאופציות של העובדים בהן

אילוסטרציה: Shutterstock

הכלכלה הישראלית צמחה ב-3.1% בשנה שעברה - מעל הצפי

מדובר בהפתעה חיובית: הנתון גבוה מכל התחזיות המרכזיות העדכניות מהחודשים האחרונים, שעמדו על 2.8%-2.9% ● התוצר לנפש עלה ב-1.7%, לאחר שנתיים רצופות של ירידה

שר האוצר בצלאל סמוטריץ', בוועדת הכספים, היום / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

סמוטריץ’: קרקעות חקלאיות יוחרגו ממס הרכוש בחוק ההסדרים

שר האוצר הודיע כי יחריג קרקעות חקלאיות מהמס המוצע בחוק ההסדרים ● במסגרת ההצעה מוצע לקבוע מס רכוש בשיעור של 1.5% משוויה של קרקע ● חברי כנסת, קבלנים ונציגי העדה הדרוזית והחברה הערבית תקפו את ההצעה

סניף דלתא / צילום: יח''צ דלתא

מניית האופנה שצונחת, וגוררת איתה את שאר הענף

ההכנסות של רשת האופנה הישראלית דלתא מותגים אמנם עלו מעט ברבעון האחרון של 2025, אך הרווח הנקי נשחק ● מניות אופנה נוספת נופלות בבורסה

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

ירידות בתל אביב; אנלייט מזנקת, מניות חברות האופנה נופלות

מדד ת"א 35 יורד בכ-0.2% ● אלביט מטפסת בקרוב ל-3%, לאחר שהודיעה על עסקאות בגובה 435 מיליון דולר ● אחרי טלטלת ה-AI בשבוע שעבר, הבורסה בניו יורק חוזרת מחופשה לשבוע מסחר מקוצר - והחוזים העתידיים אדומים ● המשקיעים יעקבו אחר השיחות בין ארה"ב ואיראן בג'נבה ● וגם: באופנהיימר מאמינים שהתנודתיות בוול סטריט מייצרת הזדמנויות חדשות

בורסת פרנקפורט, גרמניה / צילום: Shutterstock

יציבות באירופה; מניית צים מזנקת בכ-35% במסחר המוקדם

מדד הדאקס נסחר ביציבות ● מניית חברת הספנות הישראלית צים מזנקת בוול סטריט, לאחר שנחתמה באופן רשמי עסקת הרכישה מול ענקית הספנות הפג לויד ● אחרי טלטלת ה-AI בשבוע שעבר, הבורסה בניו יורק חוזרת מחופשה לשבוע מסחר מקוצר - והחוזים העתידיים אדומים