ביטקוין צ'יינג' בתל אביב / צילום: כדיה לוי
קשה היה להישאר אדישים בשבוע האחרון לסערת הביטקוין. מאז התברר כי דונלד טראמפ, האיש שהגדיר את עצמו כ"נשיא הביטקוין", נבחר לנשיא ארה"ב, המטבע המבוזר זינק ב־34%, מדלג בין שיאי כל הזמנים בקלילות. משווי של 75 אלף דולר, ל־80 אלף דולר, ואז ל־90 אלף דולר בתוך פחות משבוע. הרבה זמן שהשוק המבוזר לא ראה ימים כאלה.
● פשוט להשקיע בביטקוין: כך ניתן להצטרף לטיסת המטבע הדיגיטלי
● המדינה סוגרת את הפרצות במיסוי הקריפטו. מי יצטרך לשלם מס על רווחים?
שלושה נתונים ופערים בלתי נתפסים
בתזמון כמעט קוסמי, בנק ישראל פרסם ביום ראשון, רגע אחרי השיאים הפנומנליים בביטקוין, את דוח היציבות הפיננסית למחצית הראשונה של 2024. הפעם, עם פרק מיוחד "סיקור המגמה העולמית והישראלית בשוק הקריפטו".
"האחזקות של תושבי ישראל מוערכות בכ־1.5 מיליארד דולר, שהם כ־0.1% בהשוואה לסך תיק הנכסים הפיננסיים של הציבור הישראלי", נכתב בדוח. "בתקופת השיא הנוכחית הגבירו תושבי ישראל את היקף השקעותיהם בהשוואה לתקופת השיא הקודמת... עם זאת, נותרה החשיפה הכוללת במונחים מוחלטים נמוכה למדי". עד כמה נמוכה? לפי הנתונים שמציג בנק ישראל, מאוד. "ניתוח של ארנקים פרטיים עם זיקה ישראלית שמחזיקים ביטקוין, מגלה רק כשלושת אלפים ארנקים כאלה, רובם מכילים נכסים בשווי של פחות מעשרת אלפים דולר. רק כ־60 ארנקים מכילים סכומים שעולים על רף זה, מה שמעיד על שימוש אפשרי של גופים מסחריים בארנקים אלה. מספר הארנקים הישראלים גדל בחודשים האחרונים בכ־1%- מדי חודש". לכאורה, הביטקוין רחוק שנות אור מהמיינסטרים הישראלי.
אבל בנק ישראל הוא לא הגוף הרשמי היחיד עם תזמון קוסמי. ב־5 בנובמבר, יום הבחירות בארה"ב והנסיקה המטאורית של הביטקוין, פורסם דוח של מבקר המדינה שכותרתו "מיסוי מטבעות דיגיטליים". שם, הנתונים נראים אחרת לגמרי: "בשל אופיו האנונימי של המטבע הוירטואלי, קשה לקבוע את מספר בעלי הארנקים הדיגיטליים בישראל... לפיכך, קשה להעריך גם את פוטנציאל המס", נכתב בדוח, שמאגד למעשה שורה של הערכות שונות מאוד שניתנו לאורך השנים, וגבוהות בהרבה מאלו שהציג בנק ישראל. ארנקים דיגיטליים בשוק הקריפטו, הם תוכנה או אפליקציה שמנהלת נכסים מבוזרים. באמצעות שורה של קודים פרטיים ניתנת גישה לתכולת הארנק ולרשת הבלוקצ'יין.
הדוח האחרון שפרסם משרד האוצר בנושא, הוא מנובמבר 2022. אז, העריכה הכלכלנית הראשית באוצר כי יש כ־200 אלף בעלי ארנקים דיגיטליים בישראל. "מפגישות עם צוות הביקורת עם גורמים ברשות המסים, נראה שהם אימצו את ההערכה הזו", כותב המבקר.
בהמשך, הוא מספר על דיון בסוף מאי 2024: "במסגרת דיון בהשתתפות נציגי חטיבת חקירות מס הכנסה, הוצג על ידי נציג רשות המסים נתון לפיו כ־500 אלף אנשים במדינת ישראל פעילים בתחום הקריפטו במחזור של כ־120 מיליארד דולר".
אלא שאז מתאר המבקר נתון שונה בתכלית: "אתר של חברת מחקרי שוק (statista), קובע כי מספר הישראלים שהחזיקו בארנק דיגיטלי ב־2020 דומה להערכה שעלתה בדוח הכלכלנית הראשית לגבי שנת 2022 ומצביע על עלייה חדה בכל שנה מאז". כמה חדה? בהתבסס על דוחות כספיים של גורמים רלוונטיים בשוק, ובחינת מאפייני שוק שונים, עד סוף השנה מספר בעלי הארנקים הדיגיטליים בארץ צפוי להגיע ל־2 מיליון. פי 4 מההערכה שניתנה ברשות המסים, ופי 667 מהנתון שהציג בנק ישראל.
שלושת הנתונים הללו, שהפערים בניהם כמעט בלתי נתפסים, פורסמו לציבור באותו החודש, כמעט באותו השבוע. אמנם כל הנתונים מבוססים על הערכות, אבל הפער בין הערכה של 3,000 ארנקים דיגיטליים ל־2 מיליון, הוא רחוק שנות אור.
גורם בכיר עימו שוחחנו מסביר כי המקור לפער נובע ממתודולוגיות שונות שלפיהן ניסו להעריך את מספר הארנקים הדיגיטליים בישראל. היות ויש מידע כל כך מועט שמדווח באופן גלוי, ישנם ניסיונות הערכה גורפים שמובילים לפערים גדולים בין המספרים שמציגים הרגולטורים השונים, למול הגורמים הפרטיים.
גם בקרב הרגולטורים וגם בשוק הפרטי, מכירים בכך שעד היום עולם הקריפטו היה די דל במידע המדווח. הרשויות בעולם מתבססות על מסחר בבורסות מוסדרות, מימושי מטבעות שמצריכים להצהיר על רווחי הון ומידע נוסף. לכן נעזרים בעיקר בהליכים סטטיסטיים שונים במטרה להעריך את מספר הארנקים הדיגיטליים שישנם בארץ. הפערים כאמור נובעים מהמודלים השונים שבהם נעשה השימוש.
המתודולוגיה של דוח המבקר, ושל statista למעשה, הסתמכה על איסוף מידע מגופי מסחר. המתודולוגיה של הגוף בו נעזר בנק ישראל הייתה אחרת לגמרי. צ'יינאליסיס (Chainalysis) משתמשת בשיטות ניתוח שונות על מנת לעקוב אחר פעילותם של ארנקים על גבי רשת הבלוקצ'יין ולנסות ולזהות את המאפיינים של בעלי הארנקים ואת המיקום הגיאוגרפי שלהם בפרט. בהערות השוליים בדוח עצמו, כותבים בבנק המרכזי כי "מספר הארנקים הכולל של הישראלים מוערכת ככל הנראה בחסר בשל כמה גורמים; משקיעים רבים משתמשים בארנקים של נותני שירותים ריכוזיים, כגון בורסות ומשמרנים, שאינם כלולים בהערכה זו. בנוסף קיים זיהוי חלקי של ארנקים ישראלים ברשת הבלוקצ'יין".
ומה לגבי רשות המסים? שם הגיבו כי "רשות המסים לא מסרה למבקר נתונים שהוערכו על ידה על כמות הארנקים הפעילים. המבקר מצטט בדוח נתון שאכן הוצג בדיון, אך יוחס למכון מחקר חיצוני, שפרסם אותו בשנת 2022 ואשר הובא לידיעתנו".
זינוק במסחר הקריפטו בארץ
ובזמן שהגופים הרשמיים מתקשים להבין אם מחזיקים בישראל כמה אלפי או כמה מיליוני ארנקים דיגיטליים, הסוחרים בשטח מרגישים את הראלי מגיע לארץ. "מאז הבחירות לנשיאות אנחנו רואים עלייה של עשרות ואף מאות אחוזים בכל פרמטר במסחר בפלטפורמת המסחר שלנו", אומר יובל רואש, מנכ"ל פלטפורמת המסחר בקריפטו ביטס אוף גולד שיחה עם גלובס. בביטס אוף גולד מצביעים על עלייה של יותר מ־100% במספר העסקאות המתרחשות בביטס בתקופת הזמן הזו, אם כי החברה סירבה למסור את היקפי המסחר עצמם. לפי החברה ערב הבחירות היו לה יותר מ־200 אלף לקוחות עם ארנקים דיגיטליים - הרבה יותר מההערכות של הבנק המרכזי.
רואש מציין כי חלה התרחבות של הפופולריות של הביטקוין. 30% מלקוחות הפלטפורמה לדבריו הן נשים, נתון שזינק בשבוע האחרון, והמטבעות המבוזרים החלו לעניין גם חתכי גיל בוגרים יותר: "בעוד צעירים מהווים את חלק הארי של משקיעי הקריפטו, מאז הבחירות עולה כי שיעור בני ה־45 ומעלה שהשקיעו בקריפטו עלה ב־40%".
חברות ישראליות גייסו מיליארדי דולרים
עכשיו, כשהביטקוין הוא מטבע שזינק ביותר מ־100% בשנה אחת, ומעל 1,100% ב־4 שנים. כולם רוצים להצטרף לרכבת. אבל לפני כשנתיים המצב היה נראה לגמרי אחרת. שורה של שערוריות בתחום הובילו רבים בשוק להספיד את השוק המבוזר ובראשו הביטקוין. מאות מיליארדי דולרים יצאו מהשוק והמטבע הגיע לשפל של פחות מ־16 אלף דולר ליחידה. חורף של ממש. אבל גם כשהעננים התקדרו, היו מי שהאמינו במטבע. וזה השתלם להם. בן סמוחה, מנכ"ל ומייסד CryptoJungle, אתר קהילות תוכן בנושאי קריפטו, אומר: "בעיניי, ביטקוין הוא לא פחות ממהפכה. מדובר במערכת כסף מבוזרת לחלוטין ושאיננה תלויה באמון בצד שלישי. מהרגע שנפל לי האסימון על כמה מערכת הכסף הנוכחית שבורה מן היסוד, ועד כמה פתרונות מבוזרים מעוררים תחרות וכתוצאה משפרים את הרווחה לכולם - הבנתי שאני צריך למקד את הקשב, ההון, האנרגיה והזמן שלי לטובת התעשייה והשוק.
"בשנות הירידה - ראיתי את חבריי לתעשייה, יזמים כמוני, ממשיכים לפתח את השוק בהמוניהם מתוך אמונה הדדית שאנחנו מתווים את הדרך לעולם טוב יותר, עם מערכת כסף טובה יותר".
אחרי תקופה ארוכה של דשדוש, בשלהי 2023 הביטקוין עשה קאמבק. השוק תמחר שינוי שהגיע בינואר 2024: רשות ניירות ערך של ארה"ב אישרה הנפקה של קרנות סל העוקבות אחר הביטקוין. בהמשך השנה, אושרו קרנות העוקבות גם אחרי האת'ריום. זה, בשילוב עלייתו של טראמפ, הביאו לאחת השנים הטובות בהיסטוריה של הביטקוין. "יש הייפ מאוד גדול", מספר סמוחה. "האנשים המתעניינים כעת היא ביטוי לכך שהציבור מבין שקריפטו אינו טרנד חולף אלא תחום שכאן כדי להישאר".
לא מדובר רק במטבע, אלא בתעשייה שמתפתחת סביבו. ניר הירשמן מנכ"ל פורום חברות הקריפטו אומר כי "הסיפור הישראלי בא לידי ביטוי בהשקעות בחברות קריפטו הבונות את תשתיות הלוקצ'יין בישראל ומאבטחות אותה". לפי הנתונים האחרונים המצויים בידי הפורום, החברות השונות בישראל גייסו עד היום מ־3.85 מיליארד דולר בגיוסי הון.
ובינתיים, לאחרונה פועלות הרשויות להכניס את הקריפטו למייסטרים הרגולטורי. השבוע פרסמה רשות המסים תזכיר חוק שיסדיר את מעמדם של מטבעות הקריפטו מבחינת מיסוי. לפי התזכיר, מחזיקי קריפטו יחויבו במס רווחי הון של 25% במכירת הנכס. הבשורות הטובות לשוק הן אסדרה בצנרת של רשות ניירות ערך. ברשות בוחנים תשקיפים לקרנות נאמנות שיעקבו אחרי חוזים עתידיים על מטבעות קריפטו. הצפי הוא שבמחצית הראשונה של 2025 יאושרו התשקיפים ואז יוצעו לציבור קרנות נאמנות שיעקבו אחרי מחיר המטבע, דרך חוזים עתידיים.
תגובת בנק ישראל: "הערכה של מספר הארנקים הדיגיטליים המחזיקים בביטקוין מורכבת וקיימות שיטות ניתוח שונות על מנת לנסות ולזהות את המאפיינים של בעלי הארנקים ואת המיקום הגיאוגרפי שלהם. בין השאר מכיוון שמשקיעים רבים המשתמשים בארנקים של נותני שירותים ריכוזיים, כגון בורסות וחברות קסטודיאן. מסיבה זו נכתב בדוח היציבות, שמספר הארנקים הכולל של הישראלים מוערך ככל הנראה בחסר".