גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

סוף לרילוקיישן? הסיכונים שממשל טראמפ מביא איתו להייטק הישראלי

בענף ההייטק המקומי חוששים מפני סגירת שערי ארה"ב בכהונת טראמפ השנייה ● ההגבלות על ויזות עבודה עלולות לחזור ולחסום את אפשרות הרילוקיישן, ועימותים עם אירופה עשויים להפוך למכסי מגן גורפים - גם על מוצרים ישראליים ● כך ניתן לצמצם נזקים

איור: Shutterstock
איור: Shutterstock

בשונה מ־2020, מערכת הבחירות האחרונה בארה"ב הביאה רבים יותר מבכירי עמק הסיליקון לתמוך במועמדות של דונלד טראמפ לנשיאות.

למנכ"ל טסלה אילון מאסק ולמשקיע הסדרתי פיטר ת'יל, יו"ר פלנטיר, המהווים תומכים ותיקים בנשיא הנבחר, הצטרפו הפעם בכירים כמו מארק אנדריסן ובן הורוביץ מקרן הענק הקרויה על שמם, פאלמר לאקי מייסד חברת הרחפנים האוטונומיים אנדוריל, והמשקיע מארק קיובן.

ההייטק כבר לא כל כך נוצץ והעובדים מחפשים מפלט בתעשייה חדשה
איך ישפיע טראמפ על ענף ההייטק, ושתי החברות הביטחוניות שצפויות להרוויח בגדול
חדשות ההייטק | קרן ההשקעות שהפכה את ג'ארד קושנר למיליארדר

בכירים כמו מארק צוקרברג וג'ף בזוס בחרו הפעם בנייטרליות, אף שהם קרובים אידיאולוגית לצד הדמוקרטי. עבור רבים מהם, ארבע שנות רגולציה דמוקרטית כבדה פגעו ביכולת לבצע מיזוגים ורכישות וחייבו אותם להתנהג בשקיפות רבה יותר, בעוד שממשל טראמפ החדש עשוי להיטיב עם כל אחד מהם - בין אם בהתרת הרגולציה או בהבטחת חוזי הזמנות מהממשל הפדרלי. בהייטק הישראלי, עם זאת, מביעים בחדרים סגורים חשש מפני העלאת מכסים על יצוא מוצרים כמו שבבים, מכונות ומוצרי אלקטרוניקה, ומפני פגיעה ממשית באפשרות לבצע רילוקיישן כדי לשווק את מוצריהם בארה"ב.

רון תומר, שמייצג כנשיא התאחדות התעשיינים את יצואניות ההייטק הגדולות בישראל כמו אינטל, התעשייה האווירית, אלביט, נובה ופיליפס, איננו מזלזל בכוונתו של טראמפ להטיל מכס גורף על כל המוצרים שנכנסים לארה"ב בשיעור של בין 10% ל־20%. "טראמפ הוכיח את עצמו כמי שפיו וליבו שווים - כך שאנחנו נוטים להאמין להבטחות שלו, אבל בסופו של דבר אלוהים נמצא בפרטים הקטנים", הוא אומר.

לא ימהר לבטל הסכמים

המדיניות שהחל טראמפ ליישם בקדנציה הראשונה, שדיברה אז על "להחזיר את אמריקה לגדולתה", לא הפסיקה בימיו של ביידן, שהעביר את חוק השבבים המעודד יצרניות אלקטרוניקה להקים מפעלים בארה"ב תחת מדיניות בשם באב"א, או Buy American, Build American.

בעוד שמכסים שמטילים בארה"ב או מדינות אירופה - בדרך כלל כלפי סין או טורקיה - נועדו למנוע תחרות לא הוגנת מול מדינות שמייצרות מוצרים זולים בשל העובדה שהן חסרות בתנאי עבודה הוגנים - כעת מאיים טראמפ להגדיל את המכסים במידה רבה אף יותר כדי להגן על ייצור אמריקאי, על אף החשש מאינפלציה כתוצר לוואי אפשרי: העלאת המכסים תעלה מחירים. בממשל טראמפ מעוניינים להטיל מכס מיוחד לסין בהיקף של 60%־100% ממחירי הסחורות. אך העימות שלו עם אירופה והחשש מפני הצפת השוק האמריקאי במכוניות גרמניות וצרפתיות הביאו אותו לשקול גם הטלת מכס על כלל המוצרים.

תומר מקווה כי טראמפ ידבוק בהסכם הסחר החופשי שנחתם בין ישראל לארה"ב: "זו תקווה, אבל גם הערכה הגיונית - כיוון שעל מנת לבטל את הסכם הסחר עם ישראל הוא יצטרך להפעיל מאמצים מיוחדים, ועם הממשלה העתידית שהוא בונה אני מתקשה לראות איך הוא מיישם זאת".

מגבלה נוספת שעלולה לכבול את ידיו של טראמפ בביטול הסכמי הסחר עם ישראל היא העובדה שענקיות אמריקאיות מייצרות בה מוצרים קריטיים לכלכלת ארה"ב, כמו מפעלי השבבים של אינטל בקרית גת שאחראים על 1.75% מתמ"ג הישראלי, או רכיבים הקשורים במערכת חץ 3 של התעשייה האווירית.

"הטלת מכסים על ישראל תוך החרגה של חברות אמריקאיות נראית לי כמו סיבה טובה לפסוח על הסכם הסחר החופשי עם ישראל", אומר תומר, שרואה בהטלת מכסים על מדינות אחרות הזדמנות להעביר חלק מהייצור בהן לישראל: "גם אם ניקח רק 5% מהייצור לארה"ב שקיים במזרח זו תהיה קפיצה אדירה".

יחס פחות חם למהגרים

לא רק בחברות המייצאות טכנולוגיה לארה"ב, גם בחברות ששולחות עובדים לרילוקיישן קיים חשש, כמו גם בקרב עשרות אלפי העובדים הישראלים הנמצאים בארה"ב כבר עתה - מצמצום והאטה משמעותית של הנפקת ויזות העבודה. בראש ובראשונה - ויזות העבודה הפופולריות בקרב ישראלים בארה"ב, ויזת המנהלים L1 שתקפה גם לבני ובנות זוג, וויזת E2 המכונה גם ויזת יזם, עבור ישראלים שמקימים חברות בארה"ב ומבטיחים להעסיק אמריקאים בהמשך הדרך.

לאחר קדנציית טראמפ הראשונה שהגבילה מאוד את ויזות העבודה להייטקיסטים בארה"ב, הגיע עידן ביידן, שהסיר חלק מהמחיצות האלה ופתח שוב את שערי החברות האמריקאיות לעובדים מהודו, פקיסטן, סין וישראל.

עו"ד ליעם שוורץ, ראש תחום רילוקיישן במשרד גולדפרב גרוס זליגמן, מעריך כי מספר הישראלים ששוהים בארה"ב עם אישורי עבודה עומד על 15 אלף לפחות. כעת הוא צופה שהמגבלות על ההגירה יחזרו ביתר שאת.

"ויזות העבודה הוגבלו מאוד לישראלים בין השנים 2016 ל־2020 בשל מדיניות 'קנו סחורה אמריקאית ושכרו עובדים אמריקאים', שקידם טראמפ", הוא אומר. "ההוראה הזו חלחלה בפועל לרשות ההגירה ולקונסוליות שבחנו כל ויזה בדקדקנות כדי לענות על השאלה: האם היא תורמת ליצירת מקומות עבודה חדשים או האם היא פוגעת באינטרסים הכלכליים של חברות ועובדים אמריקאים. כתוצאה, יותר בקשות נשללו או שתהליך ההוצאה היה ממושך ויקר יותר".

בעוד שבשנה השנייה של ממשל טראמפ, 2017, שיעור הסירוב של הקונסוליות לבקשות ויזות עבודה מסוג L1 עמד על 21%, הרי שבתוך כהונת ביידן, ב־2023 סורבו רק 3% מהבקשות.

כעת, צופה שוורץ כי המגבלות על רילוקיישן יחזרו, ובגדול. "שלטונות ההגירה צפויים להקשות על קבלת ויזה - כך שכדי לקבל אותה תצטרך להוכיח שאתה כבר חברה אמריקאית שמייצרת מקומות עבודה ויש לה פעילות כלכלית מהותית - אבל דרישה זו סובלת מבעיית הביצה והתרנגולת, כי הרי לא ניתן יהיה לייצר פעילות כלכלית מהותית ללא שליחת מנהלים בכירים מישראל כדי להקים אותה", אומר שוורץ.

הוא מוסיף, כי "לעיתים רשות ההגירה נוטלת לעצמה את שיקול הדעת מהקונסוליות, מה שעלול להפחית עוד יותר את שיעור האישור. ללא ספק נראה כאן תהליכים שמתעכבים זמן רב ועולים יותר כסף".

שוורץ צופה גם פגיעה בויזות שכבר ניתנו על ידי ממשל ביידן, כמו במקרה של בני ובנות זוג של מנהלים בעלי ויזת L1, או במקרים של מומחים - ואלה יצטרכו להגיש בקשה חדשה לאישור הויזה שלהם, שעשוי לארוך עד כדי שמונה חודשים.

לסיכום אומר שוורץ, "לטראמפ אולי יש יחס חם לישראל, אבל יש לו יחס אחר לאנשים שמגיעים ממדינות אחרות ומבקשים לעבוד בארה"ב. טראמפ טוב לישראל, אבל לא בטוח שהוא טוב לישראלים במדינתו".

עוד כתבות

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

במאבק מול הנגיד, סמוטריץ' הבטיח הורדות מסים. מה קרה בפועל?

סמוטריץ' לא מרוצה מההתנהלות של בנק ישראל, אבל מה עם החלק שלו במשוואה? ● האם הורדות המסים שהוא הבטיח אכן קרו? ● המשרוקית של גלובס

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

ההערכה בישראל: תקיפה אמריקאית באיראן - בלתי נמנעת

הבית הלבן: "דיפלומטיה היא תמיד האפשרות הראשונה, אבל טראמפ מוכן גם להשתמש בכוח קטלני"; שר ההגנה האיראני: לא מחפשים מלחמה ● דיווח: ארה"ב תוכל לתקוף באיראן רק 5-4 ימים ברצף; טהרן מאיימת: "תיזהרו מטעות בחישוב"● דיווח: ישראל איימה על לבנון - "נתקוף בעוצמה אם חיזבאללה יתערב"; שר החוץ הלבנוני התריע: "חוששים מתקיפות ישראליות, שואפים לפעול דיפלומטית"● דיווחים שוטפים

השפעת הבינה המלאכותית על שוק התוכנה / צילום: Shutterstock

ירידות חדות גם בת"א: הדוח האפוקליפטי על ה–AI שזרע בהלה בשווקים

המסמך הוויראלי של Citrini Research מתאר תרחיש עתידי תיאורטי שבו האצת ה–AI מטלטלת את שוק התוכנה, פוגעת בצריכה ומחלחלת למערכת האשראי ● התגובה השלילית לדוח בוול סטריט הגיעה גם לבורסה ת"א, שם מניות הביטוח - שהובילו את הירידות - איבדו כ–7%

דירה בשיפוצים / צילום: כדיה לוי

החשש ממלחמה מגיע לתחום השיפוצים: ירידה של 25% בהזמנות לקראת פסח

הציפייה להסלמה ביטחונית עוצרת את תנופת ההתחדשות של משקי הבית: הציבור חושש להיתקע עם "בית מפורק" בחירום, וקבלני השיפוצים מדווחים על טלפונים דוממים בשיא העונה ● במקביל, האיום האיראני מאלץ את ענף הבנייה לדרוש פתרונות להפעלת מנופים מהקרקע

ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש ממשלת הודו נרנדרה מודי בנתב״ג, היום / צילום: קובי גדעון, לע״מ

לייזר ועסקאות במיליארדים: מה מחפש ראש ממשלת הודו בישראל

ביקורו של נרנדרה מודי בארץ, לראשונה מאז 2017, יכלול שורת היבטים, בהם ביטחוניים, סחר והעברת טכנולוגיות להודו ● לצד הרחבת הסחר ושיתופי פעולה טכנולוגיים, אחד הנושאים המרכזיים שהצדדים ידונו עליו הוא פיתוח בתחום ההגנה מטילים בליסטיים

אילוסטרציה: shutterstock

הבורסה בת"א ננעלה בירידות; מדד הביטוח צנח ב-7.5%, הבנקים ב-2%

מדד ת"א 35 ירד בכ-1.7% ● הירידה במניות הביטוח והפיננסים באה בעקבות דוח אפוקליפטי של חברת המחקר Citrini Research סביב עתיד ה-AI ● המניה שנמחקת מהבורסה בתל אביב אחרי 25 שנים ● טרמינל איקס זינקה בעקבות נפילת הצעתו של שר האוצר להעלות את תקרת הפטור ממע"מ

שחר תורג'מן, נשיא איגוד לשכות המסחר, ובצלאל סמוטריץ', שר האוצר / צילום: עופר חג'יוב, שלומי יוסף

סערת הפטור ממע"מ: איגוד לשכות המסחר עתר נגד הצו החדש של סמוטריץ'

שר האוצר סמוטריץ' הכריז אמש על צו חדש שמרחיב את הפטור ממע"מ ביבוא אישי ל-130 דולר, לאחר שהצו הקודם בגובה 150 דולר בוטל ע"י הכנסת ● איגוד לשכות המסחר, שעתר נגד הצו הקודם ונדחה, פנה הבוקר שוב לבג"ץ בבקשה לצו מניעה: "זה לא ויכוח על 20 דולר לכאן או לכאן - זו שאלה עקרונית של כיבוד הכרעת הכנסת"

בעל השליטה באל על קני רוזנברג / צילום: גיא כושי ויריב פיין

אל על מציגה: רווח שנתי גבוה למרות איראן, הדולר והתחרות שמתגברת

חברת התעופה אל על דיווחה על רווח של כ-403 מיליון דולר בשנת 2025, המשקף ירידה של 26% ביחס ל-2024 ● החזרה ההדרגתית של חברות התעופה הזרות לישראל הגבירה את התחרות בשמיים והקטינה את נתח השוק של אל על

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט התאוששה בהובלת מניות התוכנה; AMD זינקה ב-9%

נאסד"ק עלה ב-1% ● מנכ״ל ג'יי.פי מורגן, ג'יימי דיימון, מזהיר כי האווירה בשווקים מזכירה באופן מדאיג את השנים שלפני המשבר הפיננסי העולמי ● AMD זינקה בעקבות עסקת ענק שחתמה עם מטא ● הביטקוין בדרך לחודש הגרוע ביותר מאז יוני 2022 ורצף של חמישה חודשי ירידות, הארוך ביותר מאז 2018

מטוסי אל על / צילום: עידו וכטל

170 אלף שקל בשנה בממוצע: הדוחות חשפו בונוס אדיר לטייסי אל על

גם בשנה שבה נפגעה משקל חזק, מלחמה באיראן והפרשה לקנס של רשות התחרות, הרוויחה חברת התעופה 403 מיליון דולר - ירידה של 26% מ–2024 ● הבונוס לכל טייס: מעל 170 אלף שקל ויותר מכפול מתחילת המלחמה ● והיכן מתכנן המנכ"ל להשקיע את המיליארדים שבקופה

מכונת בדיקת שבבים של קווליטא / צילום: אתר החברה

לאחר זינוק של 4,000% בחמש שנים: הגיוס הענק של מניית השבבים בת"א

קווליטאו גייסה כ–225 מיליון שקל על רקע הביקוש גובר למערכות שאותן היא מייצרת, המשמשות לבדיקת השבבים של חלק מענקיות התחום ● וגם: טדי שגיא נכנס לבורסה עם אולטרייד מחזור

קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק מאשימה: חברות סיניות כרו מידע מקלוד לפיתוח מודלים

בפוסט חריג בחריפותו שפורסם מטעם החברה אתמול, אנתרופיק טוענת כי שלוש חברות סיניות, פעלו באופן שיטתי כדי לשאוב מידע ממודל השפה שלה קלוד ● לפי אנתרופיק, החברות הקימו יותר מ־24 אלף חשבונות מזויפים וביצעו למעלה מ־16 מיליון פניות למערכת, בהיקף שהיא מגדירה כתעשייתי

כותרות העיתונים בעולם

ארדואן מחריף את המלחמה נגד ישראל. האם ארה"ב תתערב?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מחקר חדש טוען שארה"ב צריכה להסתמך יותר על ישראל, מכון מחקר אמריקאי קורא לארה"ב לעצור את הצעדים האנטי ישראליים של טורקיה, והתגברות האנטישמיות באיטליה • כותרות העיתונים בעולם

אורן הולצמן, מנכ''ל ומבעלי אודיטי טק / צילום: יח''צ

הישראלית שצוללת בכ-50% במסחר בוול סטריט

חברת הטכנולוגיה לעולם היופי אודיטי טק צוללת במסחר בוול סטריט לשפל לאחר שסיפקה תחזית חלשה ● בחברה מייחסים את התחזית לאתגר בו היא נתקלה מול שותף הפרסום שלה, שהוביל לגידול בעלויות, ומעריכים כי הסוגיה תיפתר ● אורן הולצמן, מנכ"ל החברה: "זיהינו רק לאחרונה את שורש הבעיה, לוקח זמן להתאושש"

צוללת BlueWhale בניסוי שהתקיים בקיץ בגרמניה / צילום: commons.wikimedia.org

היוצרות התהפכו: התעשייה האווירית מסרה צוללת לחיל הים הגרמני

הצוללת הבלתי-מאוישת Bluewhale, של התעשייה האווירית משמשת בעיקר לצרכי איסוף מודיעין באמצעים אלקטרוניים ובחשאיות ● העסקה מוערכת בשווי של עשרות מיליוני אירו ועשויה לפתוח פתח להצטיידות נוספת בעתיד

ממ''ד / צילום: דוברות משרד הביטחון

עוד 700 שקל לדירה עם ממ"ד, בתל אביב - דחוף

בקבוצות פייסבוק שונות המיועדות למחפשי דירות ניכרת עלייה בפוסטים שפורסמו בחיפוש אחר דירות עם ממ"ד, הן להשכרה והן לסאבלט, כדי להיערך מבעוד מועד לתקיפה נוספת

אילוסטרציה: shutterstock

החודש הכי חזק של מיטב אי פעם ושיא של 3 שנים בתעשיית הגמל

מנהל הגמל הגדול בישראל גייס בינואר 2.4 מיליארד שקל - הגיוס החודשי השלישי בגודלו אי פעם בתעשייה ● לעומתו ממשיכים אלטשולר שחם וילין לפידות לשלם את מחיר החולשה בתשואות ומאבדים מיליארדים למתחרים ● מנכ"ל מיטב גמל: "יש לנו יתרון תחרותי משמעותי"

ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, בכנסת בטקס חגיגי בהשתתפות יושב ראש הכנסת אמיר אוחנה ובן זוגו, ראש הממשלה בנימין נתניהו ורעייתו / צילום: מארק ישראל סלם/הג'רוזלם פוסט

ממזון ועד הייטק: המשלחת ההודית תיפגש עם שורת חברות תעשייה וטכנולוגיה בישראל

הערב ייפגשו שורה של חברות ישראליות בתחום התעשייה והטכנולוגיה עם נרנדרה מודי, ראש ממשלת הודו ומשלחת אנשי העסקים שמתלווה אליו ● רשימת החברות עמן נפגשים ההודים נבחרה על ידי ההודים עצמם ותואמה על ידם ישירות ללא מעורבות ישירה של גורמים רשמיים

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לא רק הפטור ממע"מ: הסדקים בקואליציה מאיימים על הבטחות האוצר

ההפסד בהצבעה על המע"מ מסמן את הקושי הצפוי לסמוטריץ' בקידום צעדיו הכלכליים ● עתיד רפורמות החלב ומס הרכוש תלוי ביכולתו לגייס רוב בוועדות, בעוד ההתנגדות בקואליציה גוברת

בבנק ההשקעות גולדמן זאקס מהמרים נגד השקל / צילום: Shutterstock

מה יקרה לשקל עד סוף השנה? בשוק לא קונים את התחזיות הקשות

לנוכח הסיכונים הגיאופוליטיים והלחץ על מניות הטכנולוגיה, בבנק ההשקעות מעריכים שהשקל בתמחור יתר של 13% וממליצים על פוזיציית שורט ● מנגד, כלכלנים מקומיים מעריכים שהירידה ברמת הסיכון והגאות בהייטק ובתעשיות הביטחוניות יתמכו בהמשך התחזקות המטבע