גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

כמה נשלם על העברת כספים בביט? כל מה שצריך לדעת על העמלה החדשה

אפליקציית התשלומים החינמית והפופולרית של בנק הפועלים, שצברה עד היום הפסדי ענק, תתחיל בקרוב לגבות עמלות ממי שמקבל מעל 25 אלף שקל בשנה ● מה עומד מאחורי המהלך, איך תיגבה העמלה וכמה זה צפוי לעלות? ● וגם: למה פייבוקס לא מתכוונת בינתיים לגבות עמלות? גלובס עושה סדר

אפליקציית bit / צילום: Shutterstock, Maor Winetrob
אפליקציית bit / צילום: Shutterstock, Maor Winetrob

ביום חמישי הודיע בנק הפועלים כי אפליקציית התשלומים שלו, ביט, תתחיל לגבות בשנה הבאה עמלה על קבלת כספים. מינואר 2025, תיגבה עמלה מכל לקוח שיקבל מעל ל־25 אלף שקל בשנה. מדובר במהלך שמקדם בנק הפועלים מזה חודשים, והחל בפנייה לפיקוח על הבנקים, עוד בימי קדנציית המנכ"ל הקודם, דב קוטלר. ביולי האחרון פרסם המפקח על הבנקים דני חחיאשוילי, טיוטה שתאפשר את גביית העמלות וכעת מחליפו של קוטלר בניהול הבנק, ידין ענתבי, ממשיך באותו הקו: גביית עמלה ממשתמשי האפליקציה.

החל מ-2025: ביט תגבה עמלות ממי שיקבל מעל ל-25 אלף שקל בשנה
מהפך אוקטובר: הגופים שזינקו לראש צמרת התשואות בגמל ובפנסיה

לאן הולכת ביט?

כיום, ביט היא השליטה הבלתי מעורערת של שוק העברות התשלומים, עם נתח שוק של 90% ו־3 מיליון משתמשים. ניתן לשער שירידה מסוימת בנתח השוק של ביט כתוצאה מגביית העמלות תהיה חלק מהמחיר שיישלם הפועלים בניסיון לצמצם את ההפסדים הכבדים שמייצרת לו האפליקציה. מאז ההשקה, לפי הערכות, ביט צברה הפסדים של כ־700 מיליון שקלים. בנקאים, כידוע, אינם אוהבים להפסיד ובוודאי לא לסבסד פעילויות כה משמעותיות בהיקפן ללקוחותיהם. לכן ניתן להסיק שהשנה הקרובה תהיה שנת מבחן שלאחריה יוחלט באשר לעתידה של ביט.

נזכיר כי לפני כמעט שלוש שנים, בפברואר 2022, החליט בנק לאומי, המתחרה העיקרי של בנק הפועלים, להפסיק את אפליקציית התשלום שלו: Pay לאחר כחמש שנות פעילות. ההפסקה הגיעה לאחר שהאפליקציה לא הצליחה בשיעור החדירה שלה שהוערך בסוף חייה בכ־1%.

במובנים רבים נראה כי ההצלחה הגדולה של ביט בקרב הלקוחות היא גם עקב אכילס שלה מבחינת הבנק, בשל הפסדים של מאות מיליוני שקלים שייצר לו המודל החינמי לפיו עבדה עד היום. לפי שעה נראה שבבנק עדיין ממשיכים להאמין בה ולקדם אותה, בתקווה שגביית העמלות מהלקוחות הכבדים של האפליקציה תשנה את המצב.

זאת לצד מקור הכנסות נוסף שעשוי לנבוע לה ממהלך עליו הוכרז בספטמבר, לפיו יתאפשר לצבור עד 5,000 שקל בביט, סכום שלא אמור להיות לגביו תשלום של ריבית. היות ולביט יש כ־3 מיליון משתמשים, ניתן להניח שעל פני זמן יצטבר שם סכום משמעותי. הפועלים יוכל לגבות ריבית יומית מבנק ישראל לגבי אותו סכום, שעשוי לסייע להכנסותיו מהיישומון. ריבית הבנק המרכזי עומדת נכון להיום על 4.5%.

מה גובה העמלה שתיגבה וממי?

ביום חמישי הודיע הבנק כי ביט תגבה, החל מתחילת 2025, עמלה בגובה של 0.6% בעבור כל סכום כסף המתקבל באפליקציה העולה על תקרת ה־25 שקל השנתית. מדובר בעמלה נמוכה יותר מהערכות שפורסמו במהלך השנה שעברה (1%). במקביל, הורחבה התקרה השנתית להעברות כספיות ביישומון, כך שמעתה עד לסיומה של שנת 2024, כל המשתמשים בביט יוכלו ליהנות מתקרת קבלת כספים שנתית של 100 אלף שקל, ללא תשלום עמלה. כאמור תשלום העמלה יתבצע רק בשנה הבאה.

מנכ''ל בנק הפועלים, ידין ענתבי / צילום: ענבל מרמרי

בבנק מציינים כי העמלה מיועדת להיגבות ממשתמשים בביט בהיקף פעילות שהוא מסחרי בעיקרו. הללו מהווים כ־6% מהמשתמשים ביישומון. לפי הפועלים, העמלה אינה רלוונטית ליותר מ־90% מתוך 3 מיליון משתמשי הביט. ועדיין, גם 350 אלף לקוחות הם שיעור לא זניח בכלל.

מכיוון שלא ניתן יהיה לקבל מעל 100 אלף שקל בשנה, חישוב מהיר מלמד שמי שיקבל כספים לפי התקרה בשנת 2025, ישלם עמלה של עד 450 שקל בשנה (שיעור העמלה של 0.6% מקבלה מירבית של 75 אלף שקל).

כיצד תיגבה העמלה?

העמלה תיגבה ב־5 לחודש, אך ורק על קבלת הכספים בביט (כלומר מהצד שמקבל אותם) וזאת לאחר חציית התקרה. החיוב יתבצע עבור כל הכספים שקיבל המשתמש בשירות בחודש הקודם (כאמור, מעבר לתקרה האמורה), וזאת באמצעות חיוב כרטיס החיוב שהזין המשתמש בביט. משתמשי ביט עם פעילות בהיקף מסחרי יקבלו על כך מסרון (SMS) בימים אלה.

הגבייה של העמלה מבחינת הבנק לא צפויה "להתפרס" על פני השנה. זאת, היות ורבים מבעלי המקצוע שמשתמשים בביט לקבלת כספים מלקוחותיהם במהלך השנה הקלנדרית, מודעים להיקפים הכספיים שהעבירו ומשתדלים לנהל זאת. ההערכה היא שבפועל, רף קבלת הכספים אצל הלקוחות, יוביל לגבייה של העמלות ככל שמתקרבים לסופה של השנה הקלנדרית. הנתונים הכספיים על פעילות ביט מצומצמים מאוד, ובוודאי על היקפי השימוש המצטברים במהלך השנה, ולכן קשה להעריך כיצד ישפיעו על הדוחות הכספיים. ככל שחלק נכבד מהעמלות ייגבו בסיומה של השנה הקלנדרית, הרי שלצורך העניין הגביה של העמלה בגין אותו חודש תחול ב־5 בינואר 2026. כך שעיקר ההשפעה שלהם תירשם בדוחות הרבעון הראשון של 2026 שידווחו רק בחודש מאי באותה שנה.

השינוי העתידי של אפליקציית ביט / הדמיה: יח''צ

מדוע ביט מתחילה לגבות עמלות?

ליישומון ביט יש כאמור 3 מיליון משתמשים וכאמור הוא חולש על מרבית השוק. אלא שבשל גודלה ומודל הפעילות החינמי שלה היא הסבה הפסדים כבדים לבנק הפועלים לאורך השנים. לפי ההערכות מוקדם יותר השנה, מדובר בסכום מצטבר של קרוב ל־700 מיליון שקל מאז הושקה ב־2016.

ההפסדים הנערמים בביט הובילו עוד את המנכ"ל הקודם קוטלר, לשנות כיוון ולקדם את גביית העמלות. הסיבה לעלויות הכבדות היא שכיום חלק נכבד מלקוחות ביט מתחברים ליישומון דרך הזנת פרטי כרטיס אשראי. היות והבנק לא גובה עמלה על קבלת הכספים דרכה, מדובר בסבסוד למעשה של הפעילות בביט ע"יהבנק מול חברות כרטיסי האשראי כאל, מקס וישראכרט, שגובות מצידן מהפועלים עמלות הצלבה על השימוש בכרטיסים לצורך העברות הכספים.

במקביל מקודם מהלך שיאפשר לאנשים להתחבר באמצעות חשבון הבנק לביט, אבל זה צפוי להימשך עוד שנים עד שיושלם, ויישפר אף הוא את הרווחיות מביט. בבנק הפועלים, כך נראה, לא מחכים לכך ורוצים לראות את הפעילות עוברת לפסים של רווחיות עוד לפני שחיובים דרך החשבון יוזילו את תשלומי העמלות לחברות כרטיסי האשראי.

מה תעשה המתחרה פייבוקס?

המהלך של בנק הפועלים בכל הנוגע לביט, מעלה את השאלה באיזה צעד ינקוט היישומון המתחרה פייבוקס של בנק דיסקונט המחחזיק ביתרת שוק העברות הכספים בין פרטיים (כ-10%) . לפי שעה בפייבוקס לא הודיעו על שום מהלך דומה בנוגע לגביית עמלות, וככל הידוע אין שם כוונה לשנות מדיניות בטווח הזמן הנראה לעין.

התוצאה עשויה להיות נגיסה של נתח שוק משמעותי יותר על ידי פייבוקס בהמשך. כמו כן, תקרת ההעברות השנתית של פייבוקס, שעומדת על הרף שאליו עולה זו של ביט (100 אלף שקל) גם כן לא אמורה להשתנות.

עוד כתבות

ליאת שוב, ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי: "הצפון יכול להפוך למוקד צמיחה מרכזי"

ליאת שוב הדגישה בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס כי "כדי להפוך את הצפון למנוע צמיחה אמיתי של המשק, נדרשת עבודה משותפת של כלל הגורמים – הממשלה, המגזר העסקי, המגזר הפיננסי והרשויות המקומיות"

כביש 90 לקריית שמונה / צילום: Shutterstock

תוכניות ענק, ביצוע חלקי: למה שיקום הצפון נגרר מהחלטה להחלטה

הממשלה הקצתה תקציב משמעותי לשיקום יישובי קו העימות בצפון, אך בפועל ההחלטות נגררות בין משרדים, מטות היישום לא מאוישים, והתוכניות הרב־שנתיות עוד לא גובשו ● דוחות רשמיים מגלים קצב התקדמות איטי, שספק אם בכוחו לשקם את האזור או להצמיח אותו

אילן רביב, מנכ''ל מיטב / צילום: רמי זרנגר

לאחר שזינקה 1,200% בשלוש שנים: ההמלצה שנותנת רוח גבית לבית ההשקעות הגדול בישראל

בג'פריס צופים שבית ההשקעות הגדול בישראל ימשיך ליהנות מהרוח הגבית שמספק לו שוק החיסכון הארוך וקצר הטווח ● שווי המניות של משפחות סטפק וברקת - כמעט 6 מיליארד שקל

בית הדין הרבני / צילום: Shutterstock

אושר לקריאות שנייה ושלישית: בתי דין רבניים יוסמכו להיות בוררים בעניינים אזרחיים ללא אישור בית משפט

על פי ההצעה שהוגשה על ידי חברי כנסת מיהדות התורה, בתי דין דתיים יהיו בעלי סמכות לדון כבוררים לפני דין תורה בעניינים אזרחיים, אם הצדדים הסכימו לכך ● סמוטריץ': "קורא לדיינים: כנסת ישראל נותנת לכם הזדמנות להראות לעם ישראל דין תורה וצדק"

תנובה / צילום: שלומי יוסף

המחוזי: תנובה עשתה דין לעצמה והחזיקה בשטח שאינו בבעלותה

ביהמ"ש קבע כי תנובה אינה בעלת זכויות בשטח בבאר שבע שהחזיקה במשך עשרות שנים ● בנוסף נמתחה ביקורת על התנהלות החברה: איך תאגיד עתיר-משאבים, המלווה ביועצים משפטיים צמודים, שוכח לחתום על הסכם לקבלת מקרקעין?

דוד צרויה, מנכ''ל פלוס500 / צילום: נתנאל טוביאס

שלושת בכירי Plus500 הישראלית מכרו מניות בכ־280 מיליון שקל

לאחר שפלטפורמת המסחר הגיעה לשווי של יותר מ־12.5 מיליארד שקל בלונדון, מכרו המנכ"ל ושני סמנכ"לים חלק מהחזקותיהם ונותרו להחזיק מניות במעל חצי מיליארד שקל ● לאחרונה הודיעה פלוס500 על כניסתה לשוק החיזוי בו פועלת פולימרקט

קופות החולים / צילומים: איל יצהר, דוברות לאומית. עיבוד: טלי בוגדנובסקי

אילו קופות החולים המובילות בתחום בריאות הנפש והתפתחות הילד?

דוח חדש של משרד הבריאות חושף: מיהן קופות החולים המובילות בתחום בריאות הנפש והתפתחות הילד? ● בנוסף חושף הדוח שינוי דרמטי ברמת האלימות כלפי הצוותים הרפואיים

קופסאות מזון התינוקות נוטרילון של טבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

צעד אחד צעד: כך פוספס רעלן הצרוליד בנוטרילון

ועדת הכנסת חשפה את השתלשלות האירועים - ממועד זיהוי הרעלן בעולם ועד הריקול בישראל ● המסקנה: משרד הבריאות פעל מהר, אך מדינת ישראל לא הייתה בעדיפות על שולחן הרגולטורים האירופאים, ומערכת המעקב מצריכה חיזוק

הקונסול הכללי בניו יורק, אופיר אקוניס בנימיני וגואטה, כאן ב', 11.02.26 / צילום: דוברות הכנסת

האם לאיראן יש טילים שמאיימים על ארה"ב?

הטווח המקסימלי של הטילים שבידי איראן רחוק מלהגיע לארה"ב, והוא יכול להגיע רק עד מזרח ודרום אירופה ● המשרוקית של גלובס

דני מירן, תושב יסוד המעלה ואביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

דני מירן: "מה שהמדינה נותנת לשורדי השבי לא מספיק"

"לא רק לשבים יש בעיות כלכליות, גם למשפחות החטופים, ולא רק במעגל הראשון אלא גם במעגל השני והשלישי" - כך סיפר דני מירן, אביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי מי שחזר לקריית שמונה זו אוכלוסייה שצריכה חיזוק, עידוד ותמיכה

אלונה בר און, מו''ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

אלונה בר און, מו"ל גלובס: "עיתונות כלכלית מביאה נתונים ולא דעות פוליטיות"

"אנחנו מנסים לעשות עיתונות אחרת", כך אמרה הבוקר אלונה בר און, מו"ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוסיפה בר און, כי "המטרה שלנו היא לספק לאזרחים מידע מהימן ומדויק לו הם זקוקים לצורך תפקודם בחברה החופשית"

חנות בגדים / צילום: Shutterstock

שוק האופנה בישראל מגלגל 25 מיליארד שקל, אבל נתון אחד חושף משבר שקט

תעשיית האופנה הישראלית מתמודדת עם שורת אתגרים לא פשוטים, בין השאר בגלל התחזקות האונליין ומבנה השוק ● מבדיקת גלובס עולה כי מדד ההלבשה צנח ב־34% בעשור החולף

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

חשד למידע פנים במניה הלוהטת של ת"א: פשיטה על משרדי ארית

חוקרי רשות ני"ע הגיעו למשרדי ארית תעשיות באור יהודה וחקרו מספר נושאי משרה ● ארית דיווחה לבורסה כי בשלב זה אין חשדות נגד החברה עצמה, ואין השפעה על הפעילות השוטפת של החברה או של החברה-הבת רשף טכנולוגיות

בשר בסופרמרקט / צילום: תמר מצפי

האסדרה בשוק הבשר שתוריד את המחירים ב-15%

במשך שנים הרגולציה במדינת ישראל אסרה על מכירת בשר טחון שהגיע טחון מהמפעל ברשתות השיווק ובקצביות ● בקרוב - בעקבות עבודת מטה משותפת בין משרד החקלאות, רשות האסדרה ומשרד הבריאות - זה הולך להשתנות

עידן עופר / צילום: סיון פרג'

בדקנו: האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

בעלי חברת הספנות לשעבר החל לממש את החזקותיו במחירי השיא של 2022 ונהנה מתמורה כוללת של מעל 2 מיליארד דולר, בעיקר מדיבידנדים ● עופר יכול היה להרוויח יותר על יתרת המניות שמימש, אך גם כך הערך המצטבר שלו בצים גבוה מהמחיר בעסקה למכירתה

יו''ר המועצה הלאומית לכלכלה, אבי שמחון / צילום: שלומי יוסף

ויכוח בין האוצר ליועץ הכלכלי של רה"מ: האם תוקם חוות שרתים בפריפריה?

פרופ' אבי שמחון דוחף להגדרת חוות שרתים כ"תשתית לאומית" - ולאפשר הקמת תחנות כוח צמודות במסלול עוקף רשויות מקומיות ● באוצר מתנגדים מחשש לעומס על רשת החשמל ועלויות כבדות ● הביקורת: "ההטבות מוגבלות לצפון הקרוב ולדרום המרכז, הגליל והנגב - בחוץ"

אבישי אברהמי, ניר זוהר, ערן זינמן, רועי מן, מיכה קאופמן / צילום: אלן צצקין, נתנאל טוביאס, NYSE

צניחת מניות התוכנה: היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר

מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● הללו רשמו ירידה מצטברת של מעל ל־80% משוויין בשיא ● ההפסדים שרשמו הבכירים של מאנדיי, וויקס, פייבר וסימילרווב - והמכה לאופציות של העובדים בהן

עפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון ''הביתה חוזרים לגליל'', בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

עפרי-רימוני: "אי-אפשר להגיד שאין פה ממשלה. הם התחילו בצעדים קטנים, וצריך להגדיל"

לירן לנגליב, מנכ"ל Conexa, ועפרי אליהו-רימוני, מייסדת ארגון "הביתה חוזרים לגליל", דיברו בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס על דור העתיד של הגליל, וסיפרו מדוע העתיקו לאחרונה את מקום מגוריהם לצפון ● אליהו-רימוני: "אם המדינה תשים לעצמה יעד להפוך את עמק החולה לעמק הסיליקון, זה יקרה"

צוללת של טיסנקרופ / צילום: Associated Press, TARA TODRAS-WHITEHILL

לראשונה: רכיבים לצוללות של גרמניה ייוצרו בישראל

אלביט וחברת טיסנקרופ מערכות ימיות הגרמנית חנכו קו ייצור חדש בישראל לייצור רכיבי מבנה תת־ימיים לצוללות ● כחלק משיתוף־הפעולה אלביט תקים מתקן ייצור חדש לרכיבי GRP תת־ימיים ● בתוך כך הודיעה אלביט על מספר חוזים נוספים בהיקף של מאות מיליוני דולרים

פלג דוידוביץ, מנכ''ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

פלג דוידוביץ': "הנתונים צריכים להיות קריאת השכמה – הצפון הוא המרכז החדש"

"הנדל"ן בישראל עובד בשיטת הכלים השלובים, פריפריאלית, גאוגרפית, אורבנית - כל התהליכים מתחילים מהמרכז, וכשהוא מתייקר, הולכים צפונה ודרומה" - כך אמר פלג דוידוביץ', מנכ"ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס