מדי כמה שנים משגרת סוכנות החלל האמריקאית, נאס"א, רכב חלל היפר-סוני חדש, המאתגר את חוקי הפיזיקה עם מנוע סילון משוכלל יותר, דלק חסכוני יותר וחומרים קלים יותר. כמו למשל, מטוס ה-X-43A המסוגל לטוס במהירות הגבוהה פי חמישה ממהירות הקול (מאך 5) ופורץ את הדרך ליישומים עתידיים, כמו טילים היפר-סוניים ותעופה אזרחית על-קולית.
● כבר לא כולם רוצים לעבוד בהייטק. זה היעד החדש
● הכי קרוב לשמש: הגשושית שעושה היסטוריה בחלל
נאס"א כבר פיתחה כמה מטוסים כאלה, שהמפורסם ביותר ביניהם הוא האיקס-15 שהגיע לגבול החלל בשנות ה-60 ושמר על השיא כמטוס שהגיע למרחק הגבוה ביותר עד שנת 2004.
כעת נודע כי נאס"א צפויה לשלב באחד מכלי הרכב העתידיים שלה מערכות אופטיות שפותחו בחברת אודיסייט מרמת גן (Odysight), המנוהלת על ידי בכירי חיל האוויר לשעבר.
המערכות של החברה יותקנו במספר ניסויי טיסה אווירונאוטים בחודשים הקרובים, שיבחנו את פעילותן במהירות גבוהה ובתנאי סביבה קיצוניים, ואם לא יהיו הפתעות, ההזמנות המסחריות יחלו בשנה הבאה, ועל פי ההערכות היקפן יעמוד על מיליוני דולרים בודדים.
בנאס"א מעוניינים לשבץ את המצלמות בתוך כלי הטיס, כדי לצלם בכל רגע נתון רכיבים רבים שארוזים היטב - כמו טלסקופים, פאנלים סולאריים, או מקדחים - ולנטר כל פגיעה אפשרית שלהם בזמן ההמראה. לא אחת נפגע המטען או חלקים בכלי טיס בזמן השיגור, מבלי שצוותי הקרקע מודעים לכך, והדבר מתגלה רק בחלל או בחזרה לכדור הארץ.
נבחרה פעמיים ע"י נאס"א
המצלמות של אודיסייט, שמותקנות כיום על מסוקים ומטוסים בחיל האוויר ומנטרות את החלקים הנעים שבתוכם, מיועדות לעמוד בתנאי קיצון - ממינוס 273 מעלות צלזיוס ועד 180 מעלות, רעידות, לחץ אטמוספרי וקרינה.
הן כבר הותקנו בעבר על מוצרים של נאס"א: החברה קיבלה מספר חד-ספרתי של הזמנות להתקנת המערכות שלה על גבי זרוע תדלוק של מעבורת לתדלוק לוויינים בחלל.
מדובר באבן דרך במשימת הטיס למאדים: הוכחה להיתכנות של תדלוק בחלל, שעשויה לסייע למשימה של נאס"א להטיס חלליות לפלנטות מרוחקות.
ענבל קרייס, מנהלת החדשנות בחטיבת מערכות, טילים וחלל בתעשייה האווירית, שניהלה את פיתוח ה"חץ 3", משמשת כחברת דירקטוריון באודיסייט. "מדובר במקרה חריג, ככל שידוע לי, על חברה ישראלית שנבחרת פעמיים על ידי נאס"א במכרזים שונים כספק יחיד", היא אומרת לגלובס.
בין החברות הישראליות שהצליחו לשבץ מוצרים בנאס"א ניתן לציין את סטמרד (StemRad), שאפוד החלל שלה, המגן מפני קרינת חלקיקים בעת סערות שמש חזקות, נשלח למשימת ארטמיס הראשונה לחלל לפני שנתיים.
גם חברת חיישני החקלאות הישראלית קרופקס (CropX) נבחרה על ידי נאס"א לביצוע ניסוי שיאפשר לשלב נתונים מהחיישנים עם המידע הנאסף מלווייני נאס"א באריזונה, ולהפיק תובנות לחקלאים בתחום ניהול ההשקיה והדשנים.
בשנות ה-60 של המאה הקודמת נעזרו בנאס"א גם בכישוריו של אפי ארזי, לימים מייסד סאיטקס. הוא היה שותף לפיתוח מכשור לווייני ולבניית מצלמת הטלוויזיה ששידרה את התמונות מהנחיתה הראשונה על הירח בשנת 1969.
חיפשה חברה באינטרנט
הדרך שבה נאס"א הגיעה לאודיסייט הייתה מקרית לחלוטין. "נאס"א החליטה לפתח מעבורת לתדלוק לוויינים לחלל החיצון: כל לוויין כזה עולה 200 מיליון דולר, וכאשר אי אפשר לשנע אותו יותר הוא הופך לגרוטאה", אומר לגלובס פרופ' בנעד גולדווסר, ממייסדי החברה. "שנית, ליום שבו תרצה הסוכנות להגיע למאדים, היה חשוב לה לבצע משימות תדלוק בחלל החיצון - שם הטמפרטורה יכולה להגיע למינוס 147". נאס"א רצתה מצלמה עמידה שתוכל להשתרבב אל תוך צינור התדלוק, כך שקוטרה לא יעלה על 4 מ"מ. "נאס"א חיפשה באינטרנט - עד שהגיעה לחברה ישראלית מעומר שבשנת 2012 פרסמה שהצליחה לפתח את מצלמת הווידיאו הקטנה בעולם, בקוטר של 1.2 מ"מ", מספר בנעד.
החברה מעומר היתה מדיגוס, שפיתחה בכלל מצלמות רפואיות, שעברה תהפוכות והתקשתה להתרומם. גולדווסר, שהיה יזם סדרתי של סטארט-אפים רפואיים, הבין את הפוטנצאל העסקי שהיה טמון במצלמות הזעירות והעמידות ששימשו עד אז לניטור מהלכים זעירים מאוד בניתוחי גב. "נאס"א שאלה את החברה: האם המצלמה שלכם יכולה לשרוד בחלל? התשובה הייתה: איננו יודעים. אבל במהלך שני ניסויים בשנים 2015 ו-2018 הוכח כי המצלמה משדרת תמונה איכותית מהחלל, ומסוגלת לשרוד בו חמישה ימים ברצף", אומר בנעד.
גולדווסר, מומחה לאורולוגיה שהיה למנהל הצעיר ביותר של מחלקת האורולוגיה אי פעם בבית החולים, היה שותף להקמתן ומכירתן של מספר חברות סטארט-אפ רפואיות, בהן מדינול וריטה מדיקל. ההצלחה עם נאס"א, ולקוחות כמו ווסטינג האוס ורולס רויס, הביאה אותו לרכוש את פעילות המצלמות ממדיגוס, ולהקים כספין אוף את סקאוטקאם (ScoutCam), ששינתה את שמה לאחר מכן לאודיסייט, כשהתמקדה על עולם התעופה. "העולם הרפואי כבר לא עניין אותי, ידעתי שיש למצלמות הללו עוד הרבה יישומים אחרים, והחלטתי להמשיך ולחפש מה אפשר לעשות איתן". כיום אין למדיגוס מניות בחברה.
להתריע מראש על כשל
בחיפושיו פגש גולדווסר את תא"ל (במיל') קובי בורטמן, ששימש כראש להק ציוד בחיל האוויר. בורטמן, שהיה אחראי בין השאר על תחזוקת המטוסים בחיל, הבין את הפוטנציאל הטמון במצלמות לשימוש במטוסים, מסוקים וכטב"מים: זיהוי בעיות בזמן יכול לחסוך טיפולים מיותרים, זמן וכסף, או להתריע על כשל לפני שהוא קורה. לתפקיד המנכ"ל מונה תא"ל (מיל') יהוא עופר, לשעבר מפקד בסיס שדה דב, ששימש גם כנספח צה"ל באיטליה וכבכיר באלביט במשך קרוב לעשור. "החוכמה לא נמצאת רק במצלמות, אלא במערכת לומדת, כזו שמבוססת על בינה מלאכותית ואלגוריתמים ומסוגלת לזהות תבניות", אומר עופר.
אודיסייט, שנסחרת בבורסה בניו יורק מעבר לדלפק - חלק ממורשת הספין-אוף שירשה ממדיגוס - דיווחה ביום א' על הכנסות של 2.7 מיליון דולר לתשעת החודשים הראשונים של 2024, יותר מכפול ביחס לתקופה המקבילה אשתקד, אז הכניסה 1.08 מיליון דולר. ההפסד הנקי עלה במעט מ-8.1 מיליון דולר בתקופה המקבילה ל-8.2 מיליון דולר השנה. כמו כן דיווחה החברה על צבר הזמנות שעומד על 16 מיליון דולר - ביניהן ההזמנה בנאס"א; אב-טיפוס של מסוק תקיפה מסוג אפאצ'י של חיל האוויר הישראלי; מערכת אחזקה של חברה ביטחונית שתוטמע במסוקי סיהוק משודרגים של חיל האוויר; וכן הזמנות מיצרן מנועי המטוסים הצרפתי ספראן. ביולי האחרון גייסה החברה 10.3 מיליון דולר ממשקיעים פרטיים, ובהם מורי ארקין.
