גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ועדת הכלכלה דנה בהקלות בחוק על מנת להשיב את חברות התעופה הזרות

מתכננים לטוס בתקופה של אי-יציבות? קחו בחשבון שהזכויות שלכם לפיצוי כספי עלולים להיות מוגבלים בקרוב ● האם תיקון בחוק שירותי תעופה יחזיר את החברות הזרות, ומה הסיכוי שזה יקרב את ישראייר להפעיל קו לארה"ב? ● גלובס עושה סדר 

אילוסטצריה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: Shutterstock
אילוסטצריה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: Shutterstock

היום (ב') מתקיים דיון בוועדת הכלכלה שעסק בתיקון חוק שירותי תעופה, המכונה "חוק טיבי". מאז שפרצה המלחמה, חברות התעופה שפעלו בישראל נאלצו להתמודד עם שיבושים תכופים, ביטולי טיסות, וקושי תפעולי משמעותי. החוק הנוכחי, שנכתב למקרים של ביטולים בימי שגרה, מחייב את החברות לספק פיצויים והטבות נוספות לנוסעים. עבורן, החוק מכביד ובלתי אפשרי ליישום בימי חירום, כאשר ביטולי טיסות ושיבושים מתרחשים בשל סיבות ביטחוניות שלא בשליטתן. ריינאייר חשפה כי היקף העלויות הקשורות בביטולי הטיסות מישראל ואליה מאז אוקטובר 2023 עומד על סך של למעלה מ-3.8 מיליון אירו, ישראייר חשפה כי היא מתמודדת עם גל של תביעות משפטיות בעקבות ביטולי ושיבושי טיסות שנגרמו בשל המלחמה, בסכום מצטבר של 2.2 מיליון שקל.

אלו חברות התעופה הזרות שדוחפות לתיקון חוק שירותי תעופה
ישראייר במכתב חריף למשרד התחבורה: "מצב בלתי נסבל שמחייב תיקון"

אילו חברות הביעו עניין בתיקון החוק ומה כל אחת מהן רוצה לתקן?

עד כה, למעלה מ-15 חברות תעופה הביעו עניין בתיקון החוק, אולם מעטות אלו שהתבטאו בנושא באופן גלוי, כגון בריטיש איירווייז, ריינאייר וישראייר. בריטיש איירווייז, יחד עם מספר חברות נוספות (לפי הערכות מדובר בוויזאייר, איזיג'ט ודלתא) דורשות שני שינויים עיקריים בחוק: ראשית, פטור זמני מחובת הפיצוי לנוסעים שטיסותיהם בוטלו בשל המצב הביטחוני. שנית, הגבלה בחובת מתן טיסה חלופית, החברות הזרות מציעות שהחובה הזו תחול עד סכום מסוים בלבד, כך שלא יידרשו לספק כרטיס יקר באופן משמעותי מהמחיר ששולם בכרטיס המקורי.

גם ישראייר הביעה תמיכה בתיקון הזה. נזכיר כי יו"ר רשות התעופה האזרחית (רת"א), שמואל זכאי, הודיע על קיום משא־ומתן עם חברות התעופה הישראליות ישראייר וארקיע להפעלת מטוסים חכורים לצפון אמריקה, מהלך שעדיין לא הבשיל לכדי ביצוע, בין היתר בשל ההתניה של ישראייר להעביר קודם את תיקון החקיקה שיאפשר לה להפעיל קווים לארה"ב מבלי להסתכן בתביעות עתידיות. ריינאייר, לעומת זאת, תומכת בהצעה עם שינוי משמעותי: היא דורשת לבטל את החובה לספק כרטיס חלופי לנוסעים שבוטלה טיסתם.

מה הסיכוי שחברות ישראליות נוספות יפעילו טיסות לארה"ב?

התיקון בחוק יקל על החברות הישראליות להפעיל טיסות חכורות לארה"ב, אך יש עוד מספר אתגרים שיצטרכו לעבור לפני: עליהן לחכור ב"חכירה רטובה" (חכירה שמשמעותה השכרה של המטוס, כולל הטייסים וצוותי האוויר, לחברת תעופה אחרת, שהיא זו שמשווקת ומוכרת את הכרטיסים), מטוסים רחבי־גוף שעומדים בדרישות הבטיחות בארה"ב, למצוא צוותים זרים שיסכימו ללון בישראל, וקבלת רישיונות הפעלה מרשויות התעופה האמריקאיות.

אורי סירקיס, מנכ"ל ישראייר, הביע נכונות במהלך הדיון להפעיל טיסות לארה"ב, אם תינתן הקלה בחוק. "נוכל להפעיל טיסות לארה"ב ולהוריד את המחירים לצרכנים. אבל חוק כזה הורג אותנו אם אנחנו מתמחרים רווח של 100 דולר לנוסע ויש ביטולים ואנחנו נצטרך לשכן אותם בבית מלון במנהטן בזמן הזה כחלק מהנדרש בחוק, זה הימור גדול מדי בשבילנו".

כיצד שינויים כאלה בחוק ישפיעו על הנוסעים?

השינויים יכולים לתרום להגדלת היצע הטיסות לישראל וממנה, ובכך לירידת מחירים ולשיפור התחרות. מצד שני, בתקופות חירום הנוסעים יזכו להטבות חלקיות בלבד עבור ביטולי טיסות, בהשוואה להטבות שמספק החוק בימי שגרה. כך למשל, במצבי חירום, חברות התעופה יידרשו להחזיר לנוסעים את עלות הכרטיס או להציע כרטיס חלופי. עם זאת, חובת הפיצוי הכספי תבוטל. כמו כן, בתקופות רגילות, חברת תעופה נדרשת להודיע 14 ימים מראש כדי להימנע מתשלום פיצוי. אך במצבי חירום, תקופת ההודעה המוקדמת תקוצר ל-3 ימים בלבד. עם זאת, החוק עדיין יחייב את חברות התעופה לספק שירותי לינה לתקופה מוגבלת של לפחות שני לילות.

עד כמה הקלות בחקיקה משמעותית בכדי להשיב את החברות הזרות?

לדבריה של נחמה רונן יושבת ראש קבוצת ממן המעניקה שרותי תעופה לעשרות חברות תעופה בינלאומיות, "אם יש מכנה משותף לכל חברות התעופה הקטנות והגדולות במסגרת הטיעונים למה לא לחזור לישראל זה חוק טיבי, שמחייב אותן לפצות את הנוסעים בטיסה חליפית ולעיתים גם בלינה ומעמיס עליהן עלויות של עשרות מיליוני דולרים. אין עוד מקום בעולם שחברות התעופה צריכות להתמודד עם מצב של ביטול טיסות באופן כה תכוף שלא תלוי בהן ולכן הדבר האלמנטרי שניתן היה לעשות בהוראת שעה עם תיחום ברור של זמן זה להשהות למשך מספר חודשים את יישום חוק טיבי.

"מעבר לכך, גילינו בעיה מהותית בקרב טייסי החברות שניתנת לפתרון באופן מיידי ובעלות לא משמעותית. לחלק נכבד מהטייסים יש משכנתאות וביטוחי החיים שלהם משועבדים לטובת המשכנתא. חברות הביטוח לא מוכנות לבטח אותם במידה והם טסים למדינות שהן במצב מלחמה. חברות התעופה לא מוכנות להשלים לטייסים את השיפוי וזה מניע אותם מלטוס לישראל. אם נצליח להגיע להסדר עם חברות הביטוח שמדינת ישראל תשלים למשך תקופה קצרה את השיפוי שיעניק להם כיסוי מלא על ביטוח המשכנתא בעת הטיסה לישראל, ניתן יהיה לשחרר את אחד מצווארי הבקבוק המהותיים שהביאו למצב הנוכחי".

במהלך הדיון בועדה, עו"ד שירלי קציר, שותפה וראש מחלקת תעופה, תיירות ומלונאות בפישר (FBC), המייצגת את בריטיש איירוויז ומספר חברות תעופה זרות, ציינה כי לפחות 5 חברות יחזרו לישראל באופן וודאי, אך סירבה לנקוט בשם החברות בשל חסיון משפטי.

האם חזרה של חברות ענק תשפיע על חברות נוספות שיחזרו?

רונן, סבורה כי "חברות התעופה הקטנות שיכולות לטוס לישראל ממשיכות לשמור על הקו בהיקף זה או אחר, הבעיה שלנו היא עם חברות התעופה הבינוניות והגדולות ובראשן יונייטד איירליינס וקבוצת לופטהנזה. על מנת להציל את הקיץ הבא נדרש להפעיל את כל האמצעים, ממנהל הקו בישראל ועד לרמה של נשיא המדינה, על מנת לשכנע אותן לחזור להפעיל את הקו. לראייה, ביוני האחרון היינו עדים להשפעה המיידית של הודעת החזרה של יונייטד על כל חברות התעופה הבינוניות והגדולות שפועלות בנתב"ג".

לביטולי החברות הגדולות כמו החברות האמריקאיות וקבוצת לופטהנזה, השפעה ישירה על הביטולים של שאר החברות. חברות התעופה נושאות את עיניהן לענקיות התעופה, כחברות ענק שעובדות עם מערכות ניהול סיכונים חיצוניות וגופי מודיעין אזרחיים, שמאפשרים להן להעריך מצבים ביטחוניים במדינות ולעשות שיקולים בהתאם. בעבר, ראינו שקבוצת לופטהנזה מהווה "ברומטר" לפעילות התעופה בישראל, בהיותה קבוצת התעופה הגדולה בעולם.

אם יתקבל תיקון החוק, איזה זכויות יישמרו לנוסעים?

נוסעים שטיסתם בוטלה ימשיכו להיות זכאים להחזר כספי מלא על כרטיס הטיסה או לכרטיס טיסה חלופי, לפי בחירתם - זכות זו תישמר בכל מצב, כולל בתקופות חירום, ללא תלות בזכאות לפיצוי כספי. במקרה של ביטול טיסה או עיכוב ממושך, הנוסעים ימשיכו לקבל שירותי סיוע בסיסיים כמו מזון, שתייה, הסעה ולינה (לתקופה מוגבלת), שירותי תקשורת חינמיים (למשל, שיחות טלפון או גישה לאינטרנט).

חברות התעופה יחויבו להודיע לנוסעים על ביטול טיסה או שינוי מועדיה בפרק זמן סביר של 14 ימים במצב רגיל או 3 ימים בתקופת חירום. הנוסעים ימשיכו להיות זכאים לקבל מידע ברור על זכויותיהם, כולל פרטים על שירותי סיוע ופיצוי. במצבי שגרה, זכויות הנוסעים נותרות ללא שינוי: הודעה מוקדמת של 14 ימים תחייב את חברות התעופה במתן פיצוי כספי, ושירותי לינה יינתנו ללא מגבלת לילות.

האם יש פערים שהתיקון בחקיקה לא נותן להם מענה?

בלובי 99 מבהירים כי בכדי למנוע פגיעה בנוסעים, יש להתנות את מתן ההקלה המוצעת לחברות התעופה בכך שהן יידעו באופן אקטיבי את הנוסעים על הזכויות המגיעות להם ויטפלו בכל הפניות לפיצוי שהגיעו אליהן בנוגע לשירותי סיוע והחזר כספי. כמו כן, למרות התמיכה בתיקון, אין הבטחה פומבית חד-משמעית מצדן של חברות תעופה זרות שתיקון החוק יוביל לחזרתן לפעילות מלאה בישראל. לצד ההתאמות המשפטיות, ישנם שיקולים נוספים כמו מצב ביטחוני, נכונות של צוותי אוויר לטוס לישראל וגמישות תפעולית של חברת התעופה.

סימן עובדיה, מנכ"ל קרוז תור, סבור כי "כיום, השאלה המרכזית אינה קשורה לשינויים רגולטוריים, אלא ליכולת לייצר מציאות של יציבות ביטחונית ארוכת טווח. רק הפסקת אש כוללת עם לבנון והחזרת תחושת הביטחון עשויות להוות את הקרקע לחזרת חברות התעופה הגדולות, כדוגמת לופטהנזה והאמריקאיות, לפעול בישראל. אמנם, התאמות בחוק שירותי התעופה יכולות לשפר את תנאי הפעילות בשוק המקומי, אך הן לבדן אינן יכולות לגבור על החשש המרכזי - ביטחון הנוסעים והצוותים. עם זאת, ברגע שחברה בינלאומית גדולה תשוב לישראל, הדבר עשוי לשמש זרז משמעותי לחזרתן של חברות נוספות".

עוד כתבות

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

זיו קורן (מימין) וניב חורש, מבעלי ראובני פרידן / צילום: אייל נבו

קבוצת ראובני פרידן ממזגת לתוכה את סוכנות Great Digital

ב-15 השנים האחרונות פעלה גרייט דיגיטל כסוכנות עצמאית, וכעת היא תמוזג לזרוע הדיגיטל של ראובני פרידן - ארלו ● היקף התקציבים של גרייט דיגיטל עומד על כ-20 מיליון שקל, ובין לקוחותיה נמנים WeWork, יוניליוור וקבוצת ניאופארם

רחובות טהרן / צילום: ap, Vahid Salemi

"משהו גדול בדרך": האתר שמנסה לחזות מתי תהיה תקיפה באיראן

StrikeRadar, פלטפורמה ניסיונית מבוססת בינה מלאכותית שפיתח מנהל מוצר ישראלי, הציגה היום תנודתיות חדה במדד הסיכון לתקיפה אמריקאית באיראן, שהגיע עד ל-49%

נשימה / צילום: Shutterstock

​קחו אוויר: מה הנשימה שלנו מגלה עלינו?

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

סקוט ראסל, מנכ''ל נייס / צילום: SAP

מנכ"ל נייס: "ה-AI לא יחליף אותנו. אנחנו נרוויח מזה"

סקוט ראסל, שמסכם שנה בתפקיד, נשמע אופטימי אחרי שהחברה בניהולו עקפה את התחזיות ברבעון הרביעי של שנת 2025 ● חברת התוכנה שהייתה עד לא מזמן מהגדולות בבורסה, צופה צמיחה של 14%-15% בתחום הענן ● החברה יוצאת בתוכנית רכישה עצמית של מניות בהיקף של 600 מיליון דולר

ערי סטימצקי / צילום: אביב חופי

אקזיט לערי סטימצקי: מגרש בפתח תקווה נמכר ב-130 מיליון שקל

חברת יובלים מימשה אופציה לרכישת מגרש בפתח תקווה; חברת קוואלקום שכרה שטחים בפארק העוגן בנתניה; שלושה הסכמי ליווי גדולים נחתמו לפרויקטי פינוי-בינוי בירושלים ובמרכז; ומכרז הענק לשכונה חדשה במערב ראשון לציון צפוי להידחות שוב ● חדשות השבוע בנדל"ן 

בית בקיבוץ. לא נחתם הסכם ממון / צילום: איל יצהר

הבעל סירב להיות חבר קיבוץ ודרש מחצית מהדירה. מה קבע בית הדין?

לצורך רכישת הבית נלקחה משכנתא שנרשמה על שם שני בני הזוג, והבעל השתתף בתשלומי המשכנתא למשך תקופה מוגבלת של כשנה ● הבחירה שלא להצטרף לקיבוץ עלתה ביוקר, והבעל נותר בלי זכויות בבית

ד''ר אורן פרייס־בלום, מייסד אוסיו / צילום: באדיבות אוסיו

"לא התכוונו להתחבא": מתחת לרדאר, סטארט־אפ ישראלי כובש את שוק האורתופדיה בארה"ב

מתחת לרדאר, חברת אוסיו, שפיתחה שתלים לטיפול בפציעות, כבר גייסה 100 מיליון דולר ● המייסד, ד"ר אורן פרייס־בלום, מספר על הדרך מהמטבח בבית לשוק האורתופדיה האמריקאי, על ה"פיץ'" הראשון המפתיע ועל שיתוף הפעולה עם חברה מכפר זרזיר

אהרונוביץ', אנגלמן, כץ / צילום: יוסי זמיר, ניב קנטור, עמית שאבי-ידיעות אחרונות

רשות המסים פוזלת לרווחים מפולימרקט, אבל שוכחת דבר בסיסי בפלטפורמה

הרשות רוצה נתח מרווחי השחקנים בפולימרקט, אבל איך היא תאתר אותם ● הבירוקרטיה מכה באזרחים חולים ● ומה לא נלמר מפגיעת הטיל בבזן ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

מימין: פרופ' אסף חמדני, יו''ר הוועדה לרפורמה בדוחות; ספי זינגר, יו''ר רשות ני''ע; רו''ח שלומי שוב ופרופ' אמיר ברנע / צילום: אלון גלבוע

למה בשוק ההון חוששים מהרפורמה שאמורה להקל על דיווחי החברות?

בדיון בהשתתפות בכירי רשות ני"ע טענו מומחים כי המלצות ועדת חמדני עמומות, פוגעות ביחסים שבין מנהלים לדירקטורים ומאפשרות לדחות דיווחים על עסקאות ● יו"ר הרשות זינגר: "בגלל ה-AI, ייתכן שבעוד שנתיים-שלוש יהיה צורך בשינויים נוספים"

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

תוך שימוש במידע פנים: זה מנכ"ל בית ההשקעות שנחקר בחשד שרכש מניות של ארית

צביקה לביא, בעל השליטה והמנכ"ל של בית ההשקעות לביא את לביא, נחקר ע"י רשות ני"ע בחשד כי רכש מניות של ארית תעשיות תוך שימוש במידע פנים ● מנכ"ל ארית, חיים שטמפלר, נחקר אף הוא בפרשה ● עורכי הדין המייצגים את לביא: "הוא משוכנע כי יתברר שהוא לא עבר כל עבירה"

מנכ''לית אנלייט, עדי לויתן / צילום: טל שחר

אנלייט מנצלת את הזינוק במניה: מגייסת כ-1.3 מיליארד שקל

חברת האנרגיות המתחדשות הגדולה בבורסה בת"א גייסה כ-1.3 מיליארד שקל מהמשקיעים המוסדיים במכירות מניות ● בעקבות כך, מחיר המניה יורד היום בכ-3.5% ● ע"פ החברה, הכסף ישמש ל"תמיכה בתכנית הצמיחה האסטרטגית שלה על פני הגיאוגרפיות השונות, תוך חיזוק של המאזן שלה"

ארדואן בביקור במצרים החודש, לצד א־סיסי / צילום: Reuters, Anadolu

טורקיה ומצרים משלבות כוחות נגד ההכרה בסומלילנד

החשש המצרי מהשלכות סכר הרנסנס והשאיפה האתיופית למוצא לים הובילו למפנה ביחסי קהיר ואנקרה ● מצרים וטורקיה מהדקות את שיתוף הפעולה הצבאי בסומליה, באמצעות הצבת אלפי חיילים, נגמ"שים ומטוסי קרב, במטרה לבלום את התחזקות אדיס אבבה ואת ההכרה בסומלילנד

אילוסטרציה: Shutterstock, Quality Stock Arts

סל הבריאות ל-2026: תרופות נגד השמנה בפנים, ומה בחוץ?

יותר מ־600 תרופות וטכנולוגיות התמודדו על תקציב של 650 מיליון שקל ● תרופות ההרזיה למבוגרים ותרופות חדשות לאלצהיימר נותרו מחוץ לסל ● יותר ממחצית התקציב הוקצה לטיפולי סרטן

אייזיק דבח, מנכ''ל דלתא ובעל השליטה / צילום: רמי שלוש

אייזיק דבח: "הדבר היחיד שמכעיס אותי זה שהבורסה כאן מזנקת, ומניית דלתא לא"

יום לאחר צניחה של 16% במניית החברה־הבת, בעלי דלתא גליל מתקשה להבין את תגובת השוק: "אנשים קנו קצת פחות פיג'מות, אבל זו חברה נהדרת" ● למרות עלייה במכירות, הרווח הנקי של דלתא נשחק, בשל הפרשה לרפורמת המכסים של טראמפ: "מעבירים הרבה ייצור למצרים"

מערכת של התעשייה האווירית / צילום: תע''א

התעשייה האווירית יוצאת למכרז לרכישת 2,500 מכוניות. ומי לא יוכל להשתתף?

בצל עבודת מטה במערכת הביטחון לבחינת סיכוני מידע ברכבים חכמים, הועברה לספקיות הליסינג המשתתפות במכרז של התעשייה האווירית הנחיה לא רשמית להימנע מהצעת דגמים מתוצרת סין ● המשמעות: סינון רוב דגמי הפלאג־אין והחשמליות בקבוצות המחיר הרלוונטיות והסטת הביקוש להיברידיות יפניות וקוריאניות ● במקביל, באירופה מקודמת רגולציה להוצאת "ספקים בסיכון גבוה" משרשראות האספקה • השבוע בענף הרכב

אוניית צים LNG / צילום: Mr YC Chou

זכרונות מעסקת טאואר: הסיבה שמניית צים זינקה לפחות מהשווי במכירה

השווי של צים זינק אל פחות משווי העסקה בגלל החשש שזו לא תצא לפועל ● השגת האישורים הנדרשים לעסקה צפויה להימשך עוד חודשים ארוכים, והחששות כבר צפים על פני השטח

טראמפ נואם במועצת השלום / צילום: ap, Mark Schiefelbein

טראמפ מרחיב את הדד-ליין לאיראן: "15 ימים זה המקסימום"

טראמפ בהצגת מועצת השלום:"חייבים להגיע עם איראן להסכם בעל משמעות" ● ישראל מאיימת על חיזבאללה: אם תצטרפו למערכה מול איראן, תחטפו מכה אנושה ● יועצו של יו"ר הפרלמנט האיראני: "מוכנים לעימות היסטורי" ● דיווח בלבנון: תושבים עוזבים את אזור ביירות מחשש להתערבות חיזבאללה במערכה ● עדכונים שוטפים

נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, ושר המשפטים יריב לוין / צילום: יונתן זינגל/פלאש 90, נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

בג"ץ ללוין: נמק מדוע אינך משתף פעולה עם נשיא העליון לצורך מינוי שופטים

בג"ץ דן היום בעתירה נגד שר המשפטים לוין, בה נטען כי הוא נמנע מלשתף פעולה עם נשיא העליון עמית ואינו ממנה שופטים ● השופט שטיין: "אנחנו בסיטואציה משברית מאוד; אם אין נשיא מחוזי, מה אני עושה עם טרוריסט, משחרר אותו ממעצר מינהלי?" ● השופט גרוסקופף: "התשובה של לוין שאין מינויים כי הוא לא מדבר עם עמית אינה קבילה"

וולט מרקט, תל אביב / צילום: Shutterstock

מכה לוולט: רשות התחרות לא העניקה פטור, תצטרך למכור את וולט מרקט

הממונה על התחרות, עו"ד מיכל כהן, הודיעה היום כי לא תחדש את הפטור מהסדר כובל לוולט מרקט, המופעלת ע"י חברת המשלוחים ● המשמעות היא שחברת וולט תיאלץ למכור את זרוע הקמעונאות שלה ● וולט בתגובה: "צעד רגולטורי קיצוני שמעניש פתיחת תחרות במקום לעודד אותה"