ארז מגדלי, אביבית מנה קליל, משה עומר, קרן דנציגר בפאנל בהנחיית ד''ר ארי אחיעז / צילום: יוסי כהן
המלחמה נמשכת כבר יותר משנה, הגירעון תופח, הצמיחה של המשק מתמנת, ושורה של סימני שאלה מרחפים מעל תקציב המדינה הבא. ובכל זאת, הבורסה הישראלית דווקא מציגה בחודשים האחרונים ביצועי יתר ביחס לעולם. כך, בזמן שבחצי שנה האחרונה מדד S&P 500, מדד הדגל האמריקאי שכולל את 500 החברות הגדולות בארה"ב, עשה תשואה של 10.6%, מדד תל אביב 125 הציג זינוק של 15.6%.
● כנס ההשקעות של גלובס | מנכ"ל הבורסה על שינוי ימי המסחר: "הדבר הנכון למשק"
● כנס ההשקעות של גלובס | מנכ״ל בנק ירושלים: "רואים עלייה בביקוש של תושבי חוץ לדירות, מאמין שנראה גל עלייה לישראל"
● כנס ההשקעות של גלובס | ראש אגף התקציבים: "ניסינו לבנות את ה'גזירות' בצורה שוויונית, אבל האילוצים הפוליטיים שינו את העמדה המקצועית"
במסגרת כנס ההשקעות של גלובס, התיישבו על במה אחת ארז מגדלי, מנהל חטיבת ההשקעות במגדל ביטוח ופיננסים, אביבית מנה קליל, מנכ"לית משותפת ומנהלת מחלקת המחקר בבית ההשקעות אופנהיימר, משה עומר, משנה בכיר למנכ"ל, מנהל חטיבה פיננסית ואסטרטגיה בבנק ירושלים וקרן דנציגר, מנכ"לית קרנות ההשקעה פאגאיה ישראל. ארבעת מנהלי ומנהלות ההשקעות מהבכירים בישראל התכנסו לפאנל בהנחייתו של ד"ר ארי אחיעז, יועץ מרצה וחוקר באוניברסיטת רייכמן.
בפאנל נגעו בנושאים הבוערים בתיק ההשקעות של הישראלים, האם כדאי להשקיע במדדים או להתמקד במניות? עד כמה יש להיחשף למט"ח ובפרט לדולר? והאם הבורסה הישראלית עושה קאמבק
S&P 500: הג'וקר של שוק המניות או סיכון?
נושא מרכזי שעלה בשיחה היה מדד S&P 500, שהפך בשנים האחרונות לפופולרי במיוחד בקרב המשקיעים הישראלים. בבדיקה שביצע גלובס לאחרונה עלה כי כמחצית (55%) מהתנועות בשנה האחרונה בשוק הפניה, 41 מיליארד שקל, זרמו למדד הדגל האמריקאי. כעת, הוא מהווה כ־8% מסך הנכסים של הציבור לטווח ארוך - מעל 134 מיליארד שקל.
"S&P 500 מכסה כ־70% ממדד MSCI World (מדד הכולל מעל 1,400 מניות של יותר מ־20 כלכלות מפותחות בעולם)", אמרה אביבית מנה קליל מאופנהיימר. עם זאת, היא ציינה כי החשיפה למניות אמריקאיות, במיוחד במדד זה, היא לא בהכרח אופטימלית לכל משקיע. "S&P 500 מייצג שוק מפותח מאוד, והוא אכן מספק יתרונות גדולים במונחים של יציבות, שקיפות ודיווחים. אך ישנם גם חסרונות, במיוחד אם משקיעים רק במדד הזה. אם לדוגמה השקל יתחזק, בום - מאבדים 10% מהשווי".
מנה קליל אמרה כי המדדים MSCI World, או MSCI All Countries (שמכסה יותר מדינות, אבל גם כאלו עם ממשלים פחות יציבים) עשויים להיות אלטרנטיבה טובה יותר. עם זאת, היא ציינה כי המשקיעים שרוצים מניות שקופות ומדווחות, עם סיכונים נמוכים יותר, יעדיפו את ה־S&P 500. לדבריה, ההחלטה תלויה בעיקר בסיכון המטבע ובשאיפה לגיוון בתיק ההשקעות.
ארז מגדלי, מנהל חטיבת ההשקעות במגדל, התחבר למסר של פיזור גלובלי בתיק ההשקעות. "המשקיעים שלנו מעדיפים לראות תיק השקעות מפוזר, שישמור על יציבות ויביא תוצאות לאורך זמן", הוא אמר. "אנחנו מבצעים פיזור אסטרטגי, כש־50% מההשקעות שלנו מיועדות לשוק הגלובלי, בעוד שאנו לא מזניחים את השוק המקומי. אנחנו רוצים לנצל את ההזדמנויות בשוק הבית, במיוחד כשיש פערים בתמחור בין השוק המקומי לשוק העולמי". הפערים שנוצרו בתמחורים בין השוק הישראלי לעולמי מייצגים הזדמנות עבורנו. כשיירגע פה, משקיעים מחוץ לישראל יראו את זה, אבל אנחנו רוצים להיות שם קודם. בנוסף, החוסכים שלנו הם בשקלים, והם רוצים לקיים רמת חיים בארץ".
משה עומר, משנה בכיר למנכ"ל בנק ירושלים, טען כי השוק האמריקאי "מיצה את עצמו" מבחינת פוטנציאל התשואה. "בארה"ב המחירים גבוהים, והשוק נמצא במצב של עלויות גבוהות. לכן, מי שמחפש אלטרנטיבות להחזקת מזומן, ייתכן שיתקשה למצוא אותן", אמר עומר. לדבריו, ההשקעה בשוק המקומי, ובפרט בנדל"ן, עדיין מציעה יתרונות. "המציאות בישראל מצריכה אותנו לשמור על השקעות שמניבות תשואה מתמשכת, ולא רק תוצאת סיכון לטווח הקצר".
חשיפה למט"ח: מאזנת את התיק או פוגעת בו?
בכל השקעה בחו"ל, אחד השיקולים המרכזיים הוא שער החליפין. בחודש האחרון השקל היה אחד המטבעות החזקים בעולם בהשוואה לדולר. בזמן שרוב המטבעות המובילים כמו הליש"ט והאירו צנחו ב־יותר מ־2%־3%, השקל התחזק מול הדולר בכ־0.2%. כשהשקל מתחזק, התשואה על השקעות במט"ח נפגעת, ולהפך.
עומר, מבנק ירושלים, אמר כי החשיפה למט"ח יכולה להיות דווקא גורם מייצב בתיק ההשקעות. "יש קורלציה שלילית בין שוקי ההון לבין המט"ח", הוא מסביר. "החשיפה למט"ח מייצבת את התיקים, ולכן אין שום בעיה להחזיק חלק מהתיק במט"ח, במיוחד אם זה ב־30% או פחות".
בדוח היציבות הפיננסית של בנק ישראל, שפורסם בשבוע שעבר, הזהיר הבנק המרכזי מפני החשיפה הגבוהה של המשק למטבעות זרים. "משקי הבית בישראל צוברים נכסים פיננסיים זרים ומגמה זו הוצאה מאז פרוץ המלחמה... סגנון השקעה זה, מגביר את סיכון הנזילות לאג"ח הממשלתיות... אם מחירי הנכסים הזרים ירדו בחדות, יגרור הדבר לחצים מהירים למכירת אג"ח ממשלתיות ולרכישת מט"ח".
מגדלי אמר כי במגדל מקפידים לגדר את מרבית החשיפה למט"ח בתיק ההשקעות. "השקל הוא מטבע חזק יחסית, והמשק הישראלי נמצא במצב טוב מבחינת יתרות מט"ח (מטבעות חוץ שמוחזקים בארץ). אנחנו מגדרים את רוב החשיפה שלנו במט"ח, ובייחוד במטבעות כמו הדולר. ברוב התיקים שלנו, החשיפה למט"ח עומדת על 25%". מגדלי הוסיף כי אם הסיכון הגיאופוליטי יפחת, ייתכן שתהיה ירידה גם בעלויות הגידול, דבר שיקל על המשקיעים.
השוק האלטרנטיבי: הדרך הבטוחה להתמגן מפני אינפלציה?
מניות ואג"ח אולי תופסות את שיחת היום בשוק ההון, אבל האפיקים הלא-סחירים, השקעות אלטרנטיביות, תופסות נתח לא קטן מתיקי ההשקעה של הגופים המוסדיים. מגדלי הסביר כי השקעות אלטרנטיביות, במיוחד בתחום הנדל"ן והתשתיות, הן חלק בלתי נפרד מהתוכנית האסטרטגית של מגדל ביטוח ופיננסים. "העולם האלטרנטיבי הוא מאוד מורכב, אבל אנחנו מאמינים בו, ומשקיעים בו לא מעט", אמר. "כשליש מהתיק שלנו מושקע בנכסים אלטרנטיביים. אלו נכסים שמספקים יציבות לאורך זמן, במיוחד כשיש אי־ודאות בשוקי ההון". לדבריו, ההתמקדות בנכסים ריאליים, כמו נדל"ן ותשתיות, היא צעד חשוב כדי להבטיח תשואות חיוביות גם בתקופות של אינפלציה. "נכסים ריאליים מגודרים מול אינפלציה, ויש להם תזרים חיובי לאורך זמן".
קרן דנציגר, מנכ"לית פאגאיה ישראל, הציגה את היתרונות של השקעה באג"ח מגובה אשראי צרכני בשוק האמריקאי. "השוק בארה"ב הרבה יותר מפותח מאשר בישראל", הסבירה. "הציבור האמריקאי רגיל לקבל הלוואות מבנקים בתנאים גמישים, הרבה יותר ממה שיש כאן". דנציגר סיפרה כי פאגאיה פועלת בתחום האשראי הצרכני בארה"ב, ומספקת הלוואות לצרכנים בשיתוף פעולה עם הבנקים המקומיים. "אנחנו בודקים מאות פרמטרים לפני שמאשרים הלוואה, וזו יכולה להיות הלוואה אישית, שעוברת דרך הבנק, אבל בסופו של דבר מתבצע באמצעותנו המימון".
היתרון המשמעותי של אשראי אלטרנטיבי, לפי דנציגר, הוא הצורך הגובר של השוק האמריקאי בהלוואות לא סחירות, דבר שמסייע במתן פיזור רחב יותר בתיקים וביצירת תזרים קבוע. "מדובר בהשקעה פחות סחירה מאג"ח רגיל, אך היא מספקת תזרים מזומנים יציב וניתנת להתאמה אישית לכל לקוח", אמרה. "החשיפה לאשראי צרכני בארה"ב נותנת פיזור משמעותי, במיוחד כשהמשקיע רוצה לקבל חשיפה לכלכלה הצרכנית הגדולה בעולם".
מבט קדימה: מה צריך לקרות כדי שהשוק יפרוץ?
אביבית מנה קליל ציינה כי אחת הבעיות הגדולות כיום היא הרגולציה המכבידה על חברות קטנות ובינוניות בישראל. "כשיש רגולציה כבדה, החברות שאינן ענקיות מתקשות לנשום", אמרה. "כשהרגולציה תרד, החברות הקטנות יוכלו לצמוח. מהן תבוא הצמיחה". ארז מגדלי הסכים עם דברי מנה קליל, והוסיף כי יש צורך להקל על השוק ולהפחית את המעורבות הממשלתית. "החברות הקטנות חייבות את החופש לפעול, והרגולציה הכבדה לא תורמת לצמיחה".
"ההשקעות לעתיד דורשות ראייה ממוקדת ושליטה על כל פרט", סיכמה דנציגר, "החדשנות והטכנולוגיה מהוות גורמים מרכזיים בהצלחה בעתיד".
***גילוי מלא: הכנס בשיתוף מגדל, בנק ירושלים, פאגאיה ופרופימקס