שכונת הארגזים, תל אביב / צילום: גיא יחיאלי
האם סאגת שכונת הארגזים בתל אביב בדרך לסיומה? כמעט 30 שנים לאחר תחילתה, נשלחים בימים אלה מכתבים לתושבים, שבהם הם מתבקשים לחתום על הסכמי פינוי מהבתים שלהם בשכונה. בתמורה, יקבלו רובם דירות בפרויקט שיוקם במקום, ואשר יסגור את הפרשה סופית, ואילו כנגד מעטים יוצאו צווי פינוי.
● "במקום לחפש את המניה הלוהטת הבאה, פשוט תקנו את הכלכלה כולה"
● באר שבע: הדירה חולקה מחדש לשלושה סטודנטים ונמכרה למשקיע
● מי צריך משכורת? עשרות אלפי הישראלים שעושים כסף מכסף
שכונת הארגזים היא מתחם בן 163 דונם, הרשום על שם רמ"י, וממוקם בדרום תל אביב בין שכונת עזרא, פארק דרום ושכונת התקווה.
השכונה נמצאת על השטח שבו שכן הכפר הערבי סלמה. לאחר מלחמת העצמאות יהודים התיישבו בבתים, חלקם בעידוד הסוכנות היהודית. חלק אחר הקימו בתים חדשים במקום. ואולם המדינה מעולם לא הכירה בזכות הקניין של התושבים הראשונים, וגם לא בזו של מי שהגיעו בעקבותם, אך גם לא מיהרה לפנותם מהמתחם.
התוצאה: קרקעות נתפסו במקום ע"י אנשים פרטיים, שבנו עליהן בתים צמודי קרקע ועסקים קטנים, המדינה והעירייה לא הקימו במקום תשתיות, שנראה כמו מעברה.
מה הבטיחו בשנות ה־90
בשנות התשעים יזמה רמ"י תכנון והסדרה של השכונה, שכלל גם פינוי פולשים. ב־1996, לקראת מכרזי קרקע שביצעה רמ"י במקום, אושרה בו תוכנית. כמו כן ערכה רמ"י סקר שמצא במקום 167 בתי מגורים. התושבים טענו אז כי הסקרים מוטעים ושחסרו בהם עשרות משפחות שהתגוררו במקום.
מכרזי קרקע התקיימו אך בוטלו עקב ההליכים המשפטיים שהחלו להיערם סביב השכונה, ולבסוף יצא מכרז ב־1998, שבו זכו החברות פרידמן חכשורי ואביוד נכסים. בהמשך הצטרפה לשני היזמים גם אלעד ישראל מגורים (כיום דוניץ־אלעד). על הזוכים הוטל לפנות את התושבים, בכפוף למתווה שעוצב ע"י רמ"י.
על סמך המתווה, המכונה "מתווה המכרז", רק מי שמתגורר במקום 10 שנים ויותר יקבל דירה של 110 מ"ר ברוטו, פיצוי של 50 אלף דולר למשפחה ושכר דירה חודשי של 500 דולר לאדם לתקופה של עד שלוש שנים. מתווה זה אמנם שימש יסוד לכל מה שקרה מאוחר יותר, אך כמעט 30 שנים אחרי כן, ניתן להבין כי הוא לא האיץ הרבה את ההליכים.
הצליחו להגיע להסדרים
לפני כ־20 שנה הצליחה פרידמן חכשורי להגיע להסדרים עם חלק מהתושבים בחלק הדרומי של השכונה, והקימה מגדל בן 17 קומות ו־66 דירות, שאוכלסו ע"י זכאי המכרז; בעקבות מכירת חלק בפרויקט לדוניץ־אלעד (אז אלעד מגורים, שהייתה בבעלות יצחק תשובה), הקימה האחרונה ביתרת החלק הדרומי של השכונה שמונה בנייני מגורים בני 17 קומות, בפרויקט שכונה "פארק תל אביב". כ־30 תושבים נוספים אוכלסו בפרויקט הזה.
מנכ"ל דוניץ־אלעד, רונן יפו, אומר לגלובס, כי הפרויקט שהוקם בדרום השכונה הוא, כדבריו, "מה שהוציא את העגלה של שכונת הארגזים מהבוץ". ואולם עיקר הבעיה הייתה החלק הצפוני והגדול יותר של השכונה (127 דונם), שבו מתגוררים רוב התושבים. ההליכים המשפטיים והמחאות החברתיות שהתלוו לצעדי הפינוי המשיכו לעכב את מימוש התוכנית, ורק במחצית השנייה של העשור הקודם חלה התקדמות.
עיריית תל אביב יזמה תוכנית בחלק הצפוני של השכונה, שאושרה בשנה שעברה. זו כוללת שבעה מגדלים של 22־33 קומות, שבהם יוקמו 1,870 דירות, מתוכן 174 דירות להשכרה, ובנוסף 300 דירות לדיור מוגן.
לצד זאת, נדרש מתווה חדש לתושבים. מעיריית תל אביב־יפו נמסר לגלובס, כי "תהליך פיתוח שכונת הארגזים דרש יצירת מתווה חברתי שיאפשר פיתוח השכונה תוך מתן מענה הולם למחזיקים שהתווספו לאחר פרסום המכרז. תהליך גיבוש המתווה נמשך כשלוש שנים, וכלל דיאלוג בין נציגות תושבי השכונה לבין היזמים ובתיווך עיריית תל אביב־יפו".
העירייה הקימה ועדה לבחינת בקשות היכללות במתווה ובקשות חריגות. בסופו של דבר נקבע כי מי שהוכר כזכאי בהתאם לקריטריונים שנקבעו במתווה יחתום על הסכם פינוי־פיצוי עם היזמים.
מה יקבלו הזכאים?
כאמור, המכרז מ־1996 דיבר על דירות 110 מ"ר (4 חדרים) ופיצוי כספי של 50 אלף דולר; הזכאים האחרים נכללים במסגרת קבוצה של "זכאי מתווה", שלהם מובטחות דירות 3 חדרים, בכמה מדרגות: מי שלא זכאי מכרז, ועבר להתגורר בשכונה בין 1986 ל־1994, יקבל את הדירה במלואה; מי שעבר להתגורר בה בין 1995 ל־1998, ישלם על הדירה 750 אלף שקל; מי שעבר להתגורר שם בין 1999 ל־2004 ישלם מיליון שקל.
ילדי זוכי המכרז, שהיו ב־1996 בני 43 ומעלה יקבלו אף הם דירות ללא תמורה, ואילו הצעירים יותר ישלמו מחירים של 750 אלף עד 1.25 מיליון שקל על הדירות.
מחירי הדירות עשויים להגיע ל-35 אלף שקל למ"ר, כך ששווי ההטבות שיקבלו המפונים הזכאים יגיעו ל-1.5 מיליון שקל לפחות, במונחים של היום. בסך־הכול יוקצו עבורם כ־240 דירות בפרויקט. כ־350 מתושבי השכונה הוכרו כזכאים (לעומת 167 שהוכרו במכרז רמ"י ב־1996), אך יש עוד כאלה שלא הוכרו, וטוענים כי קופחו גם במתווה החדש.
במהלך השנים התנהלו כמה הליכים משפטיים בעניין תושבים שלא הוכרו כזכאים לפיצוי ורוב טענותיהם נדחו על ידי בתי המשפט. לפיכך, מי שלא הצליח להוכיח זכאות, ויסרב להתפנות - ימומש נגדו צווים משפטיים שהוצאו בעבר. מספרם נאמד על ידי מקורות כבודדים.
הסכמי הפינוי הופצו
באחרונה הפיץ משרד עורכי הדין הגר־אשכנזי, המתמחה בפינויים ופועל מטעם היזמים, הסכמי פינוי לתושבים, שייכנסו לתוקף ברגע שהליכי המימוש של התוכנית יצאו לדרך.
עו"ד יוסי אשכנזי מסכם: "אני רואה בפרויקט הזה בשורה חברתית, על אף הטענות. יש כאן מקרה של אנשים שהתיישבו בקרקע שאינה שלהם, ללא רשות. כל הטענות שהשמיעו, כאילו המדינה שלחה אותם, וכאילו כשקנו שם דירות הם לא ידעו - נדחו בבית המשפט. למרות זאת, גם הם יקבלו דירות יקרות בתל אביב".
רונן יפו מסביר כי היזמים המתינו עד לתקופה האחרונה עם מכתבי הסכמי הפינוי, משום שלא ניתן היה לקדם את יישום המתווה כל עוד אין תוכנית מאושרת. כרגע התוכנית נמצאת בשלב העיצוב האדריכלי, והוא מקווה כי היתרי הבנייה לפרויקט יינתנו בטווח של שנתיים, כך שהמעגל של שכונת הארזים ייסגר כנראה 30 שנה בדיוק אחרי שנפתח עם המכרז המקורי של רמ"י.