גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המהפכה שמקדמת יועמ"שית הכנסת: הגזירות יעברו, הרפורמות האחרות יחכו

היועצת המשפטית לכנסת, עו"ד שגית אפיק, מתנגדת לחוק ההסדרים המתוכנן ל-2025 בשל איחור הממשלה והעומס החריג שנוצר על הכנסת ● בשונה ממקרים קודמים בהם הייעוץ המשפטי התנגד למהלכים ספציפיים, הפעם מדובר במהלך דרמטי שעשוי לבשר על שינוי האופן שבו מגובש ונדון החוק

עו"ד שגית אפיק, היועצת המשפטית לכנסת / צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת
עו"ד שגית אפיק, היועצת המשפטית לכנסת / צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת

היועצת המשפטית לכנסת, עו"ד שגית אפיק, שיגרה אתמול (ב') מכתב לשר האוצר בצלאל סמוטריץ', ובו הביעה את התנגדותה לחקיקת חוק ההסדרים המתוכנן ל-2025. הסיבות להתנגדות נעוצות בצוואר הבקבוק שנוצר באחרונה בכנסת סביב חקיקת תקציב המדינה.

שוחד, הלבנת הון ועבירות מס: כתבי האישום הוגשו בפרשת משרד השיכון
הצעת הפשרה של בג"ץ: סבסוד המעונות לחרדים החייבים בגיוס יימשך עד סוף פברואר

לפי אפיק, הממשלה איחרה בלמעלה משבועיים בהגשת התקציב, ולכן כבר עתה ברור שהוא לא יספיק לעבור את הליכי החקיקה ולהיכנס לתוקף בתחילת השנה. במקום זאת, הממשלה תתנהל בחודשים הראשונים של 2025 עם תקציב המשכי, הנגזר מתקציב השנה הנוכחית. עוד עולה ממכתבה של אפיק, כי הממשלה מתכננת "להציף" בקרוב את הכנסת במבול של אישורים תקציביים, הנדרשים עוד בשנת הכספים הזו, ובהם תקציב נוסף ל-2024, תיקון תקרת הגירעון ועשרות פניות ועודפים תקציביים.

על רקע העומס הזה, כותבת אפיק לסמוטריץ', "לא ייתכן מצב שבו הממשלה מעבירה שורה גדולה של תיקוני חקיקה משמעותיים באופן מרוכז ובתקופת זמן קצרה, שעה שלאורך מושב הכנסת שנמשך כשמונה חודשים, החקיקה הממשלתית דלה. 'הנוחות' עבור הממשלה בהעברת חקיקה באופן מרוכז בלוחות זמנים מקוצרים יש בה משום פגיעה בעבודת הכנסת, שבכנס זה מתעצמת אף יותר, הן לנוכח האיחור והן לנוכח הבקשה מהכנסת להעביר חקיקה כפולה, וזאת לאחר שכבר הועברו שלושה תקציבים נוספים לשנת 2024".

אפיק איננה מתנגדת בהכרח לחקיקת הצעדים הדרושים בהקדם לצורך הגדלת מקורות ההכנסה של המדינה. ממכתבה עולה, כי היא צפויה לשתף פעולה עם האוצר בקידום חקיקת המיסוי שמקדמת הממשלה כשלב הראשון בחוק ההסדרים. שלב זה כולל, בין היתר, את מיסוי הרווחים הכלואים של חברות. מדובר בתוספת מתוכננת של מס בגובה 2% על רווחים שנצברו בחברות אך לא חולקו, ואשר צפויה, לפי הערכות, להניב לקופת האוצר סכום בהיקף של כ-10 מיליארד שקל כבר בשנה הקרובה.

רפורמות לא דחופות

התנגדותה של אפיק מתמקדת בשלב השני של חוק ההסדרים. הממשלה מתכוונת להביא את השלב הזה לאישור הכנסת בהמשך, ולכלול בו רפורמות מבניות דוגמת ייעול כוח האדם במערכת הבריאות, האצת שירותי הדיגיטל במגזר הציבורי, הקמת רשויות תחבורה מטרופוליניות ושיפור השירות למחפשי עבודה.

לגבי רפורמות אלה, אשר אינן נחשבות לדחופות, כותבת אפיק לסמוטריץ' כי "יש למצוא את הדרך ההולמת לפריסת החקיקה המבוקשת על פני המושב באופן שגם יאפשר קיום הליך חקיקה ראוי. בכוונתי לעמוד על כך שהפרת הממשלה את הוראות חוק היסוד (שחייבו את הגשת התקציב לכנסת עד 1 בנובמבר, ע' ג') לא תמנע מהכנסת לקיים הליכי חקיקה נאותים, במלוא הזמן שיידרש לה, כך שיובטח הליך חקיקה ראוי וממצה, תוך קיום דיון מקיף, ענייני ושקוף".

כבר שנים שניכר מתח בין הכנסת, ובעיקר הייעוץ המשפטי שלה, ובין משרד האוצר סביב חוק ההסדרים. הכנסת שואפת לצמצם כמה שיותר את השימוש בחוק, שנולד ב-1985 כחלק מתווכנית הייצוב הכלכלית, שהובילה ממשלת האחדות כדי להיאבק באינפלציה שהשתוללה אז.

אלא שכל ממשלות ישראל מאז התאהבו במנגנון של חוק ההסדרים, המאפשר להן להעביר בהליך זריז ומקוצר, וכחלק מחקיקת התקציב, שורה של רפורמות מבניות ולעתים מהפכניות במשק. מדובר ברפורמות, אשר אם היו נאלצות לעבור הליך חקיקה רגיל, היו נתקלות באין ספור התנגדויות ועיכובים. עד כמה התאהבו הממשלות מימין ומשמאל במנגנון? לפי מחקר של המכון הישראלי לדמוקרטיה, עד כדי כך שכ-20% מכלל החקיקה שקידמה הממשלה לפני מספר שנים התנקזו לחוק ההסדרים.

שר האוצר, בצלאל סמוטריץ' / צילום: נגה מלסה, לע״מ

ב-2017 אף פסל בג"ץ את החוק שקידם שר האוצר דאז, משה כחלון, למיסוי דירה שלישית, בגלל פגם בהליך החקיקה החפוז שעבר בוועדת הכספים של הכנסת כחלק מחוק ההסדרים. השיטה שאומצה בשנים האחרונות עובדת כך שהכנסת והאוצר מסכמים ביניהם אילו סעיפים בחוק ההסדרים דורשים דיון מעמיק. סעיפים אלה מפוצלים מחוק ההסדרים ועוברים להליך חקיקה רגיל.

לא מסתפקת בפיצול

המהלך של אפיק השנה תקדימי משום שאינה מסתפקת עוד בפיצול סעיפים ספציפיים מחוק ההסדרים, אלא מבקשת למנוע מהאוצר להביא מראש לאישור הכנסת באמצעות חוק זה רפורמות שאינן דחופות. הדברים מגיעים בעקבות דברים שהשמיעה אפיק בעבר, ולפיהם שיטת הפיצולים אינה עובדת עוד, אלא מאפשרת לאוצר "להכניס עיזים" ולשלוח לכנסת חוק הסדרים גדול. במקביל מוסיפה אפיק לדרוש לפצל הצעות חוק שהממשלה כבר החלה לקדם במסגרת תקציב 2025. ביום ג' דרשה אפיק מיו"ר ועדת הכנסת, ח"כ אופיר כץ, להעביר את יוזמת הממשלה בנושא העלאת דמי הביטוח הלאומי לוועדת העבודה והרווחה, ואת היוזמה להקפאת שכר נושאי משרה דרשה להותיר בוועדת הכנסת או להעבירה לוועדת הכספים.

התנגדותה העקרונית של יועמ"שית הכנסת לשימוש בחוק ההסדרים לרפורמות היא צעד חסר תקדים, העשוי לנבוע מכך שזו גם הפעם הראשונה שבה הממשלה מתכוונת לקדם את חוק ההסדרים בשני שלבים. כאמור, השלב המאוחר מביניהם אינו צפוי לכלול מהלכים דחופים או בעלי חשיבות תקציבית ניכרת - מה שעשוי לשמוט את הקרקע מתחת להצדקה שהעלו עד היום ממשלות ישראל לגבי הצורך בחוק ההסדרים.

"חוקי ההסדרים הם מנגנון בעייתי, שבמסגרתו מאות תיקוני חקיקה בתחומים שונים עוברים כמקשה אחת באופן מזורז, בלי דיון מעמיק, בלי בקרה נאותה ותוך הסתמכות על הרוב הקואליציוני", מסביר עו"ד יונתן ברמן, מומחה למשפט ציבורי ושותף במשרד הר-זהב, אדלשטיין, ברמן. לדבריו, "המנגנון מקשה על פיקוח אפקטיבי של הציבור, חברי הכנסת וועדות הכנסת על חקיקה שיש לה השפעה משמעותית על החיים שלנו. אם בשנה רגילה הפיקוח על חוק ההסדרים לוקה בחסר, השנה הוא יהיה נטול פיקוח לחלוטין, והחקיקה שלו צפויה לכלול רמיסה של נורמות דמוקרטיות בסיסיות".

מסלול התנגשות מיידי

המהלך הדרמטי של אפיק עשוי אפוא להעלות אותה על מסלול התנגשות מיידי עם האוצר. ככל שהאוצר יתעקש על הרפורמות בחוק ההסדרים, ניתן להעריך כי אפיק תפנה לא רק לסמוטריץ', אלא תשלח חוות דעת גם ליו"ר הכנסת, אמיר אוחנה, ולוועדת הכנסת. בעבר דווקא הובילה אפיק קו אשר בממשלה ראו בו פחות "לעומתי" לעומת הייעוץ המשפטי לממשלה, במיוחד סביב הרפורמה המשפטית בהובלת שר המשפטים, יריב לוין.

אך באחרונה ניכר, כאמור, מתח בין אפיק לממשלה - למשל, סביב הביקורת החריפה שמתחה על המשרד לביטחון לאומי בראשות השר איתמר בן גביר. אפיק ביקרה את היעדר שיתוף הפעולה של המשרד עם ועדות הכנסת, וציינה כי מדובר ב"זלזול מתמשך בעבודת הכנסת, בניגוד להוראות הדין".

כעת, הצעד החדש שמובילה אפיק כתיקון מדיניות לשנים קדימה מול האוצר עשוי לא רק לבשר על עליית מדרגה במתיחות בין הכנסת לממשלה אלא גם לשנות את הליכי החקיקה התקציבית בעתיד. התנגדות גורפת מצד הייעוץ המשפטי של הכנסת לשימוש בחוק ההסדרים כדי לקדם רפורמות מבניות שאינן חיוניות להגדלת התקציב עשויה לרוקן מתוכן את השימוש בחוק הזה, כפי שלא נעשה כבר ארבעה עשורים.

ברמן מציין בהקשר זה, כי "אפשר רק לקוות שגישתה של אפיק, שנמנעת הפעם ממתן חותמת כשרות אוטומטית לכל מהלכי משרד האוצר, תבוא לידי ביטוי גם בשנים הבאות".

מלשכת סמוטריץ' נמסר, כי "השר וצוותו נמצאים בקשר רציף עם יו"ר הכנסת והיועצת המשפטית של הכנסת, וצוותיהם, ופועלים מתוך ראייה משותפת של חשיבות התקציב והרפורמות בתוך המלחמה. הצוותים בשיח מתמיד כדי להעביר יחד את התקציב בהסכמות ובהבנות".

עוד כתבות

נטל המס על הציבור הגיע ב-2025 לרמתו הגבוהה ביותר מאז 2022

דוח הכלכלן הראשי: "נטל המס עלה שוב בצורה משמעותית ב-2025"

נתוני האוצר מצביעים על קפיצה של כמעט 2% תוצר בנטל המס על הציבור, לרמתו הגבוהה ביותר מאז 2022 - זאת בעיקר בשל העלאות המסים שנועדו לממן את המלחמה ● באוצר מזהירים מפני שחרור הרסן התקציבי: "גידול מהיר בגביית המס עשוי להיות זמני"

מכונת בדיקת שבבים של קווליטא / צילום: אתר החברה

לאחר זינוק של 4,000% בחמש שנים: הגיוס הענק של מניית השבבים בת"א

קווליטאו גייסה כ–225 מיליון שקל על רקע הביקוש גובר למערכות שאותן היא מייצרת, המשמשות לבדיקת השבבים של חלק מענקיות התחום ● וגם: טדי שגיא נכנס לבורסה עם אולטרייד מחזור

קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק מאשימה: חברות סיניות כרו מידע מקלוד לפיתוח מודלים

בפוסט חריג בחריפותו שפורסם מטעם החברה אתמול, אנתרופיק טוענת כי שלוש חברות סיניות, פעלו באופן שיטתי כדי לשאוב מידע ממודל השפה שלה קלוד ● לפי אנתרופיק, החברות הקימו יותר מ־24 אלף חשבונות מזויפים וביצעו למעלה מ־16 מיליון פניות למערכת, בהיקף שהיא מגדירה כתעשייתי

ח''כ לימור סון הר-מלך. ''זמרי ופתחי בע''מ'', גלי ישראל, 22.2.26 / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

לימור סון הר-מלך טענה שאין חוק שאוסר על כניסה לעזה. מתברר שיש שניים כאלה

ח"כ לימור סון הר-מלך נכנסה לעזה והתעקשה שאין חוק שאוסר זאת עליה ● אלא שיש שני חוקים כאלה, והפרתם יכולה לעלות כדי עבירה פלילית ● המשרוקית של גלובס

השופט דוד מינץ / צילום: שלומי יוסף

בג"ץ נגד המוסכים: "מרוויחים על חשבון המבוטחים"

בג"ץ דחה את עתירת המוסכים לחייב את חברות הביטוח לשלם על חלקי החילוף לפי מחירון של חברות יבוא חלקי החילוף לרכב (חלפים) - שגבוה במאות אחוזים ולפעמים יותר מ"מחיר השוק" ● השופטים תקפו את משרד התחבורה: "כשל שוק. מצב מעוות"

אילון מאסק / צילום: ap, Jae C. Hong

הביקור הגדול הבא בישראל: מה מחפש האיש העשיר בעולם בארץ?

אילון מאסק צפוי להשתתף בחודש הבא בכנס "תחבורה חכמה" של משרד התחבורה ואף לנאום בו ● לא הרבה ידוע על תוכן ביקורו של מאסק, אך סביר להניח שהביקור ינוצל לפגישות מדיניות, כלכליות ופוליטיות עם מגוון גורמים

בית המשפט העליון / צילום: ראובן קסטרו, וואלה! NEWS

נגד הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה: העליון קיבל את עמדת דניה סיבוס

עתירת דניה סיבוס נגד הלמ"ס, לפיה הרכב מדדי התשומה לא עודכנו 13 שנה, תידון בפני הרכב שופטים בבית המשפט העליון ● חברת קייטו נטוורקס מגדילה את שטח המשרדים שלה בלב ת"א ב-6,400 מ"ר ובעלות מוערכת של 13 מיליון שקל בשנה ● איסתא זכתה ב-20 דונם בבני דרום תמורת כ-134 מיליון שקל ● הסכם מימון בהיקף חצי מיליארד שקל נחתם בין הפניקס לקבוצת גוהרי ● וזה המנהל החדש של הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית ● חדשות השבוע בנדל"ן

מטוסי אל על / צילום: עידו וכטל

170 אלף שקל בשנה בממוצע: הדוחות חשפו בונוס אדיר לטייסי אל על

גם בשנה שבה נפגעה משקל חזק, מלחמה באיראן והפרשה לקנס של רשות התחרות, הרוויחה חברת התעופה 403 מיליון דולר - ירידה של 26% מ–2024 ● הבונוס לכל טייס: מעל 170 אלף שקל ויותר מכפול מתחילת המלחמה ● והיכן מתכנן המנכ"ל להשקיע את המיליארדים שבקופה

פרופ' שי שלו־שוורץ ואמנון שעשוע / צילום: יח''צ, איל יצהר

חברת האלגוטריידינג הסודית של אמנון שעשוע נחשפת

עדכון ברשם החברות חשף לאחרונה כי אמנון שעשוע ושי שלו־שוורץ ממובילאיי מחזיקים בנתח גדול ממניות איירון אלגו, העוסקת במסחר בתדירות גבוהה בהשראת פטנטים של תחבורה אוטונומית

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לא רק הפטור ממע"מ: הסדקים בקואליציה מאיימים על הבטחות האוצר

ההפסד בהצבעה על המע"מ מסמן את הקושי הצפוי לסמוטריץ' בקידום צעדיו הכלכליים ● עתיד רפורמות החלב ומס הרכוש תלוי ביכולתו לגייס רוב בוועדות, בעוד ההתנגדות בקואליציה גוברת

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: מירי שמעונוביץ

סמוטריץ' חתם על צו חדש: פטור ממע"מ עד 130 דולר ביבוא אישי

שר האוצר חתם על הצו לאחר שהכנסת פסלה אמש את הצו הקודם שהוציא, שכלל פטור ממע"מ לחבילות בסכום של עד 150 דולר ● הכניסה לתוקף של הצו החדש: מהלילה בחצות ● סמוטריץ': "לא אתן לקומץ קומוניסטים בליכוד ולאופוזיציה חסרת אחריות לנצח" ● איגוד לשכות המסחר: "מחר בבוקר נגיש לבג"ץ בקשה לצו מניעה"

דוד לרון / צילום: ישראל שם טוב

מנכ"ל דואר ישראל דוד לרון פורש אחרי 4 שנים

דוד לרון, שמונה בשנת 2022 ע"י דירקטוריון החברה לתפקיד המנכ"ל, הודיע על פרישתו ● טרם ברור מי יחליף אותו, ולרון מתכנן להמשיך ולכהן כמנכ"ל בחודשים הקרובים עד שיימצא לו מחליף

ממ''ד / צילום: דוברות משרד הביטחון

עוד 700 שקל לדירה עם ממ"ד, בתל אביב - דחוף

בקבוצות פייסבוק שונות המיועדות למחפשי דירות ניכרת עלייה בפוסטים שפורסמו בחיפוש אחר דירות עם ממ"ד, הן להשכרה והן לסאבלט, כדי להיערך מבעוד מועד לתקיפה נוספת

מייסדי Guidde, דן סחר ויואב ענב / צילום: Moses Pini Siluk

המניה יורדת? מאנדיי משקיעה בחברה ישראלית שמאמנת סוכני AI על פעולות אנושיות

חברת התוכנה הישראלית מאנדיי הצטרפה כמשקיעה במסגרת סיבוב בן 50 מיליון דולר שמגייס הסטארט-אפ הישראלי Guidde בהובלת קרן הצמיחה האמריקאית PSG ● מדובר במהלך מסקרן עבור מאנדיי, שספגה ירידה של קרוב למחצית ממחיר המניה שלה מאז תחילת השנה בשל החשש מאפקט הבינה המלאכותית

ארז דגן, נשיא wayve / צילום: יח''צ wayve

עם נשיא ישראלי ומרכז בהרצליה: חברת הנהיגה האוטונומית שגייסה 1.2 מיליארד דולר

Wayve הבריטית השלימה גיוס לפי שווי של 8.6 מיליארד דולר לקראת השקת רובוטקסי בלונדון ● בסבב השתתפו יצרניות הרכב מרצדס בנץ, סטלנטיס וניסן, לצד ענקיות הטכנולוגיה אנבידיה, מיקרוסופט ואובר ● ל־Wayve יש נוכחות ישירה בישראל באמצעות משרד בהרצליה, ונשיא החברה הוא ארז דגן הישראלי

ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש ממשלת הודו נרנדרה מודי בנתב״ג, היום / צילום: קובי גדעון, לע״מ

לייזר ועסקאות במיליארדים: מה מחפש ראש ממשלת הודו בישראל

ביקורו של נרנדרה מודי בארץ, לראשונה מאז 2017, יכלול שורת היבטים, בהם ביטחוניים, סחר והעברת טכנולוגיות להודו ● לצד הרחבת הסחר ושיתופי פעולה טכנולוגיים, אחד הנושאים המרכזיים שהצדדים ידונו עליו הוא פיתוח בתחום ההגנה מטילים בליסטיים

רעיה שטראוס בן דרור / צילום: תומס סולינסקי

שתי ההשקעות שסידרו לרעיה שטראוס 350 מיליון שקל

עסקת הרכישה של קבוצת אקרו והנפקתה הצפויה של ב.ס.ר הנדסה, מניבות ערך נאה עבור המשקיעה הוותיקה בחברות הנדל"ן, שמימשה את מניותיה בקבוצת שטראוס לפני כשני עשורים ● אותן מניות שמכרה שטראוס בן דרור בקבוצת המזון, שוות כיום קרוב ל–2 מיליארד שקל

צוללת בלתי מאוישת BlueWhale בגרמניה / צילום: התעשייה האווירית

"עשרות מיליונים": מאחורי העסקה של התעשייה האווירית בגרמניה

הצוללת הבלתי מאוישת BlueWhale של התעשייה האווירית משמשת בעיקר לאיסוף מודיעין באמצעים אלקטרוניים ● בועז לוי, מנכ"ל תע"א: "עוד הרבה מדינות מתעניינות ברכש של צוללות"

אילוסטרציה: shutterstock

החודש הכי חזק של מיטב אי פעם ושיא של 3 שנים בתעשיית הגמל

מנהל הגמל הגדול בישראל גייס בינואר 2.4 מיליארד שקל - הגיוס החודשי השלישי בגודלו אי פעם בתעשייה ● לעומתו ממשיכים אלטשולר שחם וילין לפידות לשלם את מחיר החולשה בתשואות ומאבדים מיליארדים למתחרים ● מנכ"ל מיטב גמל: "יש לנו יתרון תחרותי משמעותי"

ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, בכנסת בטקס חגיגי בהשתתפות יושב ראש הכנסת אמיר אוחנה ובן זוגו, ראש הממשלה בנימין נתניהו ורעייתו / צילום: מארק ישראל סלם/הג'רוזלם פוסט

ממזון ועד הייטק: המשלחת ההודית תיפגש עם שורת חברות תעשייה וטכנולוגיה בישראל

הערב ייפגשו שורה של חברות ישראליות בתחום התעשייה והטכנולוגיה עם נרנדרה מודי, ראש ממשלת הודו ומשלחת אנשי העסקים שמתלווה אליו ● רשימת החברות עמן נפגשים ההודים נבחרה על ידי ההודים עצמם ותואמה על ידם ישירות ללא מעורבות ישירה של גורמים רשמיים