גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

שני כבלי תקשורת באירופה נחתכו: האם המתיחות ביבשת עלולה להגיע לישראל?

המתיחות באירופה מעמיקה עד קרקעית הים, עם חיתוכם של שני כבלי תקשורת מרכזיים באורח מסתורי ● בישראל חוששים מפגיעה דומה בתשתית הימית המיושנת ממילא

שני כבלי תקשורת תת-ימיים נותקו בים הצפוני באירופה באורח מסתורי, במה שעשוי לסמן שלב חדש במלחמה ההיברידית בין רוסיה לאירופה, על רקע המלחמה באוקראינה. ביום ראשון נותק קו תקשורת תת-ימי שמחבר בין שבדיה לליטא, ולמוחרת היה זה כבל מרכזי המחבר בין גרמניה לפינלנד. לאחר הנזק שנגרם לכבל הראשון עוד סברו האירופים כי ייתכן שמזג האוויר הוא שתרם לאירוע, אך הפגיעה בכבל הגרמני שכנעה את שר ההגנה של המדינה, בוריס פיסטוריוס, כי "מדובר בפעילות מכוונת של חבלה". בפינלנד ממשיכים לנהוג בממלכתיות וטוענים כי החקירה מתנהלת.

החברה מרמת גן שהמצלמות שלה נכנסו לרכב-החלל החדש בפרויקט של נאס"א
בלעדי | בהשראת מלחמת רוסיה-אוקראינה: דור חדש של רחפנים עומד להיכנס לצה"ל

כעת מפנים כלי התקשורת באירופה אצבע מאשימה כלפי האונייה הסינית "יי-פנג" בשל החשד שהיא חלפה מעל שני הכבלים במועדים שבו הם פסקו מלעבוד. בשעות האחרונות דווח כי הצי הדני השתלט על האונייה הסינית שעגנה בנמל במדינה, אם כי לא ידוע האם היא נסרקה על ידי הכוחות. "ייתכן כי מדובר בשיתוף פעולה רוסי-סיני", אומר לגלובס ד"ר הראל מנשרי - ממקימי מערך הסייבר בשב"כ בעבר, וכיום ראש תחום הסייבר ומרצה בכיר ב־HIT. "זה יכול להיות שימוש רוסי בספינה הסינית לכיסוי והסוואה של פעילות תת-ימית, למשל באמצעות יחידת העילית שלה למים עמוקים, שביצעה את פעולות החבלה. לא מן הנמנע כי היא ניצלה את המסלול של הספינה הסינית לקטיעת הכבל. חלק מהכבלים האלה משרתים את נאט"ו - ונזק שכזה גורם להסטת התקשורת למסלולים אחרים, שאולי נתונים להאזנה או למניפולציה של הרוסים או הסינים".

ציר רוסיה-סין-איראן נגד מדינות המערב

גרימת נזק לכבלים תת-ימיים הפכה בשנים האחרונות לאמצעי לוחמה בין מדינות ציר רוסיה-סין-איראן ובין מדינות המערב. גלובס חשף כי בחודש אפריל השנה הביאו החות'ים לקריעה של ארבעה כבלי תקשורת בים האדום - זאת על ידי תקיפת אונייה שגרירתה גרמה לנזק התת-ימי. כתוצאה מכך, כרבע מתעבורת האינטרנט בין אסיה לאירופה ולמזרח התיכון נפגעה. קודם לכן דיווח נורבגיה על נזק לכבל סמוך לקוטב הצפוני, שנגרם ככל הנראה מכלי שיט רוסי.

"בעבר לא היו נוגעים בכבלי תקשורת, זו היתה תשתית מוגנת ובטוחה, כמו לוויינים", אומר בכיר בענף התקשורת בישראל. "עם זאת, משהו השתנה בשנים האחרונות, וכוחות בעלי יכולת להגיע אל קרקעית הים, בדרך כלל בעומק של מאות מטרים, מנצלים את היתרון היחסי שלהם לא רק לנתק כבלי תקשורת, אלא גרוע מכך, להתקין עליהם אמצעי האזנה שמאפשרים להם לנטר ולאסוף מידע רב". ככל הנראה, רק למספר מצומצם של מדינות קיימת יכולת לבצע פעולה כזו בלב ים ובעומק רב - מעצמות כמו סין, רוסיה וארה"ב.

בישראל מעלים בכירים חשש מפני נזק אפשרי שייגרם במקרה של עליית מדרגה במלחמה מול גורמים עוינים שעשויים לנסות לחתוך כבלים תת-ימיים ולבודד את המדינה. ישראל מחוברת כיום בשלושה סיבים אופטיים לאירופה: מד נאוטילוס, שמחברת בין סיציליה, יוון וחיפה; טמרס טלקום, שמחברת את מרסיי, קפריסין וישראל; וג'ונה של בזק בינלאומי, שמחברת את איטליה לתל אביב. מדובר בכבלים מיושנים, שהחדשים בהם - טמרס ובזק - הם בני 12.

ישראל הייתה אמורה להיות בימים אלה בתנופת פריסת כבלים, שהייתה עשויה להכפיל את מספר הכבלים המחוברים אליה, אך המלחמה הקפיאה את התוכניות לפריסתם. בלו רמאן של גוגל תתעכב בשנה אחת לפחות. פריסת הכבלים התת-ימיים "סינטוריון" מתעכבת בשל הרשויות בסעודיה, וטמרס נמצאת כעת בשלבי תכנון פריסת סיבים נוספים בשם "אנדרומדה". כל הסיבים הללו עשויים להיפרס עד שנת 2028, אך בינתיים הם מותירים את ישראל פגיעה יותר במקרה של מלחמה כוללת עם מדינה גדולה כמו איראן.

"בוחנים תקשורת לוויינית כאלטרנטיבה"

נזק לכבלים הימיים איננו חדש: בעבר נגרמו מספר נזקים קלים לסיבים המגיעים לישראל בתחנות העגינה שלהם בצד האיטלקי. בישראל משתדלים להגן על הסיבים האופטיים במספר דרכים: חפירת בור והטמנתן בעומק הקרקעית שמתחת לפני הים, בניית תחנות עגינה מאובטחות, הסתייעות במערכת הביטחון, וכן בקשות להתחבר לכבלי תקשורת יבשתיים של מדינות במזרח התיכון.

משרד התקשורת מנסה להקל על תהליכי רישוי ובנייה של תחנות עגינה ביבשה, אך נתקל בקושי מול מנהל התכנון במשרד הפנים בניסיון לייסד קריטריונים ברורים להורדת תשתיות תקשורת למים. במצב שכזה, לחברות הזרות קיים קושי בבנייה בישראל, דבר שעשוי להרתיע אותן מלפעול כאן.

שר התקשורת שלמה קרעי / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

"מדובר באיום גלובלי, לא רק על ישראל - והעולם לא יכול להמשיך להתנהל עם חשש תמידי לחיתוך כבלי התקשורת", אומר יהורם הכהן, מנכ"ל איגוד האינטרנט. "יותר ויותר גופים בוחנים את התקשורת הלוויינית כאלטרנטיבה בטווח הרחוק, אבל קשה להשוות בין הקיבולת של סיב לבין זו של לוויין". בעוד שסיבים אופטיים מעבירים גיגה-בייטים של מידע, לווייני האינטרנט של סטארלינק, למשל, מוגבלים ל-200 מגה-בייט בשנייה ללוויין אחד.

"ישראל תלויה כיום במספר קטן של כבלים תת-ימיים, מה שהופך את הגעתם של הכבלים החדשים לקריטית", אומרת יונית גולדברג מחברת הייעוץ 11Stream. "הכבלים הללו יאפשרו תשתית אסטרטגית יציבה ומהירה יותר, שתשפר את איכות התקשורת, תחזק את העצמאות הדיגיטלית של המדינה, ותהפוך את ישראל לעמידה יותר בפני תקלות גיאופוליטיות וטבעיות. במקביל, תוספת הכבלים והתכנון האסטרטגי שלהם, כולל יצירת מחלפי תקשורת חדשים (IX), עשויים למשוך השקעות זרות ולחזק תחומים מתקדמים כמו בינה מלאכותית ומחשוב-על. עיכובים ביישום ובפיתוח התשתיות הללו עלולים להשאיר את ישראל בעמדת סיכון ביחס לתלות הנוכחית בכבלים הקיימים".

עוד כתבות

אפי מלכין, הממונה על השכר באוצר / צילום: דוברות משרד האוצר

הבשורה שיקבלו בקרוב 700 אלף עובדים

לראשונה מאז הקורונה: משרד האוצר מסדיר את העבודה מהבית במגזר הציבורי ● לגלובס נודע כי הפיילוט הופך לקבוע ומתרחב ● המתווה ליום עבודה אחד בשבוע מהבית, שמגבש הממונה על השכר, יחול על המגזר הציבורי הרחב שכולל כ-700 אלף עובדים

חוששים מהשתלטות הימין? לגארד ונשיא צרפת מקרון / צילום: ap, Francois Walschaerts

"צעד פוליטי מכוער": דיווח על פרישה של כריסטין לגארד מעורר סערה באירופה

דיווח על פרישה מוקדמת של הנגידה כריסטין לגארד מעורר סערה, בשל הערכות שהתזמון נועד לאפשר לעמנואל מקרון להשפיע על מינוי היורש לפני הבחירות בצרפת ● המהלך מציף שאלות לגבי עצמאות הבנק המרכזי, בעוד המועמדים לתפקיד חלוקים לגבי סוגיית החוב המשותף

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לטובת בן גביר: הקואליציה מקדמת איסור על בג"ץ להתערב בכהונת שרים

ועדת הכנסת אישרה היום להקים מחדש את הוועדה המיוחדת להכנת "חוק דרעי 2", שיאפשר למנות שרים הנאשמים בפלילים וימנע מבג"ץ להתערב במינויים ● היועמ"שית התנגדה בעבר להצעת החוק

מתחם ביג גלילות, בשבוע שעבר / צילום: גלית חתן

שנה לביג גלילות, בשוק עדיין מורגשת "רעידת האדמה"

מתחם הענק בגלילות של רשת המרכזים המסחריים ביג עורר עניין עוד לפני הפתיחה, אבל אחרי ההייפ של החודשים הראשונים, הפדיון היומי ירד כצפוי בעשרות אחוזים ● רשימת ההמתנה עדיין קיימת, אך בשוק מספרים גם על תנאים מקלים לשוכרים ● על כמה עומד הפידיון היומי ומה קרה למתחרים?

מטה בנק ישראל בירושלים / צילום: בר לביא

בגלל הסיכוי למלחמה עם איראן: הנגיד הותיר את הריבית על כנה

בנק ישראל השאיר את הריבית ללא שינוי ברמה של 4% ● השיקול המרכזי: העלייה באי־הוודאות הגאו־פוליטית ● סמוטריץ': "החלטה שגויה. קורא לנגיד לחזור מהחלטתו ולהמשיך במגמת הפחתת הריבית" ● בתחילת השבוע שעבר גילמו השווקים הסתברות של כ-80% להפחתת ריבית, אלא שרוחות המלחמה מול איראן טרפו את הקלפים, ורוב אנליסטים צפו את הותרת הריבית על כנה

מטוס של אל על / צילום: עידו וכטל

מכה לאל על: רשות התחרות שוקלת להטיל קנס נוסף בהיקף 110 מיליון שקל

פחות מחודש לאחר הקנס על המחירים המופרזים, הממונה על התחרות מטילה על אל על עיצום ענק של כ-110 מיליון שקל בגין ניצול כוחה המונופוליסטי מול ארקיע ● החשד: אל על מנעה מהמתחרה גישה קריטית להאנגרים לתחזוקת מטוסים ● אל על בתגובה: לא נפל כל דופי במעשי החברה

זהבית כהן / צילום: רמי זרנגר

טלטלה בקרן אייפקס: הסגן של זהבית כהן תובע מיליונים על התעמרות והשפלה

ארז נחום, שסומן כיורשה של זהבית כהן, תובע 10 מיליון שקל וטוען כי פוטר אחרי שהתלונן בפני מנכ"ל אייפקס העולמית על התנהלותה של כהן, שכללה קללות, צעקות והשפלות פומביות ● לדבריו, כהן השתמשה בביטויים כמו "חתיכת חרא" ו"אפס" ובהערות גזעניות והומופוביות כחלק מ"שיטה ניהולית שמטרתה להבהיר שהיא זו שמחזיקה בכוח" ● אייפקס בתגובה: דוחים את ההאשמות

חוות השרתים סארברפארם במושב בני ציון / צילום: ט. ג. הפקות

מהגדולות בישראל: חוות השרתים שתוקם באשדוד בהשקעה של 1.5 מיליארד דולר

יחד עם קרן תשתיות ישראל, סרברפארם תיבנה חוות שרתים באשדוד בהיקף של 130 מגה-וואט ● בשלב הראשון יושקעו כ-1.5 מיליארד דולר לבנייה, ובהמשך עוד כ-4.5 מיליארד דולר יושקעו להצטיידות החווה ● מדובר באחת מחוות השרתים הגדולות ביותר בישראל המתוכננות בימים אלה

כותרות העיתונים בעולם

זו אחת ממערכות הנשק המתקדמות בעולם והיא עכשיו בידיים של איראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איראן תרכוש מערכות מתקדמות מרוסיה כדי לשקם את יכולות ההגנה האווירית שלה, מנהיג המעצמה העולמית שיבוא לבקר בישראל בשיא המתיחות מול איראן, ופרו-פלסטינים בגרמניה מתכננים להפגין ליד מחנה ריכוז • כותרות העיתונים בעולם 

בנייה / אילוסטרציה: Shutterstock

מדד תשומות הבנייה למגורים עלה ב־0.6% בינואר, השכר ממשיך להיות המרכיב הדומיננטי

מדד תשומות הבנייה המשיך לעלות גם בחודש הראשון של 2026, אם כי בשיעור מזערי ● ללא העלייה בשכר העבודה, ירד המדד ב־0.2%

טילי ''ספייק'' מתוצרת רפאל / צילום: דוברות רפאל

הודו רצתה ייצור מקומי, משרד הביטחון מצא פתרונות - והיצוא הביטחוני מזנק

למרות החרמות והלחצים, הוכחות היכולת בשדה הקרב מזניקות את היקפי העסקאות מול משרד ההגנה ההודי ● ראש סיב"ט יאיר קולס מסביר כיצד המודל עובר מהסכמי רכש להקמת "רגליים ייצוריות" בתוך הודו ● וגם: איך מתמודדים עם תופעת ההעתקות של פיתוחים ביטחוניים?

טדי שגיא / צילום: יונתן בלום

טדי שגיא חוזר לבורסה בת"א: אולטרייד מיחזור הנפיקה לפי שווי של 300 מיליון שקל

חברת מיחזור האלקטרוניקה של שגיא ועודד רייכמן גייסה 150 מיליון שקל בהנפקה ראשונית, ומניות החברה יחלו להיסחר בת"א בימים הקרובים ● כספי הגיוס ישמשו לפריעת הלוואה מבנק, והקמה ובנייה של מפעלי מיחזור

פאנלים סולאריים מעל שדה חקלאי / צילום: אמיר טרקל

50% מס: האיום החדש על שדות סולאריים חקלאיים עוד לפני שהוקמו

בדיון בכנסת התגלה שהקמת פאנלים סולאריים מעל שטחים חקלאיים יגרור חיוב בהיטל השבחה, מכיוון שבוטלה הדרישה בהליך תכנוני חדש לשדות ● משרדי הממשלה חלוקים, והחקלאים חושבים מחדש אם הפרויקט משתלם

מושגים לאזרחות מיודעת. מניית זהב / צילום: Craig Coope

מכירת צים: מהו הכלי שמעניק למדינה זכות וטו?

עסקת צים נחתמה, אבל היא עדיין ניצבת בפני מכשול אפשרי מצד המדינה • למה למדינה יש זכות וטו, ובאילו תנאים היא יכולה להשתמש בה? ● המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

ספינה של צים / צילום: Lior Patel/jצים

הקלה בשביתה בעקבות מכירת צים: ועד העובדים עובר לעיצומים

יו"ר ועד עובדי צים, אורן כספי, אמר לגלובס כי המנכ"ל אלי גליקמן קיבל מהרוכשת הפג-לויד את המנדט לנהל מו"מ עם העובדים ● "לא רצינו למוטט את החברה – זו לא המטרה שלנו. נכנסנו למו"מ רציני ומכבד. מתוך אחריות, עשינו הקלה בשביתה: חצי מהעובדים עובדים עכשיו"

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה מעורבת בת"א לאחר החלטת הריבית; מדד הבנקים קפץ בכ-2%

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.3%, מדד ת"א 90 איבד מערכו כ-0.8% ● בנק ישראל הותיר את הריבית על כנה ● ירידות קלות בניו יורק, הביטקוין קורס, הדולר יורד ● בתזמון מאתגר: פאלו אלטו החלה להיסחר הבוקר בת"א ● פה ושם - במיטב ובבנק אוף אמריקה אומרים: המניות בבורסת ת"א ובוול סטריט יקרות מידי

איפה יש הזדמנויות? / צילום: Shutterstock

המניות שהפכו ללהיט, דווקא כי אין להן קשר לבינה מלאכותית

ההימור הנוכחי של וול סטריט הוא על חברות שנתפסות כחסינות מפני איומי הבינה המלאכותית ● אלו מגיעות מסקטורים מפתיעים וכוללות למשל את מקדונלד'ס ויצרנית הטרקטורים ג'ון דיר

אנבידיה / צילום: שלומי יוסף

אנבידיה רוכשת חברת דאטה ישראלית בכ-75 מיליון דולר

החברה הנרכשת היא אילומקס, שעוסקת בניהול הדאטה הארגוני וביצירת שפה משותפת בין מאגרי המידע השונים לשם אימון והפעלת בינה מלאכותית

בית זיקוק אשדוד / צילום: רפי קוץ

האסון בבית הזיקוק באשדוד: נעצר חשוד ברצח באדישות

לאחר מותן של שתי עובדות בית הזיקוק ממחסור בחמצן, המשטרה עצרה שותף בחברה המספקת בלוני חמצן בחשד לרצח באדישות ● מנהל הבטיחות במשרד העבודה הזהיר משימוש במיכלי החברה, כ-15 אלף מהם עדיין בשוק

מטה בנק ישראל בירושלים / צילום: בר לביא

בניגוד לקונצנזוס: האנליסט שמעריך שבנק ישראל יוריד היום את הריבית

למרות הערכות כי ריבית בנק ישראל תישאר היום ללא שינוי, ישנן גם הערכות של אנליסטים בשוק הסבורים כי הריבית בכל זאת בדרך להורדה נוספת השבוע ל-3.75%