אם היא נראית כמו קואגה, דוהרת כמו קואגה ורועמת כמו קואגה, כנראה שזו קואגה - לא? מדענים ומומחים לשימור טבע טוענים כי הצליחו להשיב לחיים יונק דמוי-זברה, ובכך העניקו לקואגה ניצחון משמעותי על פני הממותה הצמרית והדודו המפורסמים יותר במרוץ העולמי לשיחזור בעלי חיים שנכחדו.
● דוח רשות הטבע והגנים חושף לעומק את מצב החזירים בחיפה. איזו עיר נוספת נמצאת בסיכון?
● "הצלת בעלי חיים הייתה סוג של תיקון": המחקר שבחן את היחס שלנו לחיות במלחמה
אך לא כולם משתתפים בחגיגה. מבקרי המאבק לשחזור שנמשך כמעט ארבעה עשורים טוענים כי המאבק הניב לא יותר מחיקוי שטחי. "הם בעצם רק יוצרים זברה עם פחות פסים", אמר דאגלס מקולי, פרופסור לאקולוגיה ואבולוציה באוניברסיטת קליפורניה, סנטה ברברה.
הקואגות היו בעבר אנדמיות לאפריקה הדרומית, אך ציד אגרסיבי דילל את אוכלוסייתן והקואגה האחרונה הידועה מתה בגן החיות של אמסטרדם ב-1883. בניגוד לזברות, לקואגות היו פסים רק על הראש, הצוואר ולעיתים על הגב. החלק האחורי שלהן היה בדרך כלל חום וללא פסים, בעוד שבטנן ורגליהן היו לבנות. השם קואגה, כאשר האות 'g' מבוטאת בצליל גרוני "ח", הוא חיקוי אונומטופאי לצליל הקול החד שהחיה השמיעה.
בעל החיים הנכחד הראשון שרצף הדנ"א שלו פוענח
בתחילת שנות ה-80, הקואגה הייתה בעל החיים הנכחד הראשון שרצף הדנ"א שלו פוענח, ובכך סללה את הדרך למאמצים מודרניים אחרים של המאבק בהכחדה. חלק מהמדענים סברו שניתן לשחזר את הקואגה, שהיא תת-מין של סוג הזברה הנפוץ ביותר, באמצעות רבייה סלקטיבית. בעוד ששיבוט יוצר העתק מדויק של בעל חיים יחיד, רבייה מחדש יוצרת אוכלוסייה שלמה, עם שונות גנטית טבעית יותר. רק תת-מין ניתן להשיב באמצעות רבייה מחדש.
"פרויקט הקואגה", ארגון ללא מטרות רווח שנוסד ב-1987, רכש זברות עם פסים בהירים יותר, דלילים יותר או חומים יותר כדי לזווג זו עם זו, מה שהוביל להפחתת הפסים בחלקים האחוריים, ברגליים ובבטן של הצאצאים.
זה היה תהליך מייגע. ריינהולד ראו, מפחלץ גרמני שהיגר לדרום אפריקה בשנות ה-50 והיה הכוח המניע מאחורי פרויקט הקואגה, מת ב-2006 ורבים מהמדענים המקוריים של הפרויקט פרשו לגמלאות.
נדרשות כשנתיים על מנת להעריך האם הסימנים על עורו של סייח יקדמו את תוכנית הרבייה. כל חמש שנים בערך יש להעביר את הזכרים למקום אחר כדי להפחית רביית שארים, ולפעמים הם לא מתרבים במשך שנתיים או שלוש עם הנקבות בעדר החדש שלהם. עם זאת, עד 2005, המדענים הצליחו לייצר בעל חיים שנראה בדיוק כמו הקואגה שנכחדה. הפרויקט טוען שכ-10% מ-150 בעלי החיים שבבעלותו כיום היו משתלבים בקלות בעדר קואגות מהמאה ה-19.
"בערך כל חמש שנים, אנחנו יכולים לעצור ולראות אם עשינו התקדמות כלשהי", אמר מארץ' טרנבול, מתאם הפרויקט של פרויקט הקואגה, בזמן שצפה בעדר קואגות בוורחלחן, חוות יין מחוץ לקייפטאון. המקום מארח כיום עשר מהקואגות המכונות "קואגות ראו", כולל ארבע שנולדו שם, וטרנבול התפעל מהיעדר הפסים בחלקים האחוריים וברגליים האחוריות של חלקן. "הן פשוט כל כך טובות!" אמר טרנבול, שהחל להתנדב בפרויקט לפני כחמש שנים לאחר שדיווח על המאמצים לשחזור בעל החיים במהלך עבודתו הקודמת כעיתונאי.
מבקרים טוענים ש"קואגות ראו" אולי נראות כמו קואגות שנכחדו, אך כנראה חסרות מאפיינים והתאמות שהיו לבעלי החיים המקוריים. טרנבול אומר שראו ביקש לתקן מה שראה כעוול נורא שנעשה לקואגה.
כילד בגרמניה, ראו ראה בעל חיים בגן החיות של ברלין שהיה חלק מפרויקט במימון הנאצים לרביית שור הבר מחדש, חיית בר ענקית שנכחדה במאה ה-16. הזואולוג שניהל את הפרויקט ההוא שיער שגם את הקואגה ניתן לשחזר באמצעות רבייה, רעיון שדבק בראו.
ב-1969, בעת שעסק בשחזור של סייח קואגה מפוחלץ, ראו שם לב שהעור לא נוקה כראוי, וחלק מהרקמה היבשה עדיין נדבקה אליו. הוא שמר את הדגימה עד תחילת שנות ה-80, אז שלח אותה יחד עם דגימות אחרות שנאספו ממוזיאון באירופה לגנטיקאים באוניברסיטת ברקלי בקליפורניה.
ניסיון לשחזר סוג של צב ענק מהגלפגוס שנכחד
ניתוח הדנ"א שלהם מצא שהקואגה הייתה למעשה קרובה מאוד לזברת המישור, ולכן מתאימה לרבייה מחדש. מאמצי רבייה נוספים בימינו כוללים ניסיון חדש באירופה לשחזר את שור הבר באמצעות רבייה, בעוד בארה"ב מדענים מנסים לשחזר באמצעות רבייה סוג של צב ענק מהגלפגוס שנכחד בשנת 1800 לערך.
מדענים בארה"ב משתמשים בטכנולוגיית הנדסה גנומית כדי לבצע שינויים בגנים של פיל אסייתי במטרה להפוך אותו לעמיד יותר לקור, כולל הנדסת פרווה שעירה, אוזניים קטנות וגולגולת מקומרת. הם אומרים שהם עובדים על יצירת "פיל עמיד לקור עם כל התכונות הביולוגיות הבסיסיות של הממותה הצמרית."
"גם אם הם יצליחו, השאלה המתבקשת היא, מה הם יעשו איתה?" אמר סטיוארט פים, פרופסור ביחידת מחקר אקולוגיית השימור באוניברסיטת פרטוריה בדרום אפריקה. "אם היתה לך ממותה צמרית, היית שם אותה בכלוב. זה לא יותר מאשר אקט של התרברבות".
חלק מהספקות לגבי פרויקט הקואגה עשויים להתפוגג בשנה הבאה, אמרה אנלין מולוצי, ביולוגית מולקולרית העובדת בפרויקט, אשר מתכננת לבצע ריצוף גנומי של הקואגות החדשות. "אני חושבת שזה יענה על הרבה שאלות", הוסיפה אמרה.
גם אם רצפי הגנים יראו שקואגות ראו לא ממש עומדות בסטנדרטים של הדבר האמיתי, המודל לשחזור הקואגה באמצעות רביה יכול לשמש לבנייה מחדש של אוכלוסיות בעלי חיים בסכנת הכחדה קריטית, לא רק כאלה שכבר נכחדו, אומר פיטר היווד, פרופ' אמריטוס לביולוגיה באוניברסיטת בראון. "כשמסתכלים על בעלי החיים המשוחזרים, גם אם הם לא זהים לאלה שאבדו", אמר היווד, שכתב ספר על הקואגה, "הם מהווים סמל לתקווה".
