כרים חאן, התובע הראשי בבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג / צילום: AP-Mary Altaffer, Shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי
בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג (ICC), החליט להוציא צווי מעצר נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון לשעבר יואב גלנט. מה קובעת ההחלטה ומה ההשלכות? גלובס עושה סדר.
● הספקת הנשק תיפגע? איך ישפיעו צווי המעצר לגלנט ונתניהו על היחסים עם אירופה
● בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג הוציא צווי מעצר נגד נתניהו וגלנט
מה קובעת ההחלטה?
לפי החלטת השופטים, צווי המעצר הוצאו בשל חשד לביצוע פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות במהלך המלחמה בעזה. יש לציין כי הוצאת צווי המעצר לא מלמדות על החלטה להגיש כתב אישום. בית הדין קבע כי נמצא יסוד סביר להניח כי נתניהו וגלנט נושאים באחריות להרעבה, ורצח וכי יצרו "תנאי חיים שנועדו להביא להשמדת חלק מהאוכלוסייה האזרחית בעזה". עוד נקבע כי התנהלותם של נתניהו וגלנט הובילה לשיבוש יכולתם של ארגונים הומניטריים לספק מזון ומוצרים חיוניים אחרים לאוכלוסייה הנזקקת בעזה".
השופטים דחו פה־אחד את בקשותיה של ישראל. בבקשה הראשונה, ישראל טענה כי בית הדין נעדר כל סמכות ביחס לתיק. על כך קבעו השופטים כי "קבלת סמכות השיפוט של בית הדין על־ידי ישראל אינה נדרשת, מאחר שבית הדין יכול להפעיל את סמכותו על בסיס סמכות טריטוריאלית של פלסטין, כפי שנקבע על־ידי הרעב קודם".
בבקשה השנייה, ישראל פירטה כיצד הפר התובע באופן בוטה את חוקת בית הדין ועיקרון המשלימות, בכך שלא פעל כנדרש כדי לאפשר לישראל לממש את זכותה לחקור בעצמה את הטענות. על בקשה זו נקבע כי התביעה הודיעה לישראל על פתיחת חקירה ב-2021. באותה עת, למרות בקשת הבהרה מהתביעה, ישראל בחרה שלא להמשיך בכל בקשה לדחיית החקירה. בנוסף, בית הדין קבע כי הפרמטרים של החקירה נשארו זהים וכתוצאה מכך, לא נדרשה הודעה חדשה למדינת ישראל.
בית הדין הוציא גם צו מעצר למוחמד דף, מנהיג הזרוע הצבאית של חמאס למרות שישראל הודיעה כי הוא חוסל השנה. במסגרת זו, ביקש התובע להוציא צווים גם למנהיגי חמאס יחיא סינאוור ואיסמעיל הנייה שנהרגו על־ידי ישראל.
ד"ר עדו רוזנצוייג, מומחה למשפט בינלאומי מאוניברסיטת חיפה, מסביר: "ההחלטה על הצווים עצמם היא חשאית, ולכן אין בשלב זה אפשרות לקבל מידע בנוגע לבסיס המשפטי עליו נשענו השופטים בהחלטתם". ד"ר רוזנצויג הוסיף כי "באופן מעשי, הסיכויים שהצווים ימומשו וראש הממשלה או שר הביטחון לשעבר אכן יגיעו להאג קלושים מאד, שכן הבכירים הישראלים ימנעו בתקופה הקרובה מנסיעות למדינות החברות באמנת רומא של בית הדין הפלילי הבינלאומי, ובכלל זה רוב מדינות אירופה. כל עוד לא ימומשו צווי המעצר, ההליכים נגד נתניהו וגלנט לא יתקדמו".
מה ההשלכות המעשיות?
המשמעות הישירה היא כי כל 124 המדינות החברות מחויבות לציית לצווים, לעצור ולהסגיר את נתניהו וגלנט אם יכנסו לתחומן. בין המדינות החברות: כמעט כל מדינות אירופה המערבית, מדינות בדרום אמריקה, קנדה, המזרח וחלק ממדינות אפריקה. ארה"ב לא חברה בבית הדין. לאחר פרסום ההחלטה, הולנד הודיעה כי היא תאכוף את צווי המעצר.
לדברי עו"ד גיא שנער, יו"ר (משותף) ועדת הסגרה ופשיעה בינלאומית בלשכת עורכי הדין, "מעבר במדינה כזו חושף את השניים לסיכון במעצר. המשמעות המיידית כאמור היא פגיעה בחופש התנועה. גם מדינות ידידותית לישראל, החברות בבית הדין, יעמדו מול דילמה משפטית כיצד לנהוג, וניתן להעריך שגורמים ממתנגדי ישראל, יעתרו לבית המשפט המקומיים בדרישה לממש את צווי המעצר".
מה ההשלכות הנוספות האפשריות?
הוצאת צווי המעצר מסמנות את ישראל כמדינה לא לגיטימית ועלולות ללבות את גל האנטישמיות שממילא גובר. הוצאת הצווים עלולה לגרור הטלת סנקציות כלכליות על ישראל, בהן סנקציות כלכליות ואמברגו נשק. הצווים מכניסים את ישראל לקבוצת המדינות בעלות הרקורד הבעייתי, של רוסיה, סודן ולוב, ועלולים להביא לכך שמדינות ימנעו מלהיפגש עם מנהיגים ישראלים.