הפגנת תמיכה באלי פלדשטיין מחוץ לבית המשפט המחוזי / צילום: כדיה לוי
פרשת אלי פלדשטיין, דוברו לשעבר של ראש הממשלה בנימין נתניהו, הועמד אתמול (ה') לדין בגין מסירת ידיעה סודית לתקשורת הזרה, מעוררת שאלות, טענות ואמוציות בקרב הציבור. אתמול הגיעו המונים לתמוך בפלדשטיין, שזכה בינתיים לביקורים של חברי כנסת מהימין.
● בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג הוציא צווי מעצר נגד נתניהו וגלנט
● ח"כ טלי גוטליב רוצה לקדם חוק שימנע את העמדתה לדין
הביקורת על הפרשה כוללת טענות על המעצר הממושך, על ההחלטה לחקור הדלפות מול מקרים אחרים ועל העבירה החמורה שבה פלדשטיין הואשם. בנוסף, טענות לרדיפה של סביבת ראש הממשלה עולות מצד חברי כנסת מהימין.
לנוכח טענות אלה, דוברות הפרקליטות הוציאה היום מסמך שבו היא משיבה על הטענות שונות. "נוכח לא מעט פייק ניוז שמפיצים גורמים אינטרסנטיים, מצאנו לנכון להביא לידיעת הציבור מידע נוסף, מעבר לאמור בכתב האישום שהוגש היום", נכתב בהודעה.
● לקריאת המסמך המלא
אחת הטענות היא למה הפעם חוקרים בניגוד למקרי הדלפות אחרים. לעמדת הפרקליטות, "לא מדובר כאן בסתם 'הדלפה' של מסמך מתוך המערכת השלטונית אל התקשורת.
"פלדשטיין והנגד במיל' נאשמים שיצרו באופן מכוון ציר ישיר שעוקף את המערכת הצבאית שאחראית על בחינת והעברת מידע לדרג המדיני, כששניהם לא מוסמכים לכך. הנגד אינו מוסמך להעביר מידע כל-כך סודי ורגיש למי שאינו בעל סיווג מתאים, ואילו פלדשטיין אינו מוסמך להיחשף למידע ובוודאי שאינו מוסמך להעביר אותו הלאה".
עוד מודגש כי פלדשטיין לא קיבל סיווג ביטחוני כלל, ולכן לא אושר להעסיק אותו בתפקיד דובר לעניינים ביטחוניים במשרד ראש הממשלה.
לטענת הפרקליטות, הידיעה שנמסרה ופורסמה בעיתון ה"בילד" הגרמני הושגה באמצעות אמצעי מודיעיני סודי, וגורמי הביטחון קבעו כי פרסומו יכול היה לגרום נזק של ממש לאיסוף מידע וחשיפת מקורות.
עוד נכתב כי החקירה החלה בתלונה על דליפת מידע, ולא ידעו מי הדליף כשנפתחה החקירה - זאת כתגובה לטענה שמחפשים את סביבת נתניהו.
טענה נוספת היא שצה"ל הסתיר את המידע מראש הממשלה, שהיה זכאי לקבל אותו. על כך משיבים בפרקליטות כי הידיעה הסודית לא הועברה על-ידי גורמי המקצוע בנוהל העברת המסמכים המקובל, שכן "בסמוך לאחר קבלתה, התקבלו ידיעות מודיעיניות עדכניות, שנבחנו על-ידי גורמי המקצוע באגף המודיעין ונמצאו רלוונטיות יותר לסוגיית המשא-ומתן. הידיעות הרלוונטיות האלה הועברו לגורמים שעסקו בסוגיית המשא-ומתן וכן לדרג המדיני, בנוהל המקובל".
על הטענה כי עקיפת הצנזורה על-ידי פרסום מידע בכלי תקשורת זרים היא פרקטיקה מקובלת, משיבים בפרקליטות כי מדובר בפרקטיקה פסולה, וכי במקרה הנוכחי נמצא שמדובר במידע שעשוי לגרום לנזק לאגף המודיעין, שנפסל לפני פרסומו וגם לאחר מכן על-ידי הצנזורה.
הטענה: המסמך ממילא פורסם בינואר בישראל
אחת הטענות שעלו היא שהמסמך הסודי שפלדשטיין העביר לעיתון ה"בילד" הגרמני, ממילא פורסם כבר בחודש ינואר בכלי תקשורת ישראליים.
בפרקליטות משיבים כי טענה זו לא נכונה. לדבריהם, "לא מדובר במה שזכה בתקשורת לכינוי "מסמך סינוואר". מדובר במידע אחר סודי ורגיש, שפרסומו עלול להביא לפגיעה בביטחון המדינה".
למה פלדשטיין הואשם בכוונה לפגוע בבטחון המדינה?
אחת הטענות הנוספות העולות היא למה פלדשטיין הואשם במסירת ידיעה סודית "בכוונה לפגוע בביטחון המדינה", כאשר לטענתו הוא פעל לטובת המדינה.
על כך משיבים בפרקליטות כי פלדשטיין פרסם את הידיעה הסודית לא לטובת המדינה, אלא כדי להשפיע על השיח בתקשורת; אך בכל מקרה הוא עומד לדין על מעשיו, ולא על המטרה שמאחוריהם.
בכתב האישום אין טענה שפלדשטיין התכוון לפגוע בביטחון המדינה, אלא הפרקליטות נסמכת על "כלל הצפיות" - כלל משפטי לפיו אם אדם יכול היה לצפות כאפשרות קרובה לוודאי שמעשיו יביאו לתוצאה, רואים זאת ככוונה.
לדברי הפרקליטות, "לא המניע למעשים הוא שקובע, אלא העובדה שפלדשטיין היה צריך לצפות מה עלולה להיות התוצאה של המעשים שלו. פלדשטיין היה מודע לכך שהצנזורה פסלה את פרסום הידיעה, על תוכנה, מה שמוכיח שהוא ידע שקיימת אפשרות קרובה לוודאי שהפרסום יביא לפגיעה בביטחון המדינה".
עוד מתייחסים בפרקליטות לכך שפורסם שפלדשטיין נאשם ב"ריגול חמור", ומסבירים כי מדובר בכותרת סעיף העבירה בחוק העונשין, אף שלא מדובר בפעולת ריגול. "הסעיף לא עוסק בהכרח בריגול לטובת האויב. הוא עוסק בכל מי שאסף או מסר ידיעה סודית לאדם אחר, מבלי שהיה מוסמך לעשות זאת, אפילו אם לא התכוון לפגוע בביטחון המדינה", נכתב באשר לעבירה החמורה בה הואשם פלדשטיין, שיש לצידה עונש מקסימלי של מאסר עולם. בפרקליטות מסבירים כי זה לא מעיד על העונש שפלדשטיין יקבל בסופו של יום, אם יורשע, אך כן מעיד על החומרה שהמחוקק ראה בעבירה.
*** חזקת חפות: אלי פלדשטיין והנאשם הנוסף בפרשה לא הורשעו, ועומדת להם חזקת החפות.