שלמה קרעי וגלי בהרב-מיארה / צילומים: דוברות הכנסת
היועצת המשפטית לממשלה, עו"ד גלי בהרב-מיארה, שיגרה היום (א') חוות-דעת לשר המשפטים יריב לוין, אשר בה היא מתנגדת נחרצות להצעת החוק להפרטת תאגיד השידור הציבורי, ומתארת תמונה קודרת לגבי השלכותיה על שוק התקשורת. הצעת החוק, שנוסחה על-ידי ח"כ טלי גוטליב (ליכוד) ומקודמת על-ידי שר התקשורת שלמה קרעי, אושרה היום בוועדת השרים לחקיקה, אשר לוין עומד בראשה.
● המועמד של קרעי אושר: מרדכי מרדכי יכהן כיו"ר מועצת הרשות השנייה
● פירוק תאגיד השידור הציבורי? הצעת החוק החדשה של שר התקשורת
לפי הצעת החוק, תאגיד השידור הציבורי ייסגר ויחדל מכל פעילות תוך שנתיים. החוק שהסדיר את פעילותו - ואשר לגביו התבטא בזמנו ראש הממשלה בנימין נתניהו כי הנושא "חמק לי ב'צוק איתן'" - יבוטל אף הוא. הרשות השנייה תערוך מכרז למתן רישיון לשידורי טלוויזיה על גבי האפיקים שבהם שידר התאגיד, ואם ייבחר זוכה, הוא יורשה לקיים בהם שידור מסחרי פרטי. אם לא ייבחר זוכה, ייפסקו לגמרי השידורים בשידור הציבורי. הצעת החוק מציעה כי כך ייעשה גם לגבי שידורי הרדיו של התאגיד, וייערך מכרז לתחנת כאן ב' במטרה להפריטה.
"ביטול מלא ומוחלט של השידור הציבורי בישראל"
בחוות-הדעת שכתבו עו"ד אביטל סומפולינסקי, המשנה ליועמ"שית למשפט ציבורי-חוקתי, ועו"ד מאיר לוין, המשנה ליועמ"שית למשפט כלכלי, כותבים השניים כי "משמעותה המיידית של ההצעה היא ביטול מלא ומוחלט של השידור הציבורי בישראל ושינוי יסודי במפת התקשורת הישראלית. לא ניתן לקבל החלטה על מחיקה משדה התקשורת של במת ביטוי מרכזית בחופזה, בהצעת חוק פרטית, ללא תשתית מקצועית ובניגוד לאופן שבו פעלה הממשלה בנושא בעבר. מדובר בנושא בעל חשיבות ציבורית רבה, שעד כה נבחן במסגרת עבודת מטה ממשלתית שכללה את פעילותן של שורה של ועדות ציבוריות שמונו על-ידי הממשלה לבחינת הנושא".
נציגי היועמ"שית אף מצביעים על הקשר שבין הצעת החוק של גוטליב לבין מהלכים נוספים שמקדמת הממשלה, וקובעים כי "עולה חשש כבד כי ביסוד ההצעה עומד גם הרצון להפסיק את שידורי התאגיד בשל תכנים המשודרים בו".
כזכור, באחרונה קידמה הממשלה הצעות חוק פרטיות של חברי כנסת מהליכוד להגבלת חופש העיתונות. כך, הצעת החוק של ח"כ אביחי בוארון מבקשת לאפשר לממשלה לקצץ באופן דרמטי בתקציב תאגיד השידור, ואילו הצעת החוק של ח"כ שלום דנינו נועדה להכפיף את מדידת הרייטינג לשליטה ממשלתית. השר קרעי אף סירב זה מכבר להאריך את כהונתם של שניים מחברי מועצת התאגיד - מהלך שהוביל בפועל לשיתוק המועצה.
היועמ"שית סבורה בהקשר זה כי "גם אם המהלכים השונים לא יבשילו לבסוף, בכל אחד מהם בפני עצמו, וודאי בהצטברותם, יש משום אפקט מצנן משמעותי וחמור כלפי התאגיד וכלפי גופי התקשורת האחרים בישראל".
"פגיעה משמעותית בחופש הביטוי והעיתונות"
סומפולינסקי ולוין תוקפים במלים חריפות את הכוונה שמאחורי הצעת החוק. לדבריהם, "מדובר במסר ברור לשוק התקשורת כי ביקורת על השלטון או שידור תכנים שהשלטון אינו מרוצה מהם עלולים להוביל לצעדים נגד גופי התקשורת ולהגבלתם בצעדי בזק, בלא עבודת מטה, בדרך של קידום חקיקה פרטית".
חוות-הדעת אף עומדת על כך שקידום חקיקה פרטית אינו נועד כדי לאפשר לשר לעקוף את גורמי המקצוע במשרדו או גורמים אחרים בממשלה. זאת, לנוכח השימוש הרב שעושה באחרונה הממשלה בהצעות חוק פרטיות המוגשות על-ידי חברי כנסת מהקואליציה כדי לקדם חקיקה בניגוד לעמדת אנשי המקצוע והייעוץ המשפטי לממשלה.
בניגוד למסרים אותם מרבה להשמיע שר התקשורת, ולפיהם המהלכים שהוא מקדם נועדו להגדיל את התחרות ואת הגיוון בענף, נציגי היועמ"שית קובעים כי "הפסקת שידורי החדשות והאקטואליה של התאגיד היא בעלת השפעה שלילית ברורה על מגוון הדעות בשוק הדעות הישראלי". לדבריהם, הצעת החוק צפויה לפגוע משמעותית בחופש הביטוי והעיתונות.