גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ישראל קטנה על המוסדיים: למה הקריאה להגדיל השקעות בשוק המקומי לא רצינית

בעת האחרונה נקראים המשקיעים המוסדיים הגדולים להשקיע יותר בבורסה ובמשק הישראלי, מטעמים פטריוטיים בעיקר ● האם הטיעון הזה לגיטימי או ציני, ומה אפשרויות התשואה המיטביות של המוסדיים בשוק המקומי, ששוויו מהווה 7% משוויה של מניית אפל לדוגמה?

קריאה להגדיל השקעות בבורסת תל אביב ובמשק הישראלי / צילום: שלומי יוסף, עיבוד: טלי בוגדנובסקי
קריאה להגדיל השקעות בבורסת תל אביב ובמשק הישראלי / צילום: שלומי יוסף, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הכותב הוא יו"ר מיטב ניירות ערך

בעת האחרונה נשמעים יותר ויותר קולות שקוראים למשקיעים המוסדיים הגדולים, המנהלים את חסכונות הציבור לטווח ארוך (קופות גמל, קרנות השתלמות וקרנות פנסיה), להשקיע יותר בבורסה המקומית ובמשק הישראלי. כלומר, גם השקעות פיננסיות וגם ריאליות. המלחמה ומצוקות המשק הגבירו את הדרישה הזו, שבאה בעיקר מצד הפוליטיקאים שטוענים כי "עניי עירך קודמים".

ניתוח |שוק החוב הוא המלך של הבורסה בתל אביב. כך תוכלו להרוויח ממנו
מנכ"ל הבורסה על שינוי ימי המסחר: "הדבר הנכון למשק"

אז, לפני שמתפתים לטיעון הזה, כדאי לדעת כמה עובדות שיאירו באופן שונה את הנושא. שכן מימוש ה"פטריוטיות" הזו הוא במקרה הטוב בעייתי, ובפחות טוב - בלתי אפשרי.

נתחיל בעובדות:

■ משקיע מוסדי, שמנהל כספי ציבור, חייב חובת נאמנות לא למדינה אלא לציבור שאת כספו הוא מנהל. לכן הוא מבצע ניתוח למצב השווקים בישראל מול העולם, תוך הערכת הסיכויים מול הסיכונים הקיימים בכל אחד מהשווקים הרלוונטיים, כמו גם בכל אחד מאפיקי ההשקעה.

■ אחד מהעקרונות הבסיסיים בהשקעות הוא עקרון הפיזור, המוכר גם כ"לא לשים את כל הביצים בסל אחד". אמנם, יש יתרונות בהשקעה במניות ובאיגרות חוב בישראל, לנוכח ההיכרות והנגישות הנוחה וקלה יותר מול מקבלי ההחלטות בחברות העסקיות הציבוריות בישראל מאשר בארה"ב. אבל, עדיין צריך להקפיד על פיזור במינון כזה או אחר משתי סיבות: ראשית, ישראל, למרות מה שהיינו רוצים לחשוב, היא נקודה על המפה ואינה שווייץ נטולת המתחים הצבאיים והגאופוליטיים. לכן, ההחלטה איזה שיעור צריך משקיע מוסדי להקצות לישראל היא קודם כול סוגייה של תמחור - עד כמה שוק המניות למשל זול או יקר בהשוואה לשווקים אחרים, בהתחשב גם בסיכונים. הנטייה להשקיע במניות ה"בית" (Home Bias) טבעית ויש לה גם יתרונות, אבל אלה צריכים להישקל מול הסיכונים.

ונחזק בכמה עובדות כמותיות-מספריות שיעזרו לפזר את הערפל הפופוליסטי שנלווה לדרישות מהמוסדיים.

■ כאשר מדובר בשוק המניות בישראל, שמיועד לשמש כחלק ממנועי הצמיחה של המשק, כדאי לזכור שמדובר בשוק שהשווי הכולל שלו הוא כ-870 מיליארד שקל. מחזור המסחר היומי הממוצע בו מגיע לכ-2 מיליארד שקל.

■ התפלגות ההחזקות בשוק זה נראית כך: כ-350 מיליארד שקל מוחזקים על ידי בעלי השליטה; עוד כ-75 מיליארד שקל על ידי קרנות נאמנות ישראליות (משקיעים מוסדיים לטווח בינוני); כ-165 מיליארד בהחזקת משקיעים זרים (שכולנו מעוניינים בהם); עוד כ-55 מיליארד שקל מוחזקים על ידי משקיעים ישראלים פרטיים ותאגידים שאינם בעלי עניין; ועוד כ-225 מיליארד שקל מוחזקים כבר על ידי משקיעים מוסדיים לטווח ארוך.

המשמעות של כל הנתונים האלה היא שכמות ה"סחורה הצפה" למסחר היא קטנה מאוד, מאחר שהמשקיעים המוסדיים ובעלי השליטה נוטים להחזיק במניות לטווח ארוך, וכך גם חלק מהמשקיעים האחרים.

מעט סחורה צפה, אפשרות מימוש מוגבלת

אם כך, הסכום הפנוי להשקעה הוא מוגבל ויש לזה קשר גם לכך שהמדינה איטית מאוד בהפרטה של חברות ממשלתיות גדולות וגיוס עבורן בבורסה, לצד העובדה שהבורסה הישראלית נכשלה במשך שנים בניסיונה לשכנע חברות הייטק גדולות להיסחר בישראל או גם בישראל (חברות דואליות).

מול הבסיס הצר הזה ניצבים נתוני הגופים המוסדיים. גופי החיסכון לטווח ארוך מרכזים בידיהם נכסים בהיקף כולל של כ-3 טריליון שקל, שהם כמחצית הנכסים הפיננסיים של הציבור. אלו גדלים בהתמדה תודות לזרימת כספים שנובעת מחוקי המדינה שנועדו לעודד חיסכון מירבי לקראת פרישה, שהקצב שלה מגיע לכ-70 מיליארד שקל בשנה.

כאשר מדובר בשוקי המניות, מתוך כ-3 טריליון שקל שבניהול הגופים המוסדיים, מושקעים בעולם (כולל ישראל) כ-25%, כלומר כ-750 מיליארד שקל, ומתוך הסכום הזה, קרוב ל-30% מושקעים בישראל, שהם כ-225 מיליארד שקל.

נניח שיש רצון להגדיל את שיעור ההשקעה במניות בישראל ב-2%, מטעמים מוצדקים שכן השוק מצטייר כזול ונראה טוב להשקעה מבחינת יחסי סיכוי-סיכון.
המשמעות הכספית היא זרימה של קרוב ל-60 מיליארד שקל לשוק בשווי כ-870 מיליארד שקל, ומה שרלוונטי הרבה יותר זה ש"הסחורה הצפה" שלו שזמינה להשקעה כאמור היא הרבה יותר קטנה. קל לשער מה זה יעשה לשערי המניות.

במצב כזה, גוף גדול שיחליט להגדיל את השקעותיו במניות בישראל יגרום לעצמו לקנות אותן במחירים יקרים משמעותית משהיו ערב ההחלטה.

לאלו נוסף הצורך בתכנון אסטרטגיית יציאה מההשקעה, אטרקטיבית ככל שתהיה. על הגופים לבדוק היטב אם יוכלו לממש את ההשקעה במחירים סבירים, ואם בכלל יהיה למי למכור?

השקעה בתשתיות: גם כאן ההיצע נמוך

השוק האמריקאי לדוגמה הוא הרבה יותר עמוק ונזיל, והיכולת של משקיע מוסדי להגדיל את הפוזיציה שלו במניות או להקטין אותה בעשרות מיליארדי שקלים היא מהירה מאוד, מה שלא קיים בשוק הישראלי. מחזור של 20 דקות במניה אמריקאית דוגמת מיקרוסופט שווה למחזור של כל מאות המניות בבורסה הישראלית ביום שלם.

השווי של כל הבורסה הישראלית כולל הדואליות עומד על כ-240 מיליארד דולר. זה מהווה 7% משווי השוק של אפל לדוגמה. או בשווי של מניית AMD שנמצאת במקום ה-40 במדד S&P 500 מבחינת שווי שוק.

מניות הן כמובן לא חזות הכול: הגופים המוסדיים משקיעים גם באיגרות חוב של ממשלת ישראל, באיגרות קונצרניות, בין שנסחרות בבורסה או בדרך של מתן הלוואות בשוק הלא סחיר לחברות ציבוריות או פרטיות. וישנן כמובן ההשקעות הריאליות, בפרויקטים במשק הישראלי. ואכן, גופים מוסדיים לטווח ארוך משקיעים, בשמחה, בפרויקטים גדולים של תשתיות בתחומי התחבורה, האנרגיה ונוספים.

כאן גם קיים מחסור בהיצע: המשק הישראלי פשוט קטן מדי מבחינה זו על המשקיעים המוסדיים, בדיוק כשם ששוק המניות כאן קטן עליהם. לכן כ-60% מההשקעות האלטרנטיביות של המוסדיים מופנות לחו"ל, וכ-40% לישראל.

אז לפני שמשמיעים ביקורת על כך שהמשקיעים המוסדיים משקיעים פחות מדי בישראל, רצוי קודם להכיר את העובדות.

בממשלה שמרבית מחבריה מחזיקים בגישה של מינימום התערבות של המדינה בכלכלה ומינימום רגולציה, כדאי גם להביא בחשבון שכל התערבות של המדינה במדיניות ההשקעות של המוסדיים, תערער את שארית האמון במקבלי ההחלטות, תשמש תקדים, ועלולה אף לעורר חששות באשר להתחייבות המדינה לכספי הפנסיה.

בבית ההשקעות מנוהלות בין היתר קרנות נאמנות. אין לראות באמור המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הזמנה לבצע רכישה או השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול שינויי שוק

עוד כתבות

המשקיע האינטליגנט / צילום: Shutterstock

מחקר חדש מגלה: זה לא הסיכון שצריך להדאיג אתכם בנוגע לשווקים

האם הדומיננטיות של מניות "שבע המופלאות" משפיעה לרעה על ה־ S&P 500 ? תלוי את מי שואלים ● מחקר מהעת האחרונה מדגים כי מבחינה היסטורית, ויתור על סיכון בכל פעם שהשוק נהיה ריכוזי יותר, גורר הפסדים ● אז אולי השקעה של 33% מהתיק שלכם ב־7 חברות לא כזו מסוכנת

בורסת פרנקפורט, גרמניה / צילום: Shutterstock

מגמה מעורבת באירופה; רוב הבורסות באסיה סגורות היום

הדאקס יורד בכ-0.1% ● הצמיחה הנמוכה של כלכלת יפן מגבירה את הסבירות שראש ממשלת יפן תקדם את תוכניותיה להמרצת הכלכלה ● הניקיי עלה ב-0.2%, רוב הבורסות באסיה סגורות לרגל חג ראש השנה ● היום לא יתקיים מסחר בוול סטריט לרגל יום הנשיאים

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

מכירת צים במעל 4 מיליארד דולר - מכה לשורטיסטים ואנליסטים שלא האמינו בה

פרמיה משמעותית של כמעט 60% על מחיר השוק שישלמו קרן פימי והפג-לויד עבור חברת התובלה הימית, צפויה להסב הפסדים כבדים לשורטיסטים שהימרו נגדה ● אבל גם אנליסטים שמסקרים את צים "פספסו" את האפסייד במכירה: אף אחד מהם לא המליץ לקנות את המניה

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה חיובית בתל אביב; מדד הבנייה זינק במעל 3%, מניות התוכנה נפלו

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.4% ● מדד הביטחוניות התאושש ומחק יותר ממחצית מהירידות שרשם מתחילת החודש ● האינפלציה בישראל ירדה, אך קיים ספק לגבי הורדת הריבית בשבוע הבא ● באופנהיימר מעלים את המלצתם לטאואר, מחיר יעד גבוה ב-25% ממחירה הנוכחי ● עין שלישית מזנקת לאחר אישור מכירת 30% ממניותיה בחברה לקונגלומרט האמירתי אדג' ● היום לא יתקיים מסחר בוול סטריט לרגל יום הנשיאים

דנה עזריאלי / צילום: אריק סולטן

דנה עזריאלי חוזרת רשמית לכס המנכ"לית עם שכר משודרג

דנה עזריאלי תהפוך למנכ"לית הקבוצה של החברת הנדל"ן המניב ● השף יוסי שטרית ישתף פעולה עם מותג הרכב הסיני זיקר ● אחד המטוסים בארקיע יישא את שמו של הזמר יהורם גאון ● וזה המינוי החדש בקרן ההון סיכון של האחים ברקת ● אירועים ומינויים

מוחמד בן סלמאן, יורש העצר הסעודי, עם נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Handout

8.8 טריליון דולר בסכנה? פרויקט הדגל של מוחמד בן סלמאן נקלע לקשיי מימון

"חזון 2030", הפרויקט הענק שנועד להציב את ערב הסעודית כמעצמה בינלאומית, מתמודד עם אתגרים כלכליים ● על הפרק: ירידה במחיר הנפט ועיכוב במיזמים קריטיים ● התוצאה: יורש העצר מחפש הון בטורקיה ובסוריה. איך יושפעו תהליכי הנורמליזציה עם ישראל?

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

המניות שמדשדשות בת״א ואלה שצפויות לעלות היום

האינפלציה בישראל הפתיעה לחיוב בינואר, האם ריבית בנק ישראל תרד בשבוע הבא? ● למה המניות הביטחוניות בת"א סופגות לחצים ● בהלת ה-AI בוול סטריט צפויה להתרחב עם פתיחת המסחר השבוע רק ביום שלישי בשל ״יום הנשיא״. וגם: הסקטור בוול סטריט שרושם בחודשים האחרונים את הביצועים החזקים ביותר שלו מזה 25 שנה ● כל מה שכדאי לדעת לקראת פתיחת שבוע המסחר

Ring Air של חברת Ultrahuman / צילום: באג

הגאדג'ט שרוצה להחליף את השעונים החכמים

חברת Ultrahuman נכנסת לישראל עם הטבעת החכמה Ring Air, שמנטרת את הבריאות ואת השינה ● העיצוב מסיבי, הסוללה מספיקה לחמישה ימים, והמחיר יחסית גבוה - כמעט כמו שעון חכם, שמציע הרבה יותר

יעל לינדנברג / צילום: שלומי אמסלם, לע''מ

המאבק מאחורי פיצול אחד החוקים הכלכליים החשובים במערכת הבריאות

מנגנון ה־CAP, המסדיר התחשבנות של 20 מיליארד שקל במערכת הבריאות, פוצל מחוק ההסדרים ● בכירה באוצר הודפת את טענות האפליה של הדסה ומזהירה מפני קריסת בתי החולים בפריפריה

דירות חדשות / צילום: Shutterstock

אחרי שהספידו אותה: העיר שהקפיצה את מחירי הדירות

אחרי 8 מדדים רצופים של ירידת מחירי הדירות, הגיעו שני מדדי הרבעון האחרון של 2025, שהפכו את הקערה והצביעו על עליות גדולות שקיזזו כמחצית מהירידות ● את העליות מובילה תל אביב עם 2%, ובמקביל מחוז הדרום רשם עלייה של אחוז

טראמפ רוצה דולר חלש, ובנק ישראל לא צפוי להתערב / צילום: Shutterstock

כטריליון שקל עדיין חשופים לנפילת המט"ח. מומחים: הגנה מפני תרחישי קיצון גאו-פוליטיים

ניתוח נתוני בנק ישראל חושף כי למרות מגמת ההיחלשות של הדולר, כטריליון שקל מחסכונות הציבור עדיין חשופים לתנודות מט"ח ● בשוק מסבירים שחשיפה מאוזנת עשויה לשמש "כרית הגנה" מפני תרחישי קיצון גאו־פוליטיים שעלולים להפוך את המגמה בשווקים

מג'ד אל־כרום. תורחב דרומה? / צילום: Shutterstock

תקדים מסוכן או תיקון עוול: בג"ץ יכריע אם לאשר שכונה שנפסלה ארבע פעמים

ערכאת התכנון העליונה דחתה את הצעת ביהמ"ש ופסלה הכשרה בדיעבד של הבנייה הלא חוקית במג'ד אל־כרום, שגם כוללת פריצה של עקרונות תוכנית המתאר הארצית ● כעת הסוגיה חוזרת להכרעה עקרונית בבג"ץ ● בעולם התכנון חוששים: "האישור יהווה תקדים מסוכן"

ספינה של ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד / צילום: ap, Matthias Schrader

הרוכשת של צים הרחיקה עצמה בעבר מ"כל קשר עם התנחלויות ישראליות"

כלי התקשורת בגרמניה מתייחסים לעסקת הרכישה של צים ע"י ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד כ"השתלטות עם השלכות פוליטיות" ● בעקבות לחץ פרו-פלסטיני, בקיץ האחרון הפג-לויד פרסמה הצהרה שבה היא מרחיקה את עצמה מההתנחלויות הישראליות מעבר לקו הירוק

מניות הבנייה מזנקות / צילום: Shutterstock

המומחים לא מאמינים לנתוני הלמ"ס. אז למה מניות הבנייה זינקו, ומה יקרה למחירים?

בעקבות המדד הנמוך, המשקיעים בת"א מתמחרים הורדת ריבית בשבוע הבא, מה שמשפיע לחיוב על מניות הנדל"ן, שזינקו בחדות בבורסה ● רונן מנחם ממזרחי טפחות: "מדד המחירים לצרכן, שהפתיע למטה, מגביר את הסיכוי להורדת ריבית" ● יובל אייזנברג, מנכ"ל בית ההשקעות אם אס רוק: "נתוני הלמ"ס לעליות מחירים משובשים לחלוטין. להפך - רואים קבלנים קטנים שפושטים רגל"

מדד המחירים לצרכן יורד / אילוסטרציה: Shutterstock

מה יעשה הנגיד: הסעיפים במדד שמסבכים את החלטת הריבית בשבוע הבא

ימים ספורים לפני החלטת הריבית של בנק ישראל, קצב האינפלציה השנתי הגיע ל-1.8%, הרמה הנמוכה ביותר מאז יוני 2021 ● בין הגורמים המשמעותיים ביותר בהחלטת בנק ישראל ניצב השקל, שהתחזק מאוד בחודשים האחרונים ואף שבר שיא של 30 שנה ביחס לדולר

קניון / אילוסטרציה: רמי זרנגר

בעלים של רשת אופנה גדולה שם קץ לחייו

הרשת, בעלת עשרות סנפים ברחבי הארץ, נקלעה לקשיים כלכליים

ניצול קשישים / אילוסטרציה: Shutterstock

"זעקת הקשישים נשמעת לרחוק": מאחורי החלטת העליון נגד חברות האשראי

ביהמ"ש העליון קיבל את הערעור בתביעה הייצוגית נגד ישראכרט, כאל ומקס, בטענה כי לא מנעו את התופעה הידועה כ"עושק הקשישים", והורה על החזרת ההליך לביהמ"ש המחוזי ● מה פסק המחוזי, מהן השלכות פסק הדין, וכיצד נפעל מעכשיו במקרה של הונאה? ● גלובס עושה סדר

לן בלווטניק ואסף רפפורט / צילום: טים בישופ, עומר הכהן

האי הקריבי וההערכות שהתבדו: פרטים חדשים על המו"מ בין אסף רפפורט ולן בלווטניק

העיתון הבריטי "פייננשל טיימס" חשף כי אסף רפפורט נפגש עם בעלי רשת 13 לן בלווטניק מספר פעמים במטרה לנסות ולקדם את הצעת הרכישה שהוביל ● המחלוקת הייתה סביב הצורך בהזרמת כספים מידיית, דבר שהוביל לבסוף לבחירה בהצעה של פטריק דרהי

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

באיראן פסימיים לגבי המו"מ ומאיימים: "טראמפ ילמד לקח"

צה"ל תקף מחבלים מארגון הטרור הג'יהאד האיסלאמי במרחב מג'דל ענג'ר שבלבנון ● חוסלו שני מחבלים במרחב הקו הצהוב שביצעו פעולות חשודות בקרקע והתקרבו לכוחות צה"ל הפועלים בצפון הרצועה ● בנו של השאה האיראני הגולה: "מתקפה עשויה להאיץ את נפילת המשטר" ● עדכונים שוטפים

קשישים / אילוסטרציה: שלומי יוסף

העליון קבע: יש לברר את התביעה הייצוגית נגד חברות האשראי שלא סיכלו את "עושק הקשישים"

ביהמ"ש העליון קיבל את הערעור בנוגע לתביעה ייצוגית נגד חברות כרטיסי האשראי ישראכרט, כאל, ומקס, והורה על החזרת ההליך למחוזי ● בתביעה נטען כי חברות האשראי לא מנעו ניצול קשישים ע"י חברות שיווק שבנו מנגנון שיטתי ורחב-היקף ופעלו לשכנעם למסור להם את פרטי כרטיסי האשראי שלהם