גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ישראל קטנה על המוסדיים: למה הקריאה להגדיל השקעות בשוק המקומי לא רצינית

בעת האחרונה נקראים המשקיעים המוסדיים הגדולים להשקיע יותר בבורסה ובמשק הישראלי, מטעמים פטריוטיים בעיקר ● האם הטיעון הזה לגיטימי או ציני, ומה אפשרויות התשואה המיטביות של המוסדיים בשוק המקומי, ששוויו מהווה 7% משוויה של מניית אפל לדוגמה?

קריאה להגדיל השקעות בבורסת תל אביב ובמשק הישראלי / צילום: שלומי יוסף, עיבוד: טלי בוגדנובסקי
קריאה להגדיל השקעות בבורסת תל אביב ובמשק הישראלי / צילום: שלומי יוסף, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הכותב הוא יו"ר מיטב ניירות ערך

בעת האחרונה נשמעים יותר ויותר קולות שקוראים למשקיעים המוסדיים הגדולים, המנהלים את חסכונות הציבור לטווח ארוך (קופות גמל, קרנות השתלמות וקרנות פנסיה), להשקיע יותר בבורסה המקומית ובמשק הישראלי. כלומר, גם השקעות פיננסיות וגם ריאליות. המלחמה ומצוקות המשק הגבירו את הדרישה הזו, שבאה בעיקר מצד הפוליטיקאים שטוענים כי "עניי עירך קודמים".

ניתוח |שוק החוב הוא המלך של הבורסה בתל אביב. כך תוכלו להרוויח ממנו
מנכ"ל הבורסה על שינוי ימי המסחר: "הדבר הנכון למשק"

אז, לפני שמתפתים לטיעון הזה, כדאי לדעת כמה עובדות שיאירו באופן שונה את הנושא. שכן מימוש ה"פטריוטיות" הזו הוא במקרה הטוב בעייתי, ובפחות טוב - בלתי אפשרי.

נתחיל בעובדות:

■ משקיע מוסדי, שמנהל כספי ציבור, חייב חובת נאמנות לא למדינה אלא לציבור שאת כספו הוא מנהל. לכן הוא מבצע ניתוח למצב השווקים בישראל מול העולם, תוך הערכת הסיכויים מול הסיכונים הקיימים בכל אחד מהשווקים הרלוונטיים, כמו גם בכל אחד מאפיקי ההשקעה.

■ אחד מהעקרונות הבסיסיים בהשקעות הוא עקרון הפיזור, המוכר גם כ"לא לשים את כל הביצים בסל אחד". אמנם, יש יתרונות בהשקעה במניות ובאיגרות חוב בישראל, לנוכח ההיכרות והנגישות הנוחה וקלה יותר מול מקבלי ההחלטות בחברות העסקיות הציבוריות בישראל מאשר בארה"ב. אבל, עדיין צריך להקפיד על פיזור במינון כזה או אחר משתי סיבות: ראשית, ישראל, למרות מה שהיינו רוצים לחשוב, היא נקודה על המפה ואינה שווייץ נטולת המתחים הצבאיים והגאופוליטיים. לכן, ההחלטה איזה שיעור צריך משקיע מוסדי להקצות לישראל היא קודם כול סוגייה של תמחור - עד כמה שוק המניות למשל זול או יקר בהשוואה לשווקים אחרים, בהתחשב גם בסיכונים. הנטייה להשקיע במניות ה"בית" (Home Bias) טבעית ויש לה גם יתרונות, אבל אלה צריכים להישקל מול הסיכונים.

ונחזק בכמה עובדות כמותיות-מספריות שיעזרו לפזר את הערפל הפופוליסטי שנלווה לדרישות מהמוסדיים.

■ כאשר מדובר בשוק המניות בישראל, שמיועד לשמש כחלק ממנועי הצמיחה של המשק, כדאי לזכור שמדובר בשוק שהשווי הכולל שלו הוא כ-870 מיליארד שקל. מחזור המסחר היומי הממוצע בו מגיע לכ-2 מיליארד שקל.

■ התפלגות ההחזקות בשוק זה נראית כך: כ-350 מיליארד שקל מוחזקים על ידי בעלי השליטה; עוד כ-75 מיליארד שקל על ידי קרנות נאמנות ישראליות (משקיעים מוסדיים לטווח בינוני); כ-165 מיליארד בהחזקת משקיעים זרים (שכולנו מעוניינים בהם); עוד כ-55 מיליארד שקל מוחזקים על ידי משקיעים ישראלים פרטיים ותאגידים שאינם בעלי עניין; ועוד כ-225 מיליארד שקל מוחזקים כבר על ידי משקיעים מוסדיים לטווח ארוך.

המשמעות של כל הנתונים האלה היא שכמות ה"סחורה הצפה" למסחר היא קטנה מאוד, מאחר שהמשקיעים המוסדיים ובעלי השליטה נוטים להחזיק במניות לטווח ארוך, וכך גם חלק מהמשקיעים האחרים.

מעט סחורה צפה, אפשרות מימוש מוגבלת

אם כך, הסכום הפנוי להשקעה הוא מוגבל ויש לזה קשר גם לכך שהמדינה איטית מאוד בהפרטה של חברות ממשלתיות גדולות וגיוס עבורן בבורסה, לצד העובדה שהבורסה הישראלית נכשלה במשך שנים בניסיונה לשכנע חברות הייטק גדולות להיסחר בישראל או גם בישראל (חברות דואליות).

מול הבסיס הצר הזה ניצבים נתוני הגופים המוסדיים. גופי החיסכון לטווח ארוך מרכזים בידיהם נכסים בהיקף כולל של כ-3 טריליון שקל, שהם כמחצית הנכסים הפיננסיים של הציבור. אלו גדלים בהתמדה תודות לזרימת כספים שנובעת מחוקי המדינה שנועדו לעודד חיסכון מירבי לקראת פרישה, שהקצב שלה מגיע לכ-70 מיליארד שקל בשנה.

כאשר מדובר בשוקי המניות, מתוך כ-3 טריליון שקל שבניהול הגופים המוסדיים, מושקעים בעולם (כולל ישראל) כ-25%, כלומר כ-750 מיליארד שקל, ומתוך הסכום הזה, קרוב ל-30% מושקעים בישראל, שהם כ-225 מיליארד שקל.

נניח שיש רצון להגדיל את שיעור ההשקעה במניות בישראל ב-2%, מטעמים מוצדקים שכן השוק מצטייר כזול ונראה טוב להשקעה מבחינת יחסי סיכוי-סיכון.
המשמעות הכספית היא זרימה של קרוב ל-60 מיליארד שקל לשוק בשווי כ-870 מיליארד שקל, ומה שרלוונטי הרבה יותר זה ש"הסחורה הצפה" שלו שזמינה להשקעה כאמור היא הרבה יותר קטנה. קל לשער מה זה יעשה לשערי המניות.

במצב כזה, גוף גדול שיחליט להגדיל את השקעותיו במניות בישראל יגרום לעצמו לקנות אותן במחירים יקרים משמעותית משהיו ערב ההחלטה.

לאלו נוסף הצורך בתכנון אסטרטגיית יציאה מההשקעה, אטרקטיבית ככל שתהיה. על הגופים לבדוק היטב אם יוכלו לממש את ההשקעה במחירים סבירים, ואם בכלל יהיה למי למכור?

השקעה בתשתיות: גם כאן ההיצע נמוך

השוק האמריקאי לדוגמה הוא הרבה יותר עמוק ונזיל, והיכולת של משקיע מוסדי להגדיל את הפוזיציה שלו במניות או להקטין אותה בעשרות מיליארדי שקלים היא מהירה מאוד, מה שלא קיים בשוק הישראלי. מחזור של 20 דקות במניה אמריקאית דוגמת מיקרוסופט שווה למחזור של כל מאות המניות בבורסה הישראלית ביום שלם.

השווי של כל הבורסה הישראלית כולל הדואליות עומד על כ-240 מיליארד דולר. זה מהווה 7% משווי השוק של אפל לדוגמה. או בשווי של מניית AMD שנמצאת במקום ה-40 במדד S&P 500 מבחינת שווי שוק.

מניות הן כמובן לא חזות הכול: הגופים המוסדיים משקיעים גם באיגרות חוב של ממשלת ישראל, באיגרות קונצרניות, בין שנסחרות בבורסה או בדרך של מתן הלוואות בשוק הלא סחיר לחברות ציבוריות או פרטיות. וישנן כמובן ההשקעות הריאליות, בפרויקטים במשק הישראלי. ואכן, גופים מוסדיים לטווח ארוך משקיעים, בשמחה, בפרויקטים גדולים של תשתיות בתחומי התחבורה, האנרגיה ונוספים.

כאן גם קיים מחסור בהיצע: המשק הישראלי פשוט קטן מדי מבחינה זו על המשקיעים המוסדיים, בדיוק כשם ששוק המניות כאן קטן עליהם. לכן כ-60% מההשקעות האלטרנטיביות של המוסדיים מופנות לחו"ל, וכ-40% לישראל.

אז לפני שמשמיעים ביקורת על כך שהמשקיעים המוסדיים משקיעים פחות מדי בישראל, רצוי קודם להכיר את העובדות.

בממשלה שמרבית מחבריה מחזיקים בגישה של מינימום התערבות של המדינה בכלכלה ומינימום רגולציה, כדאי גם להביא בחשבון שכל התערבות של המדינה במדיניות ההשקעות של המוסדיים, תערער את שארית האמון במקבלי ההחלטות, תשמש תקדים, ועלולה אף לעורר חששות באשר להתחייבות המדינה לכספי הפנסיה.

בבית ההשקעות מנוהלות בין היתר קרנות נאמנות. אין לראות באמור המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הזמנה לבצע רכישה או השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול שינויי שוק

עוד כתבות

טילי ספייק מתוצרת רפאל / צילום: דוברות רפאל

התרגיל הספרדי: ביטול רכישת טילי נ"ט של רפאל, וקנייתם מחברה־בת אירופית

רק לפני מספר חודשים ביטלה ספרד עסקת ענק עם רפאל בגין המלחמה בעזה, וכעת היא פונה לחברת יורוספייק - בה לרפאל 20% בעלות ● התירוץ שבו משתמשים לנימוק העסקה המסתמנת: הרכיבים מיוצרים באירופה

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: דני שם טוב, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הנגיד יוריד את הריבית? שני נתונים שהתפרסמו ביממה מסבכים את התשובה

הלמ"ס פרסמה נתונים המציגים תמונה מורכבת: צמיחה של 3.1% וחוסן כלכלי, לצד אינפלציה בשפל של 1.8% ● על רקע התחזקות גם של השקל, נגיד בנק ישראל יצטרך להכריע האם הוא להמשיך להקל על המשק - או שמא הצמיחה האיתנה ושוק העבודה ההדוק מחייבים עדיין ריסון

פלטפורמת המשחקים של סאנפלאוור / צילום: צילום מסך אתר CrownCoinCasino

עם משקיע מפורסם ו-200 עובדים: החברה המסתורית מת"א שכבר שווה יותר מ-2 מיליארד דולר

תחת דיסקרטיות כבדה, סאנפלאוור הצעירה מישראל הפכה לאחד השמות המובילים בזירת משחקי הסושיאל־קזינו, עם מחזור של מאות מיליוני דולרים והשקעה פרטית של גיגי לוי־וייס ● כעת, כשהיא חמושה במערכות AI מתקדמות ושווי שמוערך ביותר מ־2 מיליארד דולר, חברת הגיימינג מסמנת את היעד הבא: שוקי החיזוי ● המהלך עשוי לאלץ את "אימפריית הרפאים" לצאת סוף סוף לאור

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

מכירת צים במעל 4 מיליארד דולר - מכה לשורטיסטים ולאנליסטים שלא האמינו בה

פרמיה משמעותית של כמעט 60% על מחיר השוק שישלמו קרן פימי והפג-לויד עבור חברת התובלה הימית, צפויה להסב הפסדים כבדים לשורטיסטים שהימרו נגדה ● אבל גם אנליסטים שמסקרים את צים "פספסו" את האפסייד במכירה: אף אחד מהם לא המליץ לקנות את המניה

מימין: לן בלווטניק, מבעלי רשת 13; פטריק דרהי, המשקיע החדש; ואמיליאנו קלמזוק, מנכ''ל רשת 13 / צילום: טים בישופ, יח''צ, רויטרס

הלחץ נגד עסקת רשת מגיע לחו"ל. האם דרהי יקבל שיעבודים, ומה ייצא למנכ"ל?

מנכ"ל רשת 13 אומנם לא יקבל מניות הודות לכך שהביא את איש העסקים פטריק דרהי כמשקיע בערוץ, אבל ההזרמה צפויה לכסות גירעון של 120 מיליון שקל ● רשות התחרות תצטרך להכריע האם מדובר בהלוואה או בשותפות, והעיתונים בבריטניה עוקבים מקרוב אחר ההתרחשויות

אילוסטרציה: Shutterstock

הכלכלה הישראלית צמחה ב-3.1% בשנה שעברה - מעל הצפי

מדובר בהפתעה חיובית: הנתון גבוה מכל התחזיות המרכזיות העדכניות מהחודשים האחרונים, שעמדו על 2.8%-2.9% ● התוצר לנפש עלה ב-1.7%, לאחר שנתיים רצופות של ירידה

דנה עזריאלי / צילום: אריק סולטן

דנה עזריאלי מתיישבת על כס המנכ"לית עם שכר משודרג

דנה עזריאלי תהפוך למנכ"לית הקבוצה של החברת הנדל"ן המניב ● השף יוסי שטרית ישתף פעולה עם מותג הרכב הסיני זיקר ● אחד המטוסים בארקיע יישא את שמו של הזמר יהורם גאון ● וזה המינוי החדש בקרן ההון סיכון של האחים ברקת ● אירועים ומינויים

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה חיובית בתל אביב; מדד הבנייה זינק במעל 3%, מניות התוכנה נפלו

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.4% ● מדד הביטחוניות התאושש ומחק יותר ממחצית מהירידות שרשם מתחילת החודש ● האינפלציה בישראל ירדה, אך קיים ספק לגבי הורדת הריבית בשבוע הבא ● באופנהיימר מעלים את המלצתם לטאואר, מחיר יעד גבוה ב-25% ממחירה הנוכחי ● עין שלישית מזנקת לאחר אישור מכירת 30% ממניותיה בחברה לקונגלומרט האמירתי אדג' ● היום לא יתקיים מסחר בוול סטריט לרגל יום הנשיאים

היקף העסקאות בירידה, אבל מחירי הדיור עולים / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

מחיר דירה ממוצעת בשיא, חגיגת משכנתאות דווקא בעסקאות היקרות

היקף העסקאות שבוצעו בשנה שעברה עמד על 80% לעומת שנה ממוצעת, אבל המחיר הממוצע של דירה ברבעון הרביעי של 2025 היה הגבוה ביותר אי פעם ● 40% מהמשכנתאות נלקחו על דירות של 3 מיליון שקל ומעלה, וחלק ניכר מהעסקאות מתרכזות בתל אביב והמרכז

האתגרים הצפויים במכירת ענקית הספנות צים / צילום: Craig Cooper

העובדים והרגולציה: האתגרים הצפויים במכירת ענקית הספנות צים

קרן פימי והפג־לויד הגרמנית צפויות לרכוש את צים תמורת 3.7 מיליארד דולר, באופן שיותיר את חברת התובלה הימית תחת בעלות ישראליות ● ועד העובדים כבר הכריז על שביתה מחשש לפיטורים המוניים לאחר החתימה המסתמנת על העסקה ● כעת הכדור צפוי לעבור לידיים של הממשלה שתבחן אותה

מנכ''ל אמזון, אנדי ג'סי / צילום: Reuters

רצף הירידות הארוך מזה 20 שנה: מה עובר על ענקית הטכנולוגיה?

מניית אמזון רשמה ירידות בתשעת הימים האחרונים של המסחר, ואיבדה מערכה כ-18% ● בזמן שהמשקיעים חוששים שההשקעות הקרובות של אמזון ישחקו את תזרים המזומנים, בחברה מנסים להרגיע: "הלקוחות ייצרכו יותר טכנולוגיית מחשוב ותשתית מאי־פעם"

מדד המחירים לצרכן יורד / אילוסטרציה: Shutterstock

מה יעשה הנגיד: הסעיפים במדד שמסבכים את החלטת הריבית בשבוע הבא

ימים ספורים לפני החלטת הריבית של בנק ישראל, קצב האינפלציה השנתי הגיע ל-1.8%, הרמה הנמוכה ביותר מאז יוני 2021 ● בין הגורמים המשמעותיים ביותר בהחלטת בנק ישראל ניצב השקל, שהתחזק מאוד בחודשים האחרונים ואף שבר שיא של 30 שנה ביחס לדולר

מיכל מור, מנכ''לית ומייסדת סמארט שוטר / צילום: מאיה חבקין

הביטחונית החדשה שמגיעה לבורסה בת"א לפי שווי של 700 מיליון שקל

סמארט שוטר, המייצרת מערכות בקרת אש אלקטרו-אופטיות, תנסה לגייס 200 מיליון שקל במסגרת הנפקה ראשונית ● בין בעלי המניות: חברות הביטוח הפניקס והכשרה והאלוף במיל' ניצן אלון

הכוח שמניע את הדולר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

המאמר שקובע: הכוח החדש שמניע את הדולר

"מה שבאמת מזיז את הדולר הוא אופרת הסבון הפרועה שהיא הפוליטיקה האמריקאית", כותבים ב"פייננשל טיימס" ● אנליסטים: "אנחנו נכנסים לעידן חדש, הצמיחה בארה"ב תזנק השנה, אבל הדולר ייחלש" ● ההמלצה: לגדר את אמריקה

ניצול קשישים / אילוסטרציה: Shutterstock

"זעקת הקשישים נשמעת לרחוק": מאחורי החלטת העליון נגד חברות האשראי

ביהמ"ש העליון קיבל את הערעור ואישר את הבקשה בתביעה הייצוגית נגד ישראכרט, כאל ומקס, בטענה כי לא מנעו את התופעה הידועה כ"עושק הקשישים" ● מה פסק המחוזי, מהן השלכות פסק הדין, וכיצד נפעל מעכשיו במקרה של הונאה? ● גלובס עושה סדר

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

דודו רייכמן ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ומתרחק מקמעונאות ותשתיות

ספינה של ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד / צילום: ap, Matthias Schrader

"השתלטות עם השלכות פוליטיות": איך מסקרים בגרמניה את רכישת צים?

כלי התקשורת בגרמניה מתייחסים לעסקת הרכישה של צים ע"י ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד כ"השתלטות עם השלכות פוליטיות" ● בעקבות לחץ פרו-פלסטיני, בקיץ האחרון הפג-לויד פרסמה הצהרה שבה היא מרחיקה את עצמה מההתנחלויות הישראליות מעבר לקו הירוק

טראמפ רוצה דולר חלש, ובנק ישראל לא צפוי להתערב / צילום: Shutterstock

כטריליון שקל עדיין חשופים לנפילת המט"ח. מומחים: הגנה מפני תרחישי קיצון גאו-פוליטיים

ניתוח נתוני בנק ישראל חושף כי למרות מגמת ההיחלשות של הדולר, כטריליון שקל מחסכונות הציבור עדיין חשופים לתנודות מט"ח ● בשוק מסבירים שחשיפה מאוזנת עשויה לשמש "כרית הגנה" מפני תרחישי קיצון גאו־פוליטיים שעלולים להפוך את המגמה בשווקים

מושגים לאזרחות מיודעת. מיזוג / צילום: Shutterstock

ערוץ רשת 13 ו־i24news יתמזגו? זה מה שהמדינה צריכה לבחון

הבעלים של ערוץ i24news מתקרב לרכישת ערוץ רשת 13, ויש מי שכבר מעלים אפשרות של מיזוג ● מה ההגדרה של מיזוג, באילו תנאים הוא צריך לעמוד, ומי מפקח על זה? • המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

טראמפ לקראת חידוש המו"מ: "איראן רוצה עסקה"

נשיא ארה"ב: "אהיה מעורב בשיחות" ● מחאות תועדו באיראן לקראת השלמתם של 40 ימי האבל מאז הטבח שביצע המשטר במוחים ● על פי דיווח ב-CNN כמה יחידות בצבא ארה"ב המוצבות במזרח התיכון והיו אמורות לסיים בקרוב את תקופת הצבתן - קיבלו הארכה לפרק זמן נוסף ● דיווחים שוטפים