גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ישראל קטנה על המוסדיים: למה הקריאה להגדיל השקעות בשוק המקומי לא רצינית

בעת האחרונה נקראים המשקיעים המוסדיים הגדולים להשקיע יותר בבורסה ובמשק הישראלי, מטעמים פטריוטיים בעיקר ● האם הטיעון הזה לגיטימי או ציני, ומה אפשרויות התשואה המיטביות של המוסדיים בשוק המקומי, ששוויו מהווה 7% משוויה של מניית אפל לדוגמה?

קריאה להגדיל השקעות בבורסת תל אביב ובמשק הישראלי / צילום: שלומי יוסף, עיבוד: טלי בוגדנובסקי
קריאה להגדיל השקעות בבורסת תל אביב ובמשק הישראלי / צילום: שלומי יוסף, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הכותב הוא יו"ר מיטב ניירות ערך

בעת האחרונה נשמעים יותר ויותר קולות שקוראים למשקיעים המוסדיים הגדולים, המנהלים את חסכונות הציבור לטווח ארוך (קופות גמל, קרנות השתלמות וקרנות פנסיה), להשקיע יותר בבורסה המקומית ובמשק הישראלי. כלומר, גם השקעות פיננסיות וגם ריאליות. המלחמה ומצוקות המשק הגבירו את הדרישה הזו, שבאה בעיקר מצד הפוליטיקאים שטוענים כי "עניי עירך קודמים".

ניתוח |שוק החוב הוא המלך של הבורסה בתל אביב. כך תוכלו להרוויח ממנו
מנכ"ל הבורסה על שינוי ימי המסחר: "הדבר הנכון למשק" 

אז, לפני שמתפתים לטיעון הזה, כדאי לדעת כמה עובדות שיאירו באופן שונה את הנושא. שכן מימוש ה"פטריוטיות" הזו הוא במקרה הטוב בעייתי, ובפחות טוב - בלתי אפשרי.

נתחיל בעובדות:

■ משקיע מוסדי, שמנהל כספי ציבור, חייב חובת נאמנות לא למדינה אלא לציבור שאת כספו הוא מנהל. לכן הוא מבצע ניתוח למצב השווקים בישראל מול העולם, תוך הערכת הסיכויים מול הסיכונים הקיימים בכל אחד מהשווקים הרלוונטיים, כמו גם בכל אחד מאפיקי ההשקעה.

■ אחד מהעקרונות הבסיסיים בהשקעות הוא עקרון הפיזור, המוכר גם כ"לא לשים את כל הביצים בסל אחד". אמנם, יש יתרונות בהשקעה במניות ובאיגרות חוב בישראל, לנוכח ההיכרות והנגישות הנוחה וקלה יותר מול מקבלי ההחלטות בחברות העסקיות הציבוריות בישראל מאשר בארה"ב. אבל, עדיין צריך להקפיד על פיזור במינון כזה או אחר משתי סיבות: ראשית, ישראל, למרות מה שהיינו רוצים לחשוב, היא נקודה על המפה ואינה שווייץ נטולת המתחים הצבאיים והגאופוליטיים. לכן, ההחלטה איזה שיעור צריך משקיע מוסדי להקצות לישראל היא קודם כול סוגייה של תמחור - עד כמה שוק המניות למשל זול או יקר בהשוואה לשווקים אחרים, בהתחשב גם בסיכונים. הנטייה להשקיע במניות ה"בית" (Home Bias) טבעית ויש לה גם יתרונות, אבל אלה צריכים להישקל מול הסיכונים.

ונחזק בכמה עובדות כמותיות-מספריות שיעזרו לפזר את הערפל הפופוליסטי שנלווה לדרישות מהמוסדיים.

■ כאשר מדובר בשוק המניות בישראל, שמיועד לשמש כחלק ממנועי הצמיחה של המשק, כדאי לזכור שמדובר בשוק שהשווי הכולל שלו הוא כ-870 מיליארד שקל. מחזור המסחר היומי הממוצע בו מגיע לכ-2 מיליארד שקל.

■ התפלגות ההחזקות בשוק זה נראית כך: כ-350 מיליארד שקל מוחזקים על ידי בעלי השליטה; עוד כ-75 מיליארד שקל על ידי קרנות נאמנות ישראליות (משקיעים מוסדיים לטווח בינוני); כ-165 מיליארד בהחזקת משקיעים זרים (שכולנו מעוניינים בהם); עוד כ-55 מיליארד שקל מוחזקים על ידי משקיעים ישראלים פרטיים ותאגידים שאינם בעלי עניין; ועוד כ-225 מיליארד שקל מוחזקים כבר על ידי משקיעים מוסדיים לטווח ארוך.

המשמעות של כל הנתונים האלה היא שכמות ה"סחורה הצפה" למסחר היא קטנה מאוד, מאחר שהמשקיעים המוסדיים ובעלי השליטה נוטים להחזיק במניות לטווח ארוך, וכך גם חלק מהמשקיעים האחרים.

מעט סחורה צפה, אפשרות מימוש מוגבלת

אם כך, הסכום הפנוי להשקעה הוא מוגבל ויש לזה קשר גם לכך שהמדינה איטית מאוד בהפרטה של חברות ממשלתיות גדולות וגיוס עבורן בבורסה, לצד העובדה שהבורסה הישראלית נכשלה במשך שנים בניסיונה לשכנע חברות הייטק גדולות להיסחר בישראל או גם בישראל (חברות דואליות).

מול הבסיס הצר הזה ניצבים נתוני הגופים המוסדיים. גופי החיסכון לטווח ארוך מרכזים בידיהם נכסים בהיקף כולל של כ-3 טריליון שקל, שהם כמחצית הנכסים הפיננסיים של הציבור. אלו גדלים בהתמדה תודות לזרימת כספים שנובעת מחוקי המדינה שנועדו לעודד חיסכון מירבי לקראת פרישה, שהקצב שלה מגיע לכ-70 מיליארד שקל בשנה.

כאשר מדובר בשוקי המניות, מתוך כ-3 טריליון שקל שבניהול הגופים המוסדיים, מושקעים בעולם (כולל ישראל) כ-25%, כלומר כ-750 מיליארד שקל, ומתוך הסכום הזה, קרוב ל-30% מושקעים בישראל, שהם כ-225 מיליארד שקל.

נניח שיש רצון להגדיל את שיעור ההשקעה במניות בישראל ב-2%, מטעמים מוצדקים שכן השוק מצטייר כזול ונראה טוב להשקעה מבחינת יחסי סיכוי-סיכון.
המשמעות הכספית היא זרימה של קרוב ל-60 מיליארד שקל לשוק בשווי כ-870 מיליארד שקל, ומה שרלוונטי הרבה יותר זה ש"הסחורה הצפה" שלו שזמינה להשקעה כאמור היא הרבה יותר קטנה. קל לשער מה זה יעשה לשערי המניות.

במצב כזה, גוף גדול שיחליט להגדיל את השקעותיו במניות בישראל יגרום לעצמו לקנות אותן במחירים יקרים משמעותית משהיו ערב ההחלטה.

לאלו נוסף הצורך בתכנון אסטרטגיית יציאה מההשקעה, אטרקטיבית ככל שתהיה. על הגופים לבדוק היטב אם יוכלו לממש את ההשקעה במחירים סבירים, ואם בכלל יהיה למי למכור?

השקעה בתשתיות: גם כאן ההיצע נמוך

השוק האמריקאי לדוגמה הוא הרבה יותר עמוק ונזיל, והיכולת של משקיע מוסדי להגדיל את הפוזיציה שלו במניות או להקטין אותה בעשרות מיליארדי שקלים היא מהירה מאוד, מה שלא קיים בשוק הישראלי. מחזור של 20 דקות במניה אמריקאית דוגמת מיקרוסופט שווה למחזור של כל מאות המניות בבורסה הישראלית ביום שלם.

השווי של כל הבורסה הישראלית כולל הדואליות עומד על כ-240 מיליארד דולר. זה מהווה 7% משווי השוק של אפל לדוגמה. או בשווי של מניית AMD שנמצאת במקום ה-40 במדד S&P 500 מבחינת שווי שוק.

מניות הן כמובן לא חזות הכול: הגופים המוסדיים משקיעים גם באיגרות חוב של ממשלת ישראל, באיגרות קונצרניות, בין שנסחרות בבורסה או בדרך של מתן הלוואות בשוק הלא סחיר לחברות ציבוריות או פרטיות. וישנן כמובן ההשקעות הריאליות, בפרויקטים במשק הישראלי. ואכן, גופים מוסדיים לטווח ארוך משקיעים, בשמחה, בפרויקטים גדולים של תשתיות בתחומי התחבורה, האנרגיה ונוספים.

כאן גם קיים מחסור בהיצע: המשק הישראלי פשוט קטן מדי מבחינה זו על המשקיעים המוסדיים, בדיוק כשם ששוק המניות כאן קטן עליהם. לכן כ-60% מההשקעות האלטרנטיביות של המוסדיים מופנות לחו"ל, וכ-40% לישראל.

אז לפני שמשמיעים ביקורת על כך שהמשקיעים המוסדיים משקיעים פחות מדי בישראל, רצוי קודם להכיר את העובדות.

בממשלה שמרבית מחבריה מחזיקים בגישה של מינימום התערבות של המדינה בכלכלה ומינימום רגולציה, כדאי גם להביא בחשבון שכל התערבות של המדינה במדיניות ההשקעות של המוסדיים, תערער את שארית האמון במקבלי ההחלטות, תשמש תקדים, ועלולה אף לעורר חששות באשר להתחייבות המדינה לכספי הפנסיה.

בבית ההשקעות מנוהלות בין היתר קרנות נאמנות. אין לראות באמור המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הזמנה לבצע רכישה או השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול שינויי שוק

עוד כתבות

חזית המדע. מיפוי האקספוזום / צילום: Shutterstock

400 חוקרים השיקו את אחד הפרויקטים השאפתניים של המדע: מיפוי האקספוזום

הפרויקט, שהוכרז במאי השנה באירוע גדול של אוניברסיטת ג'ונס הופקינס, נועד למפות את כל הגורמים שאנחנו נחשפים אליהם לאורך החיים ומשפיעים על הבריאות שלנו - מחיבוק ועד חומרי הדברה ● האם טכנולוגיות חדשות יאפשרו להשלים את המשימה? שלוש חוקרות של התחום מסבירות למה הפרויקט מלהיב כל כך ומספרות על ההישגים שכבר הגענו אליהם

צילום: Shutterstock

מדד ה-S&P 500 הציג "צלב מוזהב" לראשונה מאז 2023 - אלו המשמעויות

בזמן שמדד ה-S&P 500 נסחר ברמות שיא, ביום שלישי האחרון, הממוצע הנע של המדד ל-50 יום חצה את הממוצע הנע שלו ל-200 יום כלפי מעלה - מה שיצר חיתוך המכונה "צלב מוזהב" ● ניתוח היסטורי שבוצע במרקטוואץ' העלה כי ברוב המקרים, בשנה שבאה לאחר "צלב מוזהב", התשואה גדולה יותר מאשר בתקופות אחרות

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock, MagioreStock

נעילה חיובית בבורסת ת"א בהובלת מניות השבבים; השקל בשיא חדש

מדד ת"א 35 עולה ב-0.7% ● השקל לא עוצר: הדולר עומד על 3.36 שקלים ● לומברד אודייר: ממליצים על חשיפה עודפת לאג"ח בדירוג גבוה בארה"ב ● "צלב מוזהב" ב־S&P 500: האם זה סימן לתשואה גבוהה יותר בעתיד? ● היום יתקיים מסחר מקוצר בוול סטריט - עד השעה 20:00 שעון ישראל ● וגם: המשקיעים מחכים לדוח התעסוקה בארה"ב שישפוך אור על כיוון הריבית

ספגטי ארבייטה / צילום: בנצי ארבל

בלי פוזה ובמחיר משתלם: מסעדה איטלקית תל אביבית ששווה ביקור

ב"טברנה רומאנה" אף אחד לא בא להמציא את הגלגל, רק להציע אוכל טעים ומספק שלפעמים אף עולה על הציפיות ● המחירים הם חלק מהפאן

ליז טראס מתפטרת מראשות ממשלת בריטניה / צילום: Associated Press, Alberto Pezzali

ראש ממשלת בריטניה לשעבר: "הניסוי של עצמאות הבנקים המרכזיים נכשל"

45 יום בלבד כיהנה ליז טראס כראש ממשלת בריטניה, אך היא מתעקשת שלא מדובר בכישלון ● בראיון מיוחד לגלובס היא מתארת כיצד התנגדות הממסד הכלכלי ותגובת השווקים לתקציב שהובילה הביאו להדחתה ● היא תוקפת את הבנק המרכזי, מתייצבת מאחורי ישראל והמבצע באיראן, ויש לה גם אזהרה: "אם לא נשמור על ערכי המערב, נגיע לנקודת אל־חזור"

דונלד טראמפ, נשיא ארצות הברית פוסט ברשת Truth, 26.6.25 / צילום: ap, Michael Perez

חנינה בלי הרשעה: האם הנשיא יכול לחלץ את נתניהו ממשפט?

הקריאה של הנשיא האמריקאי להפסיק את משפט נתניהו העלתה לשיח את האפשרות שהנשיא הרצוג יעניק לו חנינה ● אלא שנתניהו טרם הורשע בדבר, מה שמקשה על כניסה למסלול הזה ● וגם: מה חשב בזמן אמת אהרן ברק על הרעיון?

דונלד טראמפ, נשיא ארה''ב / צילום: ap, Evan Vucci

נעילה אדומה באירופה; טראמפ: מדינות יתחילו לשלם מכסים ב-1 באוגוסט

טראמפ הודיע כי 10 עד 12 מדינות יקבלו הודעה היום בנוגע לשיעור המכס שיוטל עליהן, וכי מכסים בטווח שנע בין 10% ל-70% ייכנסו לתוקף בתחילת אוגוסט ● דאקס מאבד 0.7%, קאק נסוג ב-0.9% והפוטסי נחלש ב-0.2% ● הביטקוין ירד ביממה האחרונה ב-0.6%, וכעת ערכו של מטבע אחד עומד על כ-108,870 דולר ● היום יום העצמאות בארה"ב - לא יערך מסחר בוול סטריט

שלי הוד מויאל / צילום: חן מזרח

הכרישה החדשה: הדרך של היזמת שהייתה מעורבת כבר ב-27 אקזיטים

לפני 15 שנה אבא של שלי הוד מויאל נפטר בפתאומיות, והיא החליטה לעזוב את הקריירה בניו יורק ולחזור לארץ ● מאז היא הספיקה להקים קרן הון סיכון ובקרוב גם נראה אותה על המסכים בתוכנית "הכרישים": "במשך שנים הרגשתי שהיה לי הרבה מזל כשאנשים מסביבי העצימו אותי ודאגו לי - ורציתי לתת את זה גם לאחרים"

נתב''ג. הישראלים חזרו להזמין חופשות / צילום: ap, Matias Delacroix

רוב החברות הזרות לא יחזרו לנתב"ג בקיץ. לאן בכל זאת תמצאו טיסה בפחות מ-200 דולר

על אף המספר המצומצם של חברות התעופה שפועלות כיום מנתב"ג, עדיין ניתן למצוא כרטיסי טיסה ברגע האחרון במחירים יחסית זולים, בעיקר ליעדים קרובים כמו קפריסין ויוון ● ייתכן שפתיחתו מחדש של טרמינל 1 באוגוסט יזרז את חזרתן של חברות הלואו קוסט, מה שיגדיל את היצע הטיסות

מייסדי רובינהוד. מימין: ולדימיר טנב, ובאיג'ו באט / צילום: ap, Mark Lennihan

וול סטריט סוף סוף מתגמלת את החברה של שני האאוטסיידרים שהפכו למיליארדרים

אפליקציית המסחר האמריקאית רובינהוד הגיעה לוול סטריט בסערה לפני כארבע שנים וספגה כישלון חרוץ ● סאגת מניות ה"מם" סיבכה את החברה עם הרגולטורים, היא נזקקה למיליארדי דולרים לערבויות ואף הגיעה לסף פשיטת רגל ● אבל מאז השפל ההוא, המניה זינקה ביותר מ־1,300%, הרווחים רק גדלים, והמוניטין השתקם

גירושים. שיתוף נכסים עשוי להיווצר גם בלי כוונה מפורשת / אילוסטרציה: Shutterstock

ביהמ"ש הכריע: בעל ישלם לגרושתו 50 מיליון דולר - "אחד המקרים המקוממים"

סכסוך גירושים באלפיון העליון הוביל להכרעה דרמטית נגד מי שנקבע כי השתמש במומחיותו למקלטי מס ונאמנויות, כדי להסתיר רכוש משפחתי בהיקף של 75 מיליון דולר ● האישה צפויה לקבל כמחצית מהרכוש ומהבית, ובסך-הכול כ-50 מיליון דולר ● עורכי דינו של הבעל: "בפסק הדין נפלו טעויות חריפות, נערער"

מצלמות לרחפנים של נקסט ויז'ן / צילום: יח''צ

המצלמה שהפכה את האלוף במילואים, ולא רק אותו, למיליונר כבד

המניה שזינקה ב־2000% בארבע שנים, המימושים שהניבו לבכיריה 800 מיליון שקל והאלוף במיל' עמירם לוין שרשם אקזיט עצום ● איך הפכה חברה ביטחונית קטנה מרעננה לאחד מסיפורי ההצלחה הגדולים של שוק ההון, והאם יש סדקים בחלום של נקסט ויז'ן?

יונדאי טוסון הייבריד 4X4 / צילום: יח''צ

מלחמת הסחר שולחת אלינו רכב חדש מאמריקה. האם הוא גם משתלם?

הגרסה האמריקאית של הטוסון, שהגיעה לישראל באדיבות מכסי טראמפ, מציעה תוספת מקום ומערכת הנעה היברידית חסכונית ● המחיר מציב לה אתגר שיווקי ● מבחן דרכים

דונלד טראמפ. מדיניות שעלולה להביא על הדולר מכת המוות / אילוסטרציה: Shutterstock

האיתותים גוברים לנטישת הדולר כמטבע הסחר הבינלאומי - והכלכלה האמריקאית תשלם את המחיר

מדינות הבריקס והכלכלה הסינית מתחזקות על חשבון הדולר, וגם ארה"ב עצמה רוצה בהיחלשותו ● הבנקים המרכזיים מגדילים אחזקותיהם בזהב על חשבון נכסים הנקובים בדולרים, ואפילו מתקדמים בפיתוח מטבעות דיגיטליים משלהם ● כל אלה יוצרים את התשתית ליצירת מטבע רב לאומי שיהיה הבסיס לסחר בין מדינתי

קרן מור בקמפיין קופת חולים לאומית / צילום: צילום מסך יוטיוב

זו קופה, לא חופה: כוכבה שולחת את קופ"ח לאומית למקום הראשון באהדה

המקום השני באהדה שייך למתחרה, קופת חולים מאוחדת, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת הזכורה ביותר שייכת למותג המזגנים טורנדו, שגם אחראי להשקעה הגבוהה ביותר השבוע, לפי נתוני יפעת בקרת פרסום

שר המשפטים ויו''ר ועדת השרים לענייני חקיקה, יריב לוין / צילום: נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

השרים ידונו בהכפפת היועמ"שים במשרדי הממשלה למנכ"ל ולשר

הצעת החוק, שתעלה ביום ראשון לוועדת השרים לחקיקה, בראשות שר המשפטים יריב לוין, מבטלת את הכפיפות של היועמ"שים במשרדים ליועצת המשפטית לממשלה, וקובעת כי הם יידרשו לפרסם תזכירי חוק לפי דרישה ישירה של השר במשרד

מטוסי קרב איראניים באספהאן / צילום: Reuters, WANA NEWS AGENCY

רגע אחרי הפסקת האש, איראן יוצאת לעסקת ענק. על הפרק: מטוסי קרב חדשים

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס, ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מיד לאחר כינון הפסקת האש, שר ההגנה האיראני המריא לסין עם מטרה אחת: לרכוש מטוסי קרב מדגם J-10C ● מדובר בחלופה זולה יותר למטוסי סוחוי 35 שלא סופקו לאיראן למרות הבטחות מצד רוסיה, ובקפיצת מדרגה טכנולוגית עבור הצי המיושן של הרפובליקה האסלאמית

פופקורן. ליאור פרנקל בשיחה עם אור רז / צילום: לירון ויסמן

רוצים לקדם את האינטרסים שלכם במקום העבודה? הטיפ שאסור לכם לדלג עליו

הפודקאסט הפופולרי פופקורן מגיע לגלובס במדור חדש על עולם העבודה • "אתם לא מבינים כמה בכירים עובדים בפוליטיקה ארגונית", אומר אור רז, מנכ"ל ובעלים של קבוצת לדעת, מלווה ומפתח מנהלים בחברות הייטק ופיננסים • בשיחה עם ליאור פרנקל הוא מסביר איך תצליחו להעביר את הקולגות שלכם צד בשולחן הדיונים ● פופקורן

השבוע בעולם / צילום: רויטרס - PA Images

האם ארה"ב נוטשת את אוקראינה והאם חייזרים מתקרבים על גבו של אסטרואיד

אוקראינה חוששת שהפעם ארה"ב מתכוונת ברצינות לנטוש אותה ● פצצת המכסים מתקתקת - וטראמפ עושה עסקים עם קומוניסטים מכובדים מאוד ● שרת האוצר הבריטית מוחה דמעות ● ביבשת אמריקה הבוחרים מחפשים שמאל קיצוני ● עצם בין כוכבי סר לביקור ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם

מגדל המילניום בסן פרנסיסקו / צילום: ap, Eric Risberg

הבניין בסן פרנסיסקו התנדנד ועבר שיפוץ. מה קרה למחירים?

מגדל המילניום בסן פרנסיסקו עבר שיפוץ יסודי בשווי 100 מיליון דולר, לאחר שהחל לשקוע זמן קצר לאחר שהושק • אלא שלמרות הצלחת השיפוץ, מחיר הדירות בו ירדו ביותר מ־20%