ח"כ אביגדור ליברמן, ישראל ביתנו (המהדורה המרכזית, רשת 13, 18.11.24) / צילום: שלומי יוסף
האיומים - המרומזים ואלה שפחות - לפטר את היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה שוב עשו כותרות. אבל האם הם בכלל ריאליים? ליו"ר ישראל ביתנו, ח"כ אביגדור ליברמן, הייתה תשובה: "זה לא יכול לקרות", הוא חרץ ברשת 13, והסביר: "מי שקובע את סדר היום לישיבת ממשלה זה אך ורק ראש הממשלה… אף אחד לא יכול במקומו לקבוע סדר יום". מאחר שראש הממשלה בנימין נתניהו "מנוע מלהתעסק" בנושא היועמ"שית בשל הסדר ניגוד העניינים שלו, המשיך, הוא לא יכול לאשר לממשלה לעסוק בזה. האם כך?
● המשרוקית | מה נדרש כדי לפטר את היועמ"שית? הרבה יותר מהחלטת ממשלה
● נתניהו נגד היועמ"שית: היא לעומתית. מבקש מהשר לוין לפתור את זה
כפי שהסברנו בעבר, הליך פיטורי היועמ"שית עובד כך: בתחילה על הממשלה להעלות את הדרישה לעשות זאת בפני שר המשפטים. לאחר מכן הבקשה מועברת לוועדה חיצונית (שגם לוקחת חלק במינוי יועמ"ש חדש). זו תצטרך להזמין את היועמ"שית לשימוע ולגבש המלצה. לבסוף, הממשלה תצטרך לקבל החלטה, שלא חייבת להיות בהתאם להמלצה.
ליברמן חיבר בטיעונו שני דברים: ראשית, קביעת סדר יומה של הממשלה. סעיף 1 לתקנון הממשלה קובע כי "ראש הממשלה יקבע את סדר היום של ישיבות הממשלה". שר יכול לבקש ממזכיר הממשלה להעלות נושא מסוים לסדר היום, אך ראש הממשלה יצטרך לאשר זאת.
שנית, הסדר ניגוד העניינים שנקבע לנתניהו בשל משפטו, כדי שיוכל להמשיך לכהן כראש ממשלה. ב־2020 היועמ"ש והמשנה ליועמ"ש דאז שלחו לנתניהו את פרטי ההסדר. שם נכתב כי על נתניהו "להימנע ממעורבות בכל עניין הנוגע למינויים ולהליכי מינויים במשרד המשפטים ובמשטרת ישראל" - כשתפקיד היועמ"ש צוין בפירוש. כמו כן, נאסר על נתניהו להתערב במינויים שנמצאים בסמכותם של שרים אחרים.
על פניו נראה כי יש לליברמן קייס: אסור לנתניהו לעסוק ביועמ"שית, אבל הוא זה שצריך להוסיף את פיטוריה לסדר היום. אלא שלפי ד"ר מתן גוטמן, מומחה למשפט חוקתי ומינהלי באוניברסיטת רייכמן, זה לא כל־כך פשוט. "במקום בו בעל סמכות מצוי בניגוד עניינים, כללי המשפט המינהלי מאפשרים העברה או האצלה של הסמכות במטרה שהסמכות תבוצע", הוא אומר.
לדבריו, הטענה של ליברמן היא "אבסורדית, שכן המשמעות שלה היא שהממשלה מנועה מלעסוק בכל נושא שראש הממשלה מנוע מלעסוק בו". ואכן, הממשלה כבר מינתה מפכ"ל, בחרה נציגה מטעמה לוועדה לבחירת שופטים ועוד. נתניהו פשוט יצא מהחדר כשהדבר קרה.
ד"ר גיא לוריא מהמכון הישראלי לדמוקרטיה מוסיף כי האצלת הסמכויות, לרוב לשר רלוונטי, נעשית בהתאם לכללים למניעת ניגוד עניינים של שרים וסגני שרים, המכונים "כללי אשר". סעיף 7 לכללים אוסר על שר או סגן שר לעסוק בנושא בו הם מצויים בניגוד עניינים, ומפרט דרכי פעולה אפשריות. במקרה שמקור הסמכות אינו בחוק, כמו קביעת סדר יום לישיבת הממשלה, ניתן להעבירה לאדם אחר.
אבל לוריא, שמתנגד לצעד זה מטעמי מהות, מבהיר כי ההליך עדיין לא פשוט: "אם יתקיים, יהיה צורך לבחון שמא יש ממש בחששות שההחלטה נוגעת בניגוד עניינים, שיקולים זרים או חורגת ממתחם הסבירות".
מטעם ח"כ ליברמן לא התקבלה תגובה.
בשורה התחתונה: דברי ליברמן לא נכונים. קיימים נהלים המאפשרים לממשלה לדון בנושאים שראש הממשלה נמצא בהם בניגוד עניינים, לדוגמה באמצעות האצלת סמכויות לשר אחר.
תחקיר: יובל אינהורן