עדי צים, דני מזרחי, דורי נאוי, מאיר שמיר, מוקי שנידמן / צילום: תמר מצפי, כדיה לוי, איל יצהר, אייל פישר, יח''צ
מעטים צפו כנראה את הזינוק המרשים שרשמה בורסת תל אביב השנה. אבל מעטים עוד יותר צפו את הראלי של מדד תל אביב ביטוח ושירותים פיננסים, המשלב את רוב החברות הסקטור הפיננסי הנסחרות, למעט הבנקים. בצל המלחמה הנמשכת, ב-12 החודשים האחרונים עלה מדד הדגל המקומי, ת"א 35, בכ-27%, ושבר 19 פעמים שיאי כל הזמנים חדשים. מדד ת"א ביטוח ופיננסים זינק בכמעט פי שניים - 53% והפך לשיאן התשואות בבורסה המקומית.
● בצל המלחמה: הגופים שעשו סיבוב ענק על כלכלת ישראל
● מודי'ס: "הפסקת האש מצמצמת מקור אחד של סיכון, אך הסיכונים הפוליטיים הפנימיים בישראל נותרו גבוהים"
מדובר בזינוק רוחבי של כל מניות המדד, למעט אחת שהציגה עלייה חד־ספרתית צנועה - חברת כרטיסי האשראי ישראכרט . דווקא החברה שענקיות הביטוח התחרו על ליבה השנה דשדשה ביחס לסקטור, שרוב המניות בו קפצו בעשרות ואף מאות אחוזים.
מבדיקת גלובס עולה כי למרות שהיכה את כל מדדי המניות המקומיים וגם את מדדי וול סטריט המרכזיים בשנה האחרונה, רק משקיעים מעטים עוקבים אחר מדד ת"א ביטוח ושירותים פיננסיים. רק קרן מחקה אחת מציעה מעקב אחרי המדד המדובר, והיקף הנכסים המנוהלים דרכה מסתכם בסכום זעום של 38 מיליון שקל. את חלק הארי במדד תופסות מניות חברות הביטוח (מעל 50% ממנו) שנהנות בשנה האחרונה משיפור ברווחי פעילות הליבה שלהן בזכות ייקור מחירי הפוליסות (ביטוחי הרכב למשל) ומהעליות בשוקי ההון, שהגדילו את שווי הנכסים שבידיהן ואת דמי הניהול שהן גובות.
בהתאם לכך, הציגו מניות החברות הגדולות בענף זינוק של 50% ויותר בשנה האחרונה. מניות הביטוח הדיגיטלי הקטנות ווישור גלובלטק וליברה, הגדילו לעשות ורשמו תשואה תלת־ספרתית של 241% ו-174% בהתאמה. גם מניית הבורסה בתל אביב, שנכללת במדד, יותר מהכפילה את ערכה בשנה האחרונה.
אבל ההפתעה הגדולה הגיעה ממניות האשראי החוץ-בנקאי. כבר שנתיים שמנבאים לסקטור הזה שחורות. תחילה היו אלה העלאות הריבית במשק, שהציפו חששות שהלווים החוץ-בנקאיים, שנחשבים לבעלי סיכון גבוה יותר, יתקשו לעמוד בהתחייבויות שלהם. אחר כך, עם פרוץ המלחמה, היו שצפו כי המצב הביטחוני יחמיר את מצבם של הלווים ואלו יתקשו להחזיר את ההלוואות שלהם.
התחזיות הקודרות הגיעו לאחר שורה של קריסות כואבות בענף, של החברות יונט קרדיט, גיבוי אחזקות ובול מסחר. בשתיים הראשונות נלוו לקריסה חשדות למעילה, שתרמו לפגיעה בתדמית הענף כולו.
אלא שבפועל, כמעט כל המניות של החברות הבולטות בענף החוץ-בנקאי רשמו זינוק מרשים ב-12 החודשים האחרונים, החל מזו של גמלא הראל שעלתה בשיעור של 124%, דרך יעקב פיננסים (78%), מניף (76%), שוהם ביזנס (74%), מכלול מימון (66%), נאוי גרופ (58%), אס.אר אקורד של עדי צים (55%), מימון ישיר (54%) ואופל בלאנס (52%). בד בבד, למרות עלייה פה ושם בהפרשות להפסדי אשראי, החברות ממשיכות להציג רווחים נאים בדוחות שפירסמו לאחרונה.
"התמחור שלהן שיקף תדמית קטסטרופלית"
חברות האשראי החוץ־בנקאי מעניקות אשראי ללקוחות המתקשים לקבל אותו בבנקים. בתמורה הן גובות ריביות גבוהות יותר, המגיעות כיום, לאחר עליית הריבית, לשיעור דו-ספרתי. מדובר בתחום רחב, שחברות הנכללות בו פועלות לפי מודלים עסקיים שונים ופונות לקהלי יעד אחרים, החל מניכיון צ'קים, דרך העמדת אשראי ליזמי נדל"ן או לרוכשי דירות ועד מימון לרכישת רכב חדש. בבורסה בתל אביב נסחרות חברות כמו מימון ישיר שבשליטת משפחת שנידמן, העוסקת בהעמדת אשראי לרכישת רכב ורכישת דירה. ולצידה נסחרות מספר חברות המתמחות בניכיון צ'קים כמו נאוי גרופ, ותיקת הענף שמוביל דורי נאוי; יעקב פיננסים, שבשליטת אחיו, שאול נאוי; אופל בלנס בניהולו של דני מזרחי ואחרות.
סגמנט בולט אחר הוא של חברות המתמחות בהעמדת מימון לענף הנדל"ן כמו מניף שבשליטת מבטח שמיר; מכלול מימון בניהול אורי פז (בעברו מנכ"ל בנק ירושלים); או גמלא הראל בניהולו של טל תפוחי, שהבעלות המלאה בה נרכשה לאחרונה ע"י קבוצת הביטוח הראל.
הצצה לדוחות הכספיים של החברות מלמדת אצל רובן על שיפור בסעיף הפרשות להפסדי אשראי, לאחר שנת 2023 שהייתה חריגה לרעה. הפרשות להפסדי אשראי הן מעין כריות ביטחון פיננסיות, החברה שמה הון בצד למקרה שחלק מהלווים שלה לא יעמדו בהתחייבויותיהם. מימון ישיר, החברה הגדולה בענף החוץ־בנקאי (שווי של 1.6 מיליארד שקל), מגלה כי שיעור ההפרשות שלה להפסדי אשראי מתחילת השנה עמד על כ-3%, ירידה לעומת התקופה המקבילה אשתקד. הרווח הנקי של חברת האשראי הצרכני אמנם ירד ב-16%, אך עדיין הסתכם בסכום נאה של 108 מיליון שקל.
גם אצל נאוי גרופ, החברה השנייה בגודלה בענף החוץ־בנקאי (שווי שוק של 1.1 מיליארד שקל) דווח כי שיעור ההוצאה שלה לחובות מסופקים עמד על 0.4%, כמחצית משיעורו אשתקד. בשורה תחתונה הציגה החברה רווח נקי של 115 מיליון שקל, עלייה של 2%.
השמירה על רווחיות גבוהה גם בשנים מאתגרות של ריבית גבוהה ומלחמה, לימדה את המשקיעים שהענף, או לפחות החברות הגדולות בו, יודע להתמודד עם המציאות החדשה.
יניב פגוט, סמנכ"ל המסחר בבורסה בתל אביב, טוען כי "חברות האשראי החוץ־בנקאי מאוד שונות זו מזו. מימון ישיר וחברה לניכוי צ'קים זה שני דברים שונים. אין ספק שהקטסטרופות שהתרחשו בתחום האשראי החוץ־בנקאי בשנים עברו (יונט וגיבוי, ח"ש) הובילו לפגיעת רוחב בתדמיתן של החברות בענף ובמידה מסוימת הסלקטיביות של המשקיעים נפגמה.
"מעבר לכך, בשנה וחצי האחרונות המשקיעים בבורסה היו קודרים כאשר תמונת המאקרו של ישראל נראתה 'על הפנים'. חברות אשראי חוץ־בנקאי בהגדרתן מגיבות בצורה קיצונית לתנאי הכלכלה, משום שאותן חברות מממנות את החוליות החלשות במשק. ברור שאם החשש למיתון גדל, הן תהיינה הראשונות להיפגע והדבר קיבל ביטוי בתמחורים שהעניק השוק לאותן מניות בעבר.
"כיום, אנחנו בפועל אחרי תרחיש קיצון גידול שנגע לרפורמה משפטית, שלאחריו באה המלחמה שגם היא תרחיש קיצון מאוד קיצוני. ראינו את נתוני הצמיחה של הרבעון השלישי לאחרונה (עלייה של 3.8%) ואת התפקוד של הבורסה. הרבה מהפסימיות שהייתה מגולמות במחירי המניות מתפוגגת. מעבר לכך, כשמציצים לדוחות של כספיים של חלק מהחברות, רואים שמדובר בחברות רווחיות וההפרשות שהיו להן לא בשמים".
"השוק למד לחיות עם ריבית גבוהה"
דוגמה לחברה שנפגעה ממשבר התדמית בענף היא אופל בלאנס, שנוסדה ומנוהלת על ידי דני מזרחי. החברה התמזגה לתוך שלד בורסאי לפני מעל לעשור מציגה רווחיות די עקבית, למרות הזינוק בריביות והעובדה שהיא עוסקת בתחום ניכיון הצ'קים, שסביבו נרשמו הפרשיות שפגעו בשמו של הענף. "הפריחה של הנפקות חברות אשראי חוץ־בנקאי בבורסה התרחשה בתחילת העשור הנוכחי. באותה תקופה, לצערי, הצטרפו גם חברות שלא היה להן ניסיון עשיר בתחום האשראי. הן גרמו לנזק בלתי הפיך לתחום שעמלנו קשות כדי לנסות ולהפוך אותו למערכת מקבילה למערכת הבנקאית. רצינו להוביל לכך שהציבור יבין שאפשר לקבל שירותים פיננסיים לא רק מהבנקים".
מה שקרה לדברי מזרחי היה שקריסת חלק מהחברות פגעה קשות במוניטין של הענף. "ראינו חוסר אמון. אבל מה שלא הורג, מחשל. הבנקים, המוסדיים והמשקיעים, ידעו לזהות מי אותם גופים פיננסיים שעובדים תחת ממשל תאגידי תקין".
הריבית לא צפויה לרדת בארץ בקרוב, זה לא מרתיע אתכם?
"נראה שהשוק למד לחיות עם ריבית גבוהה, כולם התרגלו לקידומת הזאת. אני משוכנע שכשהריבית תתחיל לרדת נפחית אותה בהתאמה ללקוחותינו, מה שיכול רק לייצב יותר את המשק ולייעל את כל התהליכים. הפעילות בתחום היא כמו במנהרת רוח, מי שמחזיק מעמד לא עף מהמשחק. מי ששרד עד כה, כבר ספג את עליות הריבית ועליות המחירים (של המימון)".
גם שאול נאוי, בעל השליטה ומייסד יעקב פיננסים, הפועלת בעיקר בתחום ניכיון הצ'קים, סבור שהמכה התדמיתית שספג ענף האשראי החוץ־בנקאי בעבר הייתה לא מידתית בשל הפרשות שהתפוצצו בשנים האחרונות. "היו שתיים-שלוש חברות שלא היו ראויות להיות בבורסה והענף חטף מכה. כתוצאה מכך שווי השוק של החברות ירד מתחת לשוויין הכלכלי".
לדבריו, "על רוב החברות שנמצאות בבורסה אפשר לסמוך, כשיש שונות גדולה ביניהן. יש חברות שמתמחות רק בנדל"ן, יש חברות שנוגעות באשראי למשקי בית ונוספות בתחום נוספים. אני תמיד דגלתי בפיזור (ביעקב פיננסים). אסור להיות במצב שאתה מתמקד בענף אחד". בדומה לאופל בלאנס, גם הלקוחות של יעקב פיננסים מתפרסים על פני מגוון רחב של תחומים (אחוזים בודדים לכל תחום), כאשר עיקר הלקוחות מגיעים מתחום הנדל"ן.
כמה תעלה לכם הלוואה חוץ-בנקאית
כניסתן של חברות אשראי חוץ־בנקאי לבורסה בשנים האחרונות, שפכה אור על תחום שרבים נרתעו מפעילות מולו בעבר. לצד נתוני הרווחיות המשופרים של החברות הגדולות בענף, נחשפו המשקיעים גם לריביות הנהוגות בו שהן גבוהות ממה שניתן להשיג במערכת הבנקאי.
ריבית בנק ישראל עלתה משיעור אפסי בתחילת 2022 לרמה נוכחית של 4.5% (אחרי הורדה של 0.25% בינואר השנה) ריבית הפריים (הריבית שנותן בנק ללווה הטוב ביותר) היא בתוספת 1.5%, קרי הלוואה בריבית של 6%.
מנתוני בנק ישראל לאוקטובר עלה כי בהלוואות שהעמידו הבנקים למשקי הבית (שהן לא משכנתאות) עמדה הריבית בממוצע על 9.4%. לעומתם, הריבית הממוצעת שגובות חברות כרטיסי האשראי בהלוואות מאותו סוג עמדה על מעל 10% באוקטובר.
חברות האשראי החוץ-בנקאי לא מנדבות בדרך כלל את הריביות שהן נוהגות לגבות. עם זאת החברה הגדולה שבהן, מימון ישיר בניהולו של ערן גולן (ובשליטת ביטוח ישיר של משפחת שנידמן) מפרסמת נתונים אלה. ההלוואות שהיא מעניקה הן משלושה סוגים: הלוואות לרכישת רכב (מגובות ברכב כבטוחה); הלוואות סולו לכל מטרה, שמסייעות להשלים את הון עצמי; ומשכנתאות. הנתון הרלוונטי אם מנסים לקבל פרספקטיבה על ענף האשראי החוץ־בנקאי הן הלוואות הסולו של מימון ישיר, שלצורך העניין הן חסרות בטוחה. אלה הלוואות בריבית קבועה צמודה למדד המחירים לצרכן.
בתשעת החודשים הראשונים של השנה, הריבית הממוצעת הקבועה על הלוואות הסולו של מימון ישיר עמדה על 10.5%, עלייה קלה מול 10.3% בתקופה המקבילה אשתקד. בתוספת המדד מדובר בריבית של כ-13.5%. הריבית הממוצעת לרכישת רכב, הניתן כבטוחה, עמדה באותה תקופה על 9.45%.