אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock
הכותב הוא עורך דין בהשכלתו העוסק ומעורב בטכנולוגיה. מנהל קרן להשקעות במטבעות קריפטוגרפיים, ומתגורר בארה"ב. כותב הספר "A Brief History of Money" ומקליט הפודקאסט KanAmerica.com. בטוויטר @ChananSteinhart
הבנקים המרכזיים הגדולים בעולם הם קליינטים בולטים של זהב. זה יותר מעשור הם הולכים ומגדילים את רכישות הזהב שלהם. בשנים 2022 ו-2023 הסתכמו רכישותיהם ביותר מ-1,000 טונות בכל שנה, הוצאה ממוצעת של מעל 50 מיליארד דולר בכל שנה. הקצב לשנת 2024 אינו נמוך בהרבה ועומד על כ-700 טונות נכון לסוף הרבעון השלישי. בסך הכל מחזיקים הבנקים המרכזיים במרתפיהם מעל 37 אלף טון זהב בשווי של כמעט 3 טריליון דולר.
● ניתוח גלובס | מחזיקים מטבע דיגיטלי בחו"ל? בקרוב, המידע עליכם יגיע בקלות לרשות המסים
● "זו הייתה פצצה מתקתקת": מחבר הספר "השקעות לעצלנים" מגלה מה הייתה המניה הראשונה שלו
בין הרוכשים הגדולים של 2023, כיכבו הבנק המרכזי הסיני, שרכש 225 טונות, ומקבילו הפולני, שרכש 130 טונות. חרף רכישות אלה, הבנק המרכזי הסיני ניצב הרחק מאחור במרוץ לזהב: בבעלותו כ-2,200 טונות בלבד, לעומת כ-8,100 טונות שמחזיק הפדרל רזרב, וכ-3,500 טונות שבידי הבנק המרכזי הגרמני.
רוב הזהב שבאחזקת הפד היה שייך לאזרחים
רוב רובו של הזהב שבאחזקת הפדרל רזרב היה שייך פעם לאזרחי ארה"ב. בתחילת מרץ 1933, בשיאו של השפל הגדול, נכנס לבית הלבן נשיא חדש, פרקלין דלאנו רוזבלט. חודש לאחר שנחת על כיסאו הוא חתם על צו נשיאותי מספר 6102, שלפיו כל תושבי ארה"ב מחוייבים למסור בתוך כמה שבועות לידי הפדרל רזרב את כל הזהב שברשותם. זאת בתמורה לתשלום של 20.67 דולר לאונקיה, המחיר הרשמי של הזהב באותה העת. אי ציות לצו גרר עונשים חמורים, עד כדי עשר שנות מאסר בפועל.
זמן קצר לאחר מכן, בינואר 1934, העביר הקונגרס חוק בשם "גולד רזרב אקט". זה הפך את הצו הנשיאותי לחוק ואף קבע כי הבעלות על זהב היא בלתי חוקית. החוק אסר על אחזקה של תעודות זהב, התחייבויות נייר הקשורות לזהב, וביטל את כל סעיפי ההצמדה לזהב בחוזים פרטיים וציבוריים, שהיו פופולריים למדי במשק. חוזים, התחייבויות, ואיגרות חוב שכללו סעיף הצמדה לזהב, מנו בשעתו על פי הערכות כ-100 מיליארד דולר, מעל 2.5 טריליון דולר בערכי היום; הם כללו חובות ממשלתיים, מדינתיים, מוניציפליים, חברות רכבות גדולות ואג"ח קונצרניות.
החוק גם העביר את הזהב מהפד לידי האוצר האמריקאי כנגד תעודות זהב שהנפיק האוצר לפד. החוק האמור גם אישר לממשלה לפחת את הדולר מול הזהב, ואכן כך אירע. זמן קצר לאחר החקיקה קבעה הממשלה לזהב מחיר של 35 דולר לאונקיה, לעומת אותו שער של 20.67 דולר ששולם לפני כן ובעת ההחרמות. השער החדש, של 35 דולר לאונקיה, יישאר בתוקפו עד 1971, אז הנשיא ניקסון והקונגרס ביטלו את הסכמי ברטון וודס ואת השיטה המוניטרית של פוסט מלחמת העולם השנייה.
הפיחות הזה של הדולר אל מול הזהב, בשיעור של כ-40%, יצר רווח הון עצום על הזהב שזה עתה הוחרם מהתושבים. רוב רווחי הון אלה הועברו על פי החוק מ-1934 לחשבון נידח באוצר, מעין קופה קטנה שמנהל שר האוצר. שם החשבון הזה הוא Exchange Stability Fund, ונכון לשנת 2023 יש בו כ-211 מיליארד דולר, המצויים בשליטת בלעדית של שר האוצר, מחוץ לתקציב השוטף. המנדט לשימוש בחשבון כולל סמכויות כמעט בלתי מוגבלות "לפעול בשוקי המטבע הבינלאומיים למען יציבות הדולר". הוא גם מאפשר, לאחר כמה תיקונים במשך השנים, "לשר האוצר באישור הנשיא לסחור בזהב, מט"ח וכלים פיננסיים הכרוכים בהתחייבויותיה של אמריקה במסגרת קרן המטבע הבינ"ל". סמכויות השר לעניין השימוש בכסף שבחשבון נרחבות וכוללניות מאוד, כפי שהוא מוצא לנכון למען "סיוע לפיתוח המשק והכלכלה והגנה של הדולר". השימוש בכסף אינו מצריך את אישור הקונגרס, וגם הדיווח על כך לא נעשה באופן שוטף אלא פעם בשנה.
הצעת החוק שדוחפת את הספינה לכיוון הביטקוין
ביולי 2024 הניחה הסנטורית סינטיה לומיס מוויומינג על שולחן הסנאט הצעת חוק ליצירת רזרבה לאומית של מיליון ביטקוין. על פי הצעת החוק, "הרזרבה האסטרטגית של ביטקוין תבטיח הגנה מפני חוסר יציבות מוניטרית וכלכלית" ותמומן על ידי גיוון השימוש "בכספים ונכסים קיימים אצל הפדרל רזרב והאוצר האמריקאי". הסנטורית, הנחשבת לבעלת ברית קרובה של טראמפ, קיבלה רוח גבית חזקה לאחר הבחירות. בראיון לבלומברג לא מכבר היא חזרה על כוונתה להמשיך לדחוף את הצעת החוק האמורה, וציינה כי "כבר יש ברשותנו נכסים פיננסיים בדמות זהב שניתן להחליף ממנו לביטקוין, כך שהאפקט על ההוצאות והמאזן יהיה ניטרלי".
היום יש בבעלות ממשלת ארה"ב מעט יותר מ-200 אלף ביטקוין שהוחרמו במהלך פעילויות אכיפה למיניהן. רכישה של כ-800 אלף ביטקוין נוספים במחירי היום תעלה כ-80 מיליארד דולר. זה פחות ממחצית הסכום בחשבון המכיל את רווחי ההון מאותן החרמות הזהב, או פחות מ-14% משווי הזהב שבמרתפי הפד.
מאחורי רזרבה בביטקוין מסתתרת מחשבה נוספת. מייקל סילור, מנכ"ל חברת ניתוח המידע מיקרו סטראטג'י ואחד הדוברים הבולטים של ביטקוין, אמר בראיון ל-CNBC: "רזרבה לאומית של ביטקוין תסייע לטפל בחוב הלאומי, ועשויה לסייע להורידו ב-16 טריליון דולר, שיעור של 45% מחוב זה". זאת, לטעמתו, נוכח עליית הערך הגדולה שתהיה לביטקוין בשנים הבאות.
בינתיים באתר ההימורים פולימרקט נתנו המשתתפים, נכון לתחילת השבוע, סיכוי של 50% כי טראמפ אכן יפעל להקמת רזרבה לאומית של ביטקוין עד תום 2025. מועמדותו של סקוט בסנט, מנהל קרן הגידור קיי סקוור גרופ ותומך קריפטו מוצהר, לתפקיד שר האוצר, מבשר טובות לרעיון. בחודש יולי אמר בסנט כי "קריפטו מדבר על חופש והוא כאן כדי להישאר… כשמדובר בביטקוין, הכל נמצא על השולחן".
אם החוק להקמת רזרבת ביטקוין לאומית יעבור בקונגרס, אם הפד יהיה הבנק המרכזי הגדול הראשון להמיר עתודות זהב לביטקוין, או אם שר האוצר המיועד ישתמש בכספים שבחשבון הכיס הנ"ל לרכישות המטבע הדיגיטלי - סביר כי יוזנק מרוץ לביטקוין. בינתיים גם מחוקק ברזילאי בשם ארוס ביונדני הגיש הצעת חוק על פיה תוקם במדינה רזרבת ביטקוין אסטרטגית בה יושקעו 5% מהרזרבות הבינ"ל של ברזיל, סך של 18.6 מיליארד דולר. אם רזרבות כאלו ירקמו עור וגידים, משקיעים רבים ינסו להקדים ולרכוש ביטקוין בטרם יעשו כן הגופים הממשלתיים, המוסדיים והגדולים האיטיים מטבעם.
בינתיים המשקיעים הפרטיים שופכים כסף רב לקרנות הביטקוין, וביתר שאת מאז הבחירות. קרנות הביטקוין באו לעולם בינואר 2024, ועד כה הוזרמו אליהן כ-30 מיליארד דולר, לעומת כ-7.8 מיליארד דולר שהלכו לקרנות הנאמנות המחזיקות בזהב בשנה שעברה. כ-5 מיליארד מתוך אותם 30 זרמו לקרנות מאז יום הבחירות לנשיאות בתחילת החודש. שווי השוק של קרנות הביטקוין בארה"ב, חצה, נכון לתחילת השבוע, את הקו הסמלי של 100 מיליארד דולר. זהו כ-43% משווי קרנות הזהב, שהגיעו לשוק אי אז לפני 20 שנה. קרן הביטקוין הגדולה IBIT של בלאקרוק כבר מדורגת בין 40 הגדולות מתוך כ-4,000 קרנות הנסחרות בוול סטריט, עם כ-44 מיליארד דולר מנוהלים. זהו שיא חדש במהירות הצמיחה של קרן כלשהי.
גישה חיובית כללית ביחס לקריפטו ולרגולציה שלו
למרות שהסביבה של הנשיא הנבחר אוהדת קריפטו, לרבות המועמדת לנהל את הרשות לניירות ערך טרזה ג'וליאן, וחרף הכספים הרבים שתרמו בבחירות אוהדי קריפטו למועמדים השונים לקונגרס, הספק עדיין קיים בקרב רבים. "הביטקוין אינו נכס יציב כלל ועיקר", מסבירה ג'ניפר שולפ, דירקטורית במרכז לאלטרנטיבות מוניטריות במכון המחקר הליברטני Cato Institute. לדבריה, "הצעת החוק מבקשת מחברי הקונגרס, שרבים מהם אינם מבינים קריפטו, לעשות קפיצת דרך מחשבתית גדולה מדי ביחס לעתידו ארוך הטווח של הביטקוין". גם מייקל נוואוגראטז, מיליארדר וראש קרן השקעות הקריפטו גלקסי גולד, סקפטי. בראיון לבלומברג הסביר כי לדעתו "יש סיכוי נמוך לכך שארה"ב תקים רזרבה אסטרטגית של ביטקוין". אם בכל זאת תוקם כזו רזרבה, היא תביא להערכתו "לעליית מחיר המטבע ל-500 אלף דולר, וגם מדינות אחרות ילכו בעקבות ארה"ב".
האופטימיות של אוהדי הביטקוין לא נוגעת רק לרזרבה, אלא מגיעה גם מהגישה החיובית הכללית ביחס לקריפטו, והרגולציה הקשורה אליו, אצל טראמפ והסובבים אותו. גישה זו כוללת גם דיונים לגבי מינוי חדש בבית הלבן שיוקדש כולו לנכסים דיגיטליים, וקידום תעשייה זו בכללותה. בינתיים זוכה הביטקוין לעדנה ומחירו קרוב כדי אחוזים בודדים מהקו הסמלי של 100 אלף דולר, משלים עלייה של יותר מ-35% מתחילת נובמבר. לאן יגיע הביטקוין? האם נראה בהמשך תיקון אלים, כפי שקרה לקריפטו בעבר? איננו יודעים כמובן. דבר אחד בטוח. אם יש משהו שלמדנו מהשנים הסוערות של עשור זה, הוא כמה נכון המשפט never say never.