גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  המשרוקית

חסימת המידע: כך נתוני הפשיעה של המשטרה הפכו לפחות נגישים לציבור

המשטרה מחויבת לפרסם נתוני פשיעה מדי רבעון, אך נמנעה יותר משנה וחצי לפרסם את המידע ● גופים וכלי תקשורת שמבקשים מספרים נתקלים בהערמת קשיים ובחומר בגלם ברמה נמוכה ● מדובר בהידרדרות לא רק לעומת העבר, אלא גם לעומת מקומות אחרים בעולם ● המשרוקית של גלובס

ח"כ גלעד קריב, העבודה (יומן 90, רדיוס, 14.11.24) / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת
ח"כ גלעד קריב, העבודה (יומן 90, רדיוס, 14.11.24) / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

עבודת העיתונות, ושל ז'אנר בדיקת העובדות ביתר שאת, נשענת על הצגת נתונים והנגשתם לציבור. כך הוא אמור, באופן מושכל, להבין את המציאות במדינה ולהסיק מסקנות על תפקוד מוסדותיה. במשרוקית, בהתאם לאופי הבדיקה, אנו משתדלים להביא את הנתונים הרשמיים, שהם לא פעם כאלה שמספקת את המדינה. יש עליהם השגות, ולא פעם בעיות מתודולוגיות שצריך להתייחס אליהן, אבל הם עדיין נחשבים לנתונים האמינים ביותר.

תארו לכם, אם כך, את תסכולנו מהעובדה שיש גוף אחד שאנחנו מתקשים יותר ויותר לקבל ממנו נתונים. ולא רק אנחנו, אלא גם כלי תקשורת אחרים וגם גופי מדינה אחרים שזקוקים לנתונים האלה. אנו מדברים על משטרת ישראל, שנראה שנהייתה לשקופה הרבה פחות מבעבר. ניסינו להתחקות אחרי התהליך שהפך את הנתונים לפחות נגישים מבעבר.

המאבק על הפרסום היזום

ב-2016 הממשלה ה-34 בראשות בנימין נתניהו העבירה את החלטה 1933 שעניינה "שיפור העברת המידע הממשלתי והנגשת מאגרי מידע ממשלתיים לציבור". בסעיף 12(א) הממשלה החליטה "להטיל על משרדי הממשלה להנגיש, עד לשנת 2022, את כלל מאגרי המידע שעליהם הם מופקדים ויופקדו". סעיף קטן (ג) הטיל על מספר גופים להנגיש את המאגר שלהם עד 2017, וביניהם בסיס נתוני הפשיעה של משטרת ישראל.

הביצוע בשטח, כפי שעולה ממכתב ששלחה ב-2021 מנכ"לית התנועה לחופש המידע דאז רחלי אדרי-חולתא, לקה בחסר. לפי אדרי-חולתא, מכל הגופים שלפי החלטה 1933 היו אמורים להנגיש את הנתונים עד 2017, המשטרה הייתה הגוף היחידי שלא פעל בהתאם. המשטרה אומנם פרסמה אחת לשנה את נתוני הפשיעה, אך לא באופן גולמי שאיפשר פילוח עומק שלהם. ככל שניתוחים כאלה פורסמו בתקשורת, הם היו תוצאה של בקשת חופש מידע.

עו"ד הידי נגב, מנכ"ל התנועה הנוכחי, מספר למשרוקית שגם היום התנועה חווה תסכול מהאופן בו המשטרה משחררת נתונים לציבור: "עד לשנת 2021 הגשנו כל שנה מחדש בקשה לחופש מידע, על אף ההחלטה שהמשטרה תפרסם גם את נתוני הפשיעה. בעקבות פנייתנו למנכ"ל המשרד לביטחון פנים, תומר לוטן, הוא הביא את ההחלטה ליישום והנגיש את הנתונים וכך במשך שנתיים פרסמו את המידע. אבל אז התחלפה הממשלה ושוב המידע הפסיק לזרום".

כיום, עקרונית, קיים מאגר של נתוני פשיעה נגיש, שאמור להתעדכן באופן רבעוני, וכך גם נטען באתר המאגר. רק שכפי שעולה ממכתב חריף ששלח בספטמבר מרכז המחקר והמידע של הכנסת (ממ"מ) לוועדה לביטחון לאומי, שחלקים ממנו פורסמו בתקשורת, העדכון שלו רחוק מלהשביע רצון. "עד הרבעון הראשון של שנת 2023 (כולל)", נכתב שם, "פורסמו במאגר נתוני פשיעה לפי יישוב ולפי אזור סטטיסטי, שאפשרו לקבל תמונה טובה (הגם שלא מושלמת) של היקף הפשיעה ביישובים ובאזורים שונים בארץ, ולעקוב אחר מגמות בה. מאז מועד זה לא עודכנו הנתונים במאגר". לפי פרסומים ב-ynet, גם הדוח השנתי ל-2022 פורסם באיחור של חצי שנה לעומת מקביליו בשנים קודמות.

בסוף ספטמבר המשטרה עדכנה את מאגר הנתונים. במקרה או שלא במקרה, כמה שעות קודם לכן התנועה לחופש המידע שלחה למשטרה מכתב לפני עתירה, בו האחרונה נדרשה לחזור לפרסם את הנתונים באופן יזום מדי רבעון. "לא פעם אנחנו נאלצים לפנות לבית המשפט כדי לקבל מידע מהמשטרה", מסביר נגב. "במקרה הזה ניתן לשער שהם עבדו על המידע אבל השהו אותו ופשוט לא פרסמו".

נתוני הפשיעה הם לא היחידים שיש עמם בעיה. ב-2014, עוד לפני החלטה 1933, המשטרה יצאה בפרויקט "הגברת שקיפות נתוני משטרה לאזרח". הפרויקט סיפק מידע על עבירות רכוש, תאונות דרכים ונפגעים, כוח־אדם ועוד. אלא שגם שם המשטרה לא מעדכנת כבר תקופה: העדכון האחרון על כוח־האדם, למשל, הוא מ-2022, וגם לא ניתן להגיע לנתונים משנים קודמות. המשטרה הפניתה אותנו להגיש בקשת חופש מידע, וזו מחכה תלויה ועומדת כבר למעלה מחודשיים.

הקושי לקבל נתונים

אבל הבעיה היא לא רק עם הנתונים שאמורים להיות זמינים לציבור בכל עת, אלא גם במענה לשאילתות. במכתב האמור של הממ"מ לא התלוננו רק על עדכון מאגר הנתונים העתי, אלא גם על מענה לבקשות שנשלחות למשרד לביטחון לאומי. לפי המכתב, שתי בקשות לנתונים מהמשרד נותרו במשך חודשים ללא מענה כלשהו.

בהקשר זה חשוב להכיר את סעיף 64 לחוק הכנסת, שמסמיך את הממ"מ לדרוש נתונים ממוסדות המדינה, ואלה נדרשים למסור את המידע למעט במקרים מסוימים כמו חשש לפגיעה בביטחון המדינה או שהפקת המידע המבוקש דורשת הקצאת משאבים מעבר לסביר. אם ישנה החלטה שלא למסור את הנתונים, על השר או ראש הגוף הרלוונטי להשיב לממ"מ עם נימוק ההחלטה. מהמכתב עולה שהמשרד לא פעל כמתבקש.

לאחר פרסום המכתב, לשכת השר איתמר בן גביר מסרה ל-ynet שאי-מסירת הנתונים נבעה מכך שנדרשו יותר מדי מהם, וכמו כן שלממ"מ "יש נטייה להציג נתונים באופן מגמתי ומסולף, במהלך כהונת ממשלות ימין - ובפרט בתקופת הממשלה המכהנת כעת".

בדיון שנערך בוועדה לביטחון פנים באמצע נובמבר, ח"כ גלעד קריב (העבודה) הזכיר שוב את הבעייתיות בשקיפות נתוני המשטרה והמשרד לביטחון לאומי. "בניגוד לחוק", הוא הדהד את הטיעון בתקשורת, הם "לא מעבירים לכנסת מידע". ראש המטה לביטחון לאומי חנמאל דורפמן השיב ש"המשרד לביטחון לאומי ענה עד היום ליותר מ-80% מהפניות" של הממ"מ, בעוד "בתקופה המקבילה של השר בר לב המענה עמד על פחות משליש". לא הצלחנו להתחקות אחר מקור כלשהו שיאשר את זה, ודורפמן לא העביר לנו אסמכתאות.

גם בתקשורת ישנה ירידה ביכולת לקבל נתונים מגורמים אלה. נוכל אפילו להביא דוגמה בולטת למדי מניסיוננו האישי במשרוקית. נושא בו ערכנו תחקירים רבים הוא הפשיעה בחברה הערבית, בדגש על מספר הנרצחים. התחלנו לערוך בדיקות בנושא ביוני 2023, ותמיד פנינו למשטרה כדי לקבל את מספרי הנרצחים בתקופות שונות. זו נהגה לספק לנו את הנתונים, אך הפעם האחרונה שאלה סופקו לנו הייתה ביוני 2024.

באוגוסט ביקשנו את מקרי הרצח רק במחוז חוף ונענינו שהמשטרה לא מפלחת לפי מחוזות (למרות שבקבצים שפרסמה הפילוח כן קיים). בנובמבר ביקשנו נתונים על רצח בחברה הערבית ובחברה היהודית, ואז כבר נשלחנו להגיש בקשת חופש מידע. זאת למרות שעד זמן קצר לפני כן, כאמור, לא הייתה לה בעיה לספק את המידע. מאחר שניתן לחכות למענה לבקשות חופש מידע חודשים, קשה שלא להרגיש שהמשטרה שינתה גישה לגבי השקיפות לציבור.

אם רוצים מידע ברזולוציה גבוהה יותר, המשטרה לא פעם מוסרת נתונים בעייתיים. נדב ביגלמן, מתכנן ערים שעבד בעבר עם התנועה לחופש המידע על הפשיעה בחברה הערבית, סיפר לנו על החוויה: "אחרי חמישה חודשים קיבלנו נתונים באיכות מאוד נמוכה שלא אפשרה לעשות פילוח מיטבי שלהם. לא היה פירוט לגבי רמת השכונה וחלק משמות היישובים נכתבו בצורות שונות כך שהיה קשה לסנן את המידע. גם החלוקה הלאומית הייתה מבולגנת והנתונים לא התיישבו עם נתוני הלמ"ס".

מה קורה בעולם?

ונסיים בהשוואה: האם המצב בעולם טוב יותר? לא בדקנו כל מדינה ומדינה, אך יש דוגמאות שמראות שיש לנו לאן לשאוף. "כאן משחררים את המידע לציבור בכל רבעון באתר האינטרנט של העירייה", מספר ביגלמן, שחי כיום בניו יורק. בבריטניה, המשטרה מפרסמת מדי רבעון נתוני פשיעה שיורדים לרמת הרחוב ולסטטוס הטיפול בתיק. גם בספרד, אוסטרליה, הולנד ועוד מתפרסמים נתונים שקופים וברזולציה גבוהה לטובת הציבור.

לפי ביגלמן, העובדה שבישראל זה לא המצב "יוצרת קושי משמעותי למחקר וגזירת מהלכים מדיניים שניתן לעשות על־מנת למגר תופעות של רצח ואלימות". ולמה זה קורה? "לדעתי זה עניין של החלטה פוליטית", הוא אומר. "ההסתרה היא חלק מהמדיניות".

ממשטרת ישראל נמסר: "משטרת ישראל פועלת בשקיפות מלאה, בהתאם למגבלות צנעת הפרט והגנה מחשיפת שיטות פעולה משטרתיות ומאפשרת קבלת נתונים בין היתר באמצעות פניות עפ״י חוק חופש המידע.

"יודגש כי משטרת ישראל מנגישה את נתוני הפשיעה בחתכים נרחבים באתר המשטרה ובמאגר הנתונים הממשלתי הפתוחים לעיון לכל דורש".

לקריאה נוספת:

עוד כתבות

מאגר לוויתן / צילום: אלבטרוס

כפי שפורסם בגלובס: הכנסות מאגר לוויתן עומדות על 843 מיליון דולר ברבעון

הרחבת יכולת היצוא למצרים והמשך מחירי הגז הגבוהים, הזניקו את הכנסות מאגר לוויתן לשיא של 843 מיליון דולר ברבעון, בעוד המדינה צפויה ליהנות מהכנסות של כ־200 מיליון דולר

משכנתא / אילוסטרציה: Shutterstock

האינפלציה יורדת, אבל נוטלי המשכנתאות נוהרים לפריים. האם זו טעות?

למרות שהאינפלציה ירדה ל-1.1% בשנה, רק 8% מהמשכנתאות שנלקחו בחודש שעבר היו צמודות למדד ● הציבור מעדיף את מסלול הפריים, שחלקו הגיע ל-28%, גם במחיר של החזר חודשי גבוה יותר ● יועצי משכנתאות מסבירים כי הטראומה מהמדדים הגבוהים של השנים האחרונות עדיין משפיעה על החלטות הלווים, ומזהירים כי ההתרחקות מהמסלול הצמוד לא בהכרח משתלמת

מייסדי פאפאיה גיימינג: אוריאל בכר, אלכס ליאכובצקי ואנדריי בירמן / צילום: ניב קנטור

"תרנגולת שמטילה ביצי זהב": דיון דרמטי על הסדר החוב של פאפאיה גיימינג

ביהמ"ש המחוזי בת"א דן בהסדר החוב החדש שהציעה פאפאיה גיימינג, לאחר שחויבה לשלם למתחרה סקילז 719 מיליון דולר בפסק דין בניו יורק ● השופטת ייחסה חשיבות רבה לשמירה על פעילות החברה, הקשתה על נציגי סקילז המתנגדים להסדר, וקבעה כי עליהם להציג חלופה קונקרטית

משה בר סימן טוב / צילום: לע''מ

משה בר סימן טוב בשיחת פרישה: "הדבר שלא הספקנו לטפל בו הוא הרשתות החברתיות והמסכים"

משה בר סימן טוב מסכם קדנציה רצופת משברים ומזהיר כי מערכת הבריאות חייבת להיערך לעתיד של חירום מתמשך ● כמו כן, הוא מציין כי יש להתמודד עם השמנת ילדים, עישון והשפעת הרשתות החברתיות, ולהגדיל את ההשקעה הציבורית כדי למנוע העמקת פערים בשירותי הבריאות

נתב''ג. האוצר יחייב ישראלים שיוצאים מהארץ לשלם מס / צילום: טלי בוגדנובסקי

שוקלים לעזוב את הארץ? תתכוננו לשלם על זה. היוזמה החדשה של רשות המסים

מהלך חדש של האוצר ורשות המסים יחייב ישראלים העוזבים את הארץ לשלם מס על רווחים שטרם מומשו ● במקביל, ניתוק תושבות ייקבע אך ורק לפי מספר ימי השהייה בישראל

חנן פרידמן, מנכ''ל בנק לאומי בסרטון ברשת X / צילום: רשתות חברתיות

מה חשבו הגולשים על הסרטון שפרסם מנכ"ל בנק לאומי?

חנן פרידמן ניסה להסביר את רווחי הבנק ברשת X, ומחצית מהתגובות שקיבל היו שליליות ● עם זאת, לפי הניתוח של סוכנות DABUR, הגולשים מפרגנים לשקיפות

בצלאל מכליס, מנכ''ל ונשיא החברה / צילום: אסף שילה ישראל סאן

"נקבל עשרות מיליוני דולרים": הבשורה שחשף מנכ"ל אלביט

החברה הביטחונית הציגה עלייה דו־ספרתית בהכנסות וברווח הנקי ברבעון השלישי, וצבר ההזמנות טיפס לשיא של 33 מיליארד דולר ● המנכ"ל בצלאל מכליס חשף כי נחתם הסכם מול משרד הביטחון לפיצוי של עשרות מיליוני דולרים בגין עיכוב תשלומים מתחילת המלחמה ● "מגדילים את קיבולת הייצור ומטמיעים שימוש בבינה מלאכותית בכל רחבי הארגון כדי לקדם פרודוקטיביות"

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

חברות התוכנה שצמחו למרות השקל החזק, וזו שהרווח שלה זינק בכ-80%

גלובס מביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● רווחי חברות ה-IT מטריקס וחילן הציגו צמיחה דו־ספרתית ברבעון השלישי, על אף אתגרי שערי החליפין ● מנגד, התחזקות השקל דווקא תמכה בתוצאות של מקס סטוק, שרווחיה המריאו בקרוב ל-80%

שלטי חוצות בצומת סנט קילדה כחלק מקמפיין פרסומי למשחק הווידאו Grand Theft Auto 6, בסנט קילדה, מלבורן / צילום: AAPIMAGE via Reuters Connect

המניות, המיליארדים וימי החופש: מי מרוויח ומי מפסיד מהשקת GTA 6?

יותר מ-10 מיליון עותקים כבר הוזמנו, חברות מעניקות לעובדים חופשות מיוחדות, וההשקה המתקרבת מטלטלת גם את שוק ההון ● בעוד שטייק-טו נערכת להכנסות של מיליארדי דולרים, המתחרות חוששות מאובדן שחקנים, וסוני ורשתות המשחקים מקוות ליהנות מהביקושים ● אבל לא כל המשקיעים שותפים לחגיגה

שכר עובדי המדינה / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

השכר במגזר הציבורי ב-2025: מיהם שיאני השכר והיכן נרשמו הפערים הגדולים ביותר

דוח השכר לשנת 2025 מצביע על שכר ממוצע של כ־18 אלף ש״ח במגזר הציבורי, עם פערים משמעותיים בין גופים, מקצועות ותפקידים ● לצד רוב נשי של כ־70% בקרב העובדים, נשים משתכרות בממוצע 26.2% פחות מגברים

הסוכן של Muse, הדמות של Grok bot ו-DOTS / צילומים: Shutterstock

היום שבו סוכני AI יעשו את הקניות עבורנו כבר כאן. את מי זה מדאיג?

ענקיות הטק השיקו בחודשים האחרונים סוכני בינה מלאכותית שמתמחים בקניות, ובארה"ב כבר מדובר בפעילות שצוברת תאוצה - אבל דווקא גופים כמו איביי ואמזון מנסים לבלום אותה ● מה מפחיד אותם, מתי זה ישתנה, וכיצד זה ישפיע על מבצעי נובמבר ודצמבר?

ראש השב''כ דוד זיני / צילום: ap, Olivier Fitoussi

זיני עדכן את סולברג: "אין ראיות לתשלום שוחד בחירות בהיקף שישפיע על התוצאות"

ועדת הבחירות המרכזית פרסמה הודעה רשמית, עם חוות דעתו של ראש השב"כ אשר עדכן בחשדות, נכון לשלב זה ● החקירה עודנה מתנהלת ותתמקד גם בהיבטים הביטחוניים ● סולברג הודה לשב"כ ואמר כי הם פעלו "ביושר, במקצועיות ובממלכתיות"

חסן שייח' מחמוד, נשיא סומליה / צילום: ap, Khalil Hamra

המדינה האפריקאית שרואה בישראל "איום קיומי"

כותרות העיתונים בעולם: נשיא סומליה אמר בנאום כי ישראל וטייוואן הן איום מסוכן על ארצו, אנקרה מנסה לקדם הקמת בסיס צבאי בערב הסעודית והיקף התקיפות של איראן במדינות המפרץ נחשף • גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל 

קרוסלה של ספיידרמן, בחשבון האינסטגרם של Dylan Brown ואיילת פוגל עם הוק מוצלח, שגם נותן ערך / צילום: צילומי מסך

לפצח את האלגוריתם: 10 הכללים שהופכים תוכן לוויראלי ואפקטיבי

​חברות ומותגים נמצאים במרדף מתמשך אחרי הביצועים בפייסבוק, באינסטגרם ובטיקטוק, במטרה להגדיל כל הזמן את הצפיות, את השיתופים ואת המכירות ● המומחים מפצחים את הקוד להצלחות במרחב הדיגיטלי: מהפורמט, דרך התזמון והפן האנושי ועד למדד הקובע

שר האנרגיה אלי כהן. פוסט ברשת איקס, 12.11.26 / צילום: איל יצהר

תזכורת תקופתית: ממשלת בנט־לפיד לא העבירה שטח ריבוני לחיזבאללה

ההסכם הימי עם לבנון כלל העברת שטח ריבוני? הטענה הזאת חוזרת פעם אחר פעם, אבל היא לא הפכה לנכונה ● בדקנו שוב את המפות ואת פסקי הדין ● המשרוקית של גלובס

ספינות במצר הורמוז / צילום: ap, Capture One Macintosh

דיווח איראני: נשמעו פיצוצים באי קשם שבמצר הורמוז

מקורות אופוזיציה באיראן מדווחים על לפחות 7 פיצוצים באי קשם בעקבות תקיפה אמריקנית על מערכת הגנה אווירית איראנית ● טראמפ על האיומים האיראנים על אדמת וושינגטון: "אנחנו לוקחים את זה ברצינות רבה. הם משוגעים, לכן אסור שיהיה להם נשק גרעיני" ● דיווחים שוטפים

ג'נסן הואנג, מייסד ומנכ''ל אנבידיה / צילום: ap, Kwiyeon Ha

כשהמנכ"ל הופך לכוכב־על, מי מפקח עליו? אנבידיה, ה־G שנשכחה והחשיבות של ממשל תאגידי תקין

האירועים סביב אנבידיה וג'נסן הואנג, והדיון הציבורי בגורלו של מנכ"ל החברה, מזמנים הזדמנות לחשוב על נושא חשוב בעולם העסקי, שלעיתים נדמה כי נדחק לשוליים: ממשל תאגידי תקין

ח''כ מתן כהנא / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

הכנסת תצביע היום על החלפת היו"ר; 67 ח"כים צפויים לתמוך במתן כהנא

הליכוד הודיע כי יגיש את מועמדותו של ח"כ אופיר כץ לתפקיד יו"ר הכנסת ● המליאה גם תצביע היום על מינוי סגנים זמניים ליו"ר ● מחר צפויה הוועדה המסדרת לאשר את הקמת הוועדה לביטול חוקי המהפכה המשפטית

משה לארי, מזרחי טפחות; חנן פרידמן, לאומי; ידין ענתבי, הפועלים; אלי כהן, הבינלאומי / צילום: מזרחי טפחות, אורן דאי, יונתן בלום, אייל טואג

דוחות הבנקים חושפים: מכונת הרווחים האטה, ורק לאומי ממשיך לזנק

מכונת הרווחים הבנקאית האטה מעט, אבל עדיין מייצרת רווחי עתק ● לאומי היה היחיד שהגדיל את הרווח והתשואה להון, לא בהכרח מבנקאות "קלאסית" ● לידר שוקי הון: "מדהים ששוק הדיור כל כך חלש, וגם הבנקים וגם המפקח מרגישים כל כך בטוחים לבצע מעט מאוד הפרשות"

כריסטיאן סווינג, מנכ''ל דויטשה בנק ודונלד טראמפ  צילומים: AP- Jacquelyn Martin, Michael Probst

דונלד טראמפ ודויטשה בנק: היחסים עם "הלקוח מספר 1" נחשפים

בהדלפת הענק של מסמכים פנימיים מדויטשה בנק שנחשפה הבוקר כלולות גם עדויות על היחס המיוחד לו זוכה נשיא ארה"ב מהבנק הגרמני ● מהחוב בשווי מאות מיליוני דולרים ועד ההוראה של מי שכיום מכהן כמנכ"ל הבנק לגמד בפני הרשויות את החשיפה בטעות של החזרי המס של יותר מ־1,000 לקוחות הבנק, ביניהם טראמפ עצמו