מחאה נגד בלאק פריידי, השבוע בברצלונה / צילום: Reuters, Marc Asensio
1
"תקשיבי, את לא צריכה את זה, אני אומרת לך, אין לך כסף. תסתכלי רגע בבית, יש לך ערמות של בגדים". במילים האלה ביטאה המשפיענית מיה דגן בסרטון לאינסטגרם תופעה חדשה יחסית בנוף המקומי של משפיעניות וטיקטוקריות למיניהן: דווקא במעוז הלינקים הממומנים והשת"פים, עולה קריאה להימנע מצריכת היתר. והיא ממש לא לבד: רעות תורג'מן (short girls do it better) מנסה לבלום את מה שהיא מכנה "טרללת צרכנית": "בחורף שעבר לא לבשת עלה תאנה", היא מתעקשת, ודוחפת את הגולשות לבדוק מה יש להן בארון רגע לפני הקלדת פרטי האשראי. היא מנסה לנסח כללים כדי לא להתפתות ל"צד האפל של עולם הצרכנות". והוא יכול להיות ממש אפל.
● 5 הערות | על משפטי נירנברג, שהעסיקו שורה של יוצרי קולנוע
● המכירות בין בלאק פריידיי לסייבר מאנדיי צפויות להסתכם ב-310 מיליארד דולר
אור בן-עמי אדר עשתה מלייף סטייל מקיים מקצוע של ממש: היא בעלת המיזם "בטר בי סקנד", המציע סיורים בחנויות יד שנייה תוך הסברים מעמיקים על נזקי תעשיית האופנה. לדבריה הדרך היא לא להפסיק לרכוש לגמרי, אלא לשנות הרגלים לאט לאט. "זה בסדר לרצות להתחדש, אבל אפשר לעשות את זה בדרכים מיטיבות הן מבחינה חברתית והן מבחינה כלכלית. את תראי אצלי קוד קופון רק לרכישה אצל חברות שיש להן ערך סביבתי וחברתי שגם מחזק נשים". ואצל בן-עמי אדר בולטת חלופה שהיא שיא הקיימות: ביקורים תכופים בארונות נתינה, שבהם מוצעים בגישת קח-תן בגדים, צעצועים ומה לא, ומתוכם היא יוצרת מלתחה שלמה ונהדרת.
2
אחרי שנת התלאות שעברה עלינו, קנייה רגשית טובה היא כמעט מתבקשת. אין כמו דפיקת השליח בדלת, שמעניק לנו את מנת הדופמין בדמות חבילה עם השם שלנו מתנוסס עליה. לא פלא שההנחות והמבצעים הנהוגים בנובמבר הפכו את החודש לרווחי במיוחד בגזרת המכירות. זה מתחיל בנובמבר il, שהתקיים בתחילת החודש, יום קניות שגוגל ישראל יזם על מנת לתמוך בעסקים קטנים ואיכשהו הרשתות הגדולות לקחו עליו טרמפ; עובר ביום הרווקים הסיני שהתקיים ב-11.11 והציע הנחות באתרים כמו Aliexpress; ונחתם באירועים הגדולים מאמריקה - בלאק פריידי שמגיע כקינוח בסוף החודש וסייבר מאנדיי שלאחריו.
בשנה שעברה הגיעו הרכישות בבלאק פריידי בארה"ב לכ-9.8 מיליארד דולר, עלייה של 7.5% מ-2022. צרכנים בארה"ב צפויים להוציא 979-989 מיליארד דולר בתקופת החגים השנה (נובמבר-דצמבר). הערכות אלה מבוססות על תחזיות של ארגונים כמו הפדרציה הלאומית לקמעונאות (NRF), שמציינת עלייה של 2.5%-3.5% בהשוואה לשנה שעברה.
בישראל בשנה שעברה נרשמו בבלאק פריידי הוצאות של 349.4 מיליון שקל עד השעה 11:00 בבוקר בלבד, כך דווח לפי נתוני מערכת תשלומי האשראי הלאומית, עלייה של 3.3% לעומת 2022.
3
בתזמון מושלם לטירוף הקניות של נובמבר עלה בנטפליקס סרט הדוקו "קנו עוד היום" (Buy now), שמבקש לחשוף את הטריקים שחברות נוקטות כדי שנמשיך להוסיף עוד ועוד פריטים לעגלת הקניות. הסרט גם נוגע בסוגיה מרגיזה במיוחד: השמדת מוצרים חדשים שלא נמכרו כדי למנוע את הגעתם לשוק המשני וכך להוריד את ערך המותג. בסרט מוצגים תיקי יוקרה ומזוודות שמחיריהם יכולים לנסוק לעשרות אלפי דולרים לאחר ששוסעו בסכין ונגזרו בגסות. ההשמדה לא נעצרת שם - אפילו חנויות מזון דואגות להרוס את המלאי שנשאר בסוף היום כך שלא ייהנו ממנו לאחר שנזרק. הסרט עורר הדים בעולם על האופן שבו המותגים הגדולים משתמשים בנו, ונראה שעבור לא מעט צופים, בלאק פריידי כבר לא ייראה אותו דבר.
4
חגיגת הצרכנות מציעה שלל מוצרים במחירים זולים ונגישים במיוחד - אבל יש להם מחירים סביבתים ואתיים כבדים מאוד. הרכישות מאתרי האיקומרס הביאו בשנים האחרונות לשיא בגזרת המשלוחים, ובמהלך הבלאק פריידי בשנה שעברה, הוערך כי נפלטו 1.2 מיליון טון פליטות פחמן ממשאיות המובילות סחורה ברחבי אירופה - כמעט כפול משבוע ממוצע. לנזק תורם גם מחזור החיים של המוצר הכולל ייצור, אריזה, משלוח וכו'.
על פי ארגון Green Alliance, עד כ-80% אחוז מהפריטים שנקנים בבלאק פריידי, כולל האריזות, נזרקים לפח לאחר מספר שימושים, חלקם אפילו לא זוכים להיות בשימוש כלל. הארגון טוען שבארה"ב כמויות הפסולת עולות ב-25% בין בלאק פריידי לערב השנה החדשה. מוצרים שאינם נזרקים נשלחים חזרה לחברה, אך זה לא אומר שהם יימכרו שוב, במיוחד אם מפנים מקום למכירות חג המולד, וכך יוצא שמוצרים חוזרים לעתים תכופות מסיימים את חייהם במטמנות.
לתעשיית האופנה המהירה השפעה מרחיקת הלכת על האקלים. לפי נתוני האו"ם, תעשיית האופנה אחראית לכ-20% מהשפכים העולמיים, ל-9% מהמיקרו-פלסטיק בים ול-8% מפליטת הפחמן העולמית. דו"ח של גרינפיס מאשים תאגידי אופנה רבים בגרין וושינג, כלומר הצגה עצמית כ"ירוקים", בלי לעמוד מאחורי ההצהרות.
5
קמעונאית האופנה הסינית-סינגפורית SHEIN חושפת לא רק את ההשלכות הסביבתיות של התעשייה, אלא גם השלכות אתיות ופגיעה בזכויות אדם. במאי האחרון פרסם ארגון הזכויות השוויצרי פבליק איי עדכון לדוח שלו מ-2021, שמצא כי שנתיים לאחר שתנאי העבודה הירודים במפעלי SHEIN נחשפו ואף שהחברה הבטיחה לשפר את תנאי העבודה, 75 שעות שבועיות עדיין נותרו בנורמה, כלומר: פועלים במפעלי SHEIN עובדים שבעה ימי עבודה בשבוע, בני 12 שעות, בניגוד לחוק הסיני.
המשפיעניות ברשת שחותרות לצמצום האופנה המהירה, הבלתי אחראית והמסוכנת עושות את מה שהן יכולות בחלקת האלוהים שלהן. חשוב לזכור את זה במיוחד בימי הסיילים המשוגעים והמפתים. לפעמים, כמו שחוזרת תורג'מן שוב ושוב, "אין תחליף לדופמין שמשתחרר אחרי אי-רכישה".