מטוסים בנתב''ג. מי ישלם על ביטולי הטיסות? / צילום: Shutterstock, Dmitry Pistrov
ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ דוד ביטן, דנה היום (ב') בתיקון לחוק שירותי תעופה, שנועד להגן על זכויות נוסעים במקרה של עיכוב או ביטול טיסה, בהכנה לקריאה שנייה ושלישית. נזכיר כי במהלך הדיון האחרון שנערך בנושא, יו"ר הועדה ביטן הבהיר כי הוא יהיה פתוח לשינוי החקיקה, אם יידע בוודאות שחברות התעופה הזרות יחזרו לישראל. בשבוע הבא צפויה הצבעה בנושא.
● ניתוח | "עשו סיבוב של 100% על הכסף ויצאו": המשקיעים שמוכרים את מניית אל על
● טיסות בפחות מ-100 דולר: חברות הלואו קוסט הזרות חוזרות לישראל
לטענת חברות תעופה זרות שהפסיקו את פעילותן בישראל, החוק נכתב בימי שיגרה וזקוק להתאמה לתקופת המלחמה. בשנה האחרונה פעלו חברות התעופה בישראל תחת תנאים של אי-יציבות ביטחונית, מה שהוביל לעיכובים וביטולי טיסות תכופים. החברות הזרות מדגישות כי החלת החוק במתכונתו הנוכחית בתקופות חירום מגבירה את העלויות ואת הסיכונים הכלכליים עבורן, ואף מרתיעה את החברות שביטלו מלחזור לפעילות בישראל.
תומכי התיקון מציינים כי התאמת החוק עשויה לסייע בהגדלת התחרות בשוק הטיסות לישראל ולהביא להורדת מחירים, שכן היא תקל על חברות זרות להפעיל קווים לישראל ולהתחרות מול החברות הישראליות.
עד כה, למעלה מ-15 חברות תעופה הביעו עניין בתיקון החוק, וחלקן אף התבטאו בנושא באופן גלוי, כגון בריטיש איירווייז, ריינאייר וישראייר. לפי ההערכות, גם וויזאייר, איזי ג'ט ודלתא לוקחות חלק במהלך מאחורי הקלעים.
ישראייר, התומכת גם היא בתיקון החוק, מתמודדת גל של תביעות משפטיות בעקבות ביטולי ושיבושי טיסות שנגרמו בשל המלחמה בסכום מצטבר של 2.2 מיליון שקל, והצהירה כי אם החוק יתוקן, היא תתחיל להפעיל טיסות לארה"ב.
מה התיקון?
התיקון מציע פטור זמני מתשלום פיצויים כספיים לנוסעים על טיסות שבוטלו עד סוף פברואר 2024, לצד צמצום חובת שירותי הלינה לשני לילות בלבד. תקופת ההודעה המוקדמת המזכה בפיצוי תצומצם מ-13 ימים לשלושה בלבד, וחובת מתן כרטיס חלופי לנוסעים תישאר בתוקף, אך תותנה ב"תנאים דומים ככל האפשר".
במסגרת התיקון נדונה הוראת שעה הקובעת כי בין 7 באוקטובר ל-30 בנובמבר 2023, נוסעים שטיסתם בוטלה לא יהיו זכאים לפיצוי כספי. נוסעים שטיסתם בוטלה בין 1 בדצמבר 2023 ל-29 בפברואר 2024, וקיבלו הודעה על כך לפחות שלושה ימים מראש, לא יהיו זכאים לפיצוי כספי גם כן.
רשות התעופה האזרחית (רת"א) הציעה להרחיב את התקופות הללו כך שיכללו גם את מועדי המתקפות האיראניות והימים שאחרי חיסול הנייה, שבהם נרשמו שינויים דרמטיים בביקושים לטיסות, לפי דבריו של ישי דון יחיא, ראש אגף כלכלה ברת"א.
לגבי טיסות עתידיות, מוצע להעניק לשרת התחבורה סמכות, בהתייעצות עם שר הכלכלה ובאישור ועדת הכלכלה, להשהות חלק מהזכויות הצרכניות. בין היתר, ניתן יהיה לצמצם את חובת הלינה במקרה של ביטול טיסה לשני לילות בלבד, ולבטל את הזכאות לפיצוי כספי אם יוכח כי קיימת פגיעה משמעותית ביכולת לתכנן את לוח הטיסות. כמו כן, ניתן יהיה לקצר את תקופת ההודעה מראש על ביטול או הקדמת טיסה מ-14 ימים לעד שלושה ימים בלבד.
בהתאם לדרישת הוועדה, חברות התעופה יחויבו להציע לנוסעים כרטיס חלופי ליעד הקרוב ביותר, או מנקודת מוצא קרובה ככל האפשר, כדי לצמצם את הפגיעה בצרכנים. תקנות אלה יוכלו לחול בתקופות חירום, לתקופה מוגבלת של עד 60 ימים, כאשר תקופת שלילת הפיצוי הכספי לא תעלה על 45 ימים.
מה העמדות של החברות הזרות?
חברת הלואו קוסט ריינאייר דורשת שינויים משמעותיים יותר. בין היתר, היא מבקשת לבטל לחלוטין את חובת מתן כרטיס חלופי לנוסעים שטיסתם בוטלה, בטענה כי מחירי הכרטיסים החלופיים בתקופת החירום עלו לעיתים במאות אחוזים לעומת המחיר המקורי, מה שמוביל להפסדים עצומים. החברה גם דורשת שהפטור מתשלום פיצויים יחול לכל תקופת המלחמה, ללא הגבלת זמן, ותומכת בצמצום נוסף של שירותי הלינה או ביטולם לחלוטין במצבים מסוימים.
חברות תעופה אחרות, המיוצגות על-ידי עו"ד שירלי קציר, שותפה וראש מחלקת תעופה, תיירות ומלונאות במשרד פישר (FBC), מבקשות התאמות מתונות יותר, אך עדיין דורשות שינויים מהותיים. הן מציעות להטיל מגבלה על עלות הכרטיס החלופי, כך שלא יעלה על אחוז מסוים ממחיר הכרטיס המקורי, ולהגביל את החזרי שירותי הלינה לסכום מרבי של 100 דולר ללילה.
החברות מבקשות גם להאריך את תקופת הפטור מתשלום פיצויים עד לסיום המלחמה בפועל, ולא רק עד פברואר 2024 כפי שמוצע בתיקון. בנוסף, הן מדגישות את הצורך במנגנונים שיפחיתו את החשיפה המשפטית שלהן לתביעות, לצד תמיכה ממשלתית בכיסוי ביטוחי, בדומה לזה שמוענק לחברות הישראליות.
עו"ד קציר ציינה בפני יו"ר ועדת הכלכלה דוד ביטן כי אם יתוקן החוק, מספר חברות תעופה הביעו נכונות לשוב לישראל. גם לריינאייר יש תוכנית סדורה להחזיר בתוך 60 טיסות לעשרה יעדים מרכזיים באירופה אם יתוקן החוק, שעל-פי הערכות יוסיפו כ-10,000 מושבים בשבוע. אולם עו"ד אייל דורון ממשרד ש. הורוביץ, המייצג את ריינאייר, ציין כי לצד תיקון החקיקה, חברות לואו קוסט כמו ריינאייר זקוקות גם לפתיחה מחודשת של טרמינל 1 שנסגר לאחרונה. בחברות הלואו קוסט, שפועלות בטרמינל 1 בשגרה, המעבר לטרמינל 3 מצריך גביית מסי נמל גבוהים יותר (כ-20 דולר יותר), ועל כן הן נאלצות לתמחר את הכרטיסים במחירים גבוהים יותר, כך שהפרשי העלויות בינן לבין החברות הסדירות מצטמצם.
יו"ר הועדה ביטן הביע כוונה לתת תמריצים לחברות שפועלות בשגרה בטרמינל 1 כדי שיחזרו לטרמינל 3, כלומר - שהמדינה תשלם את ההפרש אם יחזרו. "רק חברות שהודיעו שהן חוזרות, ייהנו מתיקון החקיקה. אם זה מחזיר 20-30 אלף מושבים, אז אני מוותר על הביטוח בתמורה להפחתת אגרות", אמר.
אולם באגף התקציבים הדפו את הטענות. "תקופה די ארוכה לתוך האירוע, למיטב הבנתנו זה לא אירוע כלכלי, כל מי שמחפש טיסה בחודשים האחרונים יכול לראות במחירי הכרטיסים מאוד גבוהים רוצה לומר לא הבעייה היא בעיית רווחיות, עם תמריצים פותרים בעיות כלכליות, אנחנו לא מתרשמים שזה המצב. אם יש חברה זרה שלא חוזרת כי החזרה תגרום לה להפסיד כסף, עדיין לא הגיעה חברה זרה שאמרה את זה. הבעיה היא הצוותים הזרים שמסרבים לחזור לישראל".
החשש: פגיעה בצרכנים
מבקרי המהלך מזהירים כי התיקון עלול לפגוע בזכויות הנוסעים, בכך שהוא עלול להפחית את הפיצוי ואת ההגנות המגיעות להם במקרי עיכוב או ביטול. בדיון השתתף גם יוזם ההצעה המקורית, ח"כ אחמד טיבי, שציין כי "יש חברות שניצלו את המלחמה לסחוט את הממשלה, איך זה שאל על המשיכה לטוס אם הבעיה היא בחוק?".
עו"ד אדם לוין ממשרד רפפורט, לוין, ביטון הצביע על פגיעות משמעותיות בצרכנים בתיקון המוצע לחוק שירותי תעופה, במיוחד בזכותם לטיסה חלופית. לדבריו, בעוד ביטול הפיצוי הסטטוטורי נועד לאזן בין זכויות הצרכנים לבין הבטחת פעילות סדירה של חברות התעופה, הפגיעה בזכות לטיסה חלופית חמורה יותר. צרכנים מסתמכים על זכות זו, והפרתה גורמת לנזק ממשי.
"בשנה האחרונה, במקרים של ביטולי טיסות, נוסעים נאלצו לרכוש כרטיסי טיסה חלופיים מכספם, מתוך הבנה שהחוק מחייב את חברות התעופה להחזיר את ההוצאה. כעת חברות מסרבות להחזרים בטענה כי החוק ישתנה, ותיקון רטרואקטיבי יותיר צרכנים עם הוצאות של אלפי דולרים, בניגוד לציפיותיהם.
"בנוסף, התיקון המוצע מאפשר לחברות להציע טיסות חלופיות מיעדים כמו לרנקה או אתונה, ללא הסדרת מימון ההגעה ליעדים אלה. מצב זה מטיל נטל כספי כבד על הצרכן, שעשוי לשלם אלפי דולרים נוספים, ומעודד חברות להעלות מחירים לטיסות קצרות ליעדים אלה, תוך ניצול הצרכנים. לפחות, יש לקבוע חלוקת עלויות בין חברת התעופה לצרכן".
עוד התייחס עו"ד לוין לפגיעה שנוצרת במקרה של טיסות חזרה לישראל. "כאשר נוסעים תקועים בחו"ל, זכותם לטיסה חלופית הכרחית לחזרתם הביתה. שינויים בזכות זו יותירו צרכנים חסרי אונים וחשופים לנזקים כלכליים ונפשיים. ההצעות אינן שוללות את הרפורמה, אך מדגישות את הצורך לשמור על איזון הוגן בין הצרכנים לחברות התעופה".
בתום הדיון הסוער הודיע היו"ר ביטן כי ההצעה, שפוגעת בזכויות במידה מסוימת בצרכנים כדי להביא לחזרת חברות התעופה, תחול רק על חברות תעופה שיחזרו לפעול בישראל.