ד"ר מיכל צור-שלו, מייסדת ומנכ"לית משותפת Remepy, בוועידת ישראל לעסקים של גלובס / צילום: כדיה לוי
"מישראל תצא התרופה הכי טובה לפרקינסון. היא תהיה תרופה היברדית, והתרופה ההיברידית הכי טובה בעולם" - כך אמרה היום (ג') ד"ר מיכל צור-שלו, מייסדת ומנכ"לית משותפת בחברת רמפי (Remepy), בשיחה עם כתבת הטכנולוגיה של גלובס מיטל וייזברג, בוועידת ישראל לעסקים של גלובס. צור-שלו השתתפה במסלול Game Changers בשיתוף פלייטיקה.
● ועידת ישראל לעסקים | מנכ"ל צ'ק פוינט גיל שויד: "רמת מתקפות הסייבר בעולם עלתה, והן גורמות להרבה יותר נזק"
● ועידת ישראל לעסקים | הכישלונות, ההצלחות והעתיד: אדם נוימן בהופעה נדירה בוועידת ישראל לעסקים
● ועידת ישראל לעסקים | מנהל רשות המסים שי אהרונוביץ' על הוראת השעה של מס הרכישה: "מעריכים שהיא תוארך"
צור-שלו, יזמת היי-טק, מייסדת משותפת של חברת סאיוטה (שעשתה אקזיט), מייסדת קלטורה ומייסדת ומנכ"לית משותפת של רמפי, סיפרה על הקמת רמפי, המפתחת תרופות היברדיות, יחד עם אור שובל ופרופ' אמיר עמדי, ב-2022. "זיהינו שיש הרבה מאוד גלים שקרו בעולם הבריאות. הקורונה תרמה לזה שהרבה מאוד מהבריאות התחילה להגיע אלינו הביתה, באופן הרבה יותר משמעותי. רפואה אינטגרטיבית, שזה משהו שאנחנו לא מבינים, הוא מאוד מאוד משמעותי לטיפול בכל מחלה. אין כמעט מחלה שהטיפול בה לא יהיה יותר טוב, אם יישברו כמה דיסציפלינות, ולא תהיה תרופה מסוג אחד וטיפול מסוג אחד. גם יש מהפכה טכנולוגית של AI, והבנה שצריך להתאים רפואה באופן אישי".
צור-שלו סיפרה: "הסתכלנו על הדבר הזה שקוראים לו תרופה, והבנו שתרופות לא השתנו בשנים האחרונות כמעט בכלל. המוצר כמעט לא השתנה - זה או כדור, או נוזל, או מדבקה. אמרנו שאם נשלב יכולת דיגיטלית ויכולת טיפול באפליקציה דיגיטלית, יחד עם התרופה, אז עולם הרפואה וגם עולם התרופות, יכולים להשתנות באופן מאוד דרמטי. זה מה שגרם לנו להוליד את התרופה ההיברדית הראשונה - תרופה דיגיטלית".
צור-שלו הוסיפה, כי "תרופה היברדית זה מוצר שהוא מעניין גם את מי שמייצר תרופות וגם את מי שמייצר טכנולוגיה, ולכן דווקא בשביל כל השחקנים בשוק שמחפשים חדשנות ופריצת דרך, זה מאוד מאוד מעניין. בשביל יצרני התרופות, פתאום אנחנו מביאים חשיבה מחוץ לקופסה, על איך אפשר להנגיש טיפולים ולשנות את כל מושג התרופה. תחשבו על זה שתרופה אינטרנטית היא בעצם תרופה שלא מפתחים בה רק אלמנטים כימיים, אלא גם פרוטוקול טיפול דיגיטלי, שעובד יחד עם התרופה. אנחנו משקיעים הרבה מאוד עכשיו בפיתוח תרופה היברדית למחלת הפרקינסון, וסיימנו ניסוי קליני מוצלח בצורה יוצאת דופן לפני כמה שבועות. החולים מראים תוצאות טובות יותר כאשר משלבים בין מוצר פרמקולוגי למוצר לא פרמקולוגי".
לשאלת המנחה, איך היא מזהה תחומים שבהם ניתן ליצור מהפכות, השיבה צור-שלו: "שווקים חדשים לרוב לא נוצרים לבד ובוואקום. הרבה פעמים נוצרים כמה שווקים במקביל. באזור שנת ה-2000, כשסאיוטה קמה, ראינו שאנשים מתחילים לקנות אונליין. הבנו שיווצר שוק חדש של קניות אונליין, ולצידו ראינו פלח מאוד קטן של אבטחת קניות אונליין. כשנכנסנו, הבנו שהבעיה הרבה יותר גדולה, כי כל עולם הטרנזקציות הבנקאיות עבר לאולניין, אז הקמנו חברה של אבטחת מידע שעד היום משתמשים בה. ב-2006, כשקלטורה קמה, הסתכלנו וראינו שאנשים מתחילים לצרוך יותר תכני וידאו. גוגל בדיוק רכשה את יוטיוב, וכל מי שייצר תוכן רצה להביא אותו אונליין - אבל לאף אחד לא היו כלים לעשות את זה בצורה טובה, ולא היו אפילו סמארטפונים לראות את זה בצורה נוחה. אז זה משהו שהיה אפשר לבנות עליו, ובהמשך לעלות על הגל הזה".
"המגזר הפרטי לא צריך להחליף את המגזר הציבורי"
אחת היוזמות היותר מעניינות שבהן מעורבת צור-שלו בימים אלה, היא הקמת חברת תעופה או קו תעופה חדש, שיאפשר לציבור לרכוש טיסות במחירים זולים מהמחירים הקיימים כיום. "אני לא מכירה אדם אחד שלא צריך טיסות בשביל לעשות עסקים, כדי לפגוש משקיעים, להביא לקוחות לארץ", ציינה צור-שלו. "מי שניסה למצוא טיסה לארה"ב בחודשים האחרונים, גילה שזה כמעט בלתי אפשרי. אנחנו עם של יזמים. בסוף כל מה שצריך כדי לעשות משהו, זה פשוט לקום בבוקר ולעשות".
צור-שלו הוסיפה: "כשהסתכלנו על מה שקרה בשנה האחרונה וגם בשנה שלפניה, אנשים הבינו שבהרבה מהדברים שציפינו שהמגזר הציבורי יטפל בהם, הוא לא טיפל, אז אנחנו פשוט צריכים לעשות אותם. עולם התעופה נראה כמו תחום מובהק שהמדינה הייתה צריכה לטפל בו, אבל היא לא מטפלת בו. במשך שנה, אנחנו נמצאים במצב שהטיסות מושבתות. יש מעט מאוד חברות שמקיימות טיסות לארץ וממנה, והמחירים בלתי אפשריים. היינו מצפים שזה יטופל, אבל זה לא טופל. הבנו שאפשר למצוא לזה פתרון, ולייצר קו תעופה לאנשים שיוכלו לטוס לארה"ב במחיר נורמלי. התקווה היא שבתחילת השנה זה יהיה זמין לא רק למגזר העסקי, אלא לכלל הציבור".
המנחה ציינה שתעשיית ההייטק הפכה ליותר ויותר מעורבת בחיים הציבוריים, ומוצאת פתרונות לבעיות של הציבור. צור-שלו התייחסה לכך ואמרה: "המגזר הפרטי לא צריך להחליף את המגזר הציבורי, אבל כעם, יש לנו תכונות מדהימות של יזמות, וצריך לשמש דוגמה אישית, לעשות ולהביא פתרונות. יש פתרונות שלא חשבנו עליהם, וצריך לפרוץ את הדרך כדי שלכולנו יהיה יותר טוב".
עוד הוסיפה צור-שלו כי "כשחושבים על יזמות, חושבים על הייטק, אבל יזמות קיימת בכל תחום בחיים שלנו, ובעיקר בתקופות הקשות שעברנו. בשנתיים האחרונות, ראיתי כל-כך הרבה עשייה ויוזמות, שכל אחת מהן היא עולם ומלואו מבחינת המשך הקיום שלנו והמשך ההצלחה שלנו כמדינה, ואם יש משהו שחשוב שכולנו נבין, זה שצריך ליזום. אני פוגשת אנשים מאוד מדוכדכים, אבל בסוף, המון מעשים קטנים מייצרים אפקט מאוד גדול. זה כמו מחיאות כפיים במגרש ספורט או בהופעה, שמישהו מתחיל למחוא כף אחת ואז מצטרפים אליו ויש גל של מחיאות כפיים אחידות. בתקופה הזאת, כולם צריכים לחפש את אותה מחיאת כף שצריך להתחיל איתה, וזה מה שיביא לשיקום של המדינה".
*** גילוי מלא: הוועידה בשיתוף בנק הפועלים והפניקס. בחסות: אל על, בזק, נספרסו, וולט, דל, ההסתדרות הרפואית בישראל, אנרג'יאן, קק"ל, בלקרוק, פלייטיקה, מטא, שטראוס, קבוצת בז"ן ו-MSCI; ובהשתתפות: מקורות, נמל אשדוד ורשות החדשנות.