בני מלכה, סמנכ''ל מכירות מגזר פרטי ב-Technologies Dell, בוועידת ישראל לעסקים של גלובס / צילום: כדיה לוי
"אם אנחנו, בני האדם, נלמד לחיות בדו-קיום עם הדור הבא של הבינה המלאכותית, נוכל לחיות כסופר אנושיים", כך אמר בני מלכה, סמנכ"ל מכירות מגזר פרטי ב-Dell Technologies, בהרצאה שהעביר בוועידת ישראל לעסקים של גלובס.
● ועידת ישראל לעסקים | שגריר גרמניה בראיון מיוחד: "הקרב של ישראל על דעת הקהל בכמה מדינות באירופה אבוד"
● ועידת ישראל לעסקים | "יש הזדמנות היסטורית בעידן של טראמפ. צריך לפגוע בגרעין האיראני"
● ועידת ישראל לעסקים | מנכ"ל צ'ק פוינט גיל שויד: "רמת מתקפות הסייבר בעולם עלתה, והן גורמות להרבה יותר נזק"
בסקירה לגבי ההתקדמות העולמית בתחום ה-AI שיתף מלכה מנסיונו האישי כיצד סייע ללקוחות של Dell לבנות מערכים גדולים של דאטה בארגון, כאשר בתחילה לא היה ברור לגמרי לאיזה צורך ישמש המידע. "היום זה ברור", הוא מוסיף: "הדבר נועד לבנייה של מודלי שפה גדולים (Large Language Models), ומדובר בקפיצת דרך מדהימה. זו הפעם הראשונה שבה האנושות עוברת מלייצר כלים טכנולוגיים פסיביים, שצריך לומר להם כיצד להתנהג, לכלים ג'נרטיביים, המפתחים חשיבה עצמאית ומקבלים החלטות".
התגובה הציבורית לשינויים הדרמטיים בענף ה-AI מזכירה למלכה אירועים קודמים מההיסטוריה. "זה שינוי גדול. מי שהיה מעורב בעולמות הטכנולוגיה ידע מה מתרחש, אבל מבחינת הציבור הרחב, לראות את מה שקורה עכשיו זה כמו לראות את הפיצוץ האטומי הראשון בשנות ה-40'".
"אם נחיה בדו-קיום עם הטכנולוגיה הזו, נוכל לחיות כסופר אנושיים"
לדברי מלכה, "המוח האנושי עובר שינוי למציאות שבה מרכזי דאטה ענקיים מקבלים החלטות לגבי מיליוני פרמטרים במהירות האור. המרכזים האלה יובילו אותנו בכל מהלך טכנולוגי. המגבלה של הרקמה של המוח שלנו חווה את המעבר לעולם הטכנולוגי. יש בזה גם סיכון רב וצריך לדעת כיצד להתנהל איתו נכון".
החזון של מלכה לגבי העתיד הוא לא פחות מדרמטי. "השלב שאליו אנחנו נכנסים, ואשר מכונה Generative AI (בינה מלאכותית יוצרת), הוא אולי ההמצאה האנושית האחרונה. היום מהנדס מדבר עם המערכת, מגדיר לה את הצורך, והמערכת יודעת לבצע ניתוח פתולוגי ברמה גבוהה מכל בן אנוש".
כך, מדגים מלכה, ה-AI היוצרת יכולה להבין התפתחות של סרטן, לפתח תרופות ולמפות אזורים במוח שלא ידענו שקיימים. לדבריו, "בסוף הטכנולוגיה הזו תפתח בעצמה את הטכנולוגיה הבאה ותביא אותנו קדימה. אם נחיה בדו-קיום עם הטכנולוגיה הזו, נוכל לחיות כסופר אנושיים".
כדי להמחיש את גודל המהפכה הצפויה, מלכה פנה לקהל: "תחשבו על הזכרון שהוא תנאי בסיסי לקיום שלנו והוא מתעתע. לפעמים חסר לנו מידע, לפעמים אנחנו ממציאים חלק ממה שאנחנו חושבים שהוא הזיכרון. אשתי תעיד שאני שוכח את רוב המשימות שהיא נותנת לי. אם נצליח לחיות בדו-קיום עם הדור הבא של הטכנולוגיה, הדבר יחזק אותנו ואת הזיכרון שלנו".
מקרב תוצרי הבינה המלאכותית הזמינים כיום ואשר מעניקים פתרונות טכנולוגיים מהירים, מלכה מנה ככאלה הנחשבים למרכזיים, את הטכנולוגיה המייצרת טקסט תוך שימוש ב-AI (text generation), צ'טבוטים, וכלים המאפשרים לפתח קוד (code generation). לדבריו, "לקוחות שואלים אותי מה הדבר הכי מוצלח לטווח הקרוב - התשובה היא שזו היכולת לייצר אפליקציה בעצמנו. זהו עולם שאנחנו קוראים לו Low Code & No Code".
מלכה ציטט את מנכ"ל אנבידיה, ג'נסן הואנג, אשר הצהיר באחרונה כי "הקידוד מת". לדברי מלכה, לא מדובר בהיעלמות הצורך בקוד אלא בכך ששפת הקוד החדשה מאפשרת למי שמעוניין לפתח אפליקציה להסתייע בכלים ולדבר אליהם באנגלית. נכון להיום, הסביר מלכה, 88% ממפתחי הקוד כבר עושים שימוש בעולמות טכנולוגיים של פיתוח קוד באמצעות AI.
"הסטארט-אפ ניישן הצליח לפתוח פער מול העולם בעולמות הסייבר"
לצד ההתקדמות בניהול של דאטה לעסקים באמצעות בינה מלאכותית, מלכה ציין במיוחד את המהפכה שמחולל ה-AI בשירות הלקוחות - והציג את הכלי המרכזי שמציעה Dell בתחום. "תראו את 'קלרה', שהיא אדם דיגיטלי (Digital human) שפותחה עבור Dell. קלרה מאד מקצועית, דוברת את כל השפות, נותנת מענה ברגע ללקוחות, ויכולה לרוץ על כל פלטפורמה בכל ארגון בעולם. היא מודל ממומן מראש (pre-paid), ויודעת לזהות ניואנסים בשפה ובשיח יותר מכל מיני צ'טבוטים מעצבנים שאנחנו מכירים".
לדברי מלכה, "קלרה משרתת כיום לקוחות של שירות הדואר בארה"ב. היא יודעת לתת את כל המידע הכי רלבנטי ותמיד זמינה. זו מהפכה אמיתית בעולם הזה. כבר לפני כמה שנים הבנו בחברה את השינוי הזה. הסטארט-אפ ניישן הצליח לפתוח פער מול העולם בעולמות הסייבר, ועכשיו אפשר להצליח גם בעולמות האלה של שירות הלקוחות".
ההיכרות של מלכה עם התעשייה הובילה אותו למסקנה כי ישנם ארגונים המחפשים פתרונות בינה מלאכותית כבר מחר בבוקר, בעוד שאחרים חושבים אסטרטגית לטווח הארוך. בין אם הארגון משתייך לקבוצה הראשונה ובין אם לשנייה, מלכה העלה המלצות לארגונים: "קודם כל, אל תגבילו את עצמכם ברמת הטכנולוגיה. אי אפשר לחזות מה יהיה מחרתיים. אז אל תעלו הכל לאיזה ענן, אלא תהיו פתוחים לשינויים".
עוד הציע מלכה לארגונים להקפיד על העיקרון של Garbage In, Garbage Out (קלט זבל, פלט זבל) - במלים אחרות, לא להכניס דאטה לא רלבנטית לבסיס הנתונים של הארגון ולא לקבל החלטת על בסיס מידע שגוי. לבסוף, ציין מלכה, "שמרו על הדאטה שלכם כך שתהיה זמינה והגנו עליה מפני סיכונים אפשריים".
*** גילוי מלא: הוועידה בשיתוף בנק הפועלים והפניקס. בחסות: אל על, בזק, נספרסו, וולט, דל, ההסתדרות הרפואית בישראל, אנרג'יאן, קק"ל, בלקרוק, פלייטיקה, מטא, שטראוס, קבוצת בז"ן ו-MSCI; ובהשתתפות: מקורות, נמל אשדוד ורשות החדשנות.