גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מלחמת AI ומאבק על צמיחה: שלושה מחקרים מעריכים מה יעמוד מאחורי המרוץ הכלכלי של 2025

מחקרים של הבנק העולמי, מכון המזרח התיכון והאקונומיסט מנסים לצייר את נוף הכלכלה העולמית בשנת 2025, ונראה שהמאבקים הטכנולוגיים יבלטו במיוחד ● תחרות המעצמות על הבכורה ב־AI תגיע למדינות המפרץ ● טראמפ יצטרך להחליט אם ללכת ראש בראש עם סין או "להחזיר לאמריקה את גדולתה" ● ומה המדינות המתפתחות בעולם יצטרכו ללמוד מצ'ילה ומפולין כדי לצמוח כמו במערב

המחקרים שמעריכים מה יעמוד מאחורי המרוץ הכלכלי של 2025 / עיצוב: טלי בוגדנובסקי
המחקרים שמעריכים מה יעמוד מאחורי המרוץ הכלכלי של 2025 / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

בעידן של תחרות גלובלית חסרת תקדים, מדינות ומעצמות כלכליות נמצאות בקרב מתמיד על עתיד הכלכלה העולמית. המאבק כבר לא מתנהל רק בזירות המסחר המסורתיות, אלא בחזיתות חדשניות של טכנולוגיה, בינה מלאכותית ויכולת התאמה מהירה לשינויים. שלושה מחקרים עדכניים - של הבנק העולמי, מכון המזרח התיכון ומגזין האקונומיסט - חושפים את המפה המורכבת של המאבק הזה.

ועידת ישראל לעסקים 2024 | בכירי ההייטק הישראלי: כך ישראל תוכל לנצח במרוץ ה-AI
לא השתכנעו: מאחורי ההחלטה הנורבגית לחסל את ההשקעות בבזק
ועידת ישראל לעסקים 2024 | שגריר גרמניה: "הקרב של ישראל על דעת הקהל בכמה מדינות אבוד"

מדינות מתפתחות נאבקות לפרוץ קדימה, מעצמות טכנולוגיה כמו ארצות הברית וסין מתחרות על הבכורה בתחום השבבים והבינה המלאכותית, ומדינות המפרץ מנסות למצב עצמן כמרכזי חדשנות עולמיים. כעת, גם זכייתו של דונלד טראמפ בנשיאות ארה"ב עלולה לשנות את הדינמיקה בעולם. גלובס צלל לעומקם של המחקרים, ומצא שחדשנות, השקעה בטכנולוגיות מתקדמות והסתגלות מהירה הם המפתחות להצלחה ב־2025.

הבנק העולמי: כך תימלטו מ"מלכודת ההכנסה הבינונית"

בעוד מדינות מתפתחות מנסות להתעשר ולהגיע לרמת חיים מערבית, רבות מהן מגלות שהן נתקעות ב"מלכודת ההכנסה הבינונית" ולא מצליחות להתקדם. על פי מחקר של הבנק העולמי, זה נובע מכך שהאסטרטגיות ליציאה מעוני לאומי לא יעילות מספיק כדי להביא לרמת הכנסה גבוהה באמת. הבנק העולמי מציע מדיניות המבוססת על הצלחות של מדינות כמו דרום קוריאה, פולין וצ'ילה שיצאו מהמלכודת המדוברת באמצעות שילוב של פתיחה לסחר בינלאומי, הרס יצירתי דרך אתגור של אליטות כלכליות ושחקנים קיימים, והשקעה בחדשנות.

108 מדינות בעולם נחשבות כבעלות הכנסה בינונית של בין 1,136 ל־13,845 דולר בממוצע לנפש בשנה, והן מהוות למעשה את רוב אוכלוסיית העולם. למרות השאיפות להפוך למדינות בעלות הכנסה גבוהה כמו המערב, רק מעטות מצליחות בפועל. מאז 1990, 34 מדינות בעלות אוכלוסייה מצטברת של 250 מיליון איש בלבד הצליחו להגיע לדרגת הכנסה גבוהה.

על פי הבנק העולמי, הסיבה לכך היא שהמדיניות שמצליחה להוציא מדינות מהכנסה נמוכה לעבר הכנסה בינונית, לא יעילה בהמשך ההתפתחות הכלכלית. מדינות כאלה משקיעות הון פיזי רב, שהתועלת השולית ממנו הולכת ופוחתת עם ההתקדמות הכלכלית. הם מראים שבעוד ההשקעה בהון פיזי ואנושי במדינות בעלות הכנסה בינונית מגיעה בממוצע ל־71% מזו של ארה"ב, התוצר לעובד הוא 21% בלבד מזה של ארה"ב. מכאן, השקעת ההון לבדה אינה מספיקה כדי ליצור צמיחה כלכלית.

אז מה כן נדרש? לשם כך, הבנק העולמי מביא דוגמאות למדיניות מוצלחת של כמה מהמדינות המעטות שכן הצליחו לבצע את המעבר מהכנסה בינונית לגבוהה: דרום קוריאה, פולין וצ'ילה. השלב הראשון הוא פתיחות לסחר בינ"ל, גם כשהדבר מאיים על תעשיות קיימות, משום שזה מכריח אותן להיות חדשניות ויעילות יותר. כך למשל, אומרים בבנק העולמי, בצ'ילה עלה יבוא המוצרים מסין ב־27% בשנה בין 2001 ל־2007, מה שהכריח את החברות הגדולות לשפר את איכות המוצרים שלהן ולהשקיע בחדשנות כדי לייעל את הייצור, ובכך לספק אלטרנטיבה ליבוא הסיני הזול.

גם באירופה חברות השקיעו יותר במחקר ופיתוח כדי להתחרות ביבוא מסין. עניין זה חשוב במיוחד על רקע השינוי בשיח דווקא במדינות המערב המפותחות, הרחק מתחרות כלכלית חופשית בזירה הבינ"ל למדיניות מגוננת יותר על התעשיות המקומיות - מה שדווקא לא הוכיח את עצמו במדינות הכנסה בינונית.

בהמשך לכך, נדרשת גם השקעה בטכנולוגיה וחדשנות שרלוונטיות לשווקים הבינ"ל, כמו שדרום קוריאה עשתה בהצלחה: אימוץ טכנולוגיה מהענקיות הגלובליות הזניקה את פריון העבודה במדינה מ־20% בהשוואה לארה"ב ב־1980 ל־60% ב־2019. ברזיל, לעומת זאת, נקטה מדיניות הפוכה ומיסתה את השימוש בקניין רוחני זר במטרה לעודד חדשנות מקומית. התוצאה הייתה טכנולוגיה מנותקת מהצרכים בשווקים העולמיים, מה שהוביל את ברזיל למסלול ההפוך, והוריד את פריון העבודה מ־40% ביחס לארה"ב ב־1980, ל־25% בלבד ב־2018.

חשיבות ההרס היצירתי

צעד מדיניות נוסף הוא דגש על "הרס יצירתי", שבמסגרתו מבנים כלכליים מיושנים נדרשים לפנות את מקומם למבנים כלכליים חדשים ויעילים יותר, ובכך נוצרת צמיחה כלכלית. כדי לעשות זאת, אומרים בבנק העולמי, נדרשת הפחתה של רגולציית יתר שלרוב מחזקת את מעמד השחקנים הקיימים ומונעת תחרות וחדשנות. גם תמיכת יתר בעסקים קטנים ובינוניים יוצרת תמריץ להימנעות מהתרחבות, מה שמחזק את החברות הגדולות שמנסים לעודד את התחרות בהן. לעיתים לא מדובר אפילו במדיניות רשמית, אלא במיקוד של רשויות המס בחברות גדולות, בעוד חברות קטנות יכולות להעלים מסים בקלות.

אחת הדוגמאות הרדיקליות ביותר לאתגור של השחקנים הקיימים מגיעה מפולין, שלאחר היציאה שלה מהשלטון הקומוניסטי בשנות התשעים, קיצצה דרמטית בסובסידיות ופתחה תחרות מול התאגידים הממשלתיים הגדולים בדרך להפרטתם. כתוצאה מכך נוצר שוק תחרותי שהצליח להעלות את פולין על המסלול לדרגת הכנסה גבוהה. לעיתים, מדגישים בבנק העולמי, נדרשת אפילו התערבות ממשלתית במסגרת רשות התחרות כדי לדאוג לריסון של פרקטיקות אנטי־תחרותיות מצד השחקנים הקיימים.

החשיבות של הרס יצירתי להצלחה הכלכלית קיבלה דגש נרחב בזכות זוכי פרס נובל לכלכלה, שבנו מסגרת תיאורטית לחקר המוסדות הכלכליים והחברתיים שמאפשרים את המדיניות הזאת. על פי דברי הסיכום של הבנק העולמי, "מדינות בעלות הכנסה בינונית צריכות ליצור בהדרגה יותר חופש כלכלי, יותר דיונים מבוססי עובדות, ולעיתים קרובות גם אומץ פוליטי הנדרש לשינוי מוסדות עקשניים והסדרים ותיקים". ישראל, נציין, כבר לא נחשבת למדינה בעלת הכנסה בינונית, אך עדיין מתקשה להדביק את הממוצע במערב בפרמטרים כלכליים רבים. למרות שהיא לכאורה לא קהל היעד של המחקר, יש בו המלצות רבות הרלוונטיות גם למדיניות הכלכלית בישראל כך שתתאפשר כאן צמיחה ארוכת טווח.

מכון המזרח התיכון: מוקד המאבק בין ארה"ב לסין על הבכורה ב־AI - במזה"ת

המזרח התיכון ככלל ובמיוחד ערב הסעודית ואיחוד האמירויות הפכו למוקד משמעותי של המאבק בין ארה"ב לסין על הבכורה בתחום הבינה המלאכותית. כך מצביע מחקר חדש שפורסם לאחרונה במכון המזרח התיכון (MEI) בוושינגטון.

יתמקד בחדשנות במקום בסין? טראמפ ונשיא סין שי ג'ינפינג / צילום: ap, Susan Walsh

הבינה המלאכותית מהווה זירה משמעותית של מלחמת השבבים הכוללת שמנהלת וושינגטון מול בייג'ינג, שכוללת חילופי סנקציות, העתקות, עסקאות סיבוביות ופטנטים. תחילת התהליך בממשל טראמפ הקודם, שהשית מכסים על יבוא מסין שהסתכם במאות מיליארדי דולרים בשנה, ובהמשך אסר התקנת מוצרים מתוצרת זרה שמהווים סכנה לביטחון הלאומי במערכות תקשורת אמריקאיות, כחלק מצעד שהתמקד בחברת וואווי - אך לא רק בה. כעבור שנה, חלה החרפה עם איסור ישיר של מכירת שבבים לוואווי.

בניגוד לתחומים אחרים, ממשל ביידן המשיך את הקו של קודמו בנושא והחריף את הצעדים. בספטמבר 2022, בוושינגטון הורו לאנבידיה ול־AMD לעצור משלוחי שבבים מסוימים לסין, וחודש לאחר מכן כבר אסרו על אספקת ציוד ייצור שבבים מתקדמים לחברות סיניות. בתגובה, במאי 2023 הממשל הסיני אסר על חברות סיניות לרכוש מוצרים מחברת מיקרון טכנולוג'י האמריקאית, וחודשיים לאחר מכן הגביל את יצוא היסודות הנדירים גליום וגרמניום, שקריטיים לתעשיית השבבים ולסין יש עצמאות בהם. התוצאה הייתה מחסור בשוק וזינוק של המחירים.

זהו לא היתרון היחיד של סין. לפי הארגון העולמי לקניין רוחני (WIPO), בין השנים 2023-2014 רשמו הסינים כ־38 אלף פטנטים בתחום הבינה המלאכותית היוצרת, לעומת 6,276 "בלבד" של האמריקאים. מובילי המגמה הם גופים כמו פינג אן, האקדמיה הסינית למדעים וביידו. גם שוק הרכב החשמלי הצומח בסין דוחף את הביקושים למוצרי AI.

במבט צופן פני עתיד, מנסה הממשל של שי ג'ינפינג לייצר עצמאות בתחום השבבים. הושקה "תוכנית אלף הטאלנטים" לגיוס מומחים בתחום, שמציעה הקלות ברכישת דירות ומענקי חתימה נדיבים של 5-3 מיליון יואן (700-420 אלף דולר).

במפרץ נערכים לביקושים

כשבעולם מביטים על מיקומי פוטנציאל הצמיחה ב־AI, מזהים מיד את ערב הסעודית ואיחוד האמירויות כמוקדי ביקושים. בסוף השנה שעברה הספק מרכזי הנתונים (Data Centers) באיחוד האמירויות ובערב הסעודית עמד על 235 ו־123 מגה־וואט בהתאמה, על פי MEI. זהו הספק נמוך משמעותית ממדינות מערב אירופה, בהן גרמניה עם 1,060 מגה־וואט.

שוק הבינה המלאכותית של איחוד האמירויות ב־2023 הוערך ב־3.47 מיליארד דולר, לפי Grand View Research, אך שיעור הצמיחה השנתי הממוצע שלו צפוי לעמוד על 43.9% החל מהשנה ועד 2030. לצד זאת, ערב הסעודית השיקה בחודש שעבר תוכנית השקעות ב־AI בסך 100 מיליארד דולר.

באמצעות השקעות ענק והסכמים עם חברות בתחום, שתי המדינות המפרציות שואפות לעקוף את המערב. וזה לא נעשה בהכרח בעזרת חברות ענק: בספטמבר האחרון, הסעודים חתמו עם יריבה של אנבידיה, הסטארט־אפ גרוק, על הסכם להקמת מרכז הנתונים הגדול בעולם שמתמחה בעיבוד AI. כעבור כחודש, קרן ההשקעות הסעודית חתמה עם גוגל קלאוד על שיתוף פעולה אסטרטגי להקמת מוקד AI בינלאומי בממלכה.

סעודיה פועלת להקמת מרכז הנתונים הגדול בעולם שמתמחה בעיבוד AI / צילום: Reuters, Jonathan Ernst

באיחוד האמירויות, מתנהלים בשנה החולפת מגעים עם מנכ"ל OpenAI סם אלטמן, על הקמת מתקן ייצור שבבים שיפחית את התלות באנבידיה. לפי הדיווחים, קרן ההשקעות ב־AI של אבו דאבי (MGX) מנהלת את המגעים הממושכים, ואף התעניינה בהשקעה במסגרת סבב הגיוס של החברה.

בדומה לתחומים רבים, נשיא איחוד האמירויות מוחמד בן זאיד לא שם את כל הביצים בסל אחד. MGX מנהלת, לפי דיווחים, מגעים גם עם בלאקרוק ומיקרוסופט עבור הקמת תשתיות בינה מלאכותית אלטרנטיביות, בהשקעה של 30 מיליארד דולר. במהלך ביקורו בארה"ב בספטמבר, מוחמד בן זאיד דאג לפגוש את המנכ"לים של מיקרוסופט, בלאקרוק ואנבידיה, במטרה לפתח את שיתוף הפעולה בתחום ה־AI. כמו כן, ענקית השבבים הטייוואנית TSMC בוחנת הקמת תשתיות יצור במדינה.

הישג אסטרטגי שכבר הגשימו האמירותים התקבל באפריל, עת מיקרוסופט השקיעה 1.5 מיליארד דולר בחברת ה־AI האמירותית G42, במסגרת צעד שמקנה להם מניות מיעוט ומספק מושב בדירקטוריון לנשיא מיקרוסופט בראד סמית'. עבור צעד שכזה נדרש גיבוי של וושינגטון ואבו דאבי במטרה כי, בין השאר, לא יהיה דלף מידע לסין.

בסיכומו של דבר המגמה צפויה להימשך, ולכן הפיקוח הממשלתי האמריקאי לא צפוי לפחות. מזכירות המסחר מנהלת תוכנית שנועדה להגן על הביטחון הלאומי בעזרת הקניית סטנדרטים גבוהים להגנה על מרכזי נתונים שמאכסנים בינה מלאכותית. בגין הצמיחה בתחום באזור, התבצעה בחודש מאי בחינה מעמיקה של ההתפתחויות בתחום הבינה המלאכותית במזרח התיכון, ובממשל ביידן דנו לפני חודשיים בסוגיית הגבלת ייצוא שבבי אנבידיה ו־AMD למדינות מסוימות, כולל התמקדות במפרץ הפרסי.

האקונומיסט: האתגרים של ממשל טראמפ וההשלכות על העולם

בראש הכלכלה הגדולה בעולם יעמוד בקרוב דונלד טראמפ, שהבטיח בקמפיין הבחירות שלו שינוי עמוק במדיניות הפנים והחוץ של ארה"ב. מגזין האקונומיסט ניתח את האתגרים שצפויים לממשל החדש, ומדגיש שהפער בין רטוריקת הקמפיין למציאות עשוי להיות משמעותי. כך או כך, מבחני מדיניות החוץ צפויים להגיע במהירות.

טראמפ הבטיח לסיים את המלחמה באוקראינה ביום אחד. אם ילחץ על אוקראינה להסכים לאבדן שטחים בתמורה לערבויות ביטחוניות שירתיעו את ולדימיר פוטין, מסביר האקונומיסט, הוא יוכל לחזק את מעמדו ואת אמינות ארה"ב. מנגד, הסכם חד־צדדי שיותיר את אוקראינה פגיעה עלול לערער את מעמד ארה"ב ככוח בינ"ל משמעותי. במזרח התיכון, טראמפ עשוי לנסות להשיג הפסקת אש בין ישראל לחמאס, אך באקונומיסט מאמינים שהוא יימנע מקידום פתרון ארוך טווח כמו הקמת מדינה פלסטינית.

המבחן הגדול: סין

אחד המבחנים המשמעותיים ביותר, מודגש בתחקיר, יהיה הטיפול בסין. טראמפ הבטיח מכסי מגן של עד 60% על יבוא מסין, והשאלה האם מדובר בטקטיקת מו"מ או בשאיפה אמיתית לנתק את הכלכלה האמריקאית מזו של סין תתברר ב־2025.

המשימות החשובה ביותר, על פי האקונומיסט, הן רפורמות מקיפות בממשל והשקעה בחדשנות. "שדרוג הממשל והטמעת טכנולוגיות חדשניות כגון AI וביוטכנולוגיה עשויים להיות המפתח להבטחת העליונות הכלכלית והביטחונית של ארה"ב", כך נכתב. האקונומיסט חותם בכך שאם טראמפ באמת חפץ להחזיר את "גדולתה של אמריקה", הפוקוס צריך להיות על טכנולוגיה וחדשנות ולא על מכסים או גינונים פוליטיים. "ההשקעה ב־AI ובטכנולוגיות מתקדמות תעשה יותר מכל דבר אחר כדי להבטיח את עתידה הכלכלי והביטחוני של ארה"ב", נכתב.

עוד כתבות

טלי גוטליב, מהרן פרוזנפר / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות, תמר מצפי

סמוטריץ' רוצה מישהו מבחוץ לאגף התקציבים. איך יגיבו העובדים?

סמוטריץ' רוצה מישהו מבחוץ לאגף התקציבים ● הדיון בבג"ץ שלא היה אמור להתקיים ● ומחיר ההתחייבויות שמשרד החינוך שכח ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

מל''ט אנקה 3 / צילום: צילום מסך יוטיוב

המל"ט הטורקי שהתרסק והביך את ארדואן

אנקה 3, המל"ט המתקדם ביותר של טורקיה, התרסק במהלך טיסת ניסוי ● קוריאה הצפונית תקבל הדרכה שתאפשר לה לייצר כטב"מים איראניים מסוג שאהד 136, תמורת העברת 25 אלף עובדים למפעל כטב"מים ברוסיה ● אוקראינה מייצרת מוקשים במדפסות תלת־ממד ● והודו חושפת כטב"ם מתאבד חדש ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

נתב''ג / צילום: Shutterstock

חברות הלואו קוסט יחזרו? טרמינל 1 ייפתח באוגוסט

טרמינל 1 צפוי להיפתח מחדש בתחילת החודש הבא - מה שמעלה את הסיכוי שחברות הלואו קוסט יקדימו את חזרתן לארץ ● חזרתן של החברות עשויה לתרום משמעותית להגדלת היצע המושבים ולהורדת מחירי הטיסות, שהתייקרו מאוד מאז תחילת המלחמה

פופקורן. ליאור פרנקל בשיחה עם אור רז / צילום: לירון ויסמן

רוצים לקדם את האינטרסים שלכם במקום העבודה? הטיפ שאסור לכם לדלג עליו

הפודקאסט הפופולרי פופקורן מגיע לגלובס במדור חדש על עולם העבודה • "אתם לא מבינים כמה בכירים עובדים בפוליטיקה ארגונית", אומר אור רז, מנכ"ל ובעלים של קבוצת לדעת, מלווה ומפתח מנהלים בחברות הייטק ופיננסים • בשיחה עם ליאור פרנקל הוא מסביר איך תצליחו להעביר את הקולגות שלכם צד בשולחן הדיונים ● פופקורן

וול סטריט / צילום: Shutterstock

וול סטריט ננעלה בשיאים חדשים בעקבות דוח התעסוקה שהפתיע לטובה

נאסד"ק עלה ב-1% ● הנשיא טראמפ אמר שג'רום פאוול "צריך להתפטר מיד" בפוסט שפרסם אתמול בלילה ברשת Truth Social ● תשואות האג"ח עולות והדולר מתחזק ● הסיכויים להורדת ריבית בקרוב ירדו דרמתית ● דרמה כלכלית בבריטניה: שרת האוצר, רייצ'ל ריבס, פרצה בבכי בפרלמנט ● בורסות אירופה ננעלו בעליות ● מחר לא יתקיים מסחר בוול סטריט לרגל יום העצמאות במדינה

נווה אביב כפר שמריהו של ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

הריזורטים החדשים: כך הפך הדיור המוגן היוקרתי לשוק תחרותי במיוחד

ענף הדיור המוגן נחשב יציב, צומח ומבוסס דיירים "שבויים" לאורך שנים, מה שמוביל עוד ועוד שחקנים להיכנס אליו - מחברות נדל"ן ועד גופים מוסדיים ● בסגמנט היוקרה מדובר במוצר שממותג, ממוצב, משווק ומפורסם באופן חווייתי ומציע משירותי ספא ועד מסעדות גורמה

דירת 4.5 חדרים בשכונת עג'מי ביפו / צילום: יוסי שחר

בזמן המלחמה: בכמה נמכרה דירת 4.5 חדרים בשכונת עג'מי ביפו?

בשכונת עג'מי ביפו נרכשה דירת 4.5 חדרים בשטח של 86 מ"ר עם ממ"ד ושתי מרפסות תמורת 3.18 מיליון שקל ● הנכס עמד פחות מחודשיים על המדף ● המוכרים הם משקיעים שלפי רשות המסים קנו את הדירה ב־2016 תמורת 2.2 מיליון שקל ● ועוד עסקאות מהשבוע האחרון

נתב''ג. הישראלים חזרו להזמין חופשות / צילום: ap, Matias Delacroix

רוב החברות הזרות לא יחזרו לנתב"ג בקיץ. לאן בכל זאת תמצאו טיסה בפחות מ-200 דולר

על אף המספר המצומצם של חברות התעופה שפועלות כיום מנתב"ג, עדיין ניתן למצוא כרטיסי טיסה ברגע האחרון במחירים יחסית זולים, בעיקר ליעדים קרובים כמו קפריסין ויוון ● ייתכן שפתיחתו מחדש של טרמינל 1 באוגוסט יזרז את חזרתן של חברות הלואו קוסט, מה שיגדיל את היצע הטיסות

מגדל המילניום בסן פרנסיסקו / צילום: ap, Eric Risberg

הבניין בסן פרנסיסקו התנדנד ועבר שיפוץ. מה קרה למחירים?

מגדל המילניום בסן פרנסיסקו עבר שיפוץ יסודי בשווי 100 מיליון דולר, לאחר שהחל לשקוע זמן קצר לאחר שהושק • אלא שלמרות הצלחת השיפוץ, מחיר הדירות בו ירדו ביותר מ־20%

הדמיית מגדל הספירלה של קבוצת עזריאלי בתל אביב / צילום: KPF

עסקת ענק: משרד עורכי הדין שעובר למגדל הספירלה של עזריאלי

משרד עורכי הדין נשיץ, ברנדס, אמיר, ישכור 11,000 מ"ר במגדל הספירלה של עזריאלי ● על פי הערכות בשוק, המחיר לרמת מעטפת עומד על כ-130 שקל למ"ר, כך שהמשרד ישלם כ-17 מיליון שקל בשנה ● וגם: הריבית עוד לא ירדה - אבל היזמים מתנפלים על המכרזים: יותר מ־130 הצעות לארבעה מגרשים בת"א וביבנה ● חדשות השבוע בנדל"ן

צילום: Shutterstock, Rita Kapitulski

השכר הממוצע טיפס לכמעט 14 אלף שקל באפריל. מה קרה בהייטק?

מנתוני הלמ"ס עולה כי השכר הממוצע למשרת שכיר בישראל בחודש אפריל הגיע ל-13,905, עלייה של 3.6% לעומת אפריל 2024 ● מספר משרות השכיר של ישראלים עמד על כ-4.1 מיליון, עלייה של 2.1% לעומת אפריל אשתקד ● בהייטק, השכר הריאלי דווקא נמצא בירידה

ספגטי ארבייטה / צילום: בנצי ארבל

בלי פוזה ובמחיר משתלם: מסעדה איטלקית תל אביבית ששווה ביקור

ב"טברנה רומאנה" אף אחד לא בא להמציא את הגלגל, רק להציע אוכל טעים ומספק שלפעמים אף עולה על הציפיות ● המחירים הם חלק מהפאן

דונלד טראמפ, נשיא ארה''ב / צילום: ap, Evan Vucci

נעילה אדומה באירופה; טראמפ: מדינות יתחילו לשלם מכסים ב-1 באוגוסט

טראמפ הודיע כי 10 עד 12 מדינות יקבלו הודעה היום בנוגע לשיעור המכס שיוטל עליהן, וכי מכסים בטווח שנע בין 10% ל-70% ייכנסו לתוקף בתחילת אוגוסט ● דאקס מאבד 0.7%, קאק נסוג ב-0.9% והפוטסי נחלש ב-0.2% ● הביטקוין ירד ביממה האחרונה ב-0.6%, וכעת ערכו של מטבע אחד עומד על כ-108,870 דולר ● היום יום העצמאות בארה"ב - לא יערך מסחר בוול סטריט

בודקים את המיתוס / צילום: דפנה גזית, רשות העתיקות

מי היה הראשון שהשתמש באריה כסמל שלטוני? לא ממלכת יהודה

מדור המשרוקית של גלובס מתחדש ומציג פינה חדשה: בודקים את המיתוס ● אחת לשבוע המדור יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והפעם: שר המורשת סיפר שהאריה היהודאי השפיע על העמים מסביב, אבל זה כנראה עבד הפוך

בובות לבובו מוצגות לראווה בחנות של פופ מארט / צילום: Reuters, Oriental Image via Reuters Connect

חיוך מטריד ששווה מיליארדים: בובת הפרווה שהפכה לטרנד וכבשה את העולם

לבובו, הבובה הפרוותית בעלת הבעת הפנים המעט קריפית, הפכה ללהיט גלובלי - ולפריט חובה אצל סלבריטאיות על, כמו ריהאנה וקים קרדשיאן ● היצרנית, חברת פופ מארט הסינית, הכפילה את הכנסותיה ב־2024 ובסין כבר הזהירו מהתמכרות לבובה המעוצבת

גירושים. שיתוף נכסים עשוי להיווצר גם בלי כוונה מפורשת / אילוסטרציה: Shutterstock

ביהמ"ש הכריע: בעל ישלם לגרושתו 50 מיליון דולר - "אחד המקרים המקוממים"

סכסוך גירושים באלפיון העליון הוביל להכרעה דרמטית נגד מי שנקבע כי השתמש במומחיותו למקלטי מס ונאמנויות, כדי להסתיר רכוש משפחתי בהיקף של 75 מיליון דולר ● האישה צפויה לקבל כמחצית מהרכוש ומהבית, ובסך-הכול כ-50 מיליון דולר ● עורכי דינו של הבעל: "בפסק הדין נפלו טעויות חריפות, נערער"

מוצרים בסופרמרקט / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

פרשת תיאום המחירים במזון: כתב אישום נגד סמנכ"ל מכירות בשסטוביץ

רשות התחרות הגישה כתב אישום נגד משה גוזלי, סמנכ"ל מכירות בשסטוביץ, בגין השמדת ראיות ושיבוש מהלכי משפט ● בחודש פברואר האחרון הגישה רשות התחרות כתב אישום ראשון בפרשה נגד רשתות הקמעונאות ויקטורי, יוחננוף, סופר ברקת ומנהליהן ● עורך דינו של גוזלי: "טוב היה לו כתב האישום הזה לא היה בא לעולם"

ישי דוידי, מראשי קרן פימי / צילום: יונתן בלום

קרן פימי ממשיכה למכור מניות בטחוניות: הציפה רווחים של כ-2 מיליארד שקל מתחילת השנה

הקרן, שמוביל ישי דוידי, מכרה אמש מניות עשות אשקלון ברבע מיליארד שקל - בהמשך למימושים בפי.סי.בי, אורביט ותאת

שליח מזון רובוטי בארה''ב / צילום: ap, Carlos Osorio

רחובות אמריקה מתמלאים בשליחים רובוטיים - והאנשים מתעלמים ממצוקתם

השליחים האוטומטיים, שאפשר לראות בחלקים נרחבים של ארה"ב, נתקעים לעיתים בשלג או מתהפכים על גבם ● הציבור לפעמים מוצא אותם חביבים, אבל כשהם תקולים, התמונה ברורה: זה כל רובוט לעצמו

ניב כרמי, מייסד פולוס-טק / איור: גיל ג'יבלי

לתפוס מחבלים מהאוויר: המיזם החדש של ההייטקיסט שהקים חברה שנויה במחלוקת ועזב לשוויץ

חברת פולוס־טק שהקים אחד ממייסדי NSO, ניב כרמי, מפתחת חיישן שמותקן על מל"טים ומזהה מחבלים על פי אותות רדיו מהטלפון - בלי לפרוץ למכשיר ● לגלובס נודע: מתקיימים מגעים עם מערכת הביטחון לשילוב הטכנולוגיה, שהחלה את דרכה בתחום החילוץ וההצלה