גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

איפה כדאי לשים את הכסף בשנה הקרובה? התחזית של אמיר איל

המילה אופטימיות נשמעת קטנה ליד התחזית של רו"ח אמיר איל, יו"ר ובעלים של קבוצת אינפיניטי אילים, לכלכלת ישראל ● בראיון לפודקאסט של גלובס הוא משוכנע שהמדינה בדרך לפריחה מסחררת, ותוקף את הורדות הדירוג של מודי'ס: "זו שערוריה פוליטית לגמרי. אבל כמנהל השקעות זו חגיגה" ● למה הוא לא מחזיק ביטקוין וגם: איך הפסיד את חיסכון הילדות שלו במשבר של 1983

אמיר איל, יו''ר ואסטרטג השקעות ראשי של קבוצת אינפיניטי / צילום: יח''צ
אמיר איל, יו''ר ואסטרטג השקעות ראשי של קבוצת אינפיניטי / צילום: יח''צ

"אני רואה את כלכלת ישראל עומדת בפני עשור הזהב שלה", קובע אמיר איל, יו"ר ואסטרטג ההשקעות הראשי של קבוצת אינפיניטי אילים, בראיון לפודקאסט "כוחות השוק" של גלובס. איל, רואה חשבון במקצועו, מנהל את הקבוצה שהקים לפני 27 שנה, המנהלת כיום נכסים בהיקף של כ־20 מיליארד שקל. "אני מעל 40 שנה בשוק ההון. עוד הספקתי להפסיד מניות, את כספי הבר מצווה שלי, במשבר מניות הבנקים בשנת 1983".

כוחות השוק | "זו הייתה פצצה מתקתקת": מחבר הספר "השקעות לעצלנים" מגלה מה הייתה המניה הראשונה שלו
כוחות השוק | מנהל ההשקעות הבכיר שממליץ לכם לא לקנות דירה להשקעה וגם לא לחקות את וורן באפט
כוחות השוק | האם יהיה לנו מספיק כסף בפנסיה? התשובה של מנכ"לית חברת הגמל הגדולה בישראל

איל מציג תחזית אופטימית במיוחד לכלכלה המקומית, מספר על ההשקעה הגדולה בתחילת המלחמה, ועל הפספוס של קפיצת הביטקוין. ויש לו מסר גם לחברות דירוג האשראי.

למרות האתגרים הרבים שעומדים בפני המשק הישראלי - מהמלחמה ועד לגירעון התקציבי הגדל - איל מזהה ארבעה "עמודי תווך" שיתמכו בצמיחה משמעותית בשנים הקרובות: הצמיחה הדמוגרפית החזקה, העצמאות האנרגטית, התעשייה הביטחונית ומה שהוא מכנה ה"סיליקון ואדי" הישראלי.

הבורסה נמצאת במומנטום חיובי והשקל בשיא של חמישה חודשים מול הדולר. לאן הולכת הכלכלה הישראלית?
"אני רואה את כלכלת ישראל עומדת בפני עשור הזהב שלה. מדינת ישראל עומדת היום על ארבעה עמודי תווך מדהימים שאין להם אח ורע בעולם. הראשון הוא הצמיחה הדמוגרפית - בישראל נולדים כל שנה כמעט 200 אלף ילדים חדשים, ועם האנטישמיות הגואה בארה"ב ובאירופה יגיעו עוד 30־50 אלף עולים. אנחנו מדינה שצומחת ברבע מיליון איש כל שנה. בעשור הקרוב ישראל תהיה מדינה של למעלה מ־12 מיליון איש, וזה אומר עוד פנסיות, עוד ביטוח, עוד מכוניות, עוד תשתיות, עוד קניונים, עוד נדל"ן - עוד הכל.

"עמוד התווך השני הוא העצמאות האנרגטית והכנסות העתק מייצוא גז ונפט שצפויות לצבור בקרן העושר 50־70 מיליארד דולר בעשורים הקרובים. השלישי הוא התעשייה הביטחונית - זה לא רק אלביט ורפאל, יש 130 חברות נוספות. מה שהייתה פעם תעשייה של 'ברזלים' הפכה לסופר־הייטק. אירופה מתחממת במהירות, המזרח הרחוק גם והחברות הישראליות בונות מפעלים בחו"ל. והעמוד הרביעי הוא מה שאני קורא לו 'הסיליקון ואדי'. היום, כשהריבית יורדת, נראה שוב את תעשיית הטכנולוגיה משגשגת. אגב, אין אבטלה בסקטור - אם לדוגמה אינטל מפטרת, רפאל לוקחת".

אתה אופטימי מאוד. יש שיגידו אפילו מדי. הרפורמה המשפטית שהכבידה מאוד על הכלכלה לא נעלמה וגם אף אחד לא יודע איך ומתי המלחמה תיגמר.
"אלה מה שאני קורא להם 'מעכבי בעירה'. הם לא יכבו את אש התמיד הזו. אני מאמין בנצח ישראל ואני חושב שכל הסוגיות האלה רק יעכבו את הצמיחה המשמעותית. אני לא אתפלא אם בשנה הבאה נגיע לשיעורי צמיחה של 6%־7%. אני חושב שזה יכול לקרות".

חברות הדירוג חושבות אחרת. הן צופות שהדירוג של ישראל ימשיך לרדת והעניקו לנו תחזית "שלילית".
"מה שמודי'ס עשו (הפחיתו את הדירוג של ישראל לרמה דומה לזו של מדינות כמו פרו - ב"ל, נ"א) זו שערורייה. מעשה פוליטי לגמרי בניגוד מוחלט לנתונים. יתרות המטבע של ישראל בשיא של כל הזמנים, כמעט 220 מיליארד דולר. גם אחרי המלחמה וההוצאות האדירות שיש בגינה, כלכלת ישראל מייצרת כסף ולא יורדת ביתרות המט"ח. איך יכול להיות שמורידים דירוג למדינה שיש לה עודף נכסים על התחייבויות במט"ח של כמעט רבע טריליון דולר, ועוד שני דירוגים? אני חושב שקרה פה מעשה פוליטי לגמרי. אני משוכנע שביולי־אוגוסט־ספטמבר הם יעלו את הדירוג של ישראל חזרה".

"אנומליות הן מצוינות למי שרוצה להרוויח"

איל מספר כי בפועל, הורדת הדירוג והפסימיות הכללית של המשקיעים הזרים יצרה עבורו הזדמנות השקעה. "לא היה צריך להוריד את הדירוג שלנו. אבל בשבילי כמנהל השקעות זו חגיגה. כשאני מזהה אנומליה כזאת אני יכול להרוויח ממנה. למשל, קנינו את האג"ח הדולרית של בנק לאומי לפני שלושה חודשים כשנסחרה ב־9%. אג"ח עם מח"מ של שלוש וחצי שנים. היום היא נסחרת בפחות מ־7% תשואה. אנומליות הן מצוינות למי שרוצה להרוויח כסף", הוא אומר.

ראינו מהלך מאוד גדול של השוק המקומי. מדד ת"א להערכתך, השיא לפנינו או מאחורינו?
"אני חושב שבחודשים הקרובים פרמיית הסיכון של ישראל תמשיך לרדת. הסיכון הגיאופוליטי של ישראל ירד מאוד - למעשה שתי הפרוקסי של איראן, חמאס וחיזבאללה, נחלשו משמעותית. עדיין לא רואים את זה במלואו במרווחי ה־CDS (פרמייה שמתמחרת את הסיכון שהמדינה תגיע לחדלות פירעון. ב"ל, נ"א), אבל זה יקרה. כתוצאה מזה השקל יכול להתחזק והבורסה פה יכולה להמשיך לטפס. שום דבר הוא לא שחור או לבן, יש המון אפור באמצע, אבל כמגמה כללית הייתי נוטה לאמץ את זה - כמובן תחת ניהול סיכונים מתאים. יהיו חברות בישראל שימשיכו לעלות בגלל המכפיל הדמוגרפי, כניסת כספים, ירידה ברמת הסיכון,השקעות עתק בבנייה ושיקום הצפון והדרום, השקעות עתק בתשתיות - ידחפו את החברות והכלכלה קדימה".

יוקר המחיה וחשיפת המוסדיים לחו"ל

לצד הביצועים החזקים של שוק ההון הישראלי בשנה האחרונה, הציבור הישראלי מתמודד עם גל עליות מחירים וגזרות שבקרוב ייכנסו לתוקף. איל דיבר בין היתר על הסיבות ליוקר המחיה, והאם הכספים הגבוהים שמופקדים בכל חודש בקרנות הפנסיה וביתר החסכונות של הציבור יכולים לסייע ולהקל. "כשאתה עושה זום אין, יש פה כמה בעיות אמיתיות שלנו כמדינה וכאזרחים - יוקר מחיה בלתי נסבל ועלות דיור בלתי נסבלת", הוא אומר.

אבל לדבריו, הפתרון נמצא בהישג יד, במיוחד בתחום הדיור: "אין שום בעיה של קרקע, גם בגדרה־חדרה, לא רק בגליל, יהודה ושומרון והנגב. יש בעיית ביורוקרטיה איומה ונוראה. גם אין בעיית כסף, קרנות הפנסיה מגייסות כל חודש 6־7 מיליארד שקל". הפתרון, לדעתו, טמון בתוכנית ממשלתית שתציע לגופים המוסדיים מסלול השקעה עם הבטחת תשואה, בדומה לאג"ח המיועדות שהיו בעבר. "אם יעשו תוכנית ממשלתית שמציעה לגוף מוסדי הבטחת תשואה על השקעה בפרויקטים של בנייה, כבישים ותשתיות - לא תהיה שום בעיה לממן אף פרויקט במדינה. למה מממנים את ברלין או את אמריקה? בואו לפה. הכל זה ניהול והסרת חסמים בירוקרטיים. זה יאפשר פה פריחה בקצב שלא הכרנו".

אנחנו רואים שהגופים המוסדיים מגדילים באופן עקבי חשיפה לחו"ל. מדוע זה קורה?
"זה עניין של ספיקה. יש יותר כסף ממה שהשוק המקומי יכול לקלוט. זה יוצר מצב שיש גופים מסוימים, בעיקר חברות הביטוח, שהולכים עם הכסף שלהם לחו"ל בגלל שהם גדולים מדי, לא בגלל שזה בהכרח כדאי יותר. אנחנו, כגוף של 20 מיליארד שקל, עדיין מספיק דינמיים כדי לזוז בין השוק המקומי לחו"ל. זה פשוט יתרון יחסי".

מה היחס בין השקעות בארץ לחו"ל אצלכם?
"זה תלוי באיזו פלטפורמה. באילים קרנות נאמנות המרקט יותר מקומי. בגמל והשתלמות אנחנו בסביבות 30% בישראל ו־70% בחו"ל. וזה זז כל הזמן - אם אני רוצה להגדיל עוד 50% בישראל אני יכול לעשות את זה. זה היתרון היחסי שלנו, שאנחנו יכולים עדיין לזוז בקלות".

כבית השקעות, אתם נחשבים יחסית קטנים בשוק. איך זה משפיע על הפעילות שלכם?
"אנחנו הקטנים מבין הגדולים. כשהקמתי את החברה לפני 27 שנה, בית השקעות גדול ניהל 200 מיליון שקל. היום אנחנו מנהלים 20 מיליארד, כשחברות ביטוח מנהלות מאות מיליארדים. השוק מתכווץ. נעלמו הרבה גופים ענקיים כמו פסגות והלמן אלדובי. לדעתי לא יהיו יותר קרנות פנסיה חדשות בישראל כי זה לא כדאי כלכלית. מה שיש היום זה כנראה מה שיהיה הרבה שנים קדימה".

בשנים האחרונות ראינו מעבר משמעותי למסלול S&P 500 בחיסכון הפנסיוני. מה דעתך?
"זו תופעה כלל עולמית שקשורה להגמוניה של הדולר ולחברות הטכנולוגיה בארה"ב. העולם הפך לדו־קוטבי, עם סין וארה"ב. הסינים אפילו הקימו עם הרוסים מערכת סוויפט חלופית כדי לקרוא תגר על הדולר. אבל הדולר הוא עדיין מטבע מקלט".

האם המגמה הזו תימשך?
"אני חושב שעם טראמפ נראה שהחברות האמריקאיות יקבלו סוג של 'בוסט'. השאלה אם החברות הגדולות שהרימו את ה־S&P 500, כל הביג־טק וה־AI, ימשיכו להיות הקטר המוביל מבחינת התשואות. אבל אני מודאג ממשהו אחר - אנשים באים ל־S&P כי זה עלה, לא בגלל שזה טוב. מה זה טוב? טוב זה קדימה. פעם שמעון פרס אמר לי משהו מעניין - בעברית יש כביכול שלושה זמנים: עבר, הווה ועתיד. אבל זה לא נכון. עבר זה להיסטוריונים, ההווה הוא כבר עבר, יש רק עתיד. אנשים קונים לפי ההיסטוריה, וזה בכלל לא אומר שזה מה שיהיה בעתיד".

רוב בתי ההשקעות מנסים לגייס לקוחות על בסיס תשואות העבר. גם אתם עובדים ככה, לא?
"זה נכון, כי אנשים מגיבים לתשואות של ההיסטוריה. אבל השאלה היא איך אתה מנהל ומי מנהל. הכל זה הסתברויות. אם אני מסתכל היום על ההסתברות ש־S&P ימשיך להיות האינדקס המוביל של העולם לנצח - זה לא יקרה. לכן אני מאמין במה שאני קורא לו 'ניהול אקטיבי־פאסיבי' - לנהל באופן אקטיבי דרך אינדקסים.

"למשל, אם 'אמריקה פירסט' זה הכיוון, אז אולי במקום להחזיק את ה־S&P, אפשר לקחת את 11 הסקטורים שלו ולתת משקלות שונים. להתמקד בתעשייה האמריקאית המסורתית, בטכנולוגיה שהיא אמריקאית, ופחות בחברות רב־לאומיות שחשופות לסין".

הביטקוין ב־100 אלף ד': "בינתיים הוא דיסטופי"

לסיום, שאלנו את אמיר איל מה דעתו על הביטקוין, ששבר שיא נוסף ושווה כבר מעל 100 אלף דולר למטבע אחד. "הייתי סופר נגד, אבל אני חושב שעברנו שלב. כשה־SEC, רשות ניירות ערך האמריקאית, איפשרה לגופים הגדולים כמו בלקרוק להקים קרנות ETF על מטבעות קריפטוגרפיים, משהו השתנה. לפני כן היה מאוד מורכב להשקיע בזה כי זה בעצם סוג של השקעה בתוכנה. אבל כשאתה עובר דרך גוף גדול, אתה יכול להיות יותר רגוע בנוגע לנזילות ולאפשרות להיכנס ולצאת".

אתה מחזיק?
"עדיין לא מחזיק אישית ביטקוין או קריפטו אבל מודה שזה באג'נדה. אני חושב שבסוף כל מדינה תנפיק מטבע וירטואלי משלה. בינתיים זה עדיין יוצר עולם דיסטופי. ראשית, זהו מטבע אנונימי, ואי אפשר לנהל מדיניות פיסקלית אם לא יודעים כמה אנשים מרוויחים ולגבות מסים. שנית, אי אפשר לנהל מדיניות מוניטרית כי אין ריבית. שלא לדבר על הכסף השחור".

עוד כתבות

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות

ד''ר ירון דניאלי / צילום: גבריאל בהרליה

"הרוכשים איראנים לשעבר, והיה חיבור": האקזיט של חברת המכשור הרפואי מישראל

חברת האבחון הישראלית Metasight נמכרה ב59 מיליון דולר עם אופצייה ל-90 מיליון דולר נוספים ● הרוכשת  גארדנט הלת' שהוקמה ע"י יזמים איראנים, תהפוך את מרכז הפיתוח של מטאסייט ברחובות לאתר שלה בישראל

אילוסטרציה: Shutterstock, Quality Stock Arts

סל הבריאות ל-2026: תרופות נגד השמנה בפנים, ומה בחוץ?

יותר מ־600 תרופות וטכנולוגיות התמודדו על תקציב של 650 מיליון שקל ● תרופות ההרזיה למבוגרים ותרופות חדשות לאלצהיימר נותרו מחוץ לסל ● יותר ממחצית התקציב הוקצה לטיפולי סרטן

בודקים את המיתוס. עכבר וגבינה / צילום: Shutterstock

אל תציעו לחתול ולעכבר חלב ומוצריו

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: הדימוי של התזונה המועדפת על היריבים המרים נוצר מתנאי החקלאות והאחסון של ימים עבר

וולט מרקט, תל אביב / צילום: Shutterstock

מכה לוולט: רשות התחרות לא העניקה פטור, תצטרך למכור את וולט מרקט

הממונה על התחרות, עו"ד מיכל כהן, הודיעה היום כי לא תחדש את הפטור מהסדר כובל לוולט מרקט, המופעלת ע"י חברת המשלוחים ● המשמעות היא שחברת וולט תיאלץ למכור את זרוע הקמעונאות שלה ● וולט בתגובה: "צעד רגולטורי קיצוני שמעניש פתיחת תחרות במקום לעודד אותה"

ספינות במהלך תרגיל ימי משותף של איראן ורוסיה בדרום איראן / צילום: ap, Masoud Nazari Mehrabi/Iranian Army

עם 33 אלף כלי שיט: אם תגיע, המערכה בין איראן וארה"ב לא תתרחש רק באוויר

צי משמרות המהפכה ערך השבוע תרגיל צבאי במצר הורמוז, וסגר חלק מהנתיב שבו עוברים כ־30% מהסחר העולמי בנפט ● למול הנוכחות האמריקאית הגוברת באזור, בטהרן פועלים לחיזוק כוחות מעל ומתחת לפני הים באמצעות משמר מתנדבים, צוללות ננסיות ואוניות סוחר לאיסוף מודיעין

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

נושאת המטוסים האמריקאית אברהם לינקולן / צילום: ap, Brian M. Wilbur

דריכות למתקפה: עוד משחתת אמריקאית נכנסת לאזור

טראמפ נתן אתמול דדליין לאיראן: 10 ימים או 15 ימים • דובר צה"ל אפי דפרין: "אנחנו עוקבים אחר ההתפתחויות האזוריות וערים לשיח הציבורי בנושא איראן" ● טראמפ בהצגת מועצת השלום: "אסור שיהיה לאיראן נשק גרעיני" • איראן במכתב למזכ"ל האו"ם: אם נותקף - נגיב נגד בסיסים אמריקניים באזור ● עדכונים שוטפים

מימין: דניאל שרייבר ושי וינינגר, מייסדי ומנהלי למונייד / צילום: אתר החברה

למונייד הציגה דוחות חזקים, אך המניה ירדה בוול סטריט

חברת הביטוח הדיגיטלי מציגה תחזית טובה לשנה הקרובה בשורת ההכנסות, מאשררת את התחזית לפיה תציג EBITDA מתואם חיובי ברבעון האחרון של השנה, וצופה צמיחה של 60% בהכנסות בשנה הקרובה ● אחד המייסדים: "רבעון תשיעי רצוף של האצה בצמיחה"

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

לאחר התחדשות עירונית: בכמה נמכרה דירת 5 חדרים בגבעתיים?

דירת 5 חדרים בשטח של 133 מ"ר עם מרפסת בשטח של כ־12 מ"ר, חניה ומחסן בגבעתיים נמכרה תמורת 4.9 מיליון שקל ● "שכונת בורוכוב בגבעתיים נחשבת לאחת השכונות המבוקשות והיוקרתיות ביותר בעיר" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

נשימה / צילום: Shutterstock

מחקרים מגלים: איזה איבר עשוי להחליף את הריאות

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Evan Vucci

בזמן שהוא מתלבט בנוגע לאיראן, טראמפ חטף מכה בגובה 175 מיליארד דולר. לפחות

175 מיליארד דולר הוא הסכום המוערך שגבה ממשל טראמפ מיבואנים בגין תוכנית המכסים שבוטלה על ידי בית המשפט ● האם הממשל יידרש להחזירם?

נחל שרף / צילום: מולי אינהורן

קריאה אחרונה: מסלולי מים מיוחדים, רגע לפני שהם מתייבשים שוב

מהגבים הנסתרים שדורשים טיפוס אתגרי ועד הבריכות שהגישה אליהן קרובה ונוחה ● לאחר שנה גשומה במיוחד מאגרי המים במדבר חזרו להתמלא ● ארבע המלצות רותחות לטיולים רטובים

אסף טוכמאייר וברק רוזן / צילום: אלדד רפאלי

תיאבון שלא נגמר: למה חברה עם 19 אלף דירות בצנרת צריכה עוד 10,000?

רכישת אקרו היא רק אחרונה ברצף חברות נדל"ן שרכשה ישראל קנדה בשנים האחרונות ● מי שבתחילת דרכה "עשתה בי"ס" ליזמים הוותיקים, נאלצת ליטול יותר ויותר סיכונים כדי להמשיך לגדול, מתוך תקווה שהמומנטום בשוק גם ישתפר

הגפנים. המשפחה היא הציר של הסיפור / צילום: ענת אגמון

אורנה לב נותנת שיעור בהתמדה, דיוק ותשוקה לעשייה

הקצינה ב–8200 שיצאה לגמלאות ממש לא פנטזה על ייננות, ורק לפני כעשור נטעה משפחת לב את הגפנים ברמת צבאים ● מדי שנה מייצרת לב ביקב אדם 4,000 בקבוקים בסך הכול, שבהם טמונים הקשר שלה לאדמה, ההיכרות עם הכרם ועבודת הכפיים

ירקות אורגניים של חברת אגרסקו / צילום: יח''צ

קריסת אגרסקו: נדחתה תביעת המיליונים נגד פירמת EY

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל, שהגישו המפרקים של החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011, נגד רואי החשבון ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר"

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות; נייס זינקה ב-13%, אוויס נפלה ב-22%

נאסד"ק ירד ב-0.5% ● למרות הכנסות שיא, התואר שוולמארט איבדה לאמזון ● ענקית המיכון החקלאי דיר זויקה לאחר לאחר שהיכתה את תחזיות האנליסטים והעלתה את תחזית הרווח ●  מחירי הנפט עלו לרמתם הגבוהה ביותר זה חצי שנה ● מספר התביעות הראשוניות לדמי אבטלה צנח ב-23,000, הירידה החדה ביותר מאז נובמבר

גלולות סטייל מטריקס. רעיון שמציע שחרור / צילום: Shutterstock

איך הפכנו לחובבי קונספירציות ומה הקשר למזג האוויר

השבוע מזג האוויר קיבל תיאוריות קונספירציה משלו: האובך אינו תופעה טבעית אלא "מבצע לעמעום השמש" ● זה נשמע מופרך, אבל גם מוכר למדי. הוליווד לימדה אותנו לחשוד בגרסה הרשמית ולהאמין שלכל תופעה יש יד מכוונת

רחובות טהרן / צילום: ap, Vahid Salemi

"משהו גדול בדרך": האתר שמנסה לחזות מתי תהיה תקיפה באיראן

StrikeRadar, פלטפורמה ניסיונית מבוססת בינה מלאכותית שפיתח מנהל מוצר ישראלי, הציגה היום תנודתיות חדה במדד הסיכון לתקיפה אמריקאית באיראן, שהגיע עד ל-49%

עידן קרבט / צילום: פרטי

"לא איזה מאסטר AI": הצעיר משדרות שרוצה להוזיל לכם את סל הפארם

שוק הפארם הישראלי נחשב לאחד הריכוזיים והיקרים במשק, אך עידן קרבט (23), קצין שריון משוחרר ללא רקע בתכנות, החליט להרים את הכפפה ● בעזרת כלי בינה מלאכותית בלבד, הוא פיתח את אפליקציית "פארמי" שמשווה מחירים בזמן אמת ומייצרת את הסל הזול ביותר