ניר ברקת, הליכוד (החזית הכלכלית, גלי צה''ל, 24.11.24) / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת
גם בימים הגועשים במזרח התיכון, החיים עצמם נמשכים. בחודש שעבר התבשרו עובדי מפעל הצמיגים אליאנס כי מקום עבודתם ייסגר. כששר הכלכלה ניר ברקת נשאל על כך בגלי צה"ל, הוא הסביר את רצונו להפוך את שוק העבודה הישראלי למבוסס כישורים גבוהים, ועל הדרך הוסיף נתון מעניין: "אגב, אין אבטלה היום כמעט במדינת ישראל". האם כך?
● המשרוקית | האם אג"ח ישראליות ואמריקאיות נמכרות בחו"ל בתשואה דומה?
● המשרוקית | האם מספר מקרי הרצח בחברה הערבית זינק?
● המשרוקית | בלשכת בן גביר טוענים שהנגשת הנתונים השתפרה תחתיו. האומנם?
נתחיל בכמה מושגים משוק העבודה, הנמדדים על־ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס). אחד הוא "בלתי מועסקים", קרי מי שאינם עובדים אך מחפשים עבודה. האבטלה היא שיעור הבלתי מועסקים מתוך כוח העבודה, כלומר בני 15 ומעלה שמועסקים או מחפשים לעבוד. סך המשתתפים מתוך בני ה־15 ומעלה הוא שיעור ההשתתפות בכוח העבודה.
סקר כוח־האדם האחרון הוא לאוקטובר 2024. בניכוי עונתיות, שיעור האבטלה אז עמד על 2.5%. האם זה נמוך או גבוה?
שוחחנו עם איל קמחי, פרופסור לכלכלה חקלאית באוניברסיטה העברית וסגן נשיא מוסד שורש למחקר כלכלי־חברתי, כדי להבין: "מקובל לחשוב שאבטלה מתחת ל־4% היא נמוכה מדי, או לפחות מתחת לנורמה. בטווח הארוך, בשוק דינמי שבו אנשים נמצאים 'בין עבודות' כדי לעבור לעבודות טובות יותר, 4% אבטלה נחשבים לנורמה. אבל זה ששיעור האבטלה כרגע הוא נמוך זו בשורה טובה".
נציין כי מדובר בשיעור נמוך משמעותי מזה שהיה טרם המלחמה. בקיץ עמיתנו בגלובס עידן ארץ שוחח עם יפעת סיטרואן, סמנכ"לית אסטרטגיה, מחקר ותכנון מדיניות במשרד העבודה. היא הביאה את גיוס המילואים כהסבר אפשרי, שכן חלק מהמובטלים מוצאים תעסוקה צבאית.
לצד זאת, קמחי מפנה את תשומת־לבנו למדד תעסוקתי נוסף: "אני חושב שהמונח הסטטיסטי היותר חשוב הוא השתתפות בכוח העבודה, כי הוא כולל בפשטות את כל מי שמועסקים או מחפשים עבודה". במקרה הזה, ערב המלחמה ההשתתפות בכוח העבודה עמדה על 63.5%, ואילו באוקטובר 2024 היא עמדה על 62.6%, ירידה של 0.9 נקודות אחוז.
מה המשמעויות? קמחי מסביר: "כל אדם שלא מועסק פוגע בצמיחה ובמקרים מסוימים הופך לזכאי לתשלומי רווחה, ואז יש עלות נוספת למשק. מילואים לצורך העניין לא תורמים לתוצר. אבל גם לא הייתי עושה עניין מירידה של 0.9 נקודות אחוז".
בשורה התחתונה: דברי ברקת נכונים. נתוני האבטלה בישראל נמוכים ואף ירדו עוד במהלך המלחמה, ככל הנראה גם בשל גיוס מילואים. שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ירד באותה תקופת זמן, אך באופן שולי.
תחקיר: אוריה בר־מאיר