בשבוע שעבר האריך השירות הווטרינרי של משרד החקלאות את הצו המקל על ירי בכלבים משוטטים. הארכת הצו התרחשה במקביל לפרסום דוח מצב בעלי החיים לשנת 2023 על ידי עמותת תנו לחיות לחיות (תל"ל), על פיו, בשנת 2023 הומתו בירי ורעל אלפי כלבים בכלביות עירוניות ומאות כלבים נוספים הומתו בירי חי וירי חיצי רעל בחוצות.
● המאבק בחזירים בחיפה: העתירה נגד הירי נדחתה, אך העירייה נדרשת לתשובות
● בעלי חיים | מכייסים ו"מוכרים" את החפצים: הבבונים המתוחכמים של באלי
● קריאות המצוקה נערמות: מה גרם ללווייתני האורקה להתחיל לתקוף סירות בספרד
בידי העמותה נתוני 2023 בלבד, מכיוון שתל"ל נתקלה בקשיים לקבלת המידע, למרות המאמצים הרבים שהשקיעה. לדברי יעל ארקין, מנכ"לית תל"ל: "על רקע המלחמה משרד החקלאות קידם חקיקת בזק שהקלה את התנאים להמתה של כלבים משוטטים באזור העוטף בשל טענת המשרד לחדירה של כ-5,000 כלבים מסוכנים ופראיים לעוטף". אולם, מוסיפה ארקין, המספר לא באמת ידוע ואי אפשר לדעת אילו כלבים מקורם בעזה ואילו היו באזור לפני כן.
הוראת השעה שהוארכה מאפשרת להמית כלבים תוך ארבעה ימים מלכידתם באיזור עוטף עזה, לעומת עשרה ימים בתקנות המקוריות הרלוונטיות עדיין ליתר הארץ. תקופת הביניים אמורה לשמש למצוא לכלב משפחה מאמצת.
ארקין: "אם מסתובבים בערים הגדולות או במרכז הארץ, לא רואים כלבים משוטטים, אלא רק כלבים אבודים. כלבים משוטטים, כולל להקות כלבים וכאלה שנולדו מחוץ לבתים ולא עברו חיברות עם בני אדם כלל, זו תופעה נפוצה יותר בפריפריה ובעיקר בדרום הארץ. הבעיה לא חדשה. היא קיימת מקום המדינה, וכבר מאז הפתרון של משרד החקלאות הוא המתה.
"כמה כלבים משוטטים יש? המידע לא נאסף באופן שוטף. ב-2017 השקענו משאבים וביצענו ספירה, ומצאנו 32 אלף כלבים משוטטים, מהם 60% בדרום הארץ". המלחמה החמירה את הבעיה, כאשר כלבים ננטשו עם עזיבת העוטף והצפון וכלבים נכנסו מעזה או מלבנון, אך לדברי ארקין, "לא משם מגיעות הכמויות הגדולות של הכלבים. הם מסתובבים כאן כבר שנים רבות".
האחריות על הטיפול בכלבים המשוטטים הוא בידי וטרינר הרשות, בפיקוח מקצועי של משרד החקלאות. על הווטרינר ללכוד את הכלב ולהביא אותו למכלאה, בתקווה שניתן יהיה לאמצו. אך מכלאות הן עסק יקר, ורוב הכלבים אינם מאומצים. לא לכל הרשויות יש כלביות, ולפעמים הכלבים נשלחים להסגר פרטי. "לאורך השנים לא קיבלנו נתונים לגבי כמות ההמתות שם, אך לאחרונה נקבע בבג"ץ כי גם הנתונים הללו ידווחו", אומרת ארקין.
פיתרון חלופי: 'עקר-חסן-החזר'
לתל"ל יש פיתרון חלופי, "אנחנו בקשר עם ה- Humane Society שהובילו במקומות נוספים בעולם מהלך של 'עקר-חסן-החזר'" אומרת ארקין. היא מוסיפה כי לפי ההערכות, ניתן יהיה להפחית משמעותית את מספר הכלבים המשוטטים תוך חמש שנים אם יבוצע עיקור. "כלבים מעוקרים הם גם פחות תוקפניים, ופוחת מספר הגורים שצריך לדאוג להם".
מדובר בתהליך לא זול, שעומד על 2,500 שקל לכלב, לכידה וחיסון, עיקור ואז החלמה המחייבת טיפול של שלושה ימים באנטיביוטיקה, אך גם בהתחשב בעלויות, פתרון זה צפוי להיות זול יותר לטווח ארוך מכלביות ההסגר, אם אכן יפחית את מספר הכלבים משמעותית לאורך זמן. כלבים מעוקרים צפויים להיות פחות תוקפניים, ולא ללדת גורים שעלולים לסבול מאוד ולא לשרוד מחוץ לבתים.
"אנחנו מבקשים קודם כל לבצע פיילוט בערד", אומרת ארקין, "ואנחנו מעריכים כי שם נוכל לטפל בכאלף כלבים".
ראש עיריית ערד יאיר מעיין מספר כי ישמח לקדם את הפרויקט, וכי יש לו גם תקציב לכך: "שוחחתי עם תל"ל לפני כמה חודשים, אבל הפרויקט נעצר בייעוץ המשפטי שלנו, שטען כי הפעולה הזו הולכת נגד משרד החקלאות והחקיקה שלו בנושא".
מעיין בהחלט רואה בכלבים המשוטטים בעיה. "יש פה אלפי או עשרות אלפי כלבים. הם יוצרים מטרד לתושבים. לא נרשמו אצלנו בינתיים תקיפות קשות אבל היו כמעט-תקיפות וזה משבש לתושבים את החיים אם הם רואים כלב בר גדול בכניסה ולא רוצים לצאת מהבית. היום מתבצעת המתה בירי ולתחושתנו זה לא עוזר, הכמויות גדלות. כלביית ההסגר עולה לנו כמה מאות אלפי שקלים בשנה, אבל אנחנו מצליחים להוציא חלק מהכלבים לאימוץ, אז יש גם יתרונות בהסגר".
דוח תנו לחיות לחיות מראה כי אימוץ הכלבים מכלביות מהווה רק כ-25% מכלל הכלבים המאומצים (כ-64,000 כלבים מתחילת 2023 ועד ספטמבר 2024). 75% מהכלבים שנרשמו בשנה שעברה הם תוצאה של תעשיית ההרבעה והסחר. הצעת חוק שנועדה להסביר ולצמצם תעשייה זו אושרה בקריאה ראשונה בכנסת.
"'פרויקט עקר-החזר זו הפקרה של ביטחון הציבור"
נציין כי לעומת חזירים משוטטים ברחבי חיפה, שלא קשה למצוא את הציידים שיסכימו להמית אותם, ירי בכלבים הוא נקודת חיכוך בין משרד החקלאות לבין הווטרינרים הרשותיים, שרבים מהם לא רוצים להמית כלבים. מחוץ לערים, רשות הטבע והגנים אחראית על המתת הכלבים, בירי או בחיצי רעל.
ד"ר תמיר גשן, מנהל השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות, רואה את הדברים אחרת. "הפרויקט שהם רוצים לעשות הוא לא פרויקט שמתאים למדינת ישראל", הוא אומר, "יש לנו כלבת. ארה"ב הכניסה אותנו לרשימת המדינות עם סיכון גבוה לכלבת. ובכלל, הימצאות של כלב ברשות הרבים ללא בעלים, בטח כלב משוטט ולא מחוסן, זה לא דבר קביל מבחינה חוקית ולא מבחינה הגיונית". נציין כי כלבת אצל כלבים משוטטים יותר נפוצה בצפון הארץ, ונדירה בדרום הארץ.
גשן סקפטי לגבי פרויקטי עקר-החזר. "דיבתי עם עמיתי בגיאורגיה אותה תל"ל מציינים כאחת הדוגמאות המוצלחות, והוא אמר לי בקולו ש-50 אלף כלבים מסתובבים במדינה. רובם לא כלבים פראיים אבל מידי פעם יש נשיכות, ובכמות הולכת וגדלה. אם כלבים משוטטים הם תוקפניים הם יכולים אפילו להרוג. לפני ארבע שנים בנגב פעוטה בת שלוש ננשכה למוות. יש גם נזקים של פגיעה ברכוש: נושכים צינורות מים, הופכים פחים.
"המחשבה על הכלב המשוטט כאילו זה השיצו או הפינצ'ר הביתי שלכם היא לא נכונה. לרוב אלה כנענים בגודל 30 קילו, כלבים שמפחיד להיות לידם. חלק מהאוכלוסייה גם ככה מפחדת מכלבים. למה הם צריכים לסבול מכלבים במרחב?".
בעיניכם הפתרון של ההמתה הוא הדרך היחידה?
"אנחנו בעד לכידה ושיקום התנהגותי. אישור להשתמש באמצעים קטלניים ניתן רק אחרי שהשתכנענו שננקטו כל הצעדים כדי לאפשר לכלבים הללו אימוץ. אבל לחלק גדול מהכלבים אין דורש. אני בעצמי אימצתי לפני שלוש שנים כלבה שהייתה במכלאה. יש לה חרדות, ובשבוע שעבר לראשונה השארנו אותה בבית לבד לחמש דקות והיא השתינה על כל הספות. אני כן מפציר בציבור לא לקנות כלבים אלא לאמץ כלבים, כי לא כל הכלבים כאלה, והכלביות מלאות בכלבים נהדרים".
האם ההמתה מפחיתה את מספר הכלבים?
"אנחנו מאמינים שהפחתנו את מספר הכלבים ממאה אלף לכ-30 אלף".
אתה חלוק עם תל"ל האם פרויקט עקר-החזר יעבוד. אולי הפיילוט בערד יכריע?
"אני מתנגד לזה באופן קטגורי. זה הפקרה של ביטחון הציבור. שיעשו פיילוט לא בפריפריה. שיעשו את זה בפארק אריאל שרון שיש שם רוכבים מהמרכז. זו לא חוכמה לעשות פיילוט על כלבים שפוגעים בעדרים של הבדואים. בסוף אנשים יעשו דברים לא חוקיים, כמו הרעלות, ואז יש גם הרעלות משנה. הרצון לשמר כל חי הוא מובן אבל הוא מתנגש עם בריאות הציבור".
תגובת רשות הטבע והגנים: "במהלך המלחמה נצפו אלפי כלבים משוטטים שחדרו מלבנון ועזה בעקבות פתיחת הגבולות. בשנת 2023 דוללו 586 כלבים משוטטים בשטחים הפתוחים. הפתרון לכלבים המתפראים צריך להיות פתרון בר קיימא שכולל סניטציה, טיול באוכלוסיית המקור - כלבים מלווי אדם ו/או בבעלות שנדרשים בהחזקה אחראית כולל עיקור סירוס שיבוב וחיסון כנגד כלבת; איסוף של כלבים לכלביות ומסירת המתאימים לאימוץ. פתרון של עיקור בשטח של כלבים לא נמצא כפתרון יעיל כיוון שחיות הבר בטבע יפגעו ממחלות, הרעלות וכדומה גם לאחר פעולה זאת, מאחר והכלבים נשארים בשטח. פתרון זה אינו פתרון ראוי גם לכלבים עצמם שיחיו חיים אומללים וקצרים. זהו פתרון שנוסה רק במדינות עולם שלישי שבהן יש פגיעות מכלבים וגם שם הנושא שנוי במחלוקת".
