מי יעבוד בהייטק הישראלי בעוד עשור? / צילום: Shutterstock
"אני מוטרד מעתיד ההייטק. כדי להיות תחרותית התעשייה הישראלית תצטרך מספרים גדלים והולכים של כוח אדם, ואני חושש לכמות האנשים שיעסקו בתחומים האלה בעתיד", אומר דדי פרלמוטר, יו"ר הוועדה הבין־משרדית להגדלת ההון האנושי להייטק ולשעבר סגן נשיא עולמי באינטל. "בכלל, אני מודאג מאוד מעתיד הכלכלה הישראלית. כל עבודה תשתנה בשנים הבאות - עורכי דין, כותבי תוכנה, הכול - וכדי שהעובדים יוכלו להתאים את עצמם לעולם משתנה, הם צריכים לפתח מיומנות כזו כבר מגיל קטן. וזה לא קורה מספיק".
● WSJ | מהכלא הרוסי ומעבר לו: כך עקבתי אחר הסוכנות החשאית מטילת האימה של פוטין
● ChatGPT הבטיח לשנות את העולם. מה כבר קרה?
את הרקע לנבואה המטרידה של פרלמוטר אפשר לראות במספרים. בשנת 2021 היו בישראל 453 אלף מועסקים במשרות הטק, משרות במקצועות טכנולוגיים ומקצועות הצמיחה. הוועדה בראשותו, שהוקמה בממשלת בנט־לפיד והגישה את מסקנותיה בנובמבר 2022, הגדירה שני יעדים ברורים להגדלת הנתון הזה: 540 אלף עובדים עד שנת 2026 ו-736 אלף (16.6% מכלל המועסקים) עד 2035. אלא שהחודש הגישה הוועדה דוח מעקב, ולפיו נכון למחצית השנה הראשונה של 2024 מספר המועסקים בהייטק עומד על כ־508 אלף בלבד, ירידה של כאלף מועסקים ביחס לסוף 2023. לדברי הוועדה, "זה מצביע על אי־ודאות בדבר יכולת עמידתנו ביעדי התוכנית".
אך הסיבה לדאגה של פרלמוטר הרבה יותר גדולה מעמידה ביעד כזה או אחר. החודש פורסמו תוצאות מבחן TIMSS הבינלאומי לשנת 2023, שהצביעו על ירידה חדה בהישגי תלמידי כיתות ח' בישראל, בהשוואה למבחן הקודם שנעשה ב-2019: במתמטיקה צנחו התלמידים כאן ממקום 9 למקום 23 (מתוך 44 מדינות), ובמדעים הם ירדו ממקום 16 למקום 25. המבחן נערך לפני פרוץ המלחמה, כך שסביר להניח שהמצב הנוכחי גרוע עוד יותר.
"המגמה לא טובה", אומר פרלמוטר. "גם הנתונים של מספר בוגרי הטק (5 יחידות לימוד מתמטיקה, 5 יחידות אנגלית ו-5 יחידות בפיזיקה או במדעי המחשב - א"פ) בקיפאון, ואפילו עם ירידה קלה. בסוף אלה האנשים שהולכים אחרי זה לפקולטות המדעיות ומתחזקים את עולם הטק".
וצריך לזכור שממש לא מדובר רק בחברות הייטק. אנשים מהתחום נחוצים היום כמעט בכל מקום - בבנקים, בחברות ביטוח, בצה"ל. במציאות שבה נראה שמערכת החינוך הישראלית הולכת ודועכת, נשאלת השאלה - האם יהיה מי שיחזיק את ההייטק והכלכלה הישראלית בעוד 15 שנה?
"אם ככה תמשיך המגמה, לא יהיו לנו רופאים, אנשי הייטק, מהנדסים, פשוט לא יהיו", אומרת פרופ' מיכל ציון, חוקרת הוראת המדעים והוראת למידת חקר מהפקולטה לחינוך של אוניברסיטת בר אילן. "הסטארט־אפ ניישן בסכנה חמורה, וזה בהחלט יכול לקרות".
לומדים טכניקה, לא יישומים
כדי להבין מעט יותר מה צופן לנו העתיד צריך להבין גם מהו המבחן שתוצאותיו פורסמו לפני שבועיים, ומה הוא משקף בנוגע למערכת החינוך בישראל. מבחן TIMSS נערך בידי הארגון הבינלאומי להערכת הישגים בחינוך פעם בארבע שנים (מ-1995) ובודק הישגי תלמידים במתמטיקה ובמדעים. ישראל משתתפת במחקר בכיתות ח' בלבד, בעולם הוא נערך גם בכיתות ד' וי"ב.
"הרבה מאוד חוקרים אוהבים אותו כי הוא עשיר בידע ובבסיסו הוא אקדמי", מסביר אלי הורביץ, מנכ"ל קרן טראמפ, שהוקמה ב־2011 כדי לסייע למערכת החינוך להרחיב את בסיס המצוינות בתחומי המתמטיקה והמדעים בחטיבות הביניים. "במשך הרבה שנים לא היינו כל כך טובים בו והתברגנו במקומות ה־20 צפונה. בסוף העשור הראשון של המאה ה-21, כשגדעון סער היה שר החינוך, המשרד לקח את הנושא ברצינות ועשה עבודת תשתית. וככה, ב-2011 ישראל הצליחה להתקדם למקום השביעי. אלא שבעשור האחרון המבחן התחיל להשתנות, ונוספו לו עוד רובדי מיומנות מעבר לידע ולבקיאות. ההבנה הייתה שבעולם המשתנה שלנו המתמטיקה נמצאת בכל מקום בחיים וצריך לעשות את ההתאמות".
צריך להגיד שגם כיום המבחן הזה, בניגוד למבחני פיז"ה למשל, מבוסס ברובו על ידע. אך מאז 2019, מלבד שאלות שבודקות ידע והבנה של מושגים במתמטיקה ובמדעים, הוא כולל "משימות מתקדמות להערכת פתרון בעיות וחקר". לפי הדוח הטכני של הרשות הארצית למדידה והערכה במשרד החינוך על מחקר TIMSS 2023, במשימות אלה הפריטים "מוצגים לתלמיד כיחידה אחת הסובבת סביב סיפור מעשה או נושא מארגן. הן אינטראקטיביות ומדמות מצב 'אמיתי' מחיי היומיום או המעבדה, והתלמיד נדרש להפעיל כלי מחקר שונים או לתכנן ולבצע ניסוי באמצעות הדמיה, כדי לפתור בעיה ולהסיק מסקנה".
או כמו שאומר הורביץ, לשאלות נוספו קונטקסט ותיאורים שהם מעבר למתמטיקה היבשה. "היו במבחן שאלות מהעולם האמיתי, וזה פגש את ישראל לא כל כך מוכנה", אומר הורביץ. "אנחנו עדיין מלמדים מתמטיקה מסורתית של איקסים וקוסינוסים. אנחנו לומדים רק את הטכניקה והחשיבה המופשטת, ופחות את היישומים בהקשרים השונים של המציאות. ולכן, למרות שכל העולם הידרדר בציון בגלל הקורונה, אנחנו הידרדרנו הרבה יותר".
ההידרדרות הזאת באה לידי ביטוי באיבוד של 32 נקודות בכל אחד מהמבחנים (בהשוואה למבחן הקודם ב־2019). מתוך 35 המדינות שהשתתפו בשני המחזורים רק ארבע ספגו ירידה דומה או חדה יותר: בחריין, ירדן, קזחסטן ומלזיה.
"השאלות במבחן האחרון עסקו גם ביכולת לפתור בעיות", אומר פרלמוטר. "זה דורש כמובן גם ידע, אבל צריך לדעת איך לגשת לבעיה ובאיזו טכניקה. זה אחד הדברים שעליהם עמדנו בוועדה - על תלמידי ישראל לפתח יכולת לימוד עצמאי ופתרון בעיות פתוחות, מיומנויות שהם לא בהכרח למדו בכיתה. את הדברים האלה לא מתחילים לרכוש בכיתה י', חייבים להתחיל הרבה יותר מוקדם. בחטיבת הביניים זה כבר ממש הדקה התשעים. אפשר גם כמובן לפתח את זה בבית, אבל כדי להצליח להקיף כמות גבוהה של ילדים נדרש שינוי מהותי בבתי הספר".
וזה לא קורה היום?
"זה קורה, אבל לא מספיק. יש דיונים רחבים בנושא, אבל לדעתי צריך לגייס כוחות נוספים כדי לעזור בזה ולהבין איך לתת לילדים כלים ולא רק ידע. צריך להבין שאנחנו במשבר ונדרש שינוי מהותי ומיידי".
"כל הגורמים מאוד מודעים לעניין, וגם המבחנים היו תמרור שמציף את הנושא", מוסיף הורביץ. "אבל עדיין יש חילוקי דעות מקצועיים בשאלה אם ישראל צריכה להתמסר לסטנדרט הבינלאומי או להישאר נאמנה לשורשים המסורתיים. אני חושב שישראל עדיין לא מצאה את האיזון הנכון בין המיומנויות החדשות לבין הבסיס המוצק והחזק שהיא גאה בו מאוד.
"ב־2022 יפעת שאשא ביטון (אז שרת החינוך - א"פ) הכריזה על התאמת תוכנית הלימודים במתמטיקה למיומנויות המאה ה-21 וקראה לכל מי שרלוונטי לתחום לעזור להניע את המהלך. מאז היישום לא התקדם בקצב מהיר במיוחד, וגם המלחמה לא הועילה בזה. אם אתה שואל מורים בכיתה - שום דבר משמעותי לא ישתנה בדרך שבה מלמדים".
מיומנויות לבעיות חדשות
נקודת המוצא שלנו היא אמנם מבחני TIMSS, אך אין ספק שעצם המיומנות הזאת רלוונטית מאוד לעולמות ההייטק, ובכלל כמעט לכל תחום כיום. "תחשוב על הטיל של כיפת ברזל למשל", אומר פרלמוטר. "זה דורש ידע ומיומנויות עצומות. כולם יידרשו ללמוד איך להשתמש בבינה מלאכותית ואיך להתאים את עצמם לבעיות חדשות. משרד החינוך צריך להתעשת ולהשקיע בזה מאמצים וכסף. ברור לכולם שצריך להשקיע כסף בביטחון, אבל אין כיפת ברזל בלי מתמטיקה, פיזיקה ומדעי המחשב".
"צריך לרכוש את היכולת להשתמש במתמטיקה בעולם של חוסר ודאות", אומר הורביץ. "מתמטיקה נמצאת בכל מקום - מההבנה איך GPS עובד, דרך ההבנה איך מתפשטת מגפה ועד הדרך הנכונה יותר לקלוע לסל".
יש לציין כי בשנים האחרונות גובשה במשרד החינוך "תפיסת הלמידה המתחדשת". לפי המסמך המתאר את המדיניות הפדגוגית הלאומית לשנים 2031-2021, יש צורך "להרחיב את סל הכלים שישמש את התלמידים. תפיסה זו מעודדת תלמידים להגיע להבנה של רעיונות גדולים בתחומי הדעת ולסייע להם לפתח מיומנויות הפועלות בעזרת הידע הזה". בחלק מהמקצועות, דוגמת אנגלית, התוכניות עודכנו ואף הוטמעו בכיתות, אך בחלקם מדובר בתהליך שלוקח יותר זמן, והתוצאות שלו לא בהכרח באות לידי ביטוי במבחני TIMSS הנוכחיים.
אגב, לפני שבוע וחצי פורסמו גם תוצאות סקר המיומנויות PIAAC של ה־OECD, שמעריך את מיומנויות היסוד לשוק העבודה המודרני בגילי 35-16. בכל התחומים - קריאה, מתמטיקה ופתרון בעיות - ישראל ממוקמת בתחתית הרשימה (27-25 מתוך 31 מדינות שהשתתפו).
"מידרדרים בקריאה ובכתיבה"
אז חלק מהירידה במבחני TIMSS אכן תלוי בעובדה שהם החלו לבדוק גם מיומנויות, ולא רק ידע, וישראל לא הייתה ערוכה לכך. אבל בראש ובראשונה אלו עדיין מבחני ידע, ויש מי שסבור ששם נמצאת החולשה של התלמידים הישראלים. "פשוט אין מספיק מורים למתמטיקה ומדעים", אומרת פרופ' ציון. "יש פיתוח מקצועי ויש הכשרות, אבל בסוף המורים ילכו להייטק ולמשכורות הטובות.
"פעם הסטנדרט בבית הספר היה שש שעות לימודי מדעים בשבוע, היום ברוב בתי הספר יש שתיים. לפעמים גם מורים מלמדים שתי כיתות יחד. אגב, המצב במתמטיקה יחמיר כי הרבה מורים שהגיעו מחבר המדינות עומדים לצאת לפנסיה. ובגלל שאין מורים אז מנהלים מעלים אחוזי משרה למורים קיימים - ובסוף גם הם נשחקים ובורחים. בכל שנה, מינואר, אני מקבלת עשרות מיילים מבתי הספר שמחפשים מורים. זה מזעזע".
בניגוד לפרלמוטר והורביץ, פרופ' ציון סבורה שתוכנית הלימודים במתמטיקה ובמדעים טובה. "תמיד אפשר לשפר, אבל יחסית אנחנו במקום טוב. גם בנוגע ליצירת מיומנויות - אנחנו נמצאים בתהליך ויש הרבה פרויקטים טובים במשרד החינוך. אבל אם אין מורים זה לא יעזור".
"המחסור גם מוביל למצב שבו מורים למקצועות מסוימים מלמדים הכול", מוסיף פרופ' יזהר אופלטקה מבית הספר לחינוך אוניברסיטת תל אביב. "מחקר של הכנסת הראה בעבר שיותר מ־30% מהמנהלים אומרים שהם משבצים מורים במקצועות שהם לא למדו". לפי נתון אחר, שיעור המורים למתמטיקה בעלי 5 יחידות לימוד ירד מ־51.3% בשנת 2011 ל־34.6% בשנת 2022.
"אם רוצים להכניס למערכת תוכניות טובות ומורכבות, צריך גם כיתות קטנות יותר", אומר אופלטקה. "בכיתה של 40 תלמידים אי אפשר לתת יחס לכל תלמיד. במקצועות כמו היסטוריה זה אולי עובד, אבל במדעים ומתמטיקה אין לזה סיכוי. צריך שלבתי הספר יהיה תקציב דיפרנציאלי ממשרד החינוך עבור המקצועות האלה".
נוסף על כך, פרופ' ציון מצביעה על מגמה מדאיגה שעלתה מהתוצאות. "המבחן הוא רב־מלל ולפעמים רק השאלה היא שליש עמוד. אם אתה לא יודע לקרוא כמו שצריך, אתה פשוט לא מבין מה שואלים. יש גם שאלות פתוחות. התלמידים שלנו מידרדרים כל הזמן בקריאה ובכתיבה".
למה זה קורה?
"כי אין להם הרבה שיעורי קריאה וכתיבה. במדינות שנמצאות בראש הטבלה מקדישים את רוב הלימודים מא' עד ו' לזה, ואחרי זה בשנייה הם משלימים פערים ומצליחים במבחנים. הסכנה בהקשר הזה היא גם הבינה המלאכותית - יש לה הרבה מאוד יתרונות כמובן, אבל אם אתה לא יודע להזין את הפרומפט הנכון ולהפעיל ביקורת, אתה לא תצליח".
"ליגה לאומית או ליגה ג'?"
אחרי שדיברנו על המיומנות והידע החלשים יחסית של התלמידים בישראל, צריך לחזור לשאלה שאיתה פתחנו - מי יעבוד בהייטק בעתיד? "הכשרה של תלמידים במתמטיקה ובפיזיקה היא הבסיס בעולם ההייטק", אומר עודד הר־טל, סמנכ"ל הטכנולוגיות של הסטארט־אפ דאטהריילס ואחד המייסדים שלו. "אפשר אמנם למצוא מתכנתים שמגיעים בלי הרקע הזה, אבל עולם ההייטק הוא הרבה מעבר לתכנות. ישראל מובילה בעולם בגלל הדברים המסובכים שיודעים לעשות אצלנו. כשלומדים בתיכון פיזיקה ומתמטיקה זה מאמן את המוח לגשת לבעיות מסובכות. אני רואה את זה אצל מרואיינים - אלה שיש להם בסיס חזק מצליחים הרבה יותר".
וכשאתה רואה את תוצאות מבחני TIMSS, מה עובר לך בראש?
"שלטווח הארוך תהיה לזה השפעה אדירה. בסוף היתרון שלנו הוא בכוח האדם החזק, ואם הוא ייעלם - אז למה שאגייס מפה אנשים במקום להביא אותם ממזרח אירופה או מהודו במחיר יותר נמוך? גם קל מאוד לעבוד איתם מרחוק. אז אם אנחנו מגדלים פה דור פחות חזק - מן הסתם חלק מהתעשייה יזרום למקומות יותר משתלמים. יהיו לזה השפעות נוספות: זה יבריח מכאן השקעות, גם חברות פחות יתפתחו כאן.
"בסוף השאלה היא אם אתה משחק בליגת־העל, ליגה לאומית או ליגה ג'. מי יעשה את כל הדברים המופלאים שאנחנו רואים עכשיו? תמיד יהיו יחידי הסגולה המבריקים, אבל הנתונים מלמדים שגם הם נמצאים בירידה".
הנתון הזה, שעליו מדבר הר־טל, הוא אחד המשמעותיים שהופיעו במבחנים האחרונים. שיעור המצטיינים בקרב דוברי העברית במבחן המדעים האחרון ירד מ־14% ל־8%. במתמטיקה המספר הצטמצם מ-19% ל־11%. גם בקרב דוברי הערבית נרשמה ירידה משמעותית. "זה בעיניי הנתון הכי משפיע", אומרת פרופ' ציון. "תמיד היו לנו האנשים באחוז הקטן שהושיעו אותנו, אבל עכשיו גם הם קרסו".
"הם שמחזיקים את ההייטק הישראלי", אומר הורביץ. "יש דבר מאוד מיוחד במצטיינים הישראלים - הם יודעים למצות את הפוטנציאל. אותם מצטיינים במבחני פיז"ה למשל הם שהולכים ללמוד 5 יחידות מתמטיקה, מתגייסים לחיל המודיעין וממשיכים למדעי המחשב. יש לנו את המסלול לזה. בפינלנד למשל יש יותר מצטיינים, אבל חלקם מתפזרים והולכים אחרי זה להיות דייגים.
"כשהייתה עלייה במספר המצטיינים זה הניע תנופה גדולה מאוד בהייטק הישראלי. אבל כעת, אם לא יהיה שיפור, ההייטק צריך להיות מודאג. זה הרי המשפך שלו, והוא מידלדל מאוד בכניסה. אם בנקודת הפתיחה יש פחות ילדים אז בהמשך הם בוודאי לא יבואו".
אך ההשפעות כאמור עשויות להיות דרמטיות הרבה יותר מעובדי ההייטק. "יש לזה השלכה על כל התעשייה", אומר אייל סולומון, מנכ"ל חברת ההשמה להייטק אתוסיה. "המבחנים האלה הם מנבא מאוד משמעותי להצלחה שלנו כאומה בתעשיית ההייטק. כשאתה מסתכל על חברה שבוחרת בישראל ולא בדבלין למשל, השיקול הוא לא תמיד מס - זה קודם כל הון אנושי, ואם זה יורד אתה לא תראה ארגונים גלובליים שבוחרים במדינת ישראל. גם החברות שיקומו כאן יהיו פחות טובות".
מניסיונך, כמה לימודי מתמטיקה ומדעים חשובים למגייסים בהייטק?
"זה קריטי. מבחני הכניסה המקצועיים של מגייסים הם מאוד אנליטיים, ומי שמגיע עם בסיס חלש - אנחנו רואים שהוא מתקשה לעבור אותם. אך מעבר לזה, כמובן שארגונים גם מחפשים אנשים עם חוסן פנימי ומוטיבציה לפתור בעיות. יש אנשים שיודעים ללמוד אבל כששמים אותם בעולם האמיתי הם מתקשים להשתלב בתוך צוות ולהביא תוצרים".
המצטיינים: חילונים מהמרכז
נוסף לירידה המשמעותית בציונים צריך לתת את הדעת גם על הפערים שגדלים בחברה הישראלית - המבחנים האחרונים הראו צניחה בהישגי התלמידים דוברי ערבית: בעוד דוברי העברית איבדו 26 ו־29 נקודות במתמטיקה ובמדעים, בהתאמה, דוברי הערבית ירדו בלא פחות מ־56 ו־49 נקודות. הדבר הביא להתרחבות הפערים בין המגזרים ב־20 נקודות במתמטיקה וב־30 נקודות במדעים. אגב, שיעור המצטיינים בחברה הערבית עומד על 1%-2% בלבד. "איך אפשר יהיה למגר ככה את האלימות בחברה הערבית?", תוהה פרופ' ציון.
גם בתוך דוברי העברית גדלו הפערים בין המגזרים השונים: בפיקוח הממלכתי־דתי חלה ירידה ממוצעת של 37 נקודות במתמטיקה ו־35 במדעים, ובפיקוח הממלכתי הירידה הייתה תלולה פחות, עם 22 במתמטיקה ו־26 במדעים. תלמידים בפיקוח החרדי לא השתתפו במבחן. אגב, במתמטיקה התרחב במעט גם הפער המגדרי לטובת הבנים.
מעבר לזה, אמנם המבחן לא בחן זאת, אך בהישגי התלמידים בישראל יש גם הבדלים משמעותיים בין הפריפריה למרכז. "הפערים הגדולים בין הפריפריה למרכז הם לאו דווקא בבתי הספר", אומר פרלמוטר. "זה קשור הרבה לפעילות הא־פורמלית, של מה עושים ההורים עם הילדים שלהם - בין שזה השלמות ושיעורים פרטיים ובין שחוגים".
אבל בסוף, כשמחברים את הפערים האלה נוצרת תמונה די עגומה. "מעגל המצוינות של ישראל הוא מאוד לא מאוזן. רובו עדיין מורכב מבנים לבנים חילונים ממרכז הארץ", אומר הורביץ.
מצד אחד, מדובר במציאות לא בריאה שמצמצמת לחלוטין את מרחב התמרון והגיוס של ההייטק הישראלי. מצד אחר, אולי דווקא השקעה במגזרים שנותרו מאחור עשויה להביא בעתיד את נקודת המפנה. "אני תולה המון תקוות במגזר החרדי למשל, אני רואה שם שינויים אדירים", אומר פרופ' אופלטקה. "אם העסקונה לא תשלוט שם אנחנו נראה פרץ של כישרונות שמחפש לקבל ביטוי במקצועות הריאליים. יכולים לבוא משם רופאים ואנשי הייטק נהדרים". פרופ' ציון מזכירה כי "החברה החרדית חייבת ללמוד ליבה, כי הם יהיו פלח משמעותי במדינה בעוד כמה שנים".
מתמטיקה זה לא הכול
לקראת סיום ניסינו להבין עם המרואיינים אם נבואות הזעם שלהם נובעות מחשש אמיתי וקונקרטי, או שפשוט הם מרימים דגל אדום ומאמינים שבסוף יהיה בסדר. "אני אהיה פסימי אם לא יעשו מעשה", אומר פרלמוטר. "אבל מדינת ישראל הוכיחה בעבר בהרבה מקרים שהיא ידעה להתרומם. אנחנו מדינה שיודעת לעשות דברים יוצאי דופן. זו עוצמתנו. אבל זה לא בחינם. זו משימה לאומית וצריך להשקיע בזה כסף".
"זו קריאת השכמה", אומר סולומון. "לפעמים אתה צריך אותה כדי שכל המערכות יתעוררו. אבל אני חושב שהמצב ישתפר. כמו שאנחנו מאוד רגישים לדירוג כלכלה נמוך, ככה גם כאן. אני סבור שמשרד החינוך והגורמים הרלוונטיים יתנו לזה מענה".
הר־טל לעומתם כבר עכשיו רואה נקודות לאופטימיות. "מתמטיקה היא חשובה אבל היא לא חזות הכול. הכישרונות שיש כאן הם בהחלט תוצר של מערכת החינוך אבל גם של מוטיבציה של אנשים, המסלול הצבאי ועוד הרבה דברים שיוצרים מכלול שלם. אז לא צריך להיות פסימי לחלוטין, אבל לגמרי שווה להשקיע במקומות האלה. אפשר להפסיק לטמון זרעים ולסמוך על המזל, אבל יותר הגיוני להמשיך".
"כאיש חינוך אני גם מוצא סיבה לאופטימיות", מסכם הורביץ. "בעבר עשו כאן מהלך של העלאת בוגרי חמש יחידות במתמטיקה וזה הוכיח שכשאנחנו רוצים אנחנו יכולים. כשמגדירים שהנושא חשוב ונותנים אמון במורים אז מצליחים להגיע לצמיחה והכפלה משמעותית. יש פה הוכחת היתכנות. אם מערכת החינוך תיקח את זה ברצינות היא תמצא הרבה שותפים שרתומים. התלמידים האלה הם העתיד שלנו והם אלו שיחזיקו את המושכות של הכלכלה בעוד 15 שנה. יש לנו אחריות על זה".
ממשרד החינוך נמסר בתגובה: "המשרד מקיים תחקיר מעמיק של תוצאות המבחנים הבינלאומיים. הממצאים הראשוניים מצביעים על פער בין תוכניות הלימוד לדרישות מבחני TIMSS, שנבע בין היתר מצמצום תוכניות הלימודים בתקופת הקורונה והיעדר מבחנים סטנדרטיים ארציים בשנים שקדמו למבחן.
"כמענה, המשרד מקדם תוכנית אסטרטגית מקיפה שתטפל במחסור במורים, תתאים את תוכנית הלימודים במתמטיקה בחטיבות הביניים ותספק פיתוח מקצועי מואץ למורי מתמטיקה ומדעים. במקביל מופעלת זה שנתיים תוכנית ייעודית לחיזוק מיומנויות השפה והבנת הנקרא, ומוטמעת תוכנית חדשה לאוריינות מתמטית התואמת את הסטנדרטים הבינלאומיים".